המשמעות של המילים: "זבד הבת"

לא פעם אנו שומעים בהקשר של בריתה את צמד המילים: "זבד הבת".

המקור לזה נמצא בחומש בראשית (פרק ל' פסוק כ'): "וַתֹּאמֶר לֵאָה זְבָדַנִי אֱלֹוקים אֹותִי זֵבֶד טוֹב הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ זְבֻלוּן".

בשעה שלאה יולדת את בנה השישי זבולון, היא מודה לה' ומשתמשת במילה "זבד" המופיעה פעם אחת בלבד בכל התנ"ך.

רש"י פירש בעקבות תרגום אונקלוס:

"זבד טוב" = חלק טוב .

פירוש:

הקדוש ברוך נתן לי את חלק טוב מהאימהות האחרות. שהרי כל אחת מארבעת האימהות הייתה אמורה ללדת שלושה ילדים ומכיוון שהיא ילדה את הבן השישי משמע שקיבלה חלק נוסף על האימהות האחרות (לבסוף התברר שהיא קיבלה פי 3 מהאחרות).

הרמב"ן מבאר:

שהמילה "זבד" מורכבת משתי מילים: "זה בד" ויצאה מלשון 'בדים' (בדי עצי שטים) שמשמועתם ענפים. ולכן אמרה לאה כי עשה לה האלוקים את הבן "בד טוב" שמעתה בעלה יתגורר עימה שרוב הילדים ממנה…

ביאור נוסף על פי רבי אברהם אבן עזרא:

מסמיכות הפסוק הבא: "וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה" לומדים חז"ל כי עם זבולון הייתה בבטן אחת ועל כן שיבחה את הקב"ה: "וַתֹּאמֶר לֵאָה זְבָדַנִי אֱלֹוקים אֹותִי זֵבֶד טוֹב" – על החלק הנוסף שהיה עם זבולון והיא הבת.

ובכך מתפרשת המילה "זבד" כמעין ראשי תיבות של התאומים: זבולון דינה

כיום השאילו את הכרת התודה של לאה "זבד טוב" להולדת הבת. ובכך הפכו את הבריתה מסתם אירוע למסיבת הודיה לה' יתברך על הענף החדש שנוסף למשפחה.

אנו מברכים את ההורים היקרים שיזכו לגדלה לתורה, לחופה ולמעשים טובים…