“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

"מילתא דבדיחותא לפרשת לך לך". קושייתו של המהרש"א האיך יתכן שאברהם לא הסתכל שעל שרה הרי חובה על אדם לפני שמקדש את אישתו לראותה שמה ימצא בה דבר מגונה?! ותשובתו הנפלאה בנוסף "מילתא דבדיחותא לפרשת השבוע לך לך"
"דבר תורה לפרשת בא". "החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה?" והשאלה מתחזקת בדברי רש"י: "ר' יצחק אומר: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם" מה מיוחד במצווה הזו? ו"האם צריך לרקוד בזמן ברכת הלבנה"? ביאור נפלא…
"וורטים קצרים לפרשת תרומה" מהי הסיבה למנהג שבשעת עליה לתורה נודבים צדקה?, מדוע לא נאמר 'ונתנו', אלא "ויקחו לי תרומה"? כיצד יכול אדם לבוא לשיעור בקביעות או לתפילה במניין? מה עליו לעשות בכדי שהוא יוכל באמת להצליח?
"דבר תורה קצר לפורים קטן" ההבנה שבכל צרה וקושי בגלות בסופו של דבר מגיעה הגאולה… אז וגם היום…
"פרשת תזריע דבר תורה". מדוע המצווה הראשונה לעם ישראל היא מצוות החודש? "החודש הזה לכם ראש חודשים – ראשון הוא לכם לחודשי השנה" ורש"י מביא: "ר' יצחק אומר לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם" מה אם כן מיוחד במצווה הזו? ועוד בשלשה מקומות נאמר בשולחן ערוך שצריך לרקוד: שמחת תורה, שמחת חתן וברכת הלבנה מדוע? ביאור נפלא…
"דרשות לחודש אלול". "מעלת חודש אלול". מתוך "שיעורים לחודש אלול" מעובד מדרשתו השבועית של הרב ברוך רוזנבלום שליט"א: "מהי דרגתו שלחודש אלול?", "מדוע אומרים את המזמור לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי בחודש אלול?", "שלושים הימים של חודש אלול הם ימי ההכנה ליום הדין" – "מדוע דווקא שלושים יום?". נותנים לך 30 ימים לפשפש במעשיך, שלא תגיד שלא נתנו לך זמן להתכונן…
סדר קולות השופר: תקיעות דמיושב (תשר"ת, תש"ת, תר"ת) שלושים קולות, תקיעות דמעומד בחזרת הש"ץ, השלמת מאה קולות ומאה ואחד קולות, עמידה בשעת הברכות והתקיעות, דין התוקע כשהוא יושב מחמת חולשה, קולות כשרים ופסולים בשופר, ותקיעות לאחר התפילה. מתוך חוברת ימים נוראים באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
"דרשה קצרה לסוכות". בתורה מוזכר ב' פעמים חג סוכות, במקום אחד נאמר שהחג בתחילת השנה, ובמקום אחר הוא ממוקם בסוף השנה. מתי אם כן חל חג הסוכות בתחילת השנה או בסוף השנה?! ביאור נפלא של ה'פנינים יקרים' המיישב את הסתירה בין הפסוקים בדרך נפלאה…
"משל ונמשל לשמחת תורה" העונה על השאלה: מדוע חוגגים את שמחת תורה לאחר סוכות ורק לאחר שמסיימים את התורה? והלא ראוי היה לחגוג כשמקבלים את התורה- בחג השבועות?! משל ונמשל המבארים את השמחה שבשמחת תורה דווקא לאחר יום הכיפורים…
"משל קצר לשמחת תורה". ה' אומר: עשו לפני יום אחד רק אתם ואני משל ונמשל שמביא המדרש לביאור העניין. "איך אפשר לשמוח בשמחת תורה"? רעיון נפלא של האדמו"ר מברסלב המבאר: שבעצם הריקוד לכבוד התורה הוא מנער מעלינו הרבה מן העוונות…
"דבר תורה קצר לשמחת תורה" "רעיון נפלא לשמחת תורה" של החידושי הרי"ם המבאר מדוע שמחת תורה מגיע דווקא לאחר חג הסוכות? ומסקנתו הברורה: כשהאדם מכתת רגליו, טורח ויוצא מביתו אל הסוכה, זוכה על ידי כך לתורה!…
"סיפור לשמחת תורה" סיפור נפלא המובא בספר אלה הם מועדי המבאר ששמחת תורה היא לכל עם ישראל ולא רק ללומדי התורה בלבד! תשובה ניצחת שהשיב סנדלר פשוט לדיין חשוב שניסה להבין מדוע הוא שמח ב"שמחת תורה" אם אין לו יכולת ללמוד תורה…
"סיפור קצר לשמחת תורה" סיפור על תשובה נפלאה שהשיב סבל פשוט לר' נפתלי מרופשיץ שתמהה מדוע הוא רוקד בשמחת תורה והרי לא למד תורה מעודו?! "סיפור מחזק לשמחת תורה"…
"משל ונמשל לשמחת תורה" משל ונמשל המובאים בספר אלה הם מועדי המבארים את הצורך ב"שמיני עצרת" דווקא לאחר הקרבת 70 קורבנות כנגד 70 אומות העולם, מבקש הקב"ה קורבן וחג נוסף – שמיני עצרת! תוך הדגשה "עצרת תהיה לכם"…
"פתגם לשמחת תורה" רעיון נפלא של האר"י הקדוש המבאר כיצד בשמחת תורה מסוגל האדם למחוק את כל עוונותיו בעצם הריקוד לכבודה של תורה!…
"משל ונמשל לשמחת תורה" משל ונמשל שהביא החפץ חיים זצ"ל המבארים כי כבודה של תורה הוא בעיקר בקיום המצוות שבה. ושבחם של קהילות העניות שבישראל, אמנם אין ביכולתם לפאר את התורה בבגדי משי, אולם נוהגים בה כבוד גדול, ומקיימים כל תג ותג שבה.
"משל ונמשל לשמחת תורה" משל ונמשל שהביא המשגיח של ישיבת מיר, ר' ירוחם הלוי ליבוביץ' זצ"ל בעת ההקפות לכבודה של תורה, המבאר אנו שרים בשעת ההקפות: "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה'!"…
"רעיון לשמחת תורה" ההוכחה לה' יתברך על השפעת חג הסוכות עלינו ועל רצוננו להשתנות היא דווקא בהמתנה עד ז' במרחשוון, עד שיגיע אחרון שיצא מירושלים אל ביתו שבקצה השני של הארץ…
"דבר תורה לשמחת תורה" מדוע בחר הקב"ה לשים את שמחת תורה בסוף המועדים? מדוע לאחר שזוכה האדם לבהירות הדעת לאחר הימים הנוראים, מתמלא לבו שמחה בחג הסוכות אם כן מדוע ששוב ליבו יתמלא שמחה ביום סיום התורה?! רעיון נפלא וההקבלה לברכת השיבנו שבתפילת שמונה עשרה…
"דבר תורה לשמיני עצרת" אין לשמיני עצרת מצוות מיוחדות המאפיינות אותו כרגל עצמאי. כל האפיון שלו זה שאין יושבים בו בסוכה – רגל בפני עצמו. מה המשמעות של שמיני עצרת?! הוספת מימד נוסף לחג הסוכות בכוחה לעצור התדרדרות שבאה לאחר התעלות רוחנית כה גבוהה…
"סיפור לשמחת תורה" סיפור נפלא שסיפר הרב יהודה צדקא זצ"ל על השכר שקיבל חכם יעקב עובדיה ז"ל שהשתדל לרקוד בכל כוחו בהקפות של שמחת תורה לכבודה של תורה…
"רעיון לשמחת תורה" רעיון נפלא לשמחת תורה על פי מדרש שיר השירים המבאר בדרך של משל ונמשל, מדוע מכנים את העולה לתורה בשמחת תורה בשם: "חתן תורה"… (חג הסוכות בהלכה ובאגדה)
"משל ונמשל לשמחת תורה" משל ונמשל המבארים את העובדה שלתורה יש ערך מיוחד כי מלבד ההוראות יש בה גם מורשת אבות… מה מיוחד בתורה שקישרוה לקהילת יעקב?! ביאורו הנפלא של הרב משה פיינשטיין זצ"ל המביא שהכי מתאים לעשות שמחת תורה לאחר סוכות!…
"דבר תורה קצר לשמיני עצרת". ארבעת המינים מסמלים 4 סוגים של יהודים, אנחנו לוקחים את כולם ומחברים אותם ביחד שיתעוררו להתאחד, עובר השבוע והמלך אומר "קשה עלי פרידתכם" האם אתם עדיין כארבעה סוגים נפרדים או כיחידה אחת?! ביאור נפלא של הרבי מלובביץ' זצ"ל
וורט קצר לשמחת תורה. ההבדל בין חיזוק ה' ליהושע לפני צאתו למלחמת 31 המלכים לבין החיזוק בשמירת תורה ומצוות
סיפור עם מוסר השכל מרגש ומעורר מחשבה לחג שמחת תורה, המבוסס על "משל העורב והטווס". המאמר מתאר את מסעו של עורב פשוט המחפש את העוף המאושר מכולם, ודרכו מגלה שהאושר אינו תלוי בחיצוניות נוצצת או בהשוואה לאחרים – אלא בחירות פנימית. דרך המשל, המאמר מחבר בצורה יפהפייה את המסר אל מהותו של חג שמחת תורה: השוויון בין כולם במעגל הריקודים, השמחה הפנימית, והקבלה העצמית, ללא קשר למעמד או חיצוניות
שמחת היא תורה חג של נאמנות לדרך – שמחה על כך שדבקנו בתורה, ושיש לנו הזכות להמשיך איתה שוב מההתחלה.
"וורט קצר ליום שמחת תורה". סרטון קצר המבאר מדוע מכנים את החג "שמחת תורה" שמשמעותו כביכול השמחה של התורה בעוד שהכוונה שמחה היא שלנו בתורה ואם כך ראוי שנקרא לו בשם: "שמחה בתורה". מתוך פרויקט של האתר "דבר תורה" של הרב שלמה הלוי
"דבר תורה קצר לשמחת תורה". משל ונמשל קצרים ליום שמחת תורה המבארים שיום שמחת תורה הכרחי וקריטי להישרדות שלנו במהלך ימי החורף הקודרים. מתוך פרויקט של האתר "דבר תורה" של הרב שלמה הלוי
"דבר תורה קצרצר ליום שמחת תורה" המבאר את הפסוק: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" – מדוע התורה יא ירושה? ומה הקשר ליעקב אבינו?!. ההשוואה בין יעקב אבינו ועם ישראל – לבין ספר התורה. מתוך פרויקט של האתר "דבר תורה" של הרב שלמה הלוי
הלכה בדקה- מנהגי שמחת תורה – מזכירין גבורות גשמים המשמעות של מזכירין גבורות גשמים. "הלכה בדקה" הוא פרויקט של "יהונתן אריאל קזיוף" המפיץ הלכה יומית קצרה באורך של דקה בכל יום. הנושאים של ההלכות הם מעניינה דיומא = מהדברים הנצרכים לאותו הזמן כמו הלכות של זמנים, מועדים וחגים.
"דבר תורה לחמוכה". היוונים ביקשו לבטל בעיקר שלוש מצוות: שבת, קידוש החודש וברית מילה? מטרתם של היוונים הייתה לעקור ולשרש מעם ישראל את שמירת התורה והמצוות כולם ללא שום פשרה, אלא שכדי לעשות זאת תפסו היוונים בשיטה אומנותית מאוד, מהי השיטה? על פי חוברת ימי החנוכה בהלכה ובאגדה…
"התפילות בימי החנוכה" מתוך חוברת 'חנוכה באגדה ובהלכה' של הרב דוד שלום נקי שליט"א: "דיני הוספת ועל הניסים בחנוכה". "מה הדין אם שכח על הניסים בחנוכה". "דיוקים בנוסח אמירת 'ועל הנסים' בחנוכה". "דיני הלל בחנוכה". "האם נשים פטורות מקריאת ההלל בחנוכה?". דיני הלל לאבל בחנוכה". "סדר קריאת התורה בחנוכה". "דיני ראש חודש טבת שחל בשבת". "האם אומרים במה מדליקין בחנוכה?"…
"משל ונמשל לשמחה בלג בעומר". מדוע שמחים בל"ג בעומר? ביאור נפלא של בעל המנחת אלעזר ממוקנאטש זצ"ל על ידי מעשה שהיה עם אביו בדרק של משל ונמשל…
"מהם שמותיו הנוספים של חג השבועות"? המקור בתורה לשמותיו של חג השבועות, טעמים שנתנו חז"ל לכל שם מ"חמשת השמות של חג השבועות"… מתאים כפתיחה ל-"שיעור לחג השבועות" או כ- "דבר תורה לשבועות"
"הלכות ודיני שבת חזון" המובאים בחוברת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א. הלכות שבת חזון לגביי: תספורת, רחיצה ובגדי שבת. ומה הדין בכל אלו במקרה שתשעה באב חל בשבת (נדחה ליום ראשון)והאם צריך התרה במקרה שטעינו…
שיעור מרתק לפרשת השבוע פרשת בראשית – היציאה משמחת תורה צריכה להיות מלווה בהחלטה טובה של הוספה בשיעור תורה…
במלאת שלוש שנים לטבח השביעי באוקטובר, אנו ניצבים בפני דיסוננס קשה ובלתי נתפס: כיצד ניתן לחבר את צמד המילים "טבח" ו"שמחת תורה"? איך יכולים האבל העמוק והשמחה על סיום התורה לדור בכפיפה אחת? בשיעור מיוחד זה לפרשת בראשית, אנו צוללים אל תוך המורכבות הנפשית והרוחנית של הימים האלה. דרך ההסתכלות על אברהם אבינו ועקידת יצחק, ובהשראת שורות הפיוט המרטיט "עוקד והנעקד והמזבח", נלמד את סוד הקיום היהודי של "עין במר בוכה ולב שמח" – היכולת להחזיק בכאב תהומי לצד אמונה ושמחה פנימית שלא נכבית. בנוסף, נעמיק בשאלה הקלאסית והחשובה: מדוע בחרה התורה לפתוח דווקא במילה "בראשית" ולא במצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל?

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן