“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

מבוא מקיף להלכות מוקצה בשבת קודש: טעמי תקנת חכמים באיסור טלטול מוקצה כדי לגדור מפני הוצאה מרשות לרשות ומפני עשיית מלאכה, הבחנה בין כבוד שבת לעונג שבת בעניין מוקצה, וסקירת סוגי המוקצה השונים ובהם כלי שמלאכתו לאיסור, מוקצה מחמת חסרון כיס, מוקצה מחמת גופו, בסיס לדבר האסור ונולד. מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור הלכות כלי שמלאכתו לאיסור בשבת: הגדרת כלים ששימושם הרגיל הוא למלאכה האסורה בשבת, היתר טלטולם לצורך גופם (לשימוש מותר) או לצורך מקומם, איסור טלטולם מחמה לצל או שמא ייגנבו, ודוגמאות מעשיות מהחיים היומיומיים כגון פטיש, מספריים, עט, סולם, מגהץ, שעון יד וטלפון. מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני מוקצה מחמת חסרון כיס בשבת: כלים שבעליהם מקפידים עליהם שלא להשתמש בהם לשום תשמיש אחר פן יתקלקלו, איסור טלטולם אפילו לצורך גופם או לצורך מקומם, ופירוט דוגמאות מעשיות כגון סכין שחיטה, כלי עבודה יקרים, מצלמה, מכשירי כתיבה יקרים, תעודות ומסמכים חשובים. מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מוקצה מחמת גופו בשבת: דברים שאינם כלים ואינם ראויים למאכל אדם או בהמה כגון אבנים, מעות, עפר ובעלי חיים, איסור טלטולם אפילו לצורך גופם ומקומם, היתר טלטול בגופו (כלאחר יד) או בניפוח, דין גרף של רעי ופינוי דבר מאוס, ופירוט עשרות דוגמאות הלכתיות מצויות. מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור דיני כלי שמלאכתו להיתר בשבת: כלים ששימושם הרגיל הוא לדבר המותר בשבת כגון כלי אוכל, בגדים, ספרים ורהיטים, היתר טלטולם לצורך גופם, לצורך מקומם ואף מחמה לצל או כדי שלא ייגנבו, איסור טלטול שלא לצורך כלל, ודיני ספרים, תפילין וכתבי הקודש בשבת. מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות ביטול כלי מהיכנו בשבת: איסור חכמים להניח דבר מוקצה בתוך כלי באופן שהכלי נאסר בטלטול ומתבטל מייעודו, דין הנחת כלי תחת נר מטפטף או תחת דלף של מים הראויים או שאינם ראויים, ואופני ההיתר על ידי נתינת דבר מאכל בכלי. מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני בסיס לדבר האסור ו'בסיס לדבר האסור והמותר' בשבת: התנאים שבהם שולחן, מגש, ארון או כיס בגד שהונח עליהם מוקצה בבין השמשות הופכים לבסיס ונאסרים בטלטול כל השבת, דין שוכח מוקצה על הכלי, חשיבות המוקצה מול ההיתר, ודרכי ניעור והיתר טלטול. מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות בגדים וכביסה שהתייבשו בשבת: דין בגדים שהיו רטובים בכניסת השבת והתייבשו במהלכה, מתי הם נחשבים מוקצה מחמת איסור סחיטה בבין השמשות ומתי מותר להורידם מחבל הכביסה וללובשם בשבת, ודין מגבת ידיים הרטובה מרוב שימוש. מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור איסור מוקצה מחמת 'נולד' בשבת: דבר שהתחדש או השתנה בשבת עצמה ולא היה מוכן מערב שבת, חילוק בין נולד גמור לבין דבר שהיה קיים בעולם ורק ניתק ממקומו, ודין שלג וברד שירדו בשבת, אפר עצים ועצמות שהופרדו מהבשר. מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות משחקים וצעצועים לילדים בשבת קודש: אילו משחקים מותרים ואילו אסורים בשבת, דין משחקי כדור, אופניים ותלת-אופן, לגו והרכבה, פאזלים, חותמות, כלי נגינה וצעצועים המשמיעים קול או פועלים על סוללות, וגיל החינוך של קטנים בדיני שבת. מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות בעלי חיים בשבת: איסור מוקצה בטלטול בעלי חיים ודגי נוי, מצוות צער בעלי חיים והאכלת בהמות ועופות שמזונותיהם עליך מול בהמות שאין מזונותיהם עליך (כגון יונים וחתולי רחוב), איסור צידה של חרקים, זבובים, נחשים ועקרבים, והיתר הריגת מזיקים המסכנים חיי אדם. מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
קובץ הלכות מקיף בדיני רפואה בשבת וחולה שיש בו סכנה: מעלת פיקוח נפש הדוחה את כל השבת ('וחי בהם ולא שימות בהם'), איסור התמהמהות וזריזות בהצלת חיים, הגדרת חולה שיש בו סכנה וספק פיקוח נפש, הזמנת אמבולנס ורופא, נסיעה לבית חולים וחזרה ממנו. מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות יולדת בשבת קודש: הגדרת יולדת כחולה שיש בה סכנה משעה שמתחילים צירי לידה או ירידת מים, הכנת תיק לידה מערב שבת, הזמנת מונית או אמבולנס ונסיעה לבית החולים, מלווה ליולדת כדי ליישב את דעתה, ודיני היולדת בשלושת הימים הראשונים, שבעה ימים ושלושים יום. מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מדריך הלכתי מפורט לדיני חולה שאין בו סכנה ומי שיש לו מיחוש בשבת: טעם גזירת חכמים על לקיחת תרופות משום שחיקת סממנים, הבחנה בין חולה שנפל למשכב, מצטער הרבה ומיחוש בעלמא, אמירה לגוי ואיסור דרבנן בשינוי, ופירוט דיני כדורים, משחות, טיפות, תחבושות ומדחום. מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות ברית מילה החלה בשבת קודש: אימתי מילה בזמנה דוחה שבת (לידה טבעית ביום השמיני) ואימתי אינה דוחה שבת (לידה בניתוח קיסרי, ספק בין השמשות או תינוק שלא הבריא), הכנת צורכי המילה והמוהל מערב שבת, פעולות המילה המותרות בשבת וטיפול בתינוק הנימול. מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות פעילות המשטרה, הצבא וכוחות הביטחון בשבת קודש: גדרי פיקוח נפש של ציבור ושמירת ביטחון היישוב והמדינה, סיורים מבצעיים ואימונים, מניעת פשיעה ואירועים ביטחוניים, נשיאת נשק וציוד צבאי בשבת, וכללי ההתנהגות לחיילים ושוטרים בסיום הפעילות המבצעית. מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסודות ודיני אמירה לגוי בשבת: מקור וטעמי תקנת חכמים שאסרו לומר לגוי לעשות מלאכה עבור יהודי בשבת ('שבות'), איסור רמיזה וציווי מערב שבת לעשות מלאכה בשבת, ודין הנאה ממלאכה שגוי עשה מעצמו עבור יהודי או עבור עצמו ('נר לאחד נר למאה'). מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פירוט מקיף של אופני ההיתר באמירה לגוי בשבת: היתר 'שבות דשבות' (אמירה לגוי באיסור דרבנן) במקום מצווה, לצורך חולה או במקום הפסד מרובה, היתר אמירה לגוי בצנעא ובדרך רמז שאין בה ציווי, כיבוי והדלקת אור או מזגן בקור ובחום כבד, ודוגמאות מעשיות רבות. מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות השמעת קול בשבת קודש: איסור חכמים לנגן בכלי שיר ולהשמיע קול קצוב שמא יבוא לתקן כלי שיר, דין מחיאת כפיים וריקוד בשבת ובשמחת מצווה (כלאחר יד), דפיקה בדלת, שימוש במשרוקית ופעמון, והפעלת שעון מעורר מכאני או אלקטרוני מערב שבת. מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות טבילת כלים חדשים בשבת קודש: טעם איסור חכמים להטביל בשבת כלים שנרכשו מגוי (משום שנראה כמתקן כלי ומשום חשש סחיטה או הוצאה), ופתרונות הלכתיים מעשיים למי ששכח להטביל כלי מערב שבת וזקוק לו לסעודות השבת, כגון הקנאת הכלי לגוי במתנה ושאילתו ממנו. מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות איסור הכנה משבת למוצאי שבת או ליום טוב: מקור הדין מפסוק 'והיה ביום השישי והכינו', שטיפת כלים בשבת לצורך השבת מול שטיפה למוצאי שבת, הצעת המיטות, קיפול בגדים וטלית, עריכת שולחן, הבאת יין ונר להבדלה, ודין שינה בשבת כדי להיות ערני במוצאי שבת. מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות הילוך וריצה בשבת קודש ('שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול'): איסור פסיעה גסה וריצה לעסקי חול בשבת, מצוות ריצה לדבר מצווה כגון לבית הכנסת ולבית המדרש, דין ריצה של ילדים ובחורים להנאתם, התעמלות בשבת וקפיצה או דילוג. מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות שמירת הלשון ודיבור בשבת קודש ('ודבר דבר' – שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול): איסור דיבור בענייני עסקים, מסחר, קנייה ומכירה או מלאכות שיבצע במוצאי שבת, הבחנה בין דיבור להרהור שבלב, היתר דיבור בצורכי מצווה וצדקה, וריבוי דברי תורה בשבת. מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות קריאה בשבת קודש: איסור קריאת שטרי הדיוטות כגון מכתבים עסקיים, חשבוניות, חוזים, מתכונים ורשימות קניות, דין קריאת מכתבים אישיים ואיגרות שלום, קריאת עיתונים ומודעות פרסומת, עיון בספרי רפואה וחכמה, והלימוד המובחר בספרי קודש והלכה בשבת. מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות ממצוא חפצך ואיסור עיסוק בצורכי חול בשבת: איסור מדידת קרקע, בגדים או חפצים (מדידה של מצווה מול מדידת חול), איסור שקילת מאכלים במאזניים, בדיקת נכסים ושדות, והליכה עד סוף תחום שבת או המתנה שיתקדש היום לצורך מלאכה במוצאי שבת. מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות רחיצה, בשמים וצחצוח שיניים בשבת קודש: דין רחיצת הגוף במים חמים שהוחמו מערב שבת או במים קרים ופושרים, שימוש בסבון נוזלי לעומת סבון מוצק, ניגוב הגוף והשיער במגבת, הזלפת מי בושם ודאודורנט על הגוף לעומת על הבגדים (איסור מוליד ריח), ודיני צחצוח שיניים ומי פה. מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות שכר שבת: איסור חכמים ליטול שכר על עבודה, שמירה, מלצרות או חזנות שנעשו בשבת קודש, היתר נטילת שכר בדרך 'הבלעה' ביחד עם עבודה שנעשתה ביום חול (שכירות שבועית או חודשית), דין שכר שבת לצורך מצווה (חזנים, רבנים ובלנים) והשכרת חדרים וציוד. מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מקח וממכר בשבת קודש: איסור קנייה, מכירה, החלפה והשכרה בשבת גזירה שמא יכתוב, הדרך המותרת לקחת מצרכים מחנות של מכר לצורך השבת (בלשון שאלה וללא הזכרת מחיר או סכום כסף), הלוואה בלשון שאלה, ודין פדיון הבן ועליות לתורה בשבת. מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות נתינת וקבלת מתנה בשבת קודש: איסור הקנאת מתנה בשבת משום שיוצא מרשות לרשות ודומה למקח וממכר, היתר מתנה לצורך השבת (כגון מאכלים ומשקאות לסעודה) או לצורך מצווה (כגון מתנות לבר מצווה או לחתן), ודין מתנה מערב שבת על ידי אחר (זכין לאדם שלא בפניו). מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות הפסק בין ברכת המוציא לטעימת הפת: דיבור קודם שבירך או קודם שבלע, דיבור מענייני הסעודה, דין המוציא אחרים ידי חובה, עניית דבר שבקדושה, ודיון המאירי בספר מגן אבות מול תלמידי הרמב"ן מדוע העונה אמן אחר ברכת עצמו אינו מפסיק ולא חוזר לברך. מתוך חוברת סעודה בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין מי שטעה והכניס משקה או מאכל לפיו בלא ברכה, חובת ברכה אחרונה למי ששכח לברך ברכה ראשונה, וחומרת האיסור להגיש מאכל למי שאינו מברך לעומת הכרעת הגרש"ז אוירבך ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל להקל באורח המכבד לומדי תורה או בהורים שאינם שומרי מצוות. מתוך חוברת סעודה בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין ברכה אחרונה במקומו בחמשת מיני דגן לעומת פירות שבעת המינים ובורא נפשות, ובירור מקיף במחלוקת השולחן ערוך והרמ"א בדין שינוי מקום באמצע אכילת פת, עוגה או פירות משבעת המינים, כולל דוגמאות מעשיות מפורטות. מתוך חוברת סעודה בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דבר תורה לפרשת חוקת. רעיון מפרשת השבוע הבוחן את הגבול הדק שבין עבודת השם אמיתית לבין סיפוק "אגו רוחני". דרך העיקרון של פרשת חוקת – שבה הכהן נדרש לוותר על הטהרה האישית והמושלמת שלו כדי לקיים את רצון השם ולטהר אחרים – מתגלה יסוד עמוק: עבודת השם אינה בנויה על מה שמרגיש לנו מספק רוחנית, אלא על ביטול מוחלט של הרצון שלנו מפני רצון הבורא. המבחן המעשי והקיצוני לכך מתרחש כאשר אדם חולה נאלץ, על פי הוראת רופא והלכה, לאכול ביום הכיפורים. אם אותו אדם מצטער וחש תסכול, הדבר מעיד שהוא עובד את הצורך שלו להרגיש "צדיק שצם", ולא את הקדוש ברוך הוא שגזר עליו את החולי וציווה עליו כעת לאכול ("חסידות של שטות"). לעומת זאת, מי שמקבל את המצב בשמחה פנימית מוחלטת – מתוך אמונה שהבורא הניח אותו בדיוק בנקודה הזו, ושהמצווה שלו כעת היא אכילה ולא צום – מוכיח שביטל את האגו שלו. שמחה זו היא ההוכחה החותכת לעבודת השם האמיתית והטהורה ביותר.
מענה בהיר ומעודד לשאלות נשים על הפנייה אל הרב: ביאור שאין בכך חוסר צניעות אלא חובה קדושה, מדוע אסור להחמיר על דעת עצמה, וכיצד להפנות שאלות בצורה מכובדת וישירה או באמצעות הבעל או אשת הרב. מתוך חוברת טהרה באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סקירה הלכתית של שורש איסור בשר בחלב מן התורה, הנלמד משלוש הפעמים שבהן נכתב הפסוק "לא תבשל גדי בחלב אמו" לאיסור בישול, לאיסור אכילה ולאיסור הנאה. החלק מבאר את דרשת רבי ישמעאל במסכת חולין ומסביר מדוע האיסור מן התורה חל דווקא כאשר הבשר והחלב התבשלו יחד, בעוד אכילתם יחד ללא בישול אסורה מדברי חכמים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבחנה הלכתית בין בשר חיה טהורה (כגון אייל, צבי וג'ירפה) ובשר עוף טהור עם חלב – שאיסור אכילתם הוא מדברי חכמים – לבין בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה האסור מן התורה. כמו כן מתבאר דין בישול בשר בהמה טמאה בחלב טהורה או להיפך, ודין בישול נבלות וטרפות של בהמה טהורה בחלב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור דין "כבוש כמבושל" בהלכות בשר בחלב: בשר ששהה בחלב קר במשך 24 שעות נאסר באכילה מדברי חכמים, אך אם שהה פחות מכך מותר באכילה לאחר שטיפה. החלק מפרט את ההיתר במקרה של "ספק כבוש" (מדין ספק דרבנן להקל ומדין ספק ספיקא אף לגבי בישולו), וכן את דינם של ירקות שנפלו לתוך חלב ושהו בו 24 שעות או מסופק כמה זמן שהו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני אכילת בשר וחלב על שולחן אחד: האיסור לאכול בשר או עוף כאשר מונח חלב בצידו השני של השולחן מחשש שמא יטעה ויאכל ממנו, והאיסור לשני אנשים המכירים זה את זה לאכול בשר וחלב על שולחן אחד שמא יכבדו או ייקחו זה מזה. לצד זאת מבואר ההיתר לשאינם מכירים וכן למכירים היושבים במרחק שאינם מגיעים למאכל חברם בהושטת יד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבהרת הכלל ההלכתי שאין היכר מועיל לאדם אחד האוכל לבדו כשמונח בצד השולחן מאכל מהסוג השני, אלא אם כן הניח גם שומר שישגיח עליו ויזכיר לו כדעת הזבחי צדק. בנוסף מתבאר כי איסור שולחן אחד נאמר דווקא בבשר וחלב שכל אחד מהם היתר בפני עצמו, אבל מותר ליהודי לאכול מאכל היתר בשולחן אחד עם גוי האוכל מאכל איסור. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סקירת המנהגים השונים בקרב בני אשכנז לעניין שיעור ההמתנה בין מאכלי בשר למאכלי חלב (שש שעות, ארבע, שלוש או שעה אחת), והבאת דברי גדולי הפוסקים האשכנזים – הרמ"א, הט"ז, הרש"ל, שערי דורא, חכמת אדם, ערוך השולחן, דרכי תשובה והפרי מגדים – המדגישים כי המנהג הנכון והראוי לכל בן תורה הוא להמתין שש שעות מלאות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור שני הטעמים המרכזיים להמתנת שש שעות בין בשר לחלב: טעמו של הרמב"ם משום בשר הנשאר בין השיניים ואינו סר בקינוח (אך לאחר שש שעות נפגם ונסרח), וטעמו של רש"י משום שהבשר מוציא שומן ומושך טעם ושמנונית בפה עד שש שעות. להלכה נפסק כשני הטעמים, ולכן גם האוכל רוטב או שומן בשר ללא חתיכות בשר חייב להמתין שש שעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין בעל שיניים תותבות שאכל בשר: אף אם יוציא את השיניים התותבות מפיו, אינו רשאי לאכול חלב בתוך שש שעות מחמת טעמו של רש"י שנמשך טעם הבשר בפה. כמו כן מובאים דברי הכף החיים והאחרונים בשאלה האם צריך לייחד שיניים תותבות או סתימות נפרדות לבשר, לחלב ולפסח, וההכרעה למעשה שפשט המנהג שלא להחמיר בכך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין הלועס בשר בשיניו ולא בלע ממנו (כגון שלעס עבור תינוק): אף שאין לו משיכת טעם ושמנונית בפה כטעם רש"י, חייב להמתין שש שעות משום טעמו של הרמב"ם שמא נשאר בשר בין השיניים, ואין מועיל לו צחצוח או ניקור השיניים בתוך שש שעות. החלק מפרט את ביאור הטור, הבית יוסף, השולחן ערוך והפרי חדש בשילוב חומרות שני הטעמים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות המשתמשים בפלאטה או בגשר ליישור שיניים וכן מי שיש לו נקבים (חורים) בשיניים: לאחר שעברו שש שעות מאכילת הבשר אינם חייבים לחטט ולבדוק אם נותרו שיירי בשר, אך אם האדם מרגיש בפועל שיירי בשר בין שיניו – עליו להוציאם או לצחצח שיניים היטב, ולאחר שהוציאם רשאי לאכול חלב מיד ללא המתנה נוספת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ארבע הלכות מעשיות בדיני המתנת שש שעות: א. הלועס בשר בשיניים תותבות ופלטו – מדיח פיו והשיניים ורשאי לאכול חלב מיד. ב. הטועם תבשיל בשרי בלשונו ופלטו ללא לעיסה ובליעה – אינו ממתין. ג. מניין שש השעות מתחיל מסיום אכילת הבשר עצמו ולא מסיום הסעודה וברכת המזון. ד. המסופק אם עברו שש שעות רשאי להקל מדין ספק דרבנן לקולא. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור ההלכה כי במקום צורך (כגון הממהר לשיעור תורה וכדומה) יש להקל ולאכול מאכלי חלב לאחר חמש שעות וחצי מאכילת הבשר. החלק מבאר את הדיוק בדברי הרמב"ם שכתב "כמו שש שעות" (ולא כתב "או יותר" כפי שכתב בהלכות חנוכה), ומוכיח מכך וכמדברי המטה אפרים והחיד"א שאין חובה לצמצם שש שעות מלאות במקום צורך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור שיעור ההקלה של "כמו שש שעות" בדברי הרמב"ם: השוואה לדברי הרמב"ם בהלכות תרומות לעניין צאת הכוכבים ("כמו שליש שעה" שהוא 18 דקות מתוך 20, דהיינו הפחתת עשירית מן הזמן), וכן לגדר "סמוך" בשולחן ערוך ששיעורו חצי שעה, ומכאן היסוד להקל בחמש שעות וחצי במקום צורך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון בדברי הראשונים – הרשב"א בחידושיו ובתורת הבית הקצר (שכתב מפורש "ממתין כשש שעות"), הכל בו, והמאירי בחידושיו ובספרו "מגן אבות" (שכתב "שש שעות או קרוב לזה" ואף הזכיר שיעור חמש שעות לעיכול הבשר שבין השיניים) – המחזקים את ההוראה להקל במקום צורך לאחר חמש שעות וחצי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שני נימוקים הלכתיים נוספים להיתר מתן מאכלי חלב לקטן לאחר שעה מאכילת בשר במקום צורך: א. ראיית הבית יוסף (סימן רסט) מדין שתיית יין קידוש של בית הכנסת על ידי קטן, שכל דבר שיש מתירים בו לגדולים אינו נחשב איסור גמור לגבי קטנים. ב. הכלל ההלכתי שסתם צורכי קטן דינם כחולה שאין בו סכנה שהותר לו לאכול חלב לאחר שעה אחת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבחנה הלכתית חשובה בין מאכל חיוני לסעודה לבין ממתקים ושוקולד חלבי: אין לתת בידיים ממתקים חלביים לקטנים בתוך שש שעות לאכילת בשר מאחר שאין בכך צורך חיוני לקטן, אולם מותר לתת ממתק או ביסקוויט חלבי לפעוט שאינו בר הבנה כלל (כבן שנתיים או שלוש). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין קטן בר הבנה (כבן חמש או שש) הלוקח שוקולד חלבי מעצמו בתוך שש שעות לאכילת בשר: מאחר שלא נותנים לו בידיים, ומאחר שאין זה איסור עצמי אלא איסור שהזמן גורמו ושיש ראשונים המתירים אותו אף לגדולים, פעמים שיש להעלים עין ולא לגעור בו מיד, אלא להסביר לו בנחת בפעם אחרת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
גדרי מצוות חינוך קטנים במצוות עשה ובמצוות לא תעשה על פי המשנה ברורה והפוסקים: חובת ההורים להפריש את ילדיהם מאיסורים, מלשון הרע, מרכילות, משקר ומקללות כדי שלא יורגלו בהם בגדלותם, וכן ההקפדה שלא להאכיל תינוקות מאכלות אסורים כדי לשמור על טהרת ליבם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין האוכל מאכל חלבי ולפתע נזכר שהוא בתוך שש שעות לאכילת בשר: חובה עליו להפסיק מיד את אכילתו ולעשות תשובה על שנכשל בהלכה. החלק מביא את דברי הכף החיים (בשם הדעת קדושים) ומבאר מדוע יש לדחותם על פי דברי מרן הבית יוסף שפסק כי המתנת שש שעות אחר אכילת בשר היא הלכה גמורה מן הדין כדעת הרמב"ם ולא רק מנהג או גדר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
השגת מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל בספר הליכות עולם על הכף החיים, שביאר כי בני ספרד שקיבלו הוראות הרמב"ם ומרן מחויבים בהמתנת שש שעות מן הדין ולכן הנזכר בתוך שש שעות חייב להפסיק מיד, וכן עיון בדבריו לעניין חיוב כפרה בשוגג אל מול תשובתו ביביע אומר לגבי תפילין פסולות וברכה לבטלה בשגגה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יישוב דברי מרן והחיד"א כי הנכשל בשוגג באכילת חלב בתוך שש שעות לבשר חייב בתשובה אך אינו חייב בכפרת תעניות וסיגופים, ופירוט ההלכה במי שאוכל מאכל חלבי ולפתע נזכר שהוא בתוך שש שעות לאכילת "תבשיל של בשר" (ללא הבשר עצמו): מאחר שההמתנה אחר תבשיל בשרי אינה אלא מנהג וגדר, אם טעה והתחיל לאכול חלב רשאי לסיים את סעודתו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור דין תבשיל בשרי: דברי המרדכי שאסר לאכול גבינה אחר ביצים שטוגנו בשומן משום גזירה, ועדות מרן הבית יוסף שנהגו העולם שלא לאכול גבינה אחר תבשיל של בשר כלל ואין לפרוץ גדר. כמו כן מבואר מדוע מנהג זה מיוסד על דעת הרי"ף, הרשב"א והר"ן כפי שכתבו הפרי חדש והחכמת אדם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון בדברי מרן החיד"א (בשיורי ברכה) שדחה את סברת הגנת ורדים כאילו מרן השולחן ערוך חזר בו ממה שכתב בבית יוסף, והעלה להלכה שאפילו השותה מרק צלול בשרי נהגו להחמיר להמתין אחריו שש שעות. לצד זאת מובאים דברי הבן איש חי בשו"ת רב פעלים והערת קהלת יעקב אלבעלי עליהם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אורז או ביצים שהונחו בתוך שקית ניילון או שקית קוקי סגורה היטב בסיר חמין (טשולנט) בשרי: אין להקל לאוכלם יחד עם חלב ממש, אולם אין צריך להמתין אחריהם שש שעות כדי לאכול מאכלי חלב, מאחר שהשקית אטומה ואינה מעבירה טעם ומראה, ולכל היותר הווי ספק מנהג להקל כדעת הגר"ש וואזנר ופוסקים נוספים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיון בפוסקים האחרונים בשאלה האם מותר לכתחילה לתת מעט חלב במים באופן שבטל בשישים על מנת לתיתם לאחר מכן בקדירה של בשר: הבאת דעות המתירים (המהרי"ט, כנסת הגדולה, חוות דעת והחיד"א) מול דעות האוסרים (נחלת צבי, צמח צדק, כף החיים וישכיל עבדי), ומסקנת מרן בשו"ת יביע אומר להחמיר כשמכוון לכך אך להתיר אם עירב למטרה אחרת ונשאר לו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יישוב השאלה כיצד העוף שבאבקת מרק בטל בשישים והלוא קיימא לן ש"תבלין" העשוי לטעם אינו בטל אפילו באלף: הכלל שתבלין אינו בטל נאמר דווקא כשהתבלין אסור מחמת עצמו, ולא כשבלע דבר אחר, כפי שכתבו השערי דורא, רבנו יצחק בעל התוספות, הגאונים והאור זרוע ש"אין הנאסר יכול לאסור יותר מהאוסר אותו". מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך ביסוס ההלכה שמלח ותבלין אינם בטלים רק כשאסורים מחמת עצמם: דברי מרן הבית יוסף בשם הרשב"א וספר התרומה, ופסק השולחן ערוך והרמ"א (סימן צח וסימן קה) שמלח הבלוע מדם או מתבלין אינו אוסר יותר מן האוסרו ובטל בשישים, וממילא גם הרכיבים שבאבקת המרק הבלועים ממעט עוף כשר בטלים במים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור חילוקו של הט"ז ויישובו של הפרי מגדים (משבצות זהב): שומן כשר שנפל לחלב בטל בשישים מאחר שאין האיסור מצד עצמו אלא מצד התערובת, והתורה אסרה בשר בחלב רק דרך בישול כשיש טעם גמור ולא כשיש שישים והטעם קלוש. קל וחומר באבקת מרק עוף המעורבת במים שיש בהם הרבה יותר משישים נגד העוף. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור עובדתי והלכתי בדבר החומר הכימי (מונוסודיום גלוטמט) שבאבקת המרק: טעם העוף המורגש אינו מחמת שיעור העוף המזערי אלא מחמת חומרי הטעם, ולכן אינו נחשב טעם בשר. מובאות ראיות מהיעב"ץ (מור וקציעה) והחכם צבי לעניין טבק שנשרה בשכר והכשות נותן בו ריח, ומדברי שו"ת שבט הקהתי לעניין נתינת מעט יין בעוגה בתשעת הימים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור מומחים (בספר השולחן כהלכתו) שבאבקת המרק אין טעם הבשר מורגש כלל אלא שהמונוסודיום משנה את טעמו, וצירוף הכלל ההלכתי הגדול "זה וזה גורם מותר" (מסכת עבודה זרה ושולחן ערוך סימן פז וסימן שיח). בנוסף נידונה שאלת שיעור שישים באבקת חלב או אבקת עוף מיובשת על פי הגרי"ש אלישיב ושו"ת ישכיל עבדי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין השותה חלב ורוצה לאכול אחריו בשר: אינו צריך לרחוץ את ידיו (מאחר ששתה מכוס, כמבואר בחידושי הרש"ש והפרי חדש), אולם עליו להדיח את פיו במשקה וגם לקנח את פיו באכילת פת או פרי קודם אכילת הבשר, כפי שמבואר בדברי הרמב"ם, התשב"ץ קטן בשם מהר"ם מרוטנבורג, הארחות חיים, הכל בו ושו"ת דברי מלכיאל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור ההלכה כי מותר בסעודה אחת לאכול מאכלי חלב ולאחר הפסק כהלכה (קינוח והדחה) לאכול בשר: אף שבספר הזוהר הוזכרה חומרא בזה והובאה בבית יוסף ובלבוש, מכל מקום הלכה כפשט התלמוד וכפסק השולחן ערוך שהשמיט חומרא זו, על פי הכלל שהלכה כהתלמוד במקום שהזוהר חולק עליו (אליה רבה, רדב"ז ושו"ת יביע אומר). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אפיית דגים ובשר יחד בתא אחד בתנור: לכתחילה אין לאפותם יחד אלא אם כן אחד מהם מכוסה, אך בדיעבד שכבר אפו אותם יחד מותרים באכילה. החלק מבאר את סוגיית הגמרא בפסחים (מחלוקת רבא מפרזיקיא ומר בר רב אשי) ואת שלושת התירוצים בשו"ת באר שבע, חתם סופר ודברי מלכיאל מדוע פסקו הרמב"ם והרי"ף להקל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין תערובת דגים ובשר (נפילת רוטב דגים או חתיכת דג לסיר בשר או להיפך): הדג או הרוטב בטלים בשישים, ואם אין שישים בתבשיל מותר אף להוסיף לתבשיל כדי להשלים לשישים ולבטל את חשש הסכנה (שו"ת יביע אומר, מגן אברהם וחתם סופר). כמו כן מובאת תשובה למעשה להתיר סירי דגים שנשפכה לתוכם בטעות אבקת מרק עוף בשרית. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חלקו הראשון של מעשה מרתק שאירע בשבת חתן: סבתא שרצתה להשביח את סיר החמין המרכזי שפכה לתוכו בתום לב את רוטב הדגים העשיר שנותר מסעודת ליל שבת, מבלי לדעת שהדבר אוסר את החמין מחמת סכנת בשר ודגים, והדילמה הקשה שניצבה בפני רב הקהילה כיצד לבשר לציבור הגדול את דבר האיסור בנעימות ובדרכי נועם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חלקו השני של המעשה המרגש על סיר החמין והדגים: דרשתו החכמה של רב הקהילה שהלהיבה את הציבור בקבלת רצון הבורא בשמחה ובשירה למרות השלכת החמין, והווידוי המפתיע של המבשלת ביום ראשון בבוקר שגילה כיצד גלגלו מן השמים שיישפך רוטב הדגים לסיר החמין כדי להציל את הרב והציבור מאכילת בשר שהוחלף בערב שבת בבשר שאינו "חלק". מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סקירת הפוסקים החוששים לסכנה באכילת דגים עם חלב או גבינה – רבנו בחיי בפירושו על התורה, מהר"ם מקראקא, בית לחם יהודה, אוצר החיים, שארית יהודה ושו"ת בית דוד – אל מול דברי ערוך השולחן, יד יהודה לנדא, הפחד יצחק והאהל יצחק, והכרעת הזבחי צדק, הרב פעלים ומרן זצוק"ל שבני ספרד נזהרים בזה לכתחילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור דין אכילת דגים עם חמאה: מחלוקת גאוני בגדאד – הרב בן איש חי בשו"ת רב פעלים שהחמיר גם בחמאה, מול רבו הגאון רבי עובדיה סומך בשו"ת זבחי צדק שהתיר על פי הוראות מרן החיד"א ("מיוסף עד יוסף לא קם כיוסף") ועדות חכמי בגדאד ואשכנז, ומסקנת מרן בשו"ת יביע אומר ויחוה דעת שהמקילים בדגים עם חמאה יש להם על מה לסמוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביסוס ההלכה שמותר לקנות לכתחילה פיצה עם גבינה ואנשובי שכבר נאפתה בחנות: הבאת תשובת המהרי"ל לעניין פת שנאפתה עם צלי, והכרעת מרן הבית יוסף שחלק עליו ופסק כי מה שהותר בדיעבד הרי הוא היתר גמור ומותר לקנותו אף כשיש מאכל אחר, עם ראיות מהמשנה במסכת עבודה זרה, הרמב"ם ושו"ת הרשב"א לעניין קניית שמן ודבש מגויים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת מרן זצוק"ל על דברי הגר"ש משאש והוכחה שקיבלנו הוראות מרן גם במה שכתב ב"בדק הבית" להתיר נ"ט בר נ"ט לכתחילה. לצד זאת מבואר מנהג בני אשכנז להחמיר לכתחילה בכלי בן יומו ולהקל בכלי שאינו בן יומו, היתר חימום פיתות במיקרוגל בשרי או אפיית בורקס פרווה בתנור לאכילה עם חלב, ודין מאכלים פרווה שהונחו על מכסה סיר בשרי סגור (בישול בחום הסיר). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכת "נותן טעם בר נותן טעם באוכלים": כשם שנ"ט בר נ"ט מותר בכלים, כך מותר גם בין מאכל למאכל (כדעת רש"י, הראבי"ה, הרי"ף, הרמב"ם, הרמב"ן ושו"ת פני אריה). לכן תפוח אדמה או ביצה שהתבשלו עם בשר וחוממו לאחר מכן בתוך מרק ירקות פרווה או אורז – אינם הופכים את המרק או האורז לבשריים, ומותר לאכול את המרק או האורז עם גבינה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור דברי שו"ת פני אריה בדין "נ"ט בר נ"ט בלח" (תפוח אדמה שהתבשל במרק בשרי לאחר הוצאת הבשר): הפני אריה החמיר משום שברוטב יש תערובת של חלקיקי בשר, אולם מדברי הטור ומרן השולחן ערוך (סימן פט) שהתירו מן הדין אכילת גבינה אחר תבשיל של בשר מוכח שאין ברוטב ממשות בשר, ולכן יש מקום להקל באכילת חלב לאחר תפוח אדמה שהתבשל במרק לבדו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי הב"ח והרמ"א על מנהג אפיית חלות שבת וחג השבועות בשינוי צורה, וביאור ההלכה לגבי "עיסה מתוקה": מותר לערב חלב בעיסה שנילושה בסוכר או בדבש עד שנעשית מתוקה ממש כעוגה (כמבואר בשו"ת מהרי"ט, זבחי צדק וכף החיים), מאחר שאין דרך לאכול עוגה מתוקה עם בשר, וכמנהג הראשונים בארחות חיים בלישת חלות בדבש וחלב לילדים הנכנסים לתלמוד תורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת שו"ת משנה הלכות על מנהג גדולי אשכנז להקל בכלי זכוכית לבשר וחלב ("אל תטוש תורת אמך"), פסק מרן בשו"ת יביע אומר להתיר שימוש בכלי פיירקס ודורלקס לבשר וחלב בזה אחר זה כפי שהיה מנהגו של מרן זיע"א, וההלכה שאין צריך לייחד כלים למאכלי פרווה ומותר לבשל דגים או ביצה בכלי בשרי או חלבי נקי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין כיור המטבח להדחת כלי בשר וכלי חלב: מן הדין די בכיור אחד להדחת שניהם (שולחן ערוך סימן צה), ומבואר מדוע בכיור של ימינו אין חשש מחמת סבון הכלים הפוגם את השומן ותחלופת המים. כמו כן מתבאר ההיתר לשפוך מים רותחים לפתיחת סתימה בכיור משותף שבו מדיחים כלי בשר וחלב מכוח כמה וכמה ספיקות להקל (שו"ת יביע אומר חלק ז). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שלוש הלכות מעשיות בהנהגת המטבח: א. משטח שיש – טוב לייחד משטח לבשר ומשטח לחלב, ובשיש אחד יקפיד לנקותו היטב בין בשר לחלב (הרמב"ן בבית יוסף). ב. סקוטש להדחת כלים – טוב לייחד סקוטש נפרד לבשר ולחלב, אך בסקוטש אחד מותר מעיקר הדין מחמת חומרי הניקוי והמים שאינם רותחים. ג. שמן רותח שנותר מטיגון בשר – מותר לשופכו לתוך גביע גבינה ריק כדי לזורקו לאשפה (יביע אומר). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור מעמיק בהפעלת מדיח כלים לכלי בשר וכלי חלב: תיאור מפורט של שלבי פעולת המדיח (שטיפה קרה ראשונית לסילוק לכלוך ממשי, עירוב סבון וחומרי הברקה, חימום ל-55–70 מעלות והרחקת שאריות במסננת), ופסק מרן בשו"ת יביע אומר (חלק י) ושו"ת יחוה דעת שמותר לכתחילה להדיח כלי בשר וחלב יחד במדיח מאחר שהמים נפגמים בחומרי הניקוי עוד טרם חומם (נותן טעם לפגם לכתחילה). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות תבניות אפייה וסוגי תנורים: חובת ייחוד תבניות נפרדות לבשר ולחלב, האיסור המוחלט להשתמש בטוסטר אחד לבשר וחלב, ייחוד תא לבשר ותא לחלב בתנור דו-תאי. בתנור בעל תא אחד – המנהג לכתחילה להמתין 24 שעות, לנקותו ולהפעילו כ-20 דקות בחום גבוה, ובשעת הדחק (או לצורך שבת ואורחים) די בניקוי והפעלה 20 דקות בחום גבוה ללא המתנת 24 שעות (יביע אומר). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הסבר דין ליבון קל שקש נשרף עליו (שולחן ערוך סימן תקט וסימן תנא) הפועל בהסקת התנור מראש לפני האפייה לשריפת כל שאריות הזיעה, ופירוט שבעת הצירופים ההלכתיים להקל בתנור חשמלי (היעדר זיעה באוכלים, חום רתיחה המונע קבלה, שריפת זיעה, אי-ירידת הזיעה לתבשיל, טעם קלוש שאינו בשר בחלב, ביטול בשישים והסקה מקדימה). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון מעמיק בדברי מרן זצוק"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ה יורה דעה סימן ז אות ז): סניף חשוב להיתר בהסקת התנור רבע שעה לפני האפייה הפועלת כליבון קל, והבאת תשובת שו"ת שאילת יעב"ץ (חלק א סימן צג) ופסק הט"ז והחיד"א שהתנור מתלבן ומתנקה מיד על ידי ההיסק והאוסר את המאכל והכלי בחינם הריהו מן המתמיהים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך ביאור דברי מרן ביביע אומר: דברי הגאון רבי עובדיה הדאיה בשו"ת ישכיל עבדי (חלק ז) להתיר תנור לכתחילה מאחר שגג התנור רחוק וההבל מתפשט ויוצא עם פתיחת הדלת ונשרף בהיסק, ומה שהעיד מרן הראשון לציון שליט"א על דעת מרן זצ"ל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין "ריחא" (ריח המתפשט בתנור ללא זיעה): סוגיית הגמרא בפסחים (מחלוקת רב ולוי בצלי כשר וטרף בתנור אחד) ועבודה זרה (אביי ורבא), מחלוקת הראשונים – הרי"ף, הרמב"ם ורש"י שפסקו שריחא בדיעבד מותר אך לכתחילה אסור, מול הר"ן, הרז"ה, הרמב"ן והרא"ה שהתירו ריחא אף לכתחילה. לכן לכתחילה אין לצלות יחד בשר וגבינה מגולים על קרקעית התנור, אך בדיעבד מותרים באכילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעשה מופלא שמסר הגאון רבי ירמיה מנחם כהן שליט"א (ראב"ד פריז) בשם כ"ק האדמו"ר מצאנז זצ"ל בעל שפע חיים: בסעודה גדולה בניו יורק למען בית החולים לניאדו, עמד האדמו"ר בתוקף מול בעל הקייטרינג להשאיר כף בדלת התנור כדי לאפשר לזיעה לצאת ולמנוע מכשול כשרותי. לבסוף התברר שדווקא הודות לכף זו ניצלו כל העופות מלהישרף, ומכאן הלימוד לעמוד על משמר ההלכה ללא חת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מקיפות בשימוש במיקרוגל לבשר ולחלב: דפנות המיקרוגל אינן מגיעות לחום שהיד סולדת בו ולכן די בניקיונו ללא הכשר ביניהם אך חובה לייחד כיסויי פלסטיק נפרדים לבשר ולחלב, הסבר מנגנון החימום משו"ת מעשה חושב, היתר חימום אוכל כשר במיקרוגל בעבודה באמצעות כיסוי אטום, ודרך הכשרת מיקרוגל שדפנותיו התחממו על ידי הפעלת כוס מים עם סבון. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין חתיכת בשר שנפלה לחלב רותח בכלי ראשון שהיד סולדת בו: החתיכה עצמה נאסרת באכילה ובהנאה, ואילו החלב מותר אם יש בו פי שישים כנגד החתיכה. החלק מבאר את מקור תקנת חכמים לשער בשישים בכל האיסורים אף שמדין תורה רוב האיסורים בטלים בפחות מכך (תוספות והר"ן בחולין), ואת הדין אם נרגש טעם האיסור אף ביותר משישים (הרא"ש והבית יוסף בסימן צח). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שני מעשים מאלפים מגדולי הדורות בדיני תערובות בשר בחלב: א. חוכמתו של הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל (רבה של ירושלים) שבחקירת החלבן בערב שבת גילה כי החלב היה מהול במים וכך התיר סיר בשר של משפחה ענייה בשיעור שישים. ב. תשובתו השנונה של הגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל (רבה של פראג) לשר המלכות שלעג על דיני תרנגולת שהתבשלה עם קורטוב חמאה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
גדר "הפסד מרובה" (שהתורה חסה על ממונם של ישראל ולכן אף אדם עשיר רשאי לתת את המאכל לחברו שעבורו זה הפסד מרובה), ובירור הלכתי במקרה שנפל עוף לסיר חלב בפחות משישים ורוצים להוסיף חלב או מים כדי לבטלו: רשאים להוסיף ולהרתיח באותו סיר עצמו מאחר שבהוספת השישים מתבטל גם הטעם הבלוע בדפנות הסיר (שולחן ערוך סימן צט ושו"ת רב פעלים). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור הלכת טעימת גוי: שיטת הרמב"ם וביאור מרן הבית יוסף שדי באחד משני תנאים – או גוי טבח אומן ("קפילא") או גוי מסיח לפי תומו (והטעם בפרי חדש משום שחושש לשקר), ופסק מרן בשולחן ערוך (סימן צח, סימן צב וסימן פז) לסמוך על טעימת גוי מסיח לפי תומו, לעומת דברי הרמ"א שאין נוהגים עכשיו לסמוך על גוי ומשערים הכול בשישים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכרעת מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ח יורה דעה סימן י): כאשר יש קרוב לשישים כנגד האיסור וקרוב לוודאי שאין טעם איסור בתבשיל, סומכים על טעימת גוי מסיח לפי תומו במקום הפסד מרובה או כשיש סניף נוסף להקל (כי התורה חסה על ממונם של ישראל), וטוב להוסיף לאחר מכן על התבשיל עד שיהיה בו שישים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין "פליטה מועטה" (חתיכת בשר שלא נמלחה ונתבשלה בתבשיל, או כף שבלעה איסור ונפלה לתבשיל היתר שאין בו שישים כנגד כל החתיכה או הכף): אף שלהלכה משערים שישים כנגד כל החתיכה והכף, מאחר שלדעת הראב"ד (בשו"ת תמים דעים), רבי יוסף בן פלאת, האשכול, העיטור, הראבי"ה ואורחות חיים משערים רק כנגד הפליטה המועטה – יש לצרף סברא זו כסניף ולסמוך על טעימת גוי שאין טעם איסור בתבשיל (וכן בשו"ת הרדב"ז). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ארבעה נושאים בהלכות תערובות: א. "טעימת ישראל" שטעם בלא יודעין מתבשיל שנפל בו איסור ואמר שאין בו טעם איסור – מועילה אף לבני אשכנז. ב. הוראתו החכמה של רבי שמואל סלנט למשפחה אשכנזית על ידי טעימת גוי ואחריו טעימת ספרדי (בשבח הגרי"ש אלישיב). ג. היתר בשר שנפל לחלב בכלי שני לאחר שטיפה. ד. דין חלב או גבינה שנפלו לסיר בשר בכלי ראשון. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור מאמר חז"ל במסכת ברכות "גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים" על פי פירוש המהרש"א בחולין: ירא שמים שמחמיר על עצמו מספק זוכה ל"אשרי איש ירא את ה'" בעולם הבא, אבל תלמיד חכם המייגע את עצמו בספרי הפוסקים ובבית יוסף כדי לברר את ההלכה לאמיתה ולמצוא כוחא דהיתרא מבוסס – זוכה לשני עולמות: "אשריך בעולם הזה" שאוכל את המאכל, ו"טוב לך לעולם הבא" בעמל התורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המחשה מעשית למעלת הלומד הלכה ממקורותיה בבית יוסף (במקרה של תבשיל עוף שנשפך לתוכו מעט חלב בפחות משישים – שההולך בדרכו של מרן, הרמב"ם, הרמב"ן, הרשב"א, הפרי מגדים ורעק"א מוסיף מים וירקות ומתיר את התבשיל במקום לאבדו), ומאמר חז"ל "אוהב ה' שערים המצוינים בהלכה" מתוך שיעורו של מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות "מין במינו יבש ביבש" (שולחן ערוך סימן קט): חתיכת איסור שהתערבה בשתי חתיכות היתר דומות מאותו מין ואינה ניכרת – בטלה ברוב מן התורה ("אחרי רבים להטות") וכל החתיכות מותרות באכילה זו אחר זו (רק שלא יאכל את שלושתן בבת אחת). לצד זאת מובאים החריגים שבהם גזרו חכמים שאין ביטול (חתיכה הראויה להתכבד, בריה ודבר שבמניין) המחייבים שאלת חכם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור השקפתי והלכתי יסודי: מאכל איסור שהתבטל ברוב או בשישים על פי כללי התורה הוא היתר גמור ואינו מטמטם את הלב כלל, כי "עבירה מטמטמת" וכאשר התורה התירה אין כאן עבירה (יומא לט ומהר"ל מפראג). אדרבה, התוספות יום טוב, מהר"ם מרוטנבורג, הרש"ל והרמב"ם בשו"ת פאר הדור מזהירים כי המחמיר לאסור דבר שהתבטל כהלכה קרוב לחשש מינות ומאבד ממון ישראל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי הבני יששכר והשל"ה הקדוש כי אכילת תבשיל שהותר על פי כללי התורה בביטול איסור היא מצווה ובירור ניצוצות קדושה ("יאכלו ענווים וישבעו"). בנוסף מובאת שאלה בדיני ממונות ותערובות: חתיכת נבלה של ראובן שנפלה והתבטלה בשתי חתיכות כשרות של שמעון – האם שמעון משלם לראובן שווי חתיכה כשרה או שווי חתיכת נבלה בלבד (שו"ת יביע אומר חלק ד חו"מ סימן ד). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יישוב קושיית הרשב"א בתורת הבית: כיצד מתבטל שרץ מאוס כזבוב ויתוש ברוב בלבד גם אם טעמו הפגום מורגש בתבשיל? התורה אסרה שרץ מאוס ופגום רק באכילת ממשו בעין, אך בתערובת שבה הולכים אחר נתינת טעם – טעם פגום אינו אוסר כלל אלא אדרבה פוגם את ההיתר המרובה (וכן כתבו הריב"ש, הסמ"ג והמרדכי שדבורים וזבובים הרי הם כנבילה סרוחה מעיקרה). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין המבשל לכתחילה במזיד בשר בסיר חלבי שאינו בן יומו או להיפך. אף שהטעם הבלוע פגום והתבשיל מותר בדיעבד, קנסו חכמים את המבשל במזיד ואסרו עליו ועל משפחתו את המאכל, כפי שמבואר בדברי הרשב"א והפוסקים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בחינת האפשרות לסמוך על טעימת גוי בספק כף שנפלה לסיר כשיש סניף להקל, וכן דין כף חדשה שמשקלה ידוע ונפלה לסיר עם כמות בשר מוגדרת – שבכהאי גוונא אין צורך לשער פי שישים כנגד כל משקל הכף, אלא די בשישים כנגד כמות הבשר שהייתה בסיר בלבד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חישוב שיעור שישים באופן יחסי על פי פסק מרן בעל הבן איש חי בשו"ת רב פעלים: כאשר כף בלעה מתוך סיר בשר שבו המרק מרובה על הבשר, משערים רק כנגד החלק היחסי של הבשר שבלעה הכף מתוך התערובת, לצד הדוגמא המעשית באורז שבושל בחלב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פירוט דיני בליעת כלים: מדוע כף שבלעה חלב אינה ממעטת משיעור החלב שנשפך אחר כך לבשר, שיעור ביטול כנגד החלק שנכנס מן הכפית בלבד, ודין כפית שהוכנסה פעמיים לסיר בשר רותח – מתי נדרש שישים כפול (מאה ועשרים) ומתי די בשישים אחד בלבד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
כיצד חל דין חתיכה נעשית נבלה על כפית מתכת שבחשו בה בסיר בשר: ברגע שהכפית בולעת בשר הופך כל החלב הבלוע בה לנבלה יחד עמו. ההסבר המרתק מדוע אם בחש פעם שלישית אין צורך בעוד שישים, ומדוע חילקו הפוסקים בין אם נודע לו בין הפעמים לבין אם לא נודע לו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פירוט דיני חיתוך בסכין: חיתוך בשר קר או חם (בכלי ראשון, על מנגל או בכלי שני) בסכין חלבית נקייה, שיעור קליפה ושישים, ודין סכין בשרית נקייה שמרחו בה גבינה או חתכו בה גבינה קשה (דבר קשה) לפי פסק הפרי חדש ואיסור והיתר הארוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור שיטת מרן השלחן ערוך, הרשב"א, הרא"ה והר"ן שסומכים לכתחילה על טעימת ישראל בבצל שנחתך בסכין בשרית כדי לקבוע אם נבלע בו טעם בשר, ומדוע אין בכך איסור טעימה, לצד הכרעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והרב דוד יוסף שליט"א שסומכים על טעימה רק כאשר יש ספק אם הסכין בת יומא. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ההבדל בין דין נותן טעם בר נותן טעם (נ"ט בר נ"ט) לדבר חריף המשביח את השמנונית, דין סכין הבלועה מאיסור שאינו בן יומו שחתכו בה בצל, וכן הגדרת שאר דברים חריפים כגון שום, פלפל חריף, חזרת, חומץ וחרדל חריף, לצד הטעם שחכמים לא גזרו על חיתוך בצל בדומה ללישת בצק בחלב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסודות הלכות הכשרת כלים הנלמדים מפרשת כלי מדין בתורה ודברי אלעזר הכהן: הכלל היסודי "כבולעו כך פולטו", ההבחנה בין כלי שבלע באש הטעון ליבון לבין כלי שבלע בנוזלים רותחים הטעון הגעלה, וביאור דברי חז"ל במסכת עבודה זרה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הגדרת הליבון ההלכתי בכלי ששימושו באש כגון שיפוד שצולים בו על האש: דברי הטור והגמרא במסכת עבודה זרה, ובירור השאלה עד כמה צריך ללבן את הכלי – האם עד שישיר קליפתו או עד שיהיו ניצוצות ניתזים ממנו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
השוואת שיעורי הליבון בין התלמוד הבבלי (עד שיינתזו ממנו ניצוצות) לתלמוד הירושלמי (עד שישיר קליפתו): ביאור מרן הבית יוסף ששני השיעורים שווים, והסבר מדוע בשעת צלייה לא ניתזים ניצוצות ואף על פי כן הכשר הכלי מצריך דרגת חום זו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הגדרת מצוות ההגעלה בכלי ששימושו ברותחים לחים כגון מרק: חיוב הגעלה דווקא בכלי ראשון המבעבע על האש, ודין הגעלה במים שהוחמו בחשמל, מיחם, דוד שמש, מיקרוגל וכיריים אינדוקציה – מה כשר להגעלה ומה פסול. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ההבדל היסודי בין כלי שבלע איסור הטעון ליבון לבין כלי שבלע מאכל היתר (כגון שפוד של בשר כשר שרוצה להופכו לחלב) שדי לו בהגעלה. מקור הדין נלמד משיפודי בשר קדשים במקדש במסכת עבודה זרה, ופסק מרן השלחן ערוך בהלכות יום טוב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מעשיות בהכשרה: הכשר תבנית אפייה מבשרי לחלבי, הדרישה לביצוע ההגעלה על ידי בקי בהלכה, חובת ניקוי הכלי וקרצופו קודם ההגעלה, וזמן ההגעלה – שהיית 24 שעות (שאינו בן יומו) בכלי איסור לעומת כלי היתר ומנהג אשכנז. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פתרונות הפוסקים להפיכת כלי בשר לכלי חלב: מנהג החתם סופר להכשיר לפסח ומפסח לחלב, מסירת הכלי במתנה, ופסק מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר המתיר לספרדים להגעיל ללא חשש כדעת מרן השלחן ערוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
אופן הכשרת כלי המטבח המרכזיים: סירים ומכסי ברזל בהגעלה, מצקת בהגעלה בכלי ראשון, כפות מזלגות וכפיות בכלי שני, והכלל שכל כלי שהשתמשו בו באיסור קר די לו בהדחה ושטיפה היטב במים וסבון כפי שפסק השלחן ערוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני הכשרת סכין ומחבת: הפיכת סכין מבשרית לחלבית בהגעלה, סכין שבלעה איסור הטעונה ליבון או נעיצה בקרקע, והכשרת מחבת טפלון או נירוסטה מבשרית לחלבית ומחבת של איסור עם שמן רב (כגון צ'יפס) בהגעלה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חלוקת הדינים בכלי חרס: ששהה בו איסור צונן 24 שעות (כבוש) שמועילה בו הגעלה שלוש פעמים, צלחת חרס של כלי שני המותרת בהדחה בלבד לפי השלחן ערוך, וכלי חרס בשרי שבישלו בו חלב בכלי ראשון שנאסר לחלוטין. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת החכם צבי על קדרת חרס שעברה עליה שנה שלימה האם מועילה לה הגעלה בדיעבד, ופירוט דיני כלי פורצלן וחרסינה: הבחנה בין חרס המצופה זכוכית דקה מבפנים ומבחוץ (שלדעת מרן השלחן ערוך דינו כחרס) לבין פורצלן אמיתי המיוצר מאבן לבנה מיוחדת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הגדרת כלי אמייל העשויים מפח או ברזל המצופה בחומר צבעוני מזוגג: התחבטות הפוסקים ממה עשוי הציפוי – מזכוכית, ממתכת או מעפר כחרס, ובירור שיטת הגאון החתם סופר בתשובותיו לגבי כשרותם והכשרתם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חקירה מדעית והלכתית מעמיקה בשו"ת אבני נזר לגבי תהליך ייצור כלי אמייל: עדות בעלי המפעלים והמהנדסים שהציפוי נעשה מאבקת זכוכית הניתכת בחום ונצמדת למתכת, והשלכות הדבר על דינם של כלי אמייל ככלי זכוכית או מתכת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות הכשר חצובת הגז וכיריים: חלב רותח שגלש על החצובה שדי בניקויה בסמרטוט, וביאור ההבדל המהותי שבין חמץ בפסח (שבו החמיר הרמ"א להצריך ליבון) לבין בשר וחלב שבו אין שום חשש של בליעה הפוכת טעם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני תנור אפייה ביתי: הכשרת תנור בין בשר לחלב, דין תנור יד שנייה שאינו יודע מה אפו בו ופסק שו"ת יחוה דעת, ודין תנור פירוליטי בעל מערכת ניקוי עצמי בחום של 500 מעלות הנחשב כליבון גמור לכל הדעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכשרת כיריים מודרניות: כיריים קרמיות העשויות זכוכית חסומה שדינן בניקוי היטב ככלי זכוכית לפי אגרות הראשון לציון, וכיריים אינדוקציה – הסבר מפורט על אופן פעולתן באמצעות שדה מגנטי, וההנחיות ההלכתיות לשימוש ולהכשרתן. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור בליעת עור האדם וכסיסת ציפורניים ועור סביב האצבעות, ובירור הטעות הנפוצה של נשים החושבות שבליעת עורלת תינוק היא סגולה לפרי בטן. מבואר פסק הרמב"ם שהאוכל מבשר אדם עובר באיסור עשה, וכי מצוות התורה וגזירותיה חמורות מכל מנהג מוטעה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובתו הנחרצת של הגאון רבי דוד הכהן סקלי זצ"ל בספרו שו"ת קרית חנה דוד כנגד מנהג בליעת הערלה: חובת קבורת הערלה בעפר כתיקונה, איסור חילול בשר אדם, וההוכחה שאין שום סגולה יכולה לבוא על ידי מעשה עבירה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני דבש דבורים ודבש מלכות מדוע מותרים באכילה אף שהיוצא מן הטמא טמא, דיני הנקת תינוק עד גיל ארבע וחמש שנים, איסור לגדול לינק ישירות משד אשה אלא אם נחלב לכלי, וההקפדה היתרה שעל המינקת להיזהר ממאכלות אסורות המטמטמים את לב הילד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין חלב בהמה וחיה טהורה (פרה, כבשה, עז, צביה) ומדוע אין בו איסור אבר מן החי, לעומת איסור תורה בחלב בהמה וחיה טמאה (נאקה, אתון, סוסה) ופסק הרמב"ם שכל היוצא מן הטמא טמא מן התורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו, מקור הגזירה במשנה מחשש לתערובת חלב טמא, פסק השלחן ערוך, ודבריו הנוקבים של בעל ה'פלא יועץ' על חומרת דברי חכמים ואיסור פריצת גדר בחלב נוכרי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דבריו הנרגשים של הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו 'רוח חיים': מעשה ביהודי כשר שהעיד כיצד נכשל בעוונותיו עקב שתיית חלב גויים שהכניס בו טומאה, והזהרתו של הרב לכלל הציבור שלא להקל ראש באיסור חמור זה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
זכותו של אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול אבקת חלב נוכרי, אך באזהרה חמורה שלא לפסול אחרים ולא לייצר מחלוקת. מובאים דברי רבנו הרמח"ל במסילת ישרים (פרק כ) על משקל החסידות: פרישות שאינה שקולה עלולה להביא לידי קלקול ועבירות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור סימני דגים טהורים מן התורה בפרשת שמיני ובדברי מרן השלחן ערוך: חובת מציאות סנפיר וקשקשת, והכלל היסודי שמסרו חז"ל איש מפי איש עד משה רבנו – שכל שיש לו קשקשת יש לו בהכרח סנפיר, ולכן די במציאת קשקשת אחת להכשירו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הסיפור המרתק על "חמור מעלה גרה", דיני אכילת דגים שאינם צריכים שחיטה מן התורה, היתר דם דגים באכילה, ודין שתיית שמן דגים המצוי בקפסולות – פסק ההלכה המתיר לאדם חלש או חולה ליטול קפסולות אלו מאחר שטעמן פגום ונבלעות כמות שהן. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
אזהרת התורה החמורה על שרצים ותולעים: "שקץ הוא לא יאכל", וההסבר מדוע אכילת תולעת אחת חמורה בהרבה מאכילת נבילה או חזיר. בעוד על חזיר לוקה האוכל מלקות אחת, על אכילת שרץ המים או שרץ השורץ על הארץ עובר האדם על ארבעה וחמישה לאווים בכל בריה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ההשפעה הנוראה של שרצים על נפש האדם – "ונטמתם בם" אל תקרי ונטמתם אלא ונטמטם: לב אטום וסתום מלקלוט רוחניות. מובאות הנחיות מעשיות לבדיקת מגוון פירות וירקות: קלחי תירס, פיסטוקים וגרעינים, כנימות בפירות הדר, וחובת השריית ירקות עלים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
אופן הכשרת ירקות מורכבים: ניקוי כרוב לבישול ולסלט על ידי הפרדת עלים והשריה במי סבון, דין עלי גפן והמנהג הוותיק בירושלים שלא לאוכלם כמובא בספר אדמת קודש, ואופן בדיקת גרגרי חומוס על ידי השריה ממושכת וקילוף. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין טחינת חומוס או פטרוזיליה שלא נבדקו (סחוג) – מדוע מותר בדיעבד ואין בזה איסור ביטול לכתחילה, דין תולעים בדגים ובמעיים, והלכה פסוקה במרק ירקות: אם נמצאו בו שלושה תולעים נאסר כל המרק משום שהוחזק במאכלות אסורות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסודות מצוות שחיטה מן התורה: הפסוק בפרשת ראה "וזבחת מבקרך ומצאנך… כאשר צויתך", ההבחנה בין בהמה חיה ועוף הצריכים שחיטה לבין דגים וחגבים שאינם צריכים שחיטה, ומקור ההלכות שנמסרו למשה רבנו בעל פה מסיני. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור הומניות השחיטה היהודית במבט מדעי ורפואי: מענה לתמיהת רבים כיצד תורת החסד מצווה שחיטה, ממצאי מחקרים חדשים על מערכת כלי הדם בצוואר המלמדים שחיתוך מדויק ומהיר בסכין חדה מאלחש את המוח כהרף עין ומונע כל תחושת כאב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חובת בדיקת סכין השחיטה בקפדנות שתהיה חדה וחלקה לחלוטין ללא שום פגימה (בדיקה בי"ב פגימות), והדרישה ההלכתית המרכזית שהשוחט יהיה ירא שמים מופלג – מאחר שהבדיקה מסורה ללבו בלבד ואינה ניתנת לפיקוח חיצוני מתמיד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
נוסח ברכת השחיטה ("על השחיטה"), מצוות כיסוי הדם בעפר הנוהגת בחיה ובעוף בלבד מן התורה: הנחת עפר מלמטה ומלמעלה, המצווה המוטלת על השוחט עצמו, איסור חטיפת המצווה על ידי אחר (מצווה הבאה בעבירה וקנס עשרה זהובים), וברכת הכיסוי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות גיד הנשה: במה הוא נוהג (ירך ימין ושמאל, בהמה וחיה), דין שומן הגיד האסור מדברי סופרים מנהג ישראל קדושים, וסיפור שנון ומרתק ברבי יחזקאל שרגא מקלאשיץ והשוחט בעניין קדושת המנהג שלא לאכול שומן גיד הנשה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסודות הלכות טריפות מן התורה: הפסוק בפרשת משפטים "ובשר בשדה טריפה לא תאכלו", הגדרת טריפה כבהמה שנולד בה מום הממיתה תוך י"ב חודש, שמונה מיני טריפות שנמסרו למשה בסיני, והכלל התלמודי במסכת חולין שהולכים אחר הרוב ואין צריך לבדוק אלא את הריאה המצויה בה סירכות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבעיות ההלכתיות החמורות בתופעת פיטום אווזים: מלבד איסור צער בעלי חיים בהלעטת האווזים בכוח, קיים חשש טריפות כבד לניקוב הוושט על ידי הצינורות המוכנסים לגרונם, ופסיקת גדולי הדורות להחמיר ולבדוק היטב את פנים הוושט וחוצו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבירור ההיסטורי וההלכתי בין בשר 'חלק' לבשר 'כשר': כיצד נוצר המושג לפני כמאה וחמישים שנה, הטעות הנפוצה של אלו החושבים שבשר חלק הוא רק חומרא בעלמא, וההסבר שריאה חלקה פירושה ריאה נקייה מסירכות כפסק מרן השלחן ערוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
זעקת גדולי אשכנז כנגד קולת המיעוך והמשמוש: דברי השל"ה הקדוש שהתפשט נגע להכשיר טריפות גמורות, ותוכחתו הנוקבת של בעל 'תשובה מאהבה' (תלמיד הנודע ביהודה) שבמקום לבטל את המנהג הוסיפו עוד להקל עד שמאכילים טריפות ברבים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
זעקתו של הגאון רבי יוסף נסים בורלא בשו"ת וישב יוסף שלא להפסיק לפרסם את חומרת איסור בשר שאינו חלק לבני ספרד, וההוראה הברורה שאף לבני אשכנז ראוי ונכון להחמיר לאכול רק בשר חלק (גלאט), בפרט כיום שמצוי בשר חלק בשפע רב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הוראת התשובה והתיקון לספרדי שטעה ואכל בשר כשר (דברי הרמב"ם בהלכות תשובה), חובת בעלי אטליזים התולים שלט המוכר בשר כשר להודיע באותיות גדולות שהבשר אינו חלק, וההקבלה לפסק ההלכה בדין מצה עשירה בפסח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק שו"ת דבר שמואל אבוהב לספרדים ההולכים לערי אשכנז שאסור להם להקל בסירכות כלל, דין כלים של אשכנזי שבישלו בהם בשר כשר שרשאי ספרדי לאכול בהם בשר חלק בדיעבד, וסיפור הדאגה של הרב מגידול שפנים בקיבוצים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חומרת איסור האוסר את המותר לאחרים: דברי הגאון רבי חיים פלאג'י שמי שמחמיר נגד מרן מאבד ממון חברו וענוש ייענש בידי שמים, ספר תשובה מאהבה שהמטריף שלא כדין חטאו חמור מהמכשיר, ושבחו של אהרן הכהן ב'תורת אמת' שלא אסר את המותר ולא התיר את האסור. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
השוואת הזהירות בכשרות המזון לזהירות בענייני כספים ובריאות: מדוע אדם הבודק כל השקעה ובנק אינו יכול להסתפק בשלט 'כשר' סתמי, והחובה המוטלת על כל הנכנס למסעדה לדרוש ולראות תעודת כשרות חתומה ובתוקף של רבנות מוסמכת ולא להאמין לדיבורי בעל הבית. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין מי שאוכל רק כשרות בד"ץ ואושפז בבית חולים שיש בו רק כשרות רבנות: האם מותר לו לאכול ללא התרת נדרים, ודין אדם המקפיד על כשרות מהודרת מסוימת והתארח אצל חברו שאינו מקפיד – כיצד יימנע מאיסור מבלי לפגוע בכבוד המארח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מקור ההלכה בגמרא (ביצה ונדה) שנאמנים עמי הארץ על הטהרה והכשרות בשעת הרגל משום דרכי שלום ואחדות ישראל, לצד עדות מרתקת של תלמיד חכם מזקני ירושלים על גדולי הדור שאכלו ממאכלי יהודים פשוטים כדי שלא לביישם ולא לשבור את לבם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הדרכה הלכתית רגישה ומעשית לבנים שחזרו בתשובה שהוריהם אינם מקפידים על בדיקת תולעים בעלים רגילים: כיצד לסייע להורים, להביא ירקות שטופים ומפוקחים מחברות מוסמכות, ודין אכילת שאר מאכלים מבושלים בבית שבו יש מכשירים ומסכים שאינם כשרים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות אירוח ברמב"ם (הלכות מאכלות אסורות פרק יא): מתי בעל הבית נאמן לומר שהמאכלים כשרים ומתי אין להאמינו, ופסק הגאון רבי משה פיינשטיין באגרות משה (יורה דעה סימן נד) בדין הורים שאינם מקפידים, וחובת ההבחנה בין חשוד במזיד לטועה בשגגה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעשה נוקב בבחורים שהוזמנו לסעודת שבע ברכות אצל אלמנה וסירבו לאכול מחמת חומרא עד שבכתה, ותוכחת הרב: "החמרתם בכשרות והקלתם באיסור עינוי אלמנה ויתום!". מובא לקח הריגת כהני נוב, ומעשה נוסף בזוג שהוזמן ליראי שמים והאורח עיקם אפו וגרם צער נורא. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעשה במשפחה שהחלה להתחזק ובנה הבכור זעק בליל שבת שהכלים אינם טבולים והשבית את כל שמחת השבת, ביאור הטעות ההלכתית שישנם דרכים להכשיר ולהשתמש במתנה, לצד סיפור שנון בבחור ישיבה שהחמיר בכשרות וגילה באירוסיו שרבו אוכל מאותה השגחה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני פועל גוי במטבח אולמות ושיפוצי דירות: מתי קיים חשש שהחליף את הבשר ומתי סומכים על כניסות פתאומיות (יוצא ונכנס), ודין חולה סיעודי המרותק למיטתו ומשרת אותו עובד זר (פיליפיני) – פסק שו"ת משנה הלכות כיצד לוודא את כשרות המאכלים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
העמקה באזהרת התורה "רק חזק לבלתי אכול הדם": טעמו של הרמב"ם בספר מורה נבוכים לעקור מנהגי עובדי כוכבים והשדים שהיו ניזונים מדם, ודרשת בן עזאי המרטיטה – אם בדם הקל להישמר ממנו הצריכה התורה חיזוק ושכר, קל וחומר בשאר מצוות התורה הקשות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסודות הלכות מליחת בשר: פליטת הדם על ידי מלח, מדוע חובה למלוח בשר לקדירה למרות שדם שלא פירש מותר, חשיבות לימוד המליחה לדורות "כי לא תשכח מפי זרעו", וסדר תחילת המליחה: הדחה במים, שרייה של חצי שעה, זהירות ממים קופאים וטפטוף המים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
רמז נפלא בהגהות שערי דורא מפסוקי התורה לזמני הדחה ומליחה ("מלח" ראשי תיבות), המעשה המרגש בספר 'בית אמי' על הרבנית בת שבע קנייבסקי ע"ה בשריית הבשר, דיני הדחה אחרונה שלוש פעמים במים, והזהירות שלא יגע הבשר במאכלים טרם נמלח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכשרת סיר שבושל בו בשר ללא מליחה, דין ספק אם נמלח הבשר קודם הבישול שהבשר מותר משום חזקה, דין בשר שנטחן ללא מליחה שאין לו תקנה בבישול ודינו בצלייה בלבד, ודין בשר שנמלח אך שכחו להדיחו קודם הבישול (רשב"א). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
אזהרת הגמרא בהוריות (יג ע"ב) שהאוכל לב בהמה משכח את לימודו, דברי רבי ששון מרדכי בספר 'מזמור לאסף' בראשי תיבות מל"ך (מוח, לב, כבד), ודיני מליחת הלשון: מדוע אינה חלק מהראש, חובת חיתוך שורש הלשון ועצם הלשון, ומליחתה מכל צדדיה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
העמקה בחומרת הגאונים: האם באמת הדם מתייבש בבשר או שמא החמירו רק משום שאינו יוצא כולו, ופסיקתו המקילה של הגאון רבי יהושע העשיל באב"ד (לפני כמאתיים שנה) שהתיר בשר שבושל אחר ג' ימים על ידי צירוף ספקות ושיטות הפוסקים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דרכי הצלת בשר משהייה: שרייה במים בסוף היום השלישי להארכת הזמן, עצה לחלוט ברותחים לפי הגהות שערי דורא, איסור לכתחילה להשהות בשר ג' ימים ללא מליחה, והיתר גמור בהקפאת בשר עמוקה (בשר קפוא) המשהה את הדם ומאפשרת למלחו לאחר הפשרה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין הוצאת השיפוד מן האש לבדיקה (פסק הט"ז שכל עוד יש חום הבשר פולט), איסור חמור לצלות בשר עטוף בנייר כסף החוסם את פליטת הדם, ודיני צלייה על פלטה חשמלית לוהטת, בתחתית תנור אפייה, ועל גבי רשת גריל או מנגל חשמלי עם מים בתבנית התחתונה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיונים בגדרי ביטול ברוב בבישולי גויים: מדוע שומן הבשר אינו בטל ברוב הבצק שבמאפה, ובירור לשונות רבותינו הראשונים והאחרונים האם איסור בישולי גויים בטל ברוב כשאינו ניכר, או שמא גזרו על התערובת כולה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חובת ברכת הטבילה קודם המעשה, פסק הרמב"ם והרשב"ש, ודין מקום הברכה: איסור ברכה בתוך חדר המקווה שרוחצים וטובלים בו משום מקום המטונף, וההיתר לברך במקום מיוחד לטבילת כלים מחוץ לחדר המקווה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
אמירת פסוק ויהי נועם קודם הטבילה וביאור שו"ת תורה לשמה על מעלת פשט הכוונה והעלאת המצווה לרצון, יחד עם נוסח ברכת אשר קדשנו במצוותיו וציונו על טבילת כלי או כלים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור נוסח ברכת הטבילה בראשונים: שיטת הרשב"ם והמרדכי האם לברך על הטבילה או על טבילת כלי, וראיית רש"י במסכת ראש השנה לחילוק בין טבילת אדם לטבילת כלים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי רבי יוסף בספר לקט יושר בשם רבו בעל תרומת הדשן שנהגו לברך על טבילת כלי מתכות, ותמיהת הט"ז מדוע לא נהגו לברך על טבילת כלי זכוכית, ויישוב מנהג העולם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות ברכת הטבילה על כלי יחיד לעומת כלים מרובים בשולחן ערוך ובכנסת הגדולה, ופסק שו"ת קול גדול בדין הטובל כלי ודאי יחד עם כלי שיש בו ספק חיוב טבילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור הפסק בדיבור בין הברכה לטבילה אפילו לצורך הטבילה כהסרת מדבקה, השוואה להלכות שחיטה, ובירור קושיית מרן בדין בדיקת חמץ שם הותר דיבור מעניין הבדיקה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור שיטת הרא"ש והטור בחילוק היסודי שבין מצוות שהברכה חלה על כל מעשה המצווה כבדיקת חמץ ומגילה, לבין טבילת כלים ושחיטה שבהן כל מעשה עומד בפני עצמו ואסור להפסיק. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סדר קדימה בטבילה להטביל תחילה כלי מתכות כדי שהברכה תחול על חיוב דאורייתא, ודין מי ששכח לברך קודם הטבילה שאינו רשאי לברך לאחריה משום שכל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק הרמב"ם בהלכות ברכות שכל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן, וההבחנה היסודית בין מצוות שעדיין עשייתן בידו כציצית ותפילין שיכול לברך, לבין מצוות שכבר נעשו כשחיטה וטבילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין הנזכר שלא בירך בעוד הכלי כולו בתוך מי המקווה, מחלוקת האחרונים בביאור הכסף משנה, חובת שמיטת הכלי מידו במים כדי לברך, וסיום חוברת כשרות המטבח בשבח ותהילה לבורא עולם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מצות פריה ורביה כמצווה ראשונה בתורה וחשיבות יישוב העולם, מעלת הנישואין כמביאה את האדם לשלמות, איסור ישיבה בלא אשה אפילו לעת זקנה, ודברי גדולי ישראל על מעלת עזר כנגדו. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חיוב הבחור לישא אשה בגיל שמונה עשרה ולא לאחר מעשרים, סכנת הרהורי עבירה בדורנו, תקנת וחרם גאוני ירושלים, דעת מרן הרב עובדיה יוסף וגדולי הדור נגד דחיית נישואין בישיבות, וגיל נישואי הבת. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תפילה להשגת בת זוג הגונה, בירורים מוקדמים על מידות, צניעות ויראת שמים, בדיקת אחי האם ומשפחתה, בירור על בעלי תשובה ויחוס, גדרי איסור לשון הרע ורכילות בבירורי שידוכים, וזהירות מבררנות יתר. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני שמות שווים של החתן וחמיו או הכלה וחמותה לפי צוואת רבי יהודה החסיד ותקנת הוספת שם, נישואי שני אחים לשתי אחיות, בת אחיו ובת אחותו, בת כהן לישראל, בת עם הארץ ובן הנידה, והקדמת אח צעיר לגדול. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
גדרי כיבוד אב ואם בענייני נישואין: מתי אין הבן או הבת חייבים לשמוע להוריהם המתנגדים לשידוך הגון, מתי חובה לשמוע כשיש ביזיון להורים, איסור כפיית הורים על בניהם, והמעשה המופלא בשידוכו של החפץ חיים. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות ראיית הכלה קודם הקידושין כדי שתמצא חן בעיניו, איסור התבוננות מרובה לאחר שנמצאה חן, איסור בושם נודף, קביעת מקום הפגישה בצניעות ואיסור פגישה במקומות פרוצים, משך זמן הפגישות ומספרן. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הנהגת החתן והכלה בתקופת האירוסין: שמירת קשר במתינות, איסור חמור של נגיעה, חיבוק ונישוק קודם החופה מדברי השדי חמד ורבי יהונתן אייבשיץ, ביקורים בבית הכלה, חלופת מכתבים, מעלית, והפרדה בשבוע קודם החופה. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חובת ההורים לעזור לבניהם ולבנותיהם להינשא בכבוד, שימוש בכספי מעשר לסיוע לחתן בן תורה, אזהרת מרן שלא ללחוץ על ההורים להתחייב מעבר ליכולתם, איסור נושא אשה לשם ממון, וסיפור החפץ חיים על משפחת הלר. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מנהג כתיבת התנאים, קנין סודר עם החתן והכלה וההורים, תוקף חתימת השטר וההתחייבות בדיבור, נוסח שטר שידוכין מלא לפי מנהג הספרדים, שטר השידוכין שכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שבירת צלחת ומסיבת הוורט. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעלת מצוות השדכנות והסיוע להקמת בית בישראל, דין השדכן כפועל וחובת תשלום דמי שדכנות, חלוקת השכר לשלושה שלבים (הצעה, ניהול וגמר), אזהרת הסטייפלר מקיפוח שכר שדכן, ודין שידוך לזוג שאינם שומרי מצוות. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ההבדל בין אירוסין בזמן חז"ל למסיבת אירוסין כיום, החרם הקדום בירושלים שלא לקדש אלא בשעת החופה, מנהגי החנה בצניעות ובקדושה ללא תערובת, מתנות החתן והכלה (ש"ס, תכשיטים), והנחת תפילין רבנו תם מזמן האירוסין. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
זריזות בקביעת מועד החתונה, נישואין בערב שבת ובמוצאי שבת ותקנת מרן זצ"ל, נישואין בתעניות, דיני ימי העומר ומנהגי ספרד ואשכנז (ל"ד מול ל"ג בעומר), היתר נישואין בבין המצרים לספרדים עד ראש חודש אב, חודש אלול ועשרת ימי תשובה. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות הזמנות לחתונה: כתב אשורי מרובע, תאריך עברי ולועזי, הימנעות מפסוקים שלמים, הזמנת רחוקים מתורה ותלמיד חכם, הזמנת קרובים שנפטרו על פי הזוהר, צלם וצלמת, מלצרים נפרדים, צילומים בקדושה והפרדה בתזמורת. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
גדולת יום החופה כיום מחילת עוונות ותשובה, קבלת ברכה מחתן וכלה, פיוס הורים בין אדם לחברו, מנהג תענית ביום החופה לבני אשכנז מול מנהג בני ספרד שלא להתענות, אמירת וידוי, תפילה מיוחדת ליום החופה וטבילה במקווה. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מהות שטר הכתובה וטעמיה כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה, איסור שהייה בלא כתובה, אחריות מסדר הקידושין לקבלת רשות, כתיבת הכתובה בנחת ובמתינות, זמן מילוי הכתובה והעתק הכתובה, וגרפיקה ועיטורים בדיו שאינו מחיק. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פרטי כתיבת התאריך בכתובה: יום, חודש ושנה, כתיב מלא וחסר, חופה לפני השקיעה ובבין השמשות, שטר מוקדם ומשמעותו, כתיבת המקום בכתובה, ערי הקודש ותובב"א, הגדרת עיר, מושב ומועצה אזורית, ודיוק בשמות מקומות. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות כתיבת שמות החתן, הכלה והאבות: תארים וברכות לאחר השם (הי"ו, תחי', ז"ל), כתיב מלא וחסר בשמות לפי חתימת האדם, שמות שיש בהם שם ה', כתיבת שם המשפחה, כהן ולוי, ושמות משפחה מורכבים. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני שינויי שמות בכתובה: הוספת שם והחלפת שם, שינוי שם מחמת חולי, שמות חיבה (איציק, יוסי, קובי), שם עריסה שהשתקע או שמואס בו, שני שמות עריסה ושם לועזי, שימוש ב'דמתקרי', התנגדות לכתיבת שם האב, ואב מאמץ או גוי. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות סך הכתובה: עיקר כתובה של מאתיים זוז לבתולה ומאה זוז לבעולה, מחלוקת הפוסקים בערך מאתיים זוז לפי כסף התורה מול כסף חז"ל, חישוב משקל הכסף הטהור בגרמים ושוויו בשקלים, ותוספת הכתובה שהחתן מוסיף מרצונו. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
נוסח הכתובה הספרדי המדוקדק: מדוע כותבים 'דחזו ליכי' ולא 'מדאורייתא' כדעת מרן ורוב הראשונים, מחיקת 'מדאורייתא' בכתובת ספרדי, התאמת נוסח הכתובה למנהג החתן, דין בעל תשובה וגר צדק, ואזהרת גדולי הדור שלא לשנות ממנהג אבותינו. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני תיקון טעויות בשטר הכתובה: אופן המחיקה בהעברת קו, חובת עשיית קיום לתיקון לפני חתימת העדים, נוסח הקיום ומקומו בשטר, תיקון לאחר שכבר חתמו העדים, תיקון בתאריך מוקדם, סגירת סוגריים, תיבה תלויה ומילוי חלל בטיוט. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני חתימות בכתובה: חתימה ברורה של שמות העדים, הוספת כהן או לוי, חתימת החתן כמנהג הספרדים, ביאור מפורט של כל תיבות נוסח הכתובה בארמית (אפלח, ואוקיר, ואזון, ואסובר), ונוסחאות מיוחדות לבעולה, גרושה, מחזיר גרושתו וגיורת. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הנהגת מעמד החופה: השראת אווירה נעימה ושמחה על ידי מסדר הקידושין, הפרדה בחופה, איסור עריכת חופה בבית כנסת ללא תנאים, מנהג חופה במקום מקורה מול כיפת השמים, ליווי החתן והכלה בידי האבות והאמהות, מנהגי אפר בראש חתן ונרות, ומיקום החתן והכלה. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות ברכות האירוסין בחופה: הזמנת העדים, כוונת החתן והכלה לצאת ידי חובה ושתיקה עד נתינת הטבעת, מנין עשרה, איסור ברכה בפני פריצות, כשרות היין ודין יין מבושל, ביאור נוסח ברכת האירוסין, טעימת הרב והחתן, וברכות ברמקול ובניגון. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות עדי קידושין: איסור קירבת משפחה בין העדים לעצמם ולבני הזוג, דרישת יראת שמים מוחלטת, פסול עדות לרואה טלוויזיה ומכשירים שאינם מסוננים ופסק מרן זצ"ל, עמידת העדים בסמוך לראות את נתינת הטבעת, והכרת פני הכלה מבעד להינומה. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מעשה הקידושין: קידושי כסף ושווה כסף, מנהג הקידושין בטבעת עגולה ללא אבן טובה, טבעת זהב מול טבעת כסף על פי הקבלה, שאלת שווה פרוטה וקניין כספו של החתן, הסרת כפפת הכלה, אמירת 'הרי את מקודשת לי', ואיסור ענידת טבעת לחתן בחופה. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מנהג עטיפת טלית גדולה וברכת שהחיינו בחופה, פריסת הטלית על החתן והכלה, קריאת הכתובה ברבים בניגון ובקול רם, מעשה קנין סודר בפיסקת 'וקנינא', שבועה חמורה ותקיעת כף, שירת מקהלות עם ומסירת הכתובה לידי הכלה ואמה. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סדר שבע ברכות תחת החופה: חיוב עשרה גדולים, חלוקת הברכות בין תלמידי חכמים, מזיגת כוס היין ותיקון כוס פגום, ברכת הגפן פעמיים, כוונת החתן והכלה, טעות בסדר הברכות, טעימת המברך מן היין, וביאור מפורט של כל שבע הברכות. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מנהג שבירת כוס זכוכית בסיום החופה זכר לחורבן בית המקדש, אמירת 'אם אשכחך ירושלים', כוס זכוכית דווקא וסגולתה, עטיפת הכוס וזהירות משברי זכוכית, איסור צעקות מזל טוב מיד בשבירת הכוס, ואיסור נשיקות האבות ברבים. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור מקיף בדין חדר יחוד באולם: מנהג בני ספרד מדורי דורות שלא לעשות יחוד עד הגיעם לביתם בלילה, דברי מרן הרב עובדיה יוסף והרב בן ציון אבא שאול נגד חיקוי מנהג האשכנזים, מנהג בני אשכנז לעשות יחוד בצינעה, איסור הליכה יד ביד, וחיוב כיסוי ראש לכלה. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות חופת נידה כשפירסה נידה קודם החתונה: איסור דחיית החתונה, ענידת הטבעת על ידי החתן ללא שינוי, איסור מסירת הכתובה מיד ליד, טעימת הכוס על ידי הרב המברך, ואיסור יחוד בלילה בלא שומרים (אנשים או ילדים) לספרד ולאשכנז. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעלת המצווה לשמח חתן וכלה כגמילות חסדים מן התורה ושכרה העצום, כיצד משמחים בדברי תורה ובדיחותא, איסור הסתכלות בפני הכלה אפילו שעה אחת, איסור הגבהת הכלה בעזרת הגברים, איסור ריקודים מעורבים וחובת ההפרדה המלאה באולם. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שורש מנהג מצוה טאנץ בריקוד לפני הכלה: יסודו בקודש אצל הבעל שם טוב ותלמידיו בכוונות עליונות כנגד השכינה, עבודת הקודש של הרבי מזידיטשוב, הרבי מספינקא, הרבי מקרטשניף, תולדות אהרן וזוויל, שעת רצון להיפקד בישועה, והתפשטות הגשמיות של צדיקי הדורות. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מצוה טאנץ בזמננו לאור ירידת הדורות: אזהרות גדולי הדור (הרב ברנדסדורפר, בעל מנחת יצחק, הרב וואזנר, המשנה הלכות והרב גרוס), חובת מחיצה שלמה בין הגברים לנשים, כיסוי פני הכלה בטול, אבנט ארוך, איסור ריקוד יד ביד עם הסבא או החתן, וסיכום תנאי ההיתר. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות סיום סעודת החתונה: אכילת כזית פת על ידי החתן והכלה, הקדמת ברכת המזון לפני הריקודים, ברכה על שתי כוסות יין ועירוב הכוסות, איסור ברכה למי שלא אכל פת, עשרה הממהרים ללכת, ולימוד תורה וכוונה לשם שמים בליל הנישואין. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מצוות שבעת ימי המשתה שתיקן משה רבנו: ימי שמחה וימי ברכה, איסור עשיית מלאכה ומסחר לחתן, מלאכת דבר האבד, היתר גילוח ותספורת לכבוד החג, כיבוס וגיהוץ, לימוד תורה ללא עיון עמוק, שמירה לחתן וכלה בלילה, ופטור תעניות. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
התנאים לחיוב שבע ברכות בסעודות ימי המשתה: עשרה אנשים גדולים, דין 'פנים חדשות' – מי שלא אכל בסעודות קודמות, מחלוקת ספרד ואשכנז אם צריך אדם אחד או שניים, אדם חשוב מול כל אדם, סעודות שבת ויום טוב כפנים חדשות, וצירוף האוכלים פת ומגדנות. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מחלוקת הראשונים ומרן השלחן ערוך בדין ברכת שבע ברכות: מדוע לדעת מרן מברכים שבע ברכות אך ורק ב'בית חתנים' (מקום דירתם שבו עיקר שמחתם) ולא באולם או בית אחר, מנהג בני אשכנז כהט"ז לברך בכל בית, דין אשכנזי אצל ספרדי וספרדי אצל אשכנזי, ומנהגי עדות חו"ל בארץ ישראל. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני ברכת 'אשר ברא' בשלושה אנשים ואפילו עם בני ביתו, צירוף עשרה בסעודה כשיש מחיצה, דיני היום השביעי של שבעת ימי המשתה: שבעה ימים שלמים ללא 'מקצת היום ככולו', סיום הסעודה עד השקיעה ובבין השמשות, ודין חופה ביום ויחוד בלילה. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות ומנהגי שבת חתן: ארגון השבת בקדושה ובצניעות במוסד או בית מלון והתנאים הנחוצים, איסור ברכת מעין שבע באולם, איסור מחיאת כפיים וריקודים בשבת, השכמה לתפילה, עליית החתן ומוסיפים, קריאת פרשת 'ואברהם זקן', ואיסור אמירת צדקתך במנחה. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני ימי שמחה וימי ברכה בנישואין מיוחדים: בחור שנשא בעולת עצמו (שבעה לברכה ושלושה לשמחה), בחור ואלמנה, אלמן שנשא בתולה (שבעה לשמחה וברכה), אלמן ואלמנה (שלשה לשמחה ויום אחד לברכה), 'שהשמחה במעונו' בשלושת הימים, ודיני מחזיר גרושתו. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות אבלות ונישואין: איסור דחיית חתונה בשנת אבל ופסק מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, השתתפות הורים אבלים בחתונה ובשבעת ימי המשתה, השתתפות אבלים בשבת חתן, הצטרפות אבל למנין ולפנים חדשות בשבע ברכות, וסעודת שבע ברכות בבית האבל. מתוך חוברת נישואין באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות חבלות ושמירת הגוף: איסור חבלה בעצמו ובחברו, שאלת ניתוחים פלסטיים לצורך יופי מול צורך רפואי ונפשי, ניקוב אוזניים לעגילים, והאיסור ההלכתי החמור בעישון סיגריות הגורם למחלות ולנזק גופני. מתוך חוברת רפואה באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין חביב קודם במינים שברכתם שווה וההבחנה בין חביב בדרך כלל לחביב עתה, ביאור דברי מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בעניין פיצוח גרעינים בשבת והנהגת הגר"מ אליהו והמגיד רבי שלום שבדרון זצ"ל, טעם הקדמת החביב בליקוטי הלכות, כיצד לנהוג בסדר הברכות בשולחן ט"ו בשבט ומנהג המועד לכל חי, ודין מי שטעה בסדר הקדימה. מתוך חוברת ט"ו בשבט בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן