“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

ביאור עקרון הלכתי יסודי מתוך שו"ת רב פעלים: מדוע דפנות הסיר והחומר שממנו הוא עשוי אינם מצטרפים לחשבון המים והתבשיל כדי לבטל את האיסור בשישים, אף שהסיר עצמו בולע מן התבשיל, וההבדל המהותי שבין כוח ביטול במאכל לבין כוח ביטול בכלי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
כיצד חל דין חתיכה נעשית נבלה על כפית מתכת שבחשו בה בסיר בשר: ברגע שהכפית בולעת בשר הופך כל החלב הבלוע בה לנבלה יחד עמו. ההסבר המרתק מדוע אם בחש פעם שלישית אין צורך בעוד שישים, ומדוע חילקו הפוסקים בין אם נודע לו בין הפעמים לבין אם לא נודע לו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
השוואת שיעורי הליבון בין התלמוד הבבלי (עד שיינתזו ממנו ניצוצות) לתלמוד הירושלמי (עד שישיר קליפתו): ביאור מרן הבית יוסף ששני השיעורים שווים, והסבר מדוע בשעת צלייה לא ניתזים ניצוצות ואף על פי כן הכשר הכלי מצריך דרגת חום זו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ההבדל היסודי בין כלי שבלע איסור הטעון ליבון לבין כלי שבלע מאכל היתר (כגון שפוד של בשר כשר שרוצה להופכו לחלב) שדי לו בהגעלה. מקור הדין נלמד משיפודי בשר קדשים במקדש במסכת עבודה זרה, ופסק מרן השלחן ערוך בהלכות יום טוב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פתרונות הפוסקים להפיכת כלי בשר לכלי חלב: מנהג החתם סופר להכשיר לפסח ומפסח לחלב, מסירת הכלי במתנה, ופסק מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר המתיר לספרדים להגעיל ללא חשש כדעת מרן השלחן ערוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכלל ההלכתי שהכשר הכלי נקבע לפי רוב שימושו: תשובת הרשב"א בכוסות מתכת שנלקחו מגוי שרוב תשמישן בצונן, פסק השלחן ערוך להקל בהדחה בצונן, וחומרת בני אשכנז לחשוש גם למיעוט שימוש בחמין ולהצריך הגעלה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
העמקה בגדרי הכשר מחבת של איסור: דברי הרא"ש במסכת פסחים בשם אביו הרא"ש ורבנו יחיאל מפריז, ביאור הגר"א לחילוק בין איסור חמץ לבין שאר איסורים, ומדוע מחבת שמטגנים בה עם שמן נחשבת כבליעה בנוזל ודינה בהגעלה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני כלי חרס בהלכה: הגזירה המפורשת בתורה "וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר" שאין לו הכשר בהגעלה לעולם, האיסור לקנות כלי חרס משומשים מגוי, ובירור שיטת הרשב"א בתורת הבית האם בכלי שבלע איסור דרבנן מועילה הגעלה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הגדרת כלי אמייל העשויים מפח או ברזל המצופה בחומר צבעוני מזוגג: התחבטות הפוסקים ממה עשוי הציפוי – מזכוכית, ממתכת או מעפר כחרס, ובירור שיטת הגאון החתם סופר בתשובותיו לגבי כשרותם והכשרתם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חקירה מדעית והלכתית מעמיקה בשו"ת אבני נזר לגבי תהליך ייצור כלי אמייל: עדות בעלי המפעלים והמהנדסים שהציפוי נעשה מאבקת זכוכית הניתכת בחום ונצמדת למתכת, והשלכות הדבר על דינם של כלי אמייל ככלי זכוכית או מתכת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכרעת מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל בספר חזון עובדיה להקל ולהכשיר כלי אמייל בהגעלה, ודין כלים חדשים שנמשחו בחומר מבריק או בסבון – פסק מרן בשו"ת יביע אומר שסבון זה פגום לחלוטין ואינו אוסר, ודי ברחיצתם במים וסבון. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובתו הנחרצת של הגאון רבי דוד הכהן סקלי זצ"ל בספרו שו"ת קרית חנה דוד כנגד מנהג בליעת הערלה: חובת קבורת הערלה בעפר כתיקונה, איסור חילול בשר אדם, וההוכחה שאין שום סגולה יכולה לבוא על ידי מעשה עבירה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין חלב בהמה וחיה טהורה (פרה, כבשה, עז, צביה) ומדוע אין בו איסור אבר מן החי, לעומת איסור תורה בחלב בהמה וחיה טמאה (נאקה, אתון, סוסה) ופסק הרמב"ם שכל היוצא מן הטמא טמא מן התורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דבריו הנרגשים של הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו 'רוח חיים': מעשה ביהודי כשר שהעיד כיצד נכשל בעוונותיו עקב שתיית חלב גויים שהכניס בו טומאה, והזהרתו של הרב לכלל הציבור שלא להקל ראש באיסור חמור זה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי הגאון רבי יחיאל מיכל עפשטיין בספרו ערוך השלחן כנגד המקילים בחלב גויים בארצות שבהן אין בהמות טמאות: גזירת חכמים נקבעה במניין ואין לבטלה לעולם, לצד ההסבר המדעי וההלכתי שחלב גויים מעכיר את דם האדם ומוליד מידות רעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין שתיית חלב גויים במדינות חו"ל שבהן קיים פיקוח ממשלתי הדוק ואסור לערב חלב טמא בחלב פרה: דעת הגאון רבי משה פיינשטיין באגרות משה להקל בשעת הדחק, לעומת פסק גדולי הדור בארץ ישראל שהאיסור שריר וקיים בכל מקום. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ניתוח הלכתי בשאלת תערובת חלב גמלים ונאקות: מדוע אין חוששים לתערובת זו במקומות שאינה מצויה או שחלב טמא יקר מחלב טהור, ומדוע על אף סברות אלו פשטה ההוראה הברורה בכל ארץ ישראל לאסור חלב שחלבו גוי מכל וכל ללא פשרות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור דין שימוש באבקת חלב המיוצרת מחלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו: פסק מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר להתיר אבקת חלב בשוקולד ובממתקים, וההבחנה הברורה שאם ישראל לוקח חלב גויים ומייבשו לאבקה האיסור בעינו עומד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חקירה יסודית במהות איסור חלב גויים: האם האיסור הוא גזירת חפצא עצמית או משום חשש תערובת חלב טמא בלבד. מובאות שיטות הראשונים המרכזיות: רש"י בספר הפרדס, תשובת הרדב"ז, ופסק הפרי חדש שהתיר כשידוע שאין חלב טמא. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסיקתו המפורסמת של הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל בשו"ת הר צבי להתיר אבקת חלב נוכרי: הנימוק שגזירת חז"ל נאמרה על חלב נוזלי ולא על אבקה שלא הייתה קיימת בזמנם, וההסבר שחלב טמא אינו מתגבש לאבקה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובות גדולי הפוסקים להתיר אבקת חלב נוכרי: פסק הגאון רבי יהושע בוימל הי"ד בשו"ת עמק הלכה, ודברי הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג בשו"ת ציץ אליעזר שהוכיחו כי גזירת חלב נוכרי לא גזרוה על מוצר יבש כזה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון מעמיק בדברי מרן החזון איש בספרו על יורה דעה: דיון באבקת חלב שהוחמצה ונעשית כגבינה, הסברתו על מהות הגזירה, והבירור המדויק מדוע אין בדברי החזון איש הכרח לאסור אבקת חלב רגילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי מרן הגר"ש וואזנר בשו"ת שבט הלוי שהביא את שיטת החזון איש, לצד בירור שיטות גאוני הדורות במאה השנים האחרונות ומחקר מקיף של מזכה הרבים הרה"ג רבי יגאל עזרא שליט"א שהוכיח כי רוב מוחלט של הפוסקים נטו להקל באבקת חלב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מסקנת ההלכה שאבקת חלב נוכרי מותרת מעיקר הדין לדעת רוב הפוסקים, ועיון בתשובת הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון זצ"ל בספרו שו"ת בנין אב – הטעמים שרצה לאסור בשל שיקולי כשרות ופיקוח, והמענה ההלכתי לדבריו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בחינת טענות המחמירים באבקת חלב נוכרי: הטיעון של "אין כל מחסור בארץ" מול כוח דהיתרא של ההלכה הפסוקה, וחובת הרבנים להורות את הדין כפי האמת ללא חשש מלחץ ציבורי, על פי דברי גדולי הפוסקים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
זכותו של אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול אבקת חלב נוכרי, אך באזהרה חמורה שלא לפסול אחרים ולא לייצר מחלוקת. מובאים דברי רבנו הרמח"ל במסילת ישרים (פרק כ) על משקל החסידות: פרישות שאינה שקולה עלולה להביא לידי קלקול ועבירות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור גבינת גויים: חובת נוכחות וראיית ישראל בכל תהליך עשיית הגבינה מתחילתו ועד סופו. מובאת המשנה במסכת עבודה זרה (כט ע"ב) עם שאלת רבי ישמעאל לרבי יהודה, וששת הטעמים שנאמרו בגמרא לאיסור גבינת גויים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיקר טעם איסור גבינות גויים מפני שמעמידים אותן בקיבת נבילה וטריפה של עגל, ופסק הרשב"א שאפילו במקומות שידוע שהגויים אינם מעמידים בקיבה ומעמידים בשרף עשבים – הגבינה אסורה מכל וכל משום גזירה שבמניין. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
לשון הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות (פרק ג) באיסור גבינת גויים, ביאור מרן הבית יוסף מדוע חלב טמא אינו מתגבן כלל, ופסיקת מרן השלחן ערוך (סימן קטו סעיף ב) שגבינות הגויים אסורות מדרבנן ואפילו העמידוה בעשבים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תוכחתו החריפה של הגאון רבי אהרן בן שמעון רבה של מצרים בספרו 'נהר מצרים' על אותם צבועים המקילים בחמאת גויים אף שהוכח שמעורב בה שומן חזיר, לצד עדות אישית מרעישה מצרפת על אורח חרדי שאכל חמאה שאינה כשרה והתבייש במעשיו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הוכחה מוחצת לאמיתות התורה שבעל פה וידיעתם האלוקית של חז"ל: אף חוקר או דייג לא היה מעז לקבוע כלל מוחלט על רבבות מיני הדגים במעמקי האוקיינוסים, לצד ההקבלה לסימני מעלי גרה ומפריסי פרסה, כפי שדרשו חז"ל: "וכי משה קניגי היה?!". מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הסיפור המרתק על "חמור מעלה גרה", דיני אכילת דגים שאינם צריכים שחיטה מן התורה, היתר דם דגים באכילה, ודין שתיית שמן דגים המצוי בקפסולות – פסק ההלכה המתיר לאדם חלש או חולה ליטול קפסולות אלו מאחר שטעמן פגום ונבלעות כמות שהן. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
אזהרת התורה החמורה על שרצים ותולעים: "שקץ הוא לא יאכל", וההסבר מדוע אכילת תולעת אחת חמורה בהרבה מאכילת נבילה או חזיר. בעוד על חזיר לוקה האוכל מלקות אחת, על אכילת שרץ המים או שרץ השורץ על הארץ עובר האדם על ארבעה וחמישה לאווים בכל בריה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
רמז נפלא בספר מנחת יהודה להגאון המקובל חכם יהודה פתייה זצ"ל על מספר הלאווים בשרצים, דבריו הנחרצים של בעל ה'פרי חדש' שחצי מהאיסורים באים מחוסר זהירות בתולעים, ואזהרת בעל ה'פלא יועץ' על החיוב המוטל לבדוק היטב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חובת ניפוי קמח בנפה ודין עוגה שנאפתה מקמח שלא נופה, דין מי שאכל פרי שאינו מוחזק בתולעים ונמצאה בו תולעת (אונס), ותשובת הגאון בעל שו"ת תורה לשמה (הבן איש חי) בשאלה האם האנוס באכילת תולעים צריך כפרה ותשובה על חטאו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן הבן איש חי בשו"ת רב פעלים (סוד ישרים) שהאנוס באכילת שרץ אין לבו מטמטם כי מן השמים שומרים עליו, וביאור עמוק על פי נבואת ישעיהו מדוע ברא הקב"ה שרצים בעולם – כדי להרבות זכויות ושכר לישראל הנזהרים ממאכלות אסורות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דרכי התיקון והתשובה למי שנכשל בעבר באכילת מאכלות אסורות וטריפות: דברי המקובלים על תעניות, עצת גדולי הדור להרבות בלימוד תורה וזיכוי הרבים ששקולים כתענית, ודבריו המעודדים של הגרש"ז אוירבך שאיסור שנאכל באונס או בחוסר ידיעה אינו מטמטם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור הומניות השחיטה היהודית במבט מדעי ורפואי: מענה לתמיהת רבים כיצד תורת החסד מצווה שחיטה, ממצאי מחקרים חדשים על מערכת כלי הדם בצוואר המלמדים שחיתוך מדויק ומהיר בסכין חדה מאלחש את המוח כהרף עין ומונע כל תחושת כאב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הפלא הפיזיולוגי של מערכת העורקים ביונקים ויתרון השחיטה היהודית: חסרונות שיטות הטביחה בעולם הגורמות ייסורים קשים, לעומת השחיטה הכשרה המנקזת את מרב הדם ומשביחה את טיב הבשר ורמתו ההיגיינית, המוכיחה את מקורה האלוקי של תורתנו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חובת בדיקת סכין השחיטה בקפדנות שתהיה חדה וחלקה לחלוטין ללא שום פגימה (בדיקה בי"ב פגימות), והדרישה ההלכתית המרכזית שהשוחט יהיה ירא שמים מופלג – מאחר שהבדיקה מסורה ללבו בלבד ואינה ניתנת לפיקוח חיצוני מתמיד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק הגאון בעל בית אפרים שמי שחשוד על איסור דרבנן אין להאמינו בשחיטה, לצד מעשה מרטיט ומזעזע שהובא בשו"ת חתם סופר (חושן משפט סימן קעו) על שוחט כפרי שאיבד את יראת השמים שלו והאכיל טריפות ונבלות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן הרב עובדיה יוסף בדין קבלת עדות שלא בפני השוחט כאשר יש חשש אלימות ואיומים, ומעשה נוסף שהובא בהקדמה לשו"ת חזון עובדיה על הניסיונות להפחיד את מרן ולהשתיקו מלתקן את פרצות הכשרות בקהיר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תלונות וכאב מרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ט חושן משפט) על תופעת שוחטים זקנים שאיבדו את חוש המישוש בידיהם: החובה ההלכתית הבלתי מתפשרת להעבירם מתפקידם למרות חוסר הנעימות והעלבון, כדי שלא להאכיל את עם ישראל נבלות וטריפות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תיאור מרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ג וחלק ט) על שוחט זקן ממרא שהועבר מתפקידו והסית את המוכרים ואת השלטונות כנגד הרב: אימת המוות והסכנה המוחשית, וחסדי השם שהצילו את מרן מידם כפי שנאמר "לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם". מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סיכום פרשת השוחט הפסול בקהיר בשו"ת יביע אומר: השוחט שנתפס פעמים רבות בסכין פגומה ובנבלות גמורות, פסיקתו החד-משמעית של מרן לפסלו לעולם משחיטה, והכרזת מרן כי מוטב לסבול ייסורים ובלבד שלא להכשיל את עם ישראל במאכלות אסורות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
נוסח ברכת השחיטה ("על השחיטה"), מצוות כיסוי הדם בעפר הנוהגת בחיה ובעוף בלבד מן התורה: הנחת עפר מלמטה ומלמעלה, המצווה המוטלת על השוחט עצמו, איסור חטיפת המצווה על ידי אחר (מצווה הבאה בעבירה וקנס עשרה זהובים), וברכת הכיסוי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הגדרת איסור נבילה מן התורה בבהמה או עוף שנשחטו בסכין פגומה או שמתו ללא שחיטה, ודבריו המאלפים של מרן החזון איש בספרו אמונה ובטחון (פרק ג) על הניגוד באדם הנרתע מאיסורי טריפות ונבלות אך מקל ראש בגזל ובממון חברו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חובת ניקור הבשר לאחר השחיטה להסרת החֵלֶב וגיד הנשה ופסק שו"ת יחוה דעת על המכשלה שהייתה בארץ, לצד המעשה המרתק בשליחות הגאון רבי שלמה מחפוד שליט"א לחו"ל להכשיר מנקרים, וברכתו הנבואית של מרן הגר"ע יוסף: "אל תשמע לשום אדם! ותלך בשליחותי". מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור חֵלֶב מן התורה: מהו חלב הנוהג בבהמה טהורה (שור, כשב ועז), היתרו בהנאה, ועונש כרת החמור לאוכלו במזיד. איסור גיד הנשה ממעשה יעקב אבינו והמאבק עם שרו של עשו, וביאור טעם המצווה בספר החינוך כרמז וחיזוק לנצחיות ישראל בכל שנות הגלות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות גיד הנשה: במה הוא נוהג (ירך ימין ושמאל, בהמה וחיה), דין שומן הגיד האסור מדברי סופרים מנהג ישראל קדושים, וסיפור שנון ומרתק ברבי יחזקאל שרגא מקלאשיץ והשוחט בעניין קדושת המנהג שלא לאכול שומן גיד הנשה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסודות הלכות טריפות מן התורה: הפסוק בפרשת משפטים "ובשר בשדה טריפה לא תאכלו", הגדרת טריפה כבהמה שנולד בה מום הממיתה תוך י"ב חודש, שמונה מיני טריפות שנמסרו למשה בסיני, והכלל התלמודי במסכת חולין שהולכים אחר הרוב ואין צריך לבדוק אלא את הריאה המצויה בה סירכות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבעיות ההלכתיות החמורות בתופעת פיטום אווזים: מלבד איסור צער בעלי חיים בהלעטת האווזים בכוח, קיים חשש טריפות כבד לניקוב הוושט על ידי הצינורות המוכנסים לגרונם, ופסיקת גדולי הדורות להחמיר ולבדוק היטב את פנים הוושט וחוצו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבירור ההיסטורי וההלכתי בין בשר 'חלק' לבשר 'כשר': כיצד נוצר המושג לפני כמאה וחמישים שנה, הטעות הנפוצה של אלו החושבים שבשר חלק הוא רק חומרא בעלמא, וההסבר שריאה חלקה פירושה ריאה נקייה מסירכות כפסק מרן השלחן ערוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שורש המחלוקת בין מרן השלחן ערוך לרמ"א בסירכות הריאה: תשובת הרשב"א האוסרת מכל וכל למעך סירכות באצבעות, לעומת הרמ"א שהביא מנהג להקל במיעוך ומשמוש שאם נתמעכה הסירכה הבהמה כשרה, מנהג שכל חכמי ספרד אסרוהו לחלוטין. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
זעקת גדולי אשכנז כנגד קולת המיעוך והמשמוש: דברי השל"ה הקדוש שהתפשט נגע להכשיר טריפות גמורות, ותוכחתו הנוקבת של בעל 'תשובה מאהבה' (תלמיד הנודע ביהודה) שבמקום לבטל את המנהג הוסיפו עוד להקל עד שמאכילים טריפות ברבים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עדות רבני ירושלים מדורי דורות: דברי הגאון רבי שלום משה חי גאגין בשו"ת ישמח לב שהספרדים מעולם לא הקלו בסירכות, ועדות שו"ת הלכות קטנות על הגאון מהר"ם בן חביב ראב"ד ירושלים שהיה נוכח בשחיטה וגזר תענית על מי שנכשל בסירכה קטנה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תולדות השחיטה בארץ ישראל: עדות ספר 'שאלו שלום ירושלים' וקונטרס 'מראש צורים' על כך שמעולם לא הייתה שחיטה נפרדת, וכל האשכנזים שעלו לארץ אכלו אך ורק משחיטת הספרדים שהייתה על פי פסק מרן השלחן ערוך בבשר חלק ללא פשרות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת הגאון רבי בנימין מרדכי נבון על פתיחת השחיטה האשכנזית בשנת תרכ"ד מחמת ריבוי העולים, לצד דברי מרן הבית יוסף בשו"ת אבקת רוכל (סימן ריג) שקבע עוד בצפת כי כל העולה לארץ ישראל חייב לנהוג כפסקיו באיסור סירכות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
זעקתו של הגאון רבי יוסף נסים בורלא בשו"ת וישב יוסף שלא להפסיק לפרסם את חומרת איסור בשר שאינו חלק לבני ספרד, וההוראה הברורה שאף לבני אשכנז ראוי ונכון להחמיר לאכול רק בשר חלק (גלאט), בפרט כיום שמצוי בשר חלק בשפע רב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין עדות המזרח שנהגו בחו"ל לאכול בשר כשר: חובתם הגמורה לנהוג כפסק מרן בארץ ישראל, והאזהרה לקנות בשר חלק בכשרות בד"ץ מוסמכת הנאמנת לשיטת מרן ולא להסתפק בכיתוב 'חלק' של בד"ץ אשכנזי הנוהג כקולות הרמ"א, כעדות מרן הגר"ע יוסף. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הוראת התשובה והתיקון לספרדי שטעה ואכל בשר כשר (דברי הרמב"ם בהלכות תשובה), חובת בעלי אטליזים התולים שלט המוכר בשר כשר להודיע באותיות גדולות שהבשר אינו חלק, וההקבלה לפסק ההלכה בדין מצה עשירה בפסח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יחוה דעת (חלק א סימן י) בעניין איסור מכירת מצה עשירה לאשכנזים, וההשלכה הישירה והחמורה לאיסור מכירת בשר כשר לציבור ספרדי: איסור מוחלט להכשיל יהודי באיסור טריפה הנוהג לשיטתו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הפקרת הכשרות בערי הפריפריה, הנגב והגליל שבהן רוב הציבור ספרדי ומכשילים אותם במכירת בשר כשר רגיל, דברי הרמב"ם החמורים על המכשיל עיוור שחטא חמור מרציחה, ומענה נוקב למאמר תגובה שפורסם בעיתון שניסה להצדיק מחדל זה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ההיסטוריה של השתלטות מנהג אשכנז בשחיטה ברבנות הראשית בעבר על חשבון עדות המזרח, ופועלו הכביר וההיסטורי של מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל שהחזיר עטרה ליושנה והקים שחיטה מהודרת של 'חלק בית יוסף' עבור כלל עם ישראל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חובת שיווק בשר חלק בלבד בסופרים ובמסעדות במושבים וביישובים שבהם רוב ספרדי, ודין ספרדי המתארח אצל חברו והוגש לפניו בשר 'כשר': איסור גמור לאוכלו, חובת הבירור בעדינות, והדרך הראויה להתחמק כדי לא לפגוע במארח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק שו"ת דבר שמואל אבוהב לספרדים ההולכים לערי אשכנז שאסור להם להקל בסירכות כלל, דין כלים של אשכנזי שבישלו בהם בשר כשר שרשאי ספרדי לאכול בהם בשר חלק בדיעבד, וסיפור הדאגה של הרב מגידול שפנים בקיבוצים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חובת ההקפדה על מאכלים בעלי כשרות מוסמכת בלבד: הבדלים בין רמות הכשרות, איסור על מורה הוראה להחמיר לשואל בדבר המותר מן הדין, ודברי הגאון החיד"א, הרא"ש והש"ך שהמחמיר יחמיר בביתו ובחומותיו אך בהוראה לציבור יש לפסוק כעיקר הדין של מרן השלחן ערוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
השוואת הזהירות בכשרות המזון לזהירות בענייני כספים ובריאות: מדוע אדם הבודק כל השקעה ובנק אינו יכול להסתפק בשלט 'כשר' סתמי, והחובה המוטלת על כל הנכנס למסעדה לדרוש ולראות תעודת כשרות חתומה ובתוקף של רבנות מוסמכת ולא להאמין לדיבורי בעל הבית. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעשה מרטיט ממקור ראשון ברבי אלעזר אבוחצירא זיע"א שנשלח על ידי סבו הבבא סאלי לקנות בשר חלק, ורוח קודשו של הבבא סאלי שסירב לגעת בבשר עד שהתברר שהקצב הנוכל זייף תעודת הכשר ומכר נבלות של בשר כלב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הנהגת הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל שעצר את תלמידיו מלשתות בקיוסק ליד קברי צדיקים עד שבירר מי השוחט והמשגיח, והתוכחה הנוקבת שלא להיגרר אחרי ה'כולם' באולמות שמחות – מי שהולך אחרי כולם נשאר בלי כלום, ויש לברר את הכשרות באופן אישי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הנהגתו המופלאה והקדושה של גאון עוזנו בבא מאיר אביחצירא זיע"א באשדוד: זהירותו הבלתי נתפסת במאכלות, יחסו הרך והאבהי לאברכים, עדות בנו האדמו"ר רבי דוד חי שליט"א, והדאגה העמוקה לאברך שנסע בדרכים ללא פת לחם כשרה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סיפור מופלא על גביר עשיר בשם אהרל'ה שירד מנכסיו ועמד בפני קריסה כלכלית מוחלטת, ועצת רבו המפתיעה כ'תשובת המשקל' על זלזול בכשרות: לעזוב את עסקיו, לעבור קורס משגיחי כשרות ולהתמסר לעבודת השגחה במסעדות ובתי חולים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין מי שאוכל רק כשרות בד"ץ ואושפז בבית חולים שיש בו רק כשרות רבנות: האם מותר לו לאכול ללא התרת נדרים, ודין אדם המקפיד על כשרות מהודרת מסוימת והתארח אצל חברו שאינו מקפיד – כיצד יימנע מאיסור מבלי לפגוע בכבוד המארח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מקור ההלכה בגמרא (ביצה ונדה) שנאמנים עמי הארץ על הטהרה והכשרות בשעת הרגל משום דרכי שלום ואחדות ישראל, לצד עדות מרתקת של תלמיד חכם מזקני ירושלים על גדולי הדור שאכלו ממאכלי יהודים פשוטים כדי שלא לביישם ולא לשבור את לבם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הדרכה הלכתית רגישה ומעשית לבנים שחזרו בתשובה שהוריהם אינם מקפידים על בדיקת תולעים בעלים רגילים: כיצד לסייע להורים, להביא ירקות שטופים ומפוקחים מחברות מוסמכות, ודין אכילת שאר מאכלים מבושלים בבית שבו יש מכשירים ומסכים שאינם כשרים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות אירוח ברמב"ם (הלכות מאכלות אסורות פרק יא): מתי בעל הבית נאמן לומר שהמאכלים כשרים ומתי אין להאמינו, ופסק הגאון רבי משה פיינשטיין באגרות משה (יורה דעה סימן נד) בדין הורים שאינם מקפידים, וחובת ההבחנה בין חשוד במזיד לטועה בשגגה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין בעל שאינו שומר מצוות שזכה שאשתו חזרה בתשובה ומקפידה על כשרות המטבח: פסק כף החיים שסומכים עליה בכל ענייני הכשרות, והנהגת דרכי שלום כאשר מתארחים אצל אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות – כיצד לנהוג בחוכמה ובחמלה ללא חומרות מיותרות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור נקיות הקמח הנמכר כיום לתצרוכת ביתית ומדוע אין לחשוש בו כלל, סיפור מעורר השראה על יהודי פשוט שהזמין את הרב לסעודה והרב התארח בביתו בדרכי נועם, ופסק הרדב"ז שאין לאדם לחוש לחומרות המביאות לשנאה ולמחלוקת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובתו המאלפת של מרן הרדב"ז (חלק ד סימן רצו) כנגד חכמים המחמירים על עצמם באירוח אצל בעלי בתים יראי שמים: חומרת הלבנת פנים וחילול השם הגדול הנובע מפרישות שאינה שקולה, ואזהרת שלמה המלך "אל תהי צדיק הרבה". מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק הרשב"א שהובא במרן השלחן ערוך (סימן קיד סעיף יב) שרשאי אדם לסמוך על בעל הבית הכשר, לצד דברי ספר 'דרכי תשובה' בשם הגאון רבי יהודה תאומים על מעשה רב של גדולי הדורות שנזהרו ביותר שלא לבייש שום אדם מישראל בענייני כשרות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעשה נוקב בבחורים שהוזמנו לסעודת שבע ברכות אצל אלמנה וסירבו לאכול מחמת חומרא עד שבכתה, ותוכחת הרב: "החמרתם בכשרות והקלתם באיסור עינוי אלמנה ויתום!". מובא לקח הריגת כהני נוב, ומעשה נוסף בזוג שהוזמן ליראי שמים והאורח עיקם אפו וגרם צער נורא. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעשה במשפחה שהחלה להתחזק ובנה הבכור זעק בליל שבת שהכלים אינם טבולים והשבית את כל שמחת השבת, ביאור הטעות ההלכתית שישנם דרכים להכשיר ולהשתמש במתנה, לצד סיפור שנון בבחור ישיבה שהחמיר בכשרות וגילה באירוסיו שרבו אוכל מאותה השגחה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות שלום בית: פסק מרן הגר"ע יוסף בשו"ת שערי צדק שאין הבעל יכול לכוף את אשתו לקבל את חומרותיו האישיות בכשרות, וכן הלכות כבוד התורה: הנוהג חומרא מסוימת והוזמן לבית רבו או גדול הדור, חובה עליו לאכול מהמוגש לפניו ולא להחזיק עצמו חסיד יותר מרבו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור כשרות משקה הוויסקי: מחקרו של הגאון רבי שניאור זלמן רווח שליט"א בעניין חביות יין נסך (שרי) ביישון הוויסקי, ופסק ההלכה המקובל ממרן ראש הישיבה הגר"ע יוסף וחכמי ירושלים שוויסקי מותר מעיקר הדין מאחר שטעם היין פגום ונבלע כהיתר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות סיגריה אלקטרונית ונרגילה: פסק מרן בחזון עובדיה שמותר לעשן ללא הכשר ואף בפסח למי שכבר מעשן, לצד בירור מומחי כשרות שחומרי הטעם מקורם סינתטי ואינם ראויים למאכל כלב, ובדיקות הרב זריצקי שליט"א בטבק נרגילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות בשר שנתעלם מן העין: חתיכות בשר, עוף או דגים שהונחו ללא השגחה במקום שעוברים בו גויים מחשש שהוחלפו בנבילה, היתר דג שיש עליו קשקשים, דין היכר בטביעות עין בשולחן ערוך סימן סג, ונאמנות עם הארץ להעיד שמכיר את הבשר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני פועל גוי במטבח אולמות ושיפוצי דירות: מתי קיים חשש שהחליף את הבשר ומתי סומכים על כניסות פתאומיות (יוצא ונכנס), ודין חולה סיעודי המרותק למיטתו ומשרת אותו עובד זר (פיליפיני) – פסק שו"ת משנה הלכות כיצד לוודא את כשרות המאכלים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכלל היסודי שאין חוששים להחלפה אלא כשיש לגוי הנאה ורווח בדבר (השלחן ערוך סימן קיח), לצד הסיפור המרתק על שר האוצר רבנו דון יצחק אברבנאל ומלך ספרד, שערך לו מבחן חשאי בשולחן מסתובב לגלות אם יאכל בשר שנתעלם מן העין. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור הלכתי בשאלת מעשהו של האברבנאל: הרי נפסק להלכה שאין חוששים להחלפה ללא הנאה לגוי, וביאור מרן בעל כף החיים (סימן קיח) שהאברבנאל נהג בחסידות ופרישות יתירה, או שחשש לקנוניה של עבדי המלך שרצו להכשילו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עדויות גדולי הדורות על רמאויות גויים: ספר כנסת הגדולה ושלחן גבוה לרבי יוסף מולכו על גויים שהחליפו בשר כשר בנבילה, והלכות משלוחי בשר ועופות על ידי שליח גוי – חובת חותם בתוך חותם כפול (פלומבה ואריזה חתומה) כדי שיהיה מותר באכילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור אכילת דם מן התורה ועונש כרת: דם בהמה חיה ועוף האסורים, לעומת דם דגים וחגבים המותרים מן הדין. פסק הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות (פרק ו), ודין 'דם שלא פירש' – שאינו אסור מן התורה כל עוד נשאר בתוך הבשר, עד שיפרוש ממנו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
העמקה באזהרת התורה "רק חזק לבלתי אכול הדם": טעמו של הרמב"ם בספר מורה נבוכים לעקור מנהגי עובדי כוכבים והשדים שהיו ניזונים מדם, ודרשת בן עזאי המרטיטה – אם בדם הקל להישמר ממנו הצריכה התורה חיזוק ושכר, קל וחומר בשאר מצוות התורה הקשות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סוד טעם איסור הדם ברמב"ן וברבנו בחיי: הנפש נקשרת בדם ואין ראוי לערב נפש בהמה בנפש האדם המדברת, ודין דם האדם – פסק הרמב"ם שהוא אסור מדברי סופרים משום מראית העין, ולכן דם שיצא מן השיניים על גבי לחם חובה לגררו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות דם ביצים: הבחנה בין דם בחלמון (הצהוב) האוסר את כל הביצה לבין דם בחלבון (הלבן) שזורק את הדם והביצה מותרת, דין ביצה בת יומא, דם שנדבק בחלמון, ודין ביצה אסורה שהתערבה בביצים אחרות שצריך פי שישים ואחת כנגד כולה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין טעה וטרף ביצה עם דם, מושג הגמרא 'ספנא מארעא' (ביצים שנוצרו ללא זכר מחום הקרקע) שאין בהן ריקום אפרוח וזורק רק את הדם, העובדה שביצי תנובה כיום הן ספנא מארעא, ומנהג ישראל לבדוק ביצים בכוס זכוכית קודם נתינתן למחבת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר גמיעת ביצה חיה ללא בדיקה (מסכת עירובין מא ע"א על ערב תשעה באב), דברי רבנו חיים ויטאל בשער המצוות על הנהגת האר"י הקדוש שלא לאכול ביצה צלויה שלמה ללא בדיקה, ואיסור ביצה שנמצאה במעי תרנגולת נבילה או טריפה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסודות הלכות מליחת בשר: פליטת הדם על ידי מלח, מדוע חובה למלוח בשר לקדירה למרות שדם שלא פירש מותר, חשיבות לימוד המליחה לדורות "כי לא תשכח מפי זרעו", וסדר תחילת המליחה: הדחה במים, שרייה של חצי שעה, זהירות ממים קופאים וטפטוף המים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות כלי המליחה וסוג המלח: חובת מליחה בכלי מנוקב או על לוח משופע (השלחן ערוך סימן סט), ייחוד כלים למליחה, שימוש במלח בינוני ולא דק כקמח, וחובת מליחת החתיכה מכל צדדיה היטב כדברי הרשב"א שלא יישאר מקום ללא מלח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין מליחת חתיכות רבות זו על גב זו: הכלל היסודי "איידי דטריד למיפלט לא בלע" שהבשר הפולט אינו בולע ציר מחברו (השלחן ערוך סימן ע), ודין משך זמן שהיית המלח על הבשר – מנהג שעה שלימה, ושיעור כדי הילוך מיל (24 דקות) בשעת הדחק. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
רמז נפלא בהגהות שערי דורא מפסוקי התורה לזמני הדחה ומליחה ("מלח" ראשי תיבות), המעשה המרגש בספר 'בית אמי' על הרבנית בת שבע קנייבסקי ע"ה בשריית הבשר, דיני הדחה אחרונה שלוש פעמים במים, והזהירות שלא יגע הבשר במאכלים טרם נמלח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שיטת הרמב"ם בחליטת הבשר ברותחים לאחר המליחה כדי לצמת את שארית הדם, מנהג רוב קהילות ישראל שאינם חולטים, ודין מי שטעה ובישל בשר ללא מליחה: התבשיל נאסר אלא אם יש פי שישים כנגד כל הבשר, כביאור הרא"ש שהבשר כולו נעשה חתיכת נבלה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכשרת סיר שבושל בו בשר ללא מליחה, דין ספק אם נמלח הבשר קודם הבישול שהבשר מותר משום חזקה, דין בשר שנטחן ללא מליחה שאין לו תקנה בבישול ודינו בצלייה בלבד, ודין בשר שנמלח אך שכחו להדיחו קודם הבישול (רשב"א). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני מליחת חלקי בשר מיוחדים: חיתוך הראש לשניים והוצאת המוח, פריסת המוח ומליחתו, חיתוך הלב והוצאת דמו לקדירה, חיתוך 'ערלת הלב' (חידוד הלב), וביאורו המופלא של הגאון בעל מהר"ם שיק לפסוק "ומלתם את ערלת לבבכם" להסרת עכירות החומריות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
אזהרת הגמרא בהוריות (יג ע"ב) שהאוכל לב בהמה משכח את לימודו, דברי רבי ששון מרדכי בספר 'מזמור לאסף' בראשי תיבות מל"ך (מוח, לב, כבד), ודיני מליחת הלשון: מדוע אינה חלק מהראש, חובת חיתוך שורש הלשון ועצם הלשון, ומליחתה מכל צדדיה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
לקחי מוסר על איבר הלשון: המדרש ברבן שמעון בן גמליאל ורבי טבי על לשון כשהיא טובה וכשהיא רעה, סעודת רבי יהודה הנשיא ותלמידיו ("כך תהיה לשונכם רכה אלו לאלו"), וחומרת איסור אונאת דברים בגמרא בבא מציעא הגדול מאונאת ממון. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מליחת שאר חלקי הבשר: ריאה (מנהג הספרדים בשולחן גבוה שלא לבשלה כלל ללא צלייה), כליות וביצי זכר, טחול ואדמומיותו, עצמות עם מוח, חיתוך טלפיים ברגלי בהמה, רגלי עוף וציפורניהן, וחובת ניקוי הקורקבן ומליחתו מכל צדדיו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חומרת הגאונים בבשר ששהה 72 שעות ללא מליחה שאין מליחה מועילה להוציא את דמו שהתייבש, דינו בצלייה בלבד, דין ספק שהה שלשה ימים, ובירור מקרה שטעה ומלח ובישל: הנימוקים הרחבים של גדולי הפוסקים להתיר את הבשר בדיעבד מאחר שאינו מן התורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
העמקה בחומרת הגאונים: האם באמת הדם מתייבש בבשר או שמא החמירו רק משום שאינו יוצא כולו, ופסיקתו המקילה של הגאון רבי יהושע העשיל באב"ד (לפני כמאתיים שנה) שהתיר בשר שבושל אחר ג' ימים על ידי צירוף ספקות ושיטות הפוסקים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת מהר"א ששון בשו"ת תורת אמת (סימן קעט) לפני 400 שנה בבשר ששהה שלשה ימים שנמלח ובושל עם בשר אחר, והכרעתו ההלכתית המאירה של מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל לצרף את כל סניפי ההיתר ולהתיר את הבשר באכילה בדיעבד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דרכי הצלת בשר משהייה: שרייה במים בסוף היום השלישי להארכת הזמן, עצה לחלוט ברותחים לפי הגהות שערי דורא, איסור לכתחילה להשהות בשר ג' ימים ללא מליחה, והיתר גמור בהקפאת בשר עמוקה (בשר קפוא) המשהה את הדם ומאפשרת למלחו לאחר הפשרה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסודות הלכות צליית בשר באש: הכלל היסודי "נורא משאב שאיב" (האש שואבת ומוציאה את הדם) ללא צורך במליחה גמורה, מנהג פיזור מעט מלח קודם הצלייה (דברי הרמ"א), שיעור זמן הצלייה כדי שיהיה ראוי לאכילה, ודין בישול הבשר בקדירה אחר הצלייה (הטור סימן סט). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר נתינת בצלים, עגבניות ותפוחי אדמה בשיפוד יחד עם בשר חי שאינו מוכשר: כוח האש השואבת מונע מהירקות לבלוע דם, וסוגיית הגמרא במסכת פסחים (עד ע"א) בדין "מולייתא" (עופות וטלאים ממולאים בשר) – הטעמים וההוכחות מדוע הבשר והירקות מותרים באכילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות השיפוד והרשת: היתר חיתוך הבשר בסכין בעודו נצלה על האש, היתר גלגול והפיכת השיפוד במהירות כמנהג כנסת הגדולה, היתר שימוש חוזר בשיפוד או ברשת ללא שום ליבון מאחר שהאש מכלה את הדם, והיתר השהיית הבשר בשיפוד לאחר הסרתו מן האש כדברי מרן השלחן ערוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין הוצאת השיפוד מן האש לבדיקה (פסק הט"ז שכל עוד יש חום הבשר פולט), איסור חמור לצלות בשר עטוף בנייר כסף החוסם את פליטת הדם, ודיני צלייה על פלטה חשמלית לוהטת, בתחתית תנור אפייה, ועל גבי רשת גריל או מנגל חשמלי עם מים בתבנית התחתונה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור טבילת פת בשומן הנוטף מן הבשר הנצלה ללא מליחה מחמת טיפות הדם המעורבות בו (השלחן ערוך סימן עו), לעומת היתר גמור להניח בשר צלוי על גבי לחם – שכן הנוזל האדום הזב ממנו לאחר הצלייה אינו דם אלא 'מיץ בשר' (מוהל) המותר באכילה (שמואל בחולין קיב). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין הדחת הבשר הצלוי במים: מעיקר הדין אין צורך להדיח את הבשר או הכבד לאחר הצלייה (השלחן ערוך סימן עו), ודין דם שטפטף בצליה – הזהירות שלא להעביר חתיכות בשר חי מעל בשר הנצלה, ופסק השולחן ערוך (סימן עז) בצפירת עופות זה על גב זה על האש. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות ייחודיות לצליית כבד: ריבוי הדם שבו שאינו יוצא במליחה אלא בצלייה בלבד, חובת חיתוך שתי וערב והנחת מקום החתך כלפי מטה לאש, דין מי ששכח לקורעו, דין כבד טרי ששהה שלושה ימים ללא צלייה, והיתר להשהות כבד במקרר יותר מג' ימים לצורך צלייה בלבד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין כבד קפוא: היתר הקפאתו לכתחילה יותר משלושה ימים לצורך צלייה ובישול, איסור הפשרת כבד קפוא במים חמים (השלחן ערוך סימן סח), ודין מי שטעה ובישל כבד חי ללא צלייה – פסק מרן השולחן ערוך (סימן עג סעיף א) שהכבד מותר בדיעבד אך הקדירה והתבשיל נאסרים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין כבד שנכבש במים 24 שעות שמועיל לצלותו באש (חזון עובדיה), השוואה לדין בשר שבושל בלי מליחה, וביאור אגדי ומאלף במדרש ילקוט שמעוני לפרשת וארא: מדוע נמשך לב פרעה דווקא ל'כבד' – שכל איבר נכנע בבישול ומליחה חוץ מהכבד שאינו מתרכך אלא באש! מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסודות איסור פת גויים: גזירת שמונה עשר דבר של תלמידי שמאי והלל (מסכת שבת ועבודה זרה), הטעם המרכזי "פתם משום בתם" למניעת קירוב הדעת ונישואי תערובת, מאמר חז"ל בסנהדרין על כוחה של לגימה המקרבת, ובירור שאין חילוק באיסור זה בין ישמעאלים לנוצרים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הגדרת איסור פת הנוהג רק בחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון), וההבחנה היסודית בהלכה בין 'פת בעל הבית' (הנאפית בבית לצורך אישי שבה קיים חשש קירוב חמור) לבין 'פת פַּלְטֵר' (נחתום מקצועי) שנאפית למסחר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין פת פלטר שנאפתה בביתו הפרטי של הנחתום הגוי או שנמכרת מתוך ביתו: פסק מרן השלחן ערוך כדעת הרשב"א שכל שדרכו של הנחתום למכור מביתו דינה כפת פלטר המותרת במקום שלא מצויה פת ישראל, לעומת דעת הרא"ה שהחמיר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני פת בעל הבית שייעדה למכירה או לחלוקה: פסק הבן איש חי שהלחם שמושלים ובעלי אחוזות מחלקים לפועליהם נחשב כפת פלטר, ודין גוי שאפה בביתו פת במיוחד לתיתה במתנה לישראל – פסק הגאון רבי יעקב פראג'י בשו"ת מהרי"ף שאסורה מכל וכל כדין פת בעל הבית. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין ישראל המתארח בבית הגוי ואפו עבורו פת, או תלמידי בתי ספר יהודים הלומדים אצל גויים ומחלקים להם לחם: תשובתו המקיפה של מרן הבן איש חי בשו"ת רב פעלים (חלק ד סימן ז) האוסר פת זו מכל וכל כדין פת בעל הבית שאסרו חכמים כדי למנוע התבוללות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הדין כאשר מצויה בעיר פת ישראל, אך הפת של הנחתום הגוי נקייה, משובחת וטעימה בהרבה או ממין מובחר יותר: פסק הרשב"א בתורת הבית שהביאו מרן הבית יוסף ומרן השלחן ערוך, שמותר לקנות מפת פלטר הגוי היפה מאחר שלא גזרו על פלטר אלא במקום ששווים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תקנת חכמי העיר קושטא המובאת בספר 'זבחי צדק': אף על פי שפת ישראל הייתה מצויה בשפע, התירו חכמי העיר לקנות מפת פלטר הגוי כדי למנוע מבעלי המאפיות היהודיות להפקיע מחירים ולנצל את הציבור, שכן הפת היא חיי נפש. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור דין פת פלטר גוי הזולה באופן משמעותי מפת ישראל: צירוף שיטות הפוסקים המתירות לקנותה מחמת יוקר המחיה, בפרט עבור משפחות ברוכות ילדים שהפת היא מזונם העיקרי וחיי נפש, תוך השוואה לדין פת יפה ודין הפקעת מחירים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הקולות בשעת הדחק כשלא מצויה פת ישראל כלל: היתר אכילת פת בעל הבית של גוי (השלחן ערוך סימן קיב סעיף ח), היתר לחולה סוכרת הזקוק ללחם מיוחד ללא סוכר, ודין מי שקנה פת פלטר בהיתר ולאחר מכן הגיעה פת ישראל – פסק הרשב"א שאינו צריך לזורקה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מנהג חסידות להקפיד על פת ישראל אפילו במקום שפת פלטר מותרת, חובת כל אדם להחמיר בזה בעשרת ימי תשובה (שולחן ערוך סימן תרג), שיעור הזמן שעל החסיד להמתין אם יודע שתגיע פת ישראל (שולחן ערוך סעיף טז), ודין חתיכות פת גויים שהתערבו בתבשיל ובטלו ברוב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין בציעה על הפת לברכת המוציא בסעודות שבת ויום טוב: חובת הבציעה על הפת היותר משובחת ויפה, וקושיית בעל 'תרומת הדשן' מהראבי"ה – האם מותר למי שנזהר מפת פלטר לבצוע על פת פלטר גוי יפה, ותירוצו שחביבות הברכה מתירה לאכול ממנה כל הסעודה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
לשון מרן השלחן ערוך (אורח חיים סימן קסז סעיף ה) בדין בעל הבית הנזהר מפת גויים שיבצע על פת ישראל, חובת התרת נדרים למי שנהג להחמיר בפת ישראל ורוצה להפסיק מנהגו, וחומרת בצק של ישראל שנתנו לגוי פלטר לאפותו שאינו מותר כפת פלטר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המלאכות המכשירות פת גויים לפת ישראל: השלכת קיסם לאש, שגירת התנור או חיתוי גחלים (הרמב"ם והשלחן ערוך סימן קיב), לצד הסיפור המאלף ברבי חיים מוולוז'ין ותלמידו הגדול רבי יוסף זונדל מסלנט, שגילה כיצד ר' יוסף זונדל היה משכים לזרוק קיסם לתנור המאפייה כדי לזכות את כל בני העיר בפת ישראל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכשרת פת בתנור חשמלי: הדלקת התנור על ידי יהודי מתירה את כל מה שנאפה בו כל עוד הוא דלוק, דיון הראשונים במרדכי ובדרכי משה (איסור והיתר הארוך) בתנור שהוסק על ידי ישראל וכבה ועדיין החום רב – שפסק מרן הבית יוסף שאינו מועיל אך הרמ"א התיר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פתרונות טכנולוגיים כשרים במאפיות: תנור המצויד במפסק דלת הנכבה בפתיחה ונדלק בסגירת הדלת על ידי היהודי, הפעלת תנור אפייה מראש על ידי שעון שבת ופסק הגרש"ז אוירבך בשלחן שלמה שמועיל להתיר את הפת כהשלכת קיסם, ודיני חימום התנור מראש. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין פת שנילושה עם ביצים (השלחן ערוך, התוספות והרא"ש), פת שמורחים עליה ביצה לייפותה, דין עוגות, סופגניות וספינג'ים, וההדגשה ההלכתית המכרעת: כל ההיתרים בפת פלטר מותנים אך ורק בכך שכל חומרי הגלם (קמח, שמרים, שומן, תבניות) כשרים לחלוטין תחת פיקוח משגיח מוסמך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסודות איסור בישולי גויים: גזירת חכמים למנוע קירוב הדעת ונישואי תערובת (ספר אהל מועד לרבי שמואל ירונדי), זעקת הגרש"ז אוירבך שבידינו למנוע התבוללות בעם ישראל, ודברי רבנו יוסף חיים בבן איש חי על הפסוק "הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב". מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מדוע בישול גוי חמור מפת (שאין בו היתר פלטר), שני התנאים המרכזיים שקבע הרמב"ם: אינו נאכל כמות שהוא חי, ועולה על שולחן מלכים ללפת בו את הפת, דין ירקות הנאכלים חיים (גזר, עגבניות), והלכה פסוקה בביצה מבושלת או מטוגנת על ידי גוי שיש בה איסור גמור שכן אינה נאכלת חיה אלא בדוחק. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שני סיפורים מאלפים על מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל שהציל את תלמידיו ומשפחתו מביצים מבושלות של פועל גוי ששיקר ואמר שבישלן יהודי, ודין 'מנהג המקום קובע': תבשיל הנאכל חי או עולה על שולחן מלכים במקום אחד ובמקום אחר לא (פסק ספר זבחי צדק בחבושים מבושלים). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הגדרות מאכלים שונים בבישולי גויים: בצלים ושומים מבושלים (כף החיים), סלק וקישואים הנאכלים כיום חיים בסלטים, ודין תפוחי אדמה: פסק ספר ערוך השלחן (סימן קיג סעיף יח) שאינם עולים על שולחן מלכים אך כיום עולים בכל סעודה חשובה ויש בהם איסור גמור. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
כללי עיקר וטפל בתערובת מאכלים: פסק הרשב"א בתורת הבית שהולכים אחר העיקר בתבשיל, היתר זיתים כבושים שבישלם גוי עם מעט שומן להטעמה, דגים קטנים שטיגנם בקמח (כף החיים), איסור סלט חצילים בעגבניות כי החציל עיקר, והיתר סלט מטבוחה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר טיגון לחם בביצה על ידי מטפל סיעודי גוי (הלחם עיקר), איסור בורקס ממולא בשר חי שאפאו גוי, דין ירקות הנאכלים חיים שבושלו עם בשר, מרק ירקות עם מעט שומן, ופסק מרן השלחן ערוך (סימן קיב סעיף ו) בדין אינפנד"ה (מאפה בצק ממולא בשר או שומן). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון מעמיק במקור דין אינפנד"ה: דברי ספר התרומה (הלכות איסור והיתר סימן כח) לפני כ-800 שנה בדין 'פנטייז"א' (פשטידות בצק ממולאות בשר ושומן שאופים הגויים) – החילוק בין שומן הנבלע בבצק לבין שומן הממולא בתוכו, וטעמי האיסור וההיתר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שיטות הראשונים בדין מאפה ממולא: פסק הרשב"א והר"ן שהבצק עיקר ואינו נאסר בבישולי גויים, קושיית הרמ"א בספר תורת חטאת (כלל עה אות יג) והכרעת מרן השלחן ערוך להתיר אפילו כשהשומן והביצים ניכרים היטב בתוך המאפה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיונים בגדרי ביטול ברוב בבישולי גויים: מדוע שומן הבשר אינו בטל ברוב הבצק שבמאפה, ובירור לשונות רבותינו הראשונים והאחרונים האם איסור בישולי גויים בטל ברוב כשאינו ניכר, או שמא גזרו על התערובת כולה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יישוב קושיות האחרונים בכללי ביטול איסור בישולי גויים: ההבחנה היסודית בין שומן הניכר בעין שאינו בטל, לבין שומן שנבלע ונמס בבצק ובטל ברוב, ודין שאר תערובות מאכלים שבישלם גוי לפי כללי הפסיקה המקובלים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר שתיית קפה ושכר של גויים (המים הם העיקר), ודיני בישול חלקי: תבשיל שבישלו ישראל שליש בישול (כמאכל בן דרוסאי במסכת עבודה זרה לח ע"א) שמותר לגוי לסיים את בישולו, והיישום המעשי במאכלים מבושלים חלקית בברים באולמות אירועים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור מאכל שבישלו גוי שליש בישול שאפילו סיים ישראל את בישולו נאסר לחלוטין (רשב"א, ר"ן, ריב"ש ורבנו חננאל), ודין שבבי תפוחי אדמה (מחית פירה) שבישלם גוי וייבשם – פסק מרן הבית יוסף בשו"ת אבקת רוכל בחיטים שלוקות שפנים חדשות באו לכאן והמאכל מותר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין תבשיל שהיה על גבי כירה חשמלית ואירע קצר חשמלי קודם שהגיע לשליש בישולו, והגוי הרים את המפסק החשמלי: הסוגיה במסכת עבודה זרה (לח ע"א) בדין דלעת של ישראל והיסק הגוי, ופסק מרן השלחן ערוך (סימן קיב סעיף י) שעל ידי סגירת המעגל נאסר התבשיל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שורש המחלוקת המפורסמת בדין בישול ישראל: דעת מרן השלחן ערוך על פי הר"ן שחייב ישראל להניח את הקדירה על האש בעצמו, לעומת פסק הרמ"א לבני אשכנז שדי בהדלקת האש או בחיתוי גחלים על ידי ישראל כדי להתיר את התבשיל שבישל הגוי כולו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הוראות מעשיות במטבח: ספרדי שהדליק את האש והגוי הניח את התבשיל – שמותר ליתנו לאשכנזי הנוהג כרמ"א, היתר לכתחילה שהגוי יניח סירים ותבניות על גז ותנור כבויים ולאחר מכן ידליקם היהודי, והיתר שהגוי ידליק את האש והיהודי יניח את המאכל עליה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור בישולי גויים הנוהג גם בתוך ביתו של ישראל (השלחן ערוך סימן קיג סעיף א, דלא כרבנו אברהם שהתיר), לצד המעשה השנון שסיפר הגאון רבי שלום שבדרון זצ"ל על אדמו"ר חסידי שמוזג כוס תה למי שטען שרבו התיר בישולי גויים בבית יהודי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מכשול בישולי גויים בבתי מלון ובמסעדות: אזהרה חמורה לספרדים שלא לאכול חביתות ותבשילים שמכין גוי, שבחם של בתי מלון כשרים למהדרין (גלי צאנז) ורבנויות מקומיות (הרב אליהו בר שלום בבת ים), והנחיות הראשון לציון הרב יצחק יוסף ברבנות הראשית. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שאלה מעשית בישיבה אשכנזית שבה הטבח גוי והמשגיח מדליק את האש כרמ"א – האם בחורים ספרדים רשאים לאכול: סוגיית הגמרא ביבמות (יד ע"ב) במחלוקת בית שמאי ובית הלל, והחובה החינוכית וההלכתית של ראשי הישיבות ללמד 'בין אדם לחברו' ולהסדיר הנחה על ידי יהודי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דבריו המרטיטים של המשגיח הגאון רבי ירוחם ממיר בספרו דעת חכמה ומוסר על הסכנה של חומרות בכשרות הבאות על חשבון פגיעה בין אדם לחברו, לצד פסיקתו המאירה של מרן הגר"ע יוסף בשו"ת יחוה דעת להתיר לבחור ספרדי להקל בדיעבד בישיבה כדי שלא להתבדל ולעורר מחלוקת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סוגיית הגמרא בעבודה זרה (עה ע"ב) המבארת מדוע חובת הטבילה חלה רק על כלי סעודה ולא על כלי מלאכה, וביאור הלימוד מפסוקי פרשת מדיין. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק הרמ"א להטביל ללא ברכה כלי המצופה בפנים בלבד, טעם הט"ז שחושש לדעת הר"ן, ובירור האם טבילת ציפוי מתכת חיובה מהתורה או מדרבנן. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון למדני בגדרי ביטול שם כלי בטפלון שנשחק, הראיות מטהרת כלים שנשברו, וההסבר מדוע אין שחיקת הציפוי מחייבת טבילה מחודשת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סברת הפטור של כלי חשמל על פי דברי התוספות שכלים מחוברים לקרקע אינם צריכים טבילה, והדיון האם אפשרות הפעלתם בגנרטור משנה את הדין. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשא ומתן הלמדני בסברת חלקת יעקב, והחיזוק הנפלא מסוגיית הגמרא בבבא מציעא שחזקה על אדם שאין בדעתו לזכות בדבר הגורם לו איסור. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מחלוקת מרן השו"ע והרמ"א בסכין שחיטה: מנהג אשכנז לטבול בלא ברכה, הערת הגר"א על הש"ך, וביאור טעם החילוק בין סכין שחיטה לשפודי צלי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור שיטות הראשונים והאחרונים במספריים של ירק: האם יש לדמותן לסכין סעודה או שאינן אלא כלי עזר למלאכה שאינו חייב בטבילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור שיטת הגאון רבי יחזקאל לנדא בצל"ח הסובר שאין הכלי בטל כשיש חזקת איסור לטבילה, והמשא ומתן של גדולי האחרונים בשיטתו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
קושיית אב"ד לובלין מדוע פטור כלי גר, ביאור האבני נזר בשם משמואל, והכרעת מרן הגר"ע יוסף ביביע אומר שאין לחוש להחמיר בכלי גרים כלל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
האיסור המוחלט להשתמש בכלי לא טבול אפילו באקראי ובחד פעמי, ראיית שאילתות דרב אחאי גאון בפרשת מטות, והספק אם איסור השימוש מהתורה או מדרבנן. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות ידיות ארוכות של כלים גדולים, מצוות הכוונה קודם הטבילה לצאת ידי חובת המצווה, וסוגיית משנת מקוואות (פרק ה) בגל מים שנתלש מן הים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון בשיטת שו"ת שמו ינון שרצה לטעון שבטבילת כלים יש הפקעת איסור שאינה נעשית אלא בבר דעת, וממילא אין קטן וגוי יכולים להטביל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
אמירת פסוק ויהי נועם קודם הטבילה וביאור שו"ת תורה לשמה על מעלת פשט הכוונה והעלאת המצווה לרצון, יחד עם נוסח ברכת אשר קדשנו במצוותיו וציונו על טבילת כלי או כלים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי רבי יוסף בספר לקט יושר בשם רבו בעל תרומת הדשן שנהגו לברך על טבילת כלי מתכות, ותמיהת הט"ז מדוע לא נהגו לברך על טבילת כלי זכוכית, ויישוב מנהג העולם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות ברכת הטבילה על כלי יחיד לעומת כלים מרובים בשולחן ערוך ובכנסת הגדולה, ופסק שו"ת קול גדול בדין הטובל כלי ודאי יחד עם כלי שיש בו ספק חיוב טבילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור הפסק בדיבור בין הברכה לטבילה אפילו לצורך הטבילה כהסרת מדבקה, השוואה להלכות שחיטה, ובירור קושיית מרן בדין בדיקת חמץ שם הותר דיבור מעניין הבדיקה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סדר קדימה בטבילה להטביל תחילה כלי מתכות כדי שהברכה תחול על חיוב דאורייתא, ודין מי ששכח לברך קודם הטבילה שאינו רשאי לברך לאחריה משום שכל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תכלית תקנת סדר הקדימה כדי שהברכה תצא מהלב בחשק ובהתלהבות בדברי הגר"ש פינקוס והגר"י צדקה זצ"ל, וביאורו המאלף של בעל תרומת הדשן והראבי"ה על פי הירושלמי מדוע אפילו המקפיד על פת גויים או על חולין בטהרה בוצע על הפת הנקייה והמשובחת יותר משום חיבוב מצווה וכבוד הברכה. מתוך חוברת ט"ו בשבט בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן