“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

הנחיות מעשיות להתנהלות יומיומית במטבח: היתר הנחת מוצרי בשר וחלב ארוזים יחד בסל קניות או בשקית אחת, דין אחסון מאכלי בשר וחלב על אותו מדף במקרר תוך שמירה שלא ייגעו זה בזה וההקפדה הנדרשת בבית שבו יש ילדים קטנים, וכן דין שימוש חוזר בקופסת אוכל עבור כריך חלבי ובפעם אחרת עבור כריך בשרי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שתי הלכות בדיני המתנה אחר מאכלים שהתבשלו או נאפו עם שומן ובשר: א. פת שנאפתה מבצק שנילוש עם שומן בשר (באופן המותר בהלכה) – אף שאין השומן ניכר ואין בה משיכת טעם כפי שכתב המהרי"ט, יש להמתין אחריה שש שעות מחמת המנהג. ב. ביצה שהתבשלה בחמין (טשולנט) בשרי של שבת – דינה כתבשיל בשרי ויש להמתין אחר אכילתה שש שעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור הכלל ההלכתי היסודי "נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא" (נ"ט בר נ"ט של היתר): מאכל פרווה (כגון אטריות, ביצה או מאפה) שהתבשל או נאפה בסיר, מחבת או תבנית בשריים נקיים – מותר לכתחילה לאוכלו עם גבינה, וכן להיפך מכלי חלבי לבשר (ולכן עוגות פרווה ב"חזקת חלבי" הן פרווה). החלק מביא את סוגיית הגמרא בחולין (מחלוקת רב ושמואל) והכרעת מרן בבדק הבית להתיר אף לכתחילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת מרן זצוק"ל על דברי הגר"ש משאש והוכחה שקיבלנו הוראות מרן גם במה שכתב ב"בדק הבית" להתיר נ"ט בר נ"ט לכתחילה. לצד זאת מבואר מנהג בני אשכנז להחמיר לכתחילה בכלי בן יומו ולהקל בכלי שאינו בן יומו, היתר חימום פיתות במיקרוגל בשרי או אפיית בורקס פרווה בתנור לאכילה עם חלב, ודין מאכלים פרווה שהונחו על מכסה סיר בשרי סגור (בישול בחום הסיר). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור דין בישול על גבי מכסה סיר החמין: תשובת הבן איש חי בשו"ת רב פעלים ושו"ת הלכות קטנות שביצים המונחות על גבי מכסה קדירת חמין בשרית שפיה אטום מותרות באכילה עם חלב עצמו (וכל שכן שאין להמתין אחריהן שש שעות) מדין נ"ט בר נ"ט דהיתרא, ואף לבני אשכנז יש להקל בכך מאחר שבזיעה דרך הכיסוי הטעם קלוש ביותר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכת "נותן טעם בר נותן טעם באוכלים": כשם שנ"ט בר נ"ט מותר בכלים, כך מותר גם בין מאכל למאכל (כדעת רש"י, הראבי"ה, הרי"ף, הרמב"ם, הרמב"ן ושו"ת פני אריה). לכן תפוח אדמה או ביצה שהתבשלו עם בשר וחוממו לאחר מכן בתוך מרק ירקות פרווה או אורז – אינם הופכים את המרק או האורז לבשריים, ומותר לאכול את המרק או האורז עם גבינה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין כיור המטבח להדחת כלי בשר וכלי חלב: מן הדין די בכיור אחד להדחת שניהם (שולחן ערוך סימן צה), ומבואר מדוע בכיור של ימינו אין חשש מחמת סבון הכלים הפוגם את השומן ותחלופת המים. כמו כן מתבאר ההיתר לשפוך מים רותחים לפתיחת סתימה בכיור משותף שבו מדיחים כלי בשר וחלב מכוח כמה וכמה ספיקות להקל (שו"ת יביע אומר חלק ז). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור מעמיק בהפעלת מדיח כלים לכלי בשר וכלי חלב: תיאור מפורט של שלבי פעולת המדיח (שטיפה קרה ראשונית לסילוק לכלוך ממשי, עירוב סבון וחומרי הברקה, חימום ל-55–70 מעלות והרחקת שאריות במסננת), ופסק מרן בשו"ת יביע אומר (חלק י) ושו"ת יחוה דעת שמותר לכתחילה להדיח כלי בשר וחלב יחד במדיח מאחר שהמים נפגמים בחומרי הניקוי עוד טרם חומם (נותן טעם לפגם לכתחילה). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן