“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

דין חלב בהמה וחיה טהורה (פרה, כבשה, עז, צביה) ומדוע אין בו איסור אבר מן החי, לעומת איסור תורה בחלב בהמה וחיה טמאה (נאקה, אתון, סוסה) ופסק הרמב"ם שכל היוצא מן הטמא טמא מן התורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעשה מרתק בסוחרים יהודים שלעגו לאיסור חלב גויים בטענה שאין באזור בהמות טמאות, וגילו לתדהמתם כי החלב שהוגש להם היה חלב אתון שנסחט במיוחד לבעל הפונדק לחוליו. הסיפור ממחיש את עומק חוכמתם ונבואתם של חז"ל באיסורי מאכלות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בחינת טענות המחמירים באבקת חלב נוכרי: הטיעון של "אין כל מחסור בארץ" מול כוח דהיתרא של ההלכה הפסוקה, וחובת הרבנים להורות את הדין כפי האמת ללא חשש מלחץ ציבורי, על פי דברי גדולי הפוסקים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור סימני דגים טהורים מן התורה בפרשת שמיני ובדברי מרן השלחן ערוך: חובת מציאות סנפיר וקשקשת, והכלל היסודי שמסרו חז"ל איש מפי איש עד משה רבנו – שכל שיש לו קשקשת יש לו בהכרח סנפיר, ולכן די במציאת קשקשת אחת להכשירו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
אופן הכשרת ירקות מורכבים: ניקוי כרוב לבישול ולסלט על ידי הפרדת עלים והשריה במי סבון, דין עלי גפן והמנהג הוותיק בירושלים שלא לאוכלם כמובא בספר אדמת קודש, ואופן בדיקת גרגרי חומוס על ידי השריה ממושכת וקילוף. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תלונות וכאב מרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ט חושן משפט) על תופעת שוחטים זקנים שאיבדו את חוש המישוש בידיהם: החובה ההלכתית הבלתי מתפשרת להעבירם מתפקידם למרות חוסר הנעימות והעלבון, כדי שלא להאכיל את עם ישראל נבלות וטריפות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
זעקת גדולי אשכנז כנגד קולת המיעוך והמשמוש: דברי השל"ה הקדוש שהתפשט נגע להכשיר טריפות גמורות, ותוכחתו הנוקבת של בעל 'תשובה מאהבה' (תלמיד הנודע ביהודה) שבמקום לבטל את המנהג הוסיפו עוד להקל עד שמאכילים טריפות ברבים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת הגאון רבי בנימין מרדכי נבון על פתיחת השחיטה האשכנזית בשנת תרכ"ד מחמת ריבוי העולים, לצד דברי מרן הבית יוסף בשו"ת אבקת רוכל (סימן ריג) שקבע עוד בצפת כי כל העולה לארץ ישראל חייב לנהוג כפסקיו באיסור סירכות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעשה מרטיט ממקור ראשון ברבי אלעזר אבוחצירא זיע"א שנשלח על ידי סבו הבבא סאלי לקנות בשר חלק, ורוח קודשו של הבבא סאלי שסירב לגעת בבשר עד שהתברר שהקצב הנוכל זייף תעודת הכשר ומכר נבלות של בשר כלב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עדויות גדולי הדורות על רמאויות גויים: ספר כנסת הגדולה ושלחן גבוה לרבי יוסף מולכו על גויים שהחליפו בשר כשר בנבילה, והלכות משלוחי בשר ועופות על ידי שליח גוי – חובת חותם בתוך חותם כפול (פלומבה ואריזה חתומה) כדי שיהיה מותר באכילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור אכילת דם מן התורה ועונש כרת: דם בהמה חיה ועוף האסורים, לעומת דם דגים וחגבים המותרים מן הדין. פסק הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות (פרק ו), ודין 'דם שלא פירש' – שאינו אסור מן התורה כל עוד נשאר בתוך הבשר, עד שיפרוש ממנו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סוד טעם איסור הדם ברמב"ן וברבנו בחיי: הנפש נקשרת בדם ואין ראוי לערב נפש בהמה בנפש האדם המדברת, ודין דם האדם – פסק הרמב"ם שהוא אסור מדברי סופרים משום מראית העין, ולכן דם שיצא מן השיניים על גבי לחם חובה לגררו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר גמיעת ביצה חיה ללא בדיקה (מסכת עירובין מא ע"א על ערב תשעה באב), דברי רבנו חיים ויטאל בשער המצוות על הנהגת האר"י הקדוש שלא לאכול ביצה צלויה שלמה ללא בדיקה, ואיסור ביצה שנמצאה במעי תרנגולת נבילה או טריפה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין מליחת חתיכות רבות זו על גב זו: הכלל היסודי "איידי דטריד למיפלט לא בלע" שהבשר הפולט אינו בולע ציר מחברו (השלחן ערוך סימן ע), ודין משך זמן שהיית המלח על הבשר – מנהג שעה שלימה, ושיעור כדי הילוך מיל (24 דקות) בשעת הדחק. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מליחת שאר חלקי הבשר: ריאה (מנהג הספרדים בשולחן גבוה שלא לבשלה כלל ללא צלייה), כליות וביצי זכר, טחול ואדמומיותו, עצמות עם מוח, חיתוך טלפיים ברגלי בהמה, רגלי עוף וציפורניהן, וחובת ניקוי הקורקבן ומליחתו מכל צדדיו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר נתינת בצלים, עגבניות ותפוחי אדמה בשיפוד יחד עם בשר חי שאינו מוכשר: כוח האש השואבת מונע מהירקות לבלוע דם, וסוגיית הגמרא במסכת פסחים (עד ע"א) בדין "מולייתא" (עופות וטלאים ממולאים בשר) – הטעמים וההוכחות מדוע הבשר והירקות מותרים באכילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות ייחודיות לצליית כבד: ריבוי הדם שבו שאינו יוצא במליחה אלא בצלייה בלבד, חובת חיתוך שתי וערב והנחת מקום החתך כלפי מטה לאש, דין מי ששכח לקורעו, דין כבד טרי ששהה שלושה ימים ללא צלייה, והיתר להשהות כבד במקרר יותר מג' ימים לצורך צלייה בלבד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הגדרת איסור פת הנוהג רק בחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון), וההבחנה היסודית בהלכה בין 'פת בעל הבית' (הנאפית בבית לצורך אישי שבה קיים חשש קירוב חמור) לבין 'פת פַּלְטֵר' (נחתום מקצועי) שנאפית למסחר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין פת פלטר שנאפתה בביתו הפרטי של הנחתום הגוי או שנמכרת מתוך ביתו: פסק מרן השלחן ערוך כדעת הרשב"א שכל שדרכו של הנחתום למכור מביתו דינה כפת פלטר המותרת במקום שלא מצויה פת ישראל, לעומת דעת הרא"ה שהחמיר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הדין כאשר מצויה בעיר פת ישראל, אך הפת של הנחתום הגוי נקייה, משובחת וטעימה בהרבה או ממין מובחר יותר: פסק הרשב"א בתורת הבית שהביאו מרן הבית יוסף ומרן השלחן ערוך, שמותר לקנות מפת פלטר הגוי היפה מאחר שלא גזרו על פלטר אלא במקום ששווים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מנהג חסידות להקפיד על פת ישראל אפילו במקום שפת פלטר מותרת, חובת כל אדם להחמיר בזה בעשרת ימי תשובה (שולחן ערוך סימן תרג), שיעור הזמן שעל החסיד להמתין אם יודע שתגיע פת ישראל (שולחן ערוך סעיף טז), ודין חתיכות פת גויים שהתערבו בתבשיל ובטלו ברוב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
לשון מרן השלחן ערוך (אורח חיים סימן קסז סעיף ה) בדין בעל הבית הנזהר מפת גויים שיבצע על פת ישראל, חובת התרת נדרים למי שנהג להחמיר בפת ישראל ורוצה להפסיק מנהגו, וחומרת בצק של ישראל שנתנו לגוי פלטר לאפותו שאינו מותר כפת פלטר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין פת שנילושה עם ביצים (השלחן ערוך, התוספות והרא"ש), פת שמורחים עליה ביצה לייפותה, דין עוגות, סופגניות וספינג'ים, וההדגשה ההלכתית המכרעת: כל ההיתרים בפת פלטר מותנים אך ורק בכך שכל חומרי הגלם (קמח, שמרים, שומן, תבניות) כשרים לחלוטין תחת פיקוח משגיח מוסמך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מדוע בישול גוי חמור מפת (שאין בו היתר פלטר), שני התנאים המרכזיים שקבע הרמב"ם: אינו נאכל כמות שהוא חי, ועולה על שולחן מלכים ללפת בו את הפת, דין ירקות הנאכלים חיים (גזר, עגבניות), והלכה פסוקה בביצה מבושלת או מטוגנת על ידי גוי שיש בה איסור גמור שכן אינה נאכלת חיה אלא בדוחק. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הגדרות מאכלים שונים בבישולי גויים: בצלים ושומים מבושלים (כף החיים), סלק וקישואים הנאכלים כיום חיים בסלטים, ודין תפוחי אדמה: פסק ספר ערוך השלחן (סימן קיג סעיף יח) שאינם עולים על שולחן מלכים אך כיום עולים בכל סעודה חשובה ויש בהם איסור גמור. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
כללי עיקר וטפל בתערובת מאכלים: פסק הרשב"א בתורת הבית שהולכים אחר העיקר בתבשיל, היתר זיתים כבושים שבישלם גוי עם מעט שומן להטעמה, דגים קטנים שטיגנם בקמח (כף החיים), איסור סלט חצילים בעגבניות כי החציל עיקר, והיתר סלט מטבוחה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר טיגון לחם בביצה על ידי מטפל סיעודי גוי (הלחם עיקר), איסור בורקס ממולא בשר חי שאפאו גוי, דין ירקות הנאכלים חיים שבושלו עם בשר, מרק ירקות עם מעט שומן, ופסק מרן השלחן ערוך (סימן קיב סעיף ו) בדין אינפנד"ה (מאפה בצק ממולא בשר או שומן). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון מעמיק במקור דין אינפנד"ה: דברי ספר התרומה (הלכות איסור והיתר סימן כח) לפני כ-800 שנה בדין 'פנטייז"א' (פשטידות בצק ממולאות בשר ושומן שאופים הגויים) – החילוק בין שומן הנבלע בבצק לבין שומן הממולא בתוכו, וטעמי האיסור וההיתר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שיטות הראשונים בדין מאפה ממולא: פסק הרשב"א והר"ן שהבצק עיקר ואינו נאסר בבישולי גויים, קושיית הרמ"א בספר תורת חטאת (כלל עה אות יג) והכרעת מרן השלחן ערוך להתיר אפילו כשהשומן והביצים ניכרים היטב בתוך המאפה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יישוב קושיות האחרונים בכללי ביטול איסור בישולי גויים: ההבחנה היסודית בין שומן הניכר בעין שאינו בטל, לבין שומן שנבלע ונמס בבצק ובטל ברוב, ודין שאר תערובות מאכלים שבישלם גוי לפי כללי הפסיקה המקובלים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר שתיית קפה ושכר של גויים (המים הם העיקר), ודיני בישול חלקי: תבשיל שבישלו ישראל שליש בישול (כמאכל בן דרוסאי במסכת עבודה זרה לח ע"א) שמותר לגוי לסיים את בישולו, והיישום המעשי במאכלים מבושלים חלקית בברים באולמות אירועים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור מאכל שבישלו גוי שליש בישול שאפילו סיים ישראל את בישולו נאסר לחלוטין (רשב"א, ר"ן, ריב"ש ורבנו חננאל), ודין שבבי תפוחי אדמה (מחית פירה) שבישלם גוי וייבשם – פסק מרן הבית יוסף בשו"ת אבקת רוכל בחיטים שלוקות שפנים חדשות באו לכאן והמאכל מותר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין תבשיל שהיה על גבי כירה חשמלית ואירע קצר חשמלי קודם שהגיע לשליש בישולו, והגוי הרים את המפסק החשמלי: הסוגיה במסכת עבודה זרה (לח ע"א) בדין דלעת של ישראל והיסק הגוי, ופסק מרן השלחן ערוך (סימן קיב סעיף י) שעל ידי סגירת המעגל נאסר התבשיל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הוראות מעשיות במטבח: ספרדי שהדליק את האש והגוי הניח את התבשיל – שמותר ליתנו לאשכנזי הנוהג כרמ"א, היתר לכתחילה שהגוי יניח סירים ותבניות על גז ותנור כבויים ולאחר מכן ידליקם היהודי, והיתר שהגוי ידליק את האש והיהודי יניח את המאכל עליה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור בישולי גויים הנוהג גם בתוך ביתו של ישראל (השלחן ערוך סימן קיג סעיף א, דלא כרבנו אברהם שהתיר), לצד המעשה השנון שסיפר הגאון רבי שלום שבדרון זצ"ל על אדמו"ר חסידי שמוזג כוס תה למי שטען שרבו התיר בישולי גויים בבית יהודי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שאלה מעשית בישיבה אשכנזית שבה הטבח גוי והמשגיח מדליק את האש כרמ"א – האם בחורים ספרדים רשאים לאכול: סוגיית הגמרא ביבמות (יד ע"ב) במחלוקת בית שמאי ובית הלל, והחובה החינוכית וההלכתית של ראשי הישיבות ללמד 'בין אדם לחברו' ולהסדיר הנחה על ידי יהודי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות סכנות סגוליות: איסור הנחת אוכלים ומשקים תחת המיטה, איסור לינת שום בצל וביצה קלופים משום רוח רעה, מאכל תחת השולחן, שבירת תנור וסתימת חלון, שמירה מן המזיקים וקציצת אילן מאכל. מתוך חוברת רפואה באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן