“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

"דיני סעודת שבע ברכות" שכתב הרב בן ציון אלגאזי שליט"א, ראש מכון צורבא מרבנן בחודש כסליו תשע"ח. האם הסועדים בחתונה מחייבים בשבע ברכות בעצם אכילתם מסעודת חתנים?, האם מברכים את שבע הברכות כאשר הסעודה אינה נעשית בבית החתן והכלה? אם סעודת שבע ברכות לא מתקיימת בבית החתן האם ספרדי יכול לברך?
הלכות מתן מאכלי חלב לקטנים בתוך שש שעות לאכילת בשר: במקום צורך (כגון לארוחת ערב) מותר לתת לקטנים חלב לאחר שעה אחת, ויש נוהגים להוסיף שעה בכל שנה מגיל שש ועד חינוכם המלא לשש שעות שנה לפני גיל מצוות. החלק מבאר את יסוד ההיתר מדין "ספק ספיקא" בצירוף שיטת הרשב"א והר"ן בדין ספיית איסור דרבנן לקטן לצורכו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין מי שאכל בשר ושכח שהוא בתוך שש שעות ובירך בטעות על מאכל חלבי: עליו לטעום מעט בלבד כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה (שאיסורה חמור מן התורה לדעת הגאונים והרמב"ם, ויש כאן גם ספק ספיקא), והשומע את ברכתו עונה אחריו "אמן". לעומת זאת, המברך בטעות על מאכל האסור מחמת עצמו (כגון עוף בחלב) אינו טועם כלל ואומר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שתי הלכות בדיני המתנה אחר מאכלים שהתבשלו או נאפו עם שומן ובשר: א. פת שנאפתה מבצק שנילוש עם שומן בשר (באופן המותר בהלכה) – אף שאין השומן ניכר ואין בה משיכת טעם כפי שכתב המהרי"ט, יש להמתין אחריה שש שעות מחמת המנהג. ב. ביצה שהתבשלה בחמין (טשולנט) בשרי של שבת – דינה כתבשיל בשרי ויש להמתין אחר אכילתה שש שעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אורז או ביצים שהונחו בתוך שקית ניילון או שקית קוקי סגורה היטב בסיר חמין (טשולנט) בשרי: אין להקל לאוכלם יחד עם חלב ממש, אולם אין צריך להמתין אחריהם שש שעות כדי לאכול מאכלי חלב, מאחר שהשקית אטומה ואינה מעבירה טעם ומראה, ולכל היותר הווי ספק מנהג להקל כדעת הגר"ש וואזנר ופוסקים נוספים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך הלכות מראית העין במוצרי פרווה בזמננו: מותר לשתות חלב פרווה או חלב סויה מיד לאחר ארוחה בשרית ללא חשש מראית העין (כמבואר בדברי הרמ"א, ערוגות הבושם ומרן החיד"א במחזיק ברכה). כמו כן מותר לאכול שניצל סויה או נקניק צמחי פרווה עם חלב, וכן לאכול גלידה פרווה בארוחה בשרית מאחר שהם מצויים ומוכרים לכול. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אכילת בשר לאחר גבינה קשה (כגון גבינה צהובה, מלוחה, צפתית או בולגרית): מעיקר הדין ולמנהג בני ספרד אין צריך להמתין שש שעות, ודי בקינוח הפה בפת או בפרי, שטיפת הפה במים ורחיצת ידיים (ואילו בבני אשכנז יש מחמירים להמתין). החלק מבאר את טעמי ההבדל בין בשר לגבינה על פי הרמב"ם, הרשב"א, המאירי, הט"ז ושו"ת דברי מלכיאל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אכילת דגים עם חלב או גבינה: לבני ספרד נוהגים להיזהר שלא לאכול דגים עם חלב או גבינה מחשש סכנה כדברי מרן הבית יוסף (סימן פז), ואילו לבני אשכנז רבו המקילים בזה. החלק סוקר את מחלוקת האחרונים האם דברי הבית יוסף הם טעות סופר (דרכי משה, ט"ז, ש"ך, מג"א והחיד"א) או כוונה מכוּונת (כנסת הגדולה ופרי מגדים). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
החובה לייחד שתי מערכות כלים נפרדות ומסומנות לבשר ולחלב להצלה ממכשול (שו"ת יביע אומר), לעומת כלי זכוכית (צלחות וכוסות) שאינם בולעים ואינם פולטים כלל ודי בהדחתם היטב במים כדי להשתמש בהם לחלב חם ואחר כך לבשר רותח לדעת רוב הראשונים, מרן השולחן ערוך, ואף לבני אשכנז כדברי כנסת הגדולה, מנחת יעקב ותשובות והנהגות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור מעמיק בהפעלת מדיח כלים לכלי בשר וכלי חלב: תיאור מפורט של שלבי פעולת המדיח (שטיפה קרה ראשונית לסילוק לכלוך ממשי, עירוב סבון וחומרי הברקה, חימום ל-55–70 מעלות והרחקת שאריות במסננת), ופסק מרן בשו"ת יביע אומר (חלק י) ושו"ת יחוה דעת שמותר לכתחילה להדיח כלי בשר וחלב יחד במדיח מאחר שהמים נפגמים בחומרי הניקוי עוד טרם חומם (נותן טעם לפגם לכתחילה). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אשכנזי שנשפך לו חלב לתבשיל עוף בפחות משישים: רשאי לתיתו במתנה לחברו הספרדי שיוסיף עליו עד שישים, ולאחר שהספרדי ביטלו בשישים מותר גם לאשכנזי לאכול ממנו. בנוסף מתבארת הלכת "טעימת גוי" בתערובת שאין בה שישים אך מסתבר שאין טעם האיסור ניכר בה (על ידי גוי "מסיח לפי תומו" או גוי "קפילא" טבח אומן, כדברי הרשב"א, התוספות והר"ן בחולין צז). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין "פליטה מועטה" (חתיכת בשר שלא נמלחה ונתבשלה בתבשיל, או כף שבלעה איסור ונפלה לתבשיל היתר שאין בו שישים כנגד כל החתיכה או הכף): אף שלהלכה משערים שישים כנגד כל החתיכה והכף, מאחר שלדעת הראב"ד (בשו"ת תמים דעים), רבי יוסף בן פלאת, האשכול, העיטור, הראבי"ה ואורחות חיים משערים רק כנגד הפליטה המועטה – יש לצרף סברא זו כסניף ולסמוך על טעימת גוי שאין טעם איסור בתבשיל (וכן בשו"ת הרדב"ז). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני כלי חרס בהלכה: הגזירה המפורשת בתורה "וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר" שאין לו הכשר בהגעלה לעולם, האיסור לקנות כלי חרס משומשים מגוי, ובירור שיטת הרשב"א בתורת הבית האם בכלי שבלע איסור דרבנן מועילה הגעלה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיקר טעם איסור גבינות גויים מפני שמעמידים אותן בקיבת נבילה וטריפה של עגל, ופסק הרשב"א שאפילו במקומות שידוע שהגויים אינם מעמידים בקיבה ומעמידים בשרף עשבים – הגבינה אסורה מכל וכל משום גזירה שבמניין. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק הרשב"א שהובא במרן השלחן ערוך (סימן קיד סעיף יב) שרשאי אדם לסמוך על בעל הבית הכשר, לצד דברי ספר 'דרכי תשובה' בשם הגאון רבי יהודה תאומים על מעשה רב של גדולי הדורות שנזהרו ביותר שלא לבייש שום אדם מישראל בענייני כשרות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות בישולי גויים שלא על האש: מעמד בישול בכלי חשמלי שאין גופי החימום שלו מתאדמים, בירור שיטת הרשב"א שאיסור בישולי גויים נאמר רק באש, וסברת המהרש"ם בדין חשמל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות בישול במיקרוגל: תבשיל שבישל גוי בתנור מיקרוגל אין בו משום בישולי גויים, על פי יסוד הרשב"א שחכמים גזרו אך ורק על בישול באש ממש. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין עובד זר ומשרת המבשל בבית יהודי סיעודי: מחלוקת הרשב"א והראשונים האם יש בישולי גויים בשפחות ועבדים בבית ישראל, וצירופי ההקלה למעשה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות טחינה וחלווה משומשום הנאכל חי, ובירור דין דג מלוח, מעושן בקיטור וכבוש שאין בהם בישולי עכו"ם על פי יסוד הרשב"א שאינם בישול אש. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות ספיקות בבישולי גויים: דין מאכל שהניח ישראל על האש והלך כשיש ספק אם הגוי הוציא או בישל, ובירור שיטת הרשב"א שאין לגוי הנאה בסילוקו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
החילוק היסודי בין יין נוצרים האסור בהנאה כעובדי עבודה זרה ליין ישמעאלים האסור בשתייה בלבד, ודברי הרשב"א בדין גר תושב שאינו אוסר בהנאה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
"הלכות זמן ספירת העומר" הלכות לימי ספירת העומר מתוך חוברת באגדה לימי ספירת העומר של הרב דוד שלום נקי שליט"א
"שיחה לימי בין המצרים". מה הקשר, בין חטאו של אדם הראשון, לחורבן בית המקדש?. מדוע בפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" האותיות ע' ו-ד' גדולות?. העבודה של חודש תמוז ואב היא עבודת העיניים. מתוך "שיחה של הרב ברוך רוזנבלום לימי בין המצרים"

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן