“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

ביאור הכלל ההלכתי שסתם כלים אינם בני יומן, הן בכלי גויים והן בכלים של ישראל שלא ידוע אם השתמשו בהם ב-24 השעות האחרונות. הקטע מבאר את יסוד הטעם ההלכתי לפי דעת הרשב"א, הר"ן והרמב"ן: מדוע סמכו חכמים על החזקה ורובא דרובא אף שהכלי עלול לתת טעם לשבח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכרעת ההלכה במקרה של ספק באיזו כף בחש בתבשיל חלבי מדין ספק ספיקא, וכן פירוט דין כף שנפלה תחילה לסיר בשר ואחר כך לסיר חלב, שבה נדרש פי שישים כנגד כל גוף הכף מאחר שאין אנו יודעים כמה בלעה, על פי שיטת הראב"ד ומרן הבית יוסף. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בחינת האפשרות לסמוך על טעימת גוי בספק כף שנפלה לסיר כשיש סניף להקל, וכן דין כף חדשה שמשקלה ידוע ונפלה לסיר עם כמות בשר מוגדרת – שבכהאי גוונא אין צורך לשער פי שישים כנגד כל משקל הכף, אלא די בשישים כנגד כמות הבשר שהייתה בסיר בלבד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חישוב שיעור שישים באופן יחסי על פי פסק מרן בעל הבן איש חי בשו"ת רב פעלים: כאשר כף בלעה מתוך סיר בשר שבו המרק מרובה על הבשר, משערים רק כנגד החלק היחסי של הבשר שבלעה הכף מתוך התערובת, לצד הדוגמא המעשית באורז שבושל בחלב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פירוט דיני בליעת כלים: מדוע כף שבלעה חלב אינה ממעטת משיעור החלב שנשפך אחר כך לבשר, שיעור ביטול כנגד החלק שנכנס מן הכפית בלבד, ודין כפית שהוכנסה פעמיים לסיר בשר רותח – מתי נדרש שישים כפול (מאה ועשרים) ומתי די בשישים אחד בלבד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
כיצד חל דין חתיכה נעשית נבלה על כפית מתכת שבחשו בה בסיר בשר: ברגע שהכפית בולעת בשר הופך כל החלב הבלוע בה לנבלה יחד עמו. ההסבר המרתק מדוע אם בחש פעם שלישית אין צורך בעוד שישים, ומדוע חילקו הפוסקים בין אם נודע לו בין הפעמים לבין אם לא נודע לו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין כבוש בכלים כאשר חלב שהה בכלי 24 שעות ומסקנת החקרי לב, החובה לייחד שתי סכינים נפרדות לבשר ולחלב, דין סכין לחיתוך לחם, והגדרתן ההלכתית המדויקת של סכין חלבית ובשרית רק כאשר חתכו בהן מאכל חם בחום שהיד סולדת בו כפי שהדגיש ערוך השלחן. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
השוואת שיעורי הליבון בין התלמוד הבבלי (עד שיינתזו ממנו ניצוצות) לתלמוד הירושלמי (עד שישיר קליפתו): ביאור מרן הבית יוסף ששני השיעורים שווים, והסבר מדוע בשעת צלייה לא ניתזים ניצוצות ואף על פי כן הכשר הכלי מצריך דרגת חום זו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הגדרת מצוות ההגעלה בכלי ששימושו ברותחים לחים כגון מרק: חיוב הגעלה דווקא בכלי ראשון המבעבע על האש, ודין הגעלה במים שהוחמו בחשמל, מיחם, דוד שמש, מיקרוגל וכיריים אינדוקציה – מה כשר להגעלה ומה פסול. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מעשיות בהכשרה: הכשר תבנית אפייה מבשרי לחלבי, הדרישה לביצוע ההגעלה על ידי בקי בהלכה, חובת ניקוי הכלי וקרצופו קודם ההגעלה, וזמן ההגעלה – שהיית 24 שעות (שאינו בן יומו) בכלי איסור לעומת כלי היתר ומנהג אשכנז. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכלל ההלכתי שהכשר הכלי נקבע לפי רוב שימושו: תשובת הרשב"א בכוסות מתכת שנלקחו מגוי שרוב תשמישן בצונן, פסק השלחן ערוך להקל בהדחה בצונן, וחומרת בני אשכנז לחשוש גם למיעוט שימוש בחמין ולהצריך הגעלה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
אופן הכשרת כלי המטבח המרכזיים: סירים ומכסי ברזל בהגעלה, מצקת בהגעלה בכלי ראשון, כפות מזלגות וכפיות בכלי שני, והכלל שכל כלי שהשתמשו בו באיסור קר די לו בהדחה ושטיפה היטב במים וסבון כפי שפסק השלחן ערוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות ספק בלע איסור, תערובת כלי איסור בשני כלים כשרים (ביטול ברוב), והכשר חומרי הכלים השונים: כלי זכוכית שאינם בולעים ואינם פולטים כלל, פיירקס ודורלקס שדינם כזכוכית, וכלי פלסטיק, עץ ואבן שהכשרם ככלי מתכות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני כלי חרס בהלכה: הגזירה המפורשת בתורה "וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר" שאין לו הכשר בהגעלה לעולם, האיסור לקנות כלי חרס משומשים מגוי, ובירור שיטת הרשב"א בתורת הבית האם בכלי שבלע איסור דרבנן מועילה הגעלה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חלוקת הדינים בכלי חרס: ששהה בו איסור צונן 24 שעות (כבוש) שמועילה בו הגעלה שלוש פעמים, צלחת חרס של כלי שני המותרת בהדחה בלבד לפי השלחן ערוך, וכלי חרס בשרי שבישלו בו חלב בכלי ראשון שנאסר לחלוטין. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת החכם צבי על קדרת חרס שעברה עליה שנה שלימה האם מועילה לה הגעלה בדיעבד, ופירוט דיני כלי פורצלן וחרסינה: הבחנה בין חרס המצופה זכוכית דקה מבפנים ומבחוץ (שלדעת מרן השלחן ערוך דינו כחרס) לבין פורצלן אמיתי המיוצר מאבן לבנה מיוחדת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הגדרת כלי אמייל העשויים מפח או ברזל המצופה בחומר צבעוני מזוגג: התחבטות הפוסקים ממה עשוי הציפוי – מזכוכית, ממתכת או מעפר כחרס, ובירור שיטת הגאון החתם סופר בתשובותיו לגבי כשרותם והכשרתם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חקירה מדעית והלכתית מעמיקה בשו"ת אבני נזר לגבי תהליך ייצור כלי אמייל: עדות בעלי המפעלים והמהנדסים שהציפוי נעשה מאבקת זכוכית הניתכת בחום ונצמדת למתכת, והשלכות הדבר על דינם של כלי אמייל ככלי זכוכית או מתכת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכרעת מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל בספר חזון עובדיה להקל ולהכשיר כלי אמייל בהגעלה, ודין כלים חדשים שנמשחו בחומר מבריק או בסבון – פסק מרן בשו"ת יביע אומר שסבון זה פגום לחלוטין ואינו אוסר, ודי ברחיצתם במים וסבון. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות הכשר חצובת הגז וכיריים: חלב רותח שגלש על החצובה שדי בניקויה בסמרטוט, וביאור ההבדל המהותי שבין חמץ בפסח (שבו החמיר הרמ"א להצריך ליבון) לבין בשר וחלב שבו אין שום חשש של בליעה הפוכת טעם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן