“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

פסק שו"ת היכל הוראה לגאון הרב משה ברנדסדורפר ואביו הגר"מ זצ"ל להתיר תבשיל שנתנו בו בטעות אבקת מרק "חמץ" בערב פסח שנתבטלה בשישים קודם הפסח, וראיה נוספת מדברי הט"ז (בשם האיסור והיתר הארוך) והרמ"א שגדר "תבלין" שאינו בטל נאמר רק בדבר חריף כמלח ותבלין שמורגש מאוד, ולא בשומן או בעוף שבטלים בשישים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור חילוקו של הט"ז ויישובו של הפרי מגדים (משבצות זהב): שומן כשר שנפל לחלב בטל בשישים מאחר שאין האיסור מצד עצמו אלא מצד התערובת, והתורה אסרה בשר בחלב רק דרך בישול כשיש טעם גמור ולא כשיש שישים והטעם קלוש. קל וחומר באבקת מרק עוף המעורבת במים שיש בהם הרבה יותר משישים נגד העוף. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור הלכתי בדין האוכל צ'יפס שטוגן בשמן שטיגנו בו בשר או שניצל: נחלקו רבני דורנו (בקובץ בית יוסף ובשו"ת ברכת יהודה) האם צריך להמתין אחריו שש שעות לאכילת חלב, ולהלכה אם טעם את הצ'יפס ואינו מרגיש בו טעם של בשר כלל – אינו צריך להמתין שש שעות, על פי פסק השולחן ערוך בסימן צו ובסימן צח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות חיתוך עוגת גבינה חמה בתבנית בסכין בשרית, דין סכין שאינה בת יומא, ודיני "דבר חריף" (כגון בצל וצנון) שנחתך בסכין בשרית בת יומא. מבואר כיצד חריפות המאכל יחד עם דוחק הסכין מפליטים את הטעם השומני והופכים את הבצל לבשרי גמור שאסור לאוכלו בחלב אלא אם טעמו ישראל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ההבדל בין דין נותן טעם בר נותן טעם (נ"ט בר נ"ט) לדבר חריף המשביח את השמנונית, דין סכין הבלועה מאיסור שאינו בן יומו שחתכו בה בצל, וכן הגדרת שאר דברים חריפים כגון שום, פלפל חריף, חזרת, חומץ וחרדל חריף, לצד הטעם שחכמים לא גזרו על חיתוך בצל בדומה ללישת בצק בחלב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן