“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

"סיפור לפרשת וארא". סיפור נפלא המלמד כיצד לא לזלזל או לבייש אדם גם כשהוא רשע או טועה ובפרט שמדובר ביהודי… "סיפור על רבי חיים עוזר" זצ"ל…
"דבר תורה לפרשת בא". מדוע חוזרת התורה ומספרת על שאילת כלי הזהב והכסף גם כעת, בשעה שיוצאים ישראל ממצרים? תיאור נפלא של הרב שלמה לווינשטיין לאור ביאורו של התוספות שבני ישראל טמנו בתחתית המזוודות את כלי הזהב, הכסף והאבנים הטובות.
"פרשת בהר סיפור קצר". סיפור על ר' חיים עוזר זצ"ל כיצד נזהר בכבודו של רב אחד שהיה בטוח שהוא צודק גם במחיר שהשני יחשוב שהוא טועה…
"וורט קצרצר לפרשת בלק". מדוע בלעם לא קילל את בני ישראל מהבית שלו? ונאלץ להטריח את עצמו לצאת ולקלל את ישראל?! ביאור נפלא של הפניני קדם…
"פרשת השבוע פינחס – דבר תורה". מהי העין טובה שהייתה למשה רבינו?. מה היא בעצם הנדיבות? ובמה היא באה לידי ביטוי? מבחר דוגמאות למנהיגים שנהגו בעין טובה המלמדים אותנו שיש לעשות חסד ולהיטיב עם הזולת בעין יפה, גם לפנים משורת הדין…
"סיפור לפרשת השבוע מסעי". מה לומד ספר יראים מהסמיכות של הפסוקים: "וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ" והפסוק: "ולא תטמא את הארץ"? מדוע אָמְרוּ לוֹ: אַל תִּתְיָרֵא אַגְרִפַּס, אָחִינוּ אָתָּה, אָחִינוּ אָתָּה, אָחִינוּ אָתָּה ומה נתחייבו בשל כך?… "סיפור על הרב קוק ורבי אריה לוין" זצ"ל
"וורט קצר לשבע ברכות". "דרשה קצרה לשבע ברכות" המבארת באופן נפלא: "מדוע מקדשים את האישה דווקא בטבעת?", הלא יש דברים יותר יפים שאולי האישה הייתה רוצה?!… ואם כבר טבעת "למה מקדשים בטבעת זהב פשוטה ולא בטבעת יהלום?"… אם אתה "מחפש לומר משהו בשבע ברכות של חבר" או "מחפש להגיד משהו לשבע ברכות של קרוב משפחה" מתאים כ- "דרשה קצרה לסעודה בשבע ברכות"
מקור החובה להמתין שש שעות בין אכילת בשר בהמה, חיה או עוף לבין אכילת מאכלי חלב, מדברי מר עוקבא במסכת חולין ("לסעודה אחריתא אכילנא"). החלק סוקר את שיטת התוספות ורבנו תם מזה, ואת שיטת רוב הראשונים (הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש, רש"י, הרשב"א ועוד) ופסק הטור ומרן השולחן ערוך מזה, ששיעור סעודה אחרת הוא שש שעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין האוכל מאכל חלבי ולפתע נזכר שהוא בתוך שש שעות לאכילת בשר: חובה עליו להפסיק מיד את אכילתו ולעשות תשובה על שנכשל בהלכה. החלק מביא את דברי הכף החיים (בשם הדעת קדושים) ומבאר מדוע יש לדחותם על פי דברי מרן הבית יוסף שפסק כי המתנת שש שעות אחר אכילת בשר היא הלכה גמורה מן הדין כדעת הרמב"ם ולא רק מנהג או גדר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין האוכל תבשיל בשרי (כגון מרק ירקות שהתבשל עם בשר או עוף ואוכל את הירקות או המרק בלבד): המנהג הפשוט להמתין אחריו שש שעות. החלק מביא את סוגיית הגמרא בחולין ואת מחלוקת הרשב"ם ורבנו תם בפירוש "בין תבשיל לגבינה", וכן את דברי הסמ"ק, רבנו יונה ורבנו ירוחם בתליית דין מרק ורוטב בשרי בטעמי רש"י והרמב"ם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך ביסוס ההלכה שמלח ותבלין אינם בטלים רק כשאסורים מחמת עצמם: דברי מרן הבית יוסף בשם הרשב"א וספר התרומה, ופסק השולחן ערוך והרמ"א (סימן צח וסימן קה) שמלח הבלוע מדם או מתבלין אינו אוסר יותר מן האוסרו ובטל בשישים, וממילא גם הרכיבים שבאבקת המרק הבלועים ממעט עוף כשר בטלים במים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פתיחת פרק הלכות תערובות: דין חתיכת בשר קרה שנפלה לחלב קר שמותרת באכילה לאחר שטיפה (למעט מאכל רך הסופג את החלב), והגדרת "קר" בהלכה ככל שאין היד סולדת בו. כמו כן מתבארת ההבחנה היסודית בין "כלי ראשון" המבשל ואוסר את כולו לבין "כלי שני" שאינו מבשל ובדיעבד די לו בהדחה בלבד (תוספות, בית יוסף ושולחן ערוך סימן קה וסימן תמז). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין חתיכת בשר שנפלה לחלב רותח בכלי ראשון שהיד סולדת בו: החתיכה עצמה נאסרת באכילה ובהנאה, ואילו החלב מותר אם יש בו פי שישים כנגד החתיכה. החלק מבאר את מקור תקנת חכמים לשער בשישים בכל האיסורים אף שמדין תורה רוב האיסורים בטלים בפחות מכך (תוספות והר"ן בחולין), ואת הדין אם נרגש טעם האיסור אף ביותר משישים (הרא"ש והבית יוסף בסימן צח). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
גדר "הפסד מרובה" (שהתורה חסה על ממונם של ישראל ולכן אף אדם עשיר רשאי לתת את המאכל לחברו שעבורו זה הפסד מרובה), ובירור הלכתי במקרה שנפל עוף לסיר חלב בפחות משישים ורוצים להוסיף חלב או מים כדי לבטלו: רשאים להוסיף ולהרתיח באותו סיר עצמו מאחר שבהוספת השישים מתבטל גם הטעם הבלוע בדפנות הסיר (שולחן ערוך סימן צט ושו"ת רב פעלים). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אשכנזי שנשפך לו חלב לתבשיל עוף בפחות משישים: רשאי לתיתו במתנה לחברו הספרדי שיוסיף עליו עד שישים, ולאחר שהספרדי ביטלו בשישים מותר גם לאשכנזי לאכול ממנו. בנוסף מתבארת הלכת "טעימת גוי" בתערובת שאין בה שישים אך מסתבר שאין טעם האיסור ניכר בה (על ידי גוי "מסיח לפי תומו" או גוי "קפילא" טבח אומן, כדברי הרשב"א, התוספות והר"ן בחולין צז). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור הלכת טעימת גוי: שיטת הרמב"ם וביאור מרן הבית יוסף שדי באחד משני תנאים – או גוי טבח אומן ("קפילא") או גוי מסיח לפי תומו (והטעם בפרי חדש משום שחושש לשקר), ופסק מרן בשולחן ערוך (סימן צח, סימן צב וסימן פז) לסמוך על טעימת גוי מסיח לפי תומו, לעומת דברי הרמ"א שאין נוהגים עכשיו לסמוך על גוי ומשערים הכול בשישים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכרעת מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ח יורה דעה סימן י): כאשר יש קרוב לשישים כנגד האיסור וקרוב לוודאי שאין טעם איסור בתבשיל, סומכים על טעימת גוי מסיח לפי תומו במקום הפסד מרובה או כשיש סניף נוסף להקל (כי התורה חסה על ממונם של ישראל), וטוב להוסיף לאחר מכן על התבשיל עד שיהיה בו שישים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין "פליטה מועטה" (חתיכת בשר שלא נמלחה ונתבשלה בתבשיל, או כף שבלעה איסור ונפלה לתבשיל היתר שאין בו שישים כנגד כל החתיכה או הכף): אף שלהלכה משערים שישים כנגד כל החתיכה והכף, מאחר שלדעת הראב"ד (בשו"ת תמים דעים), רבי יוסף בן פלאת, האשכול, העיטור, הראבי"ה ואורחות חיים משערים רק כנגד הפליטה המועטה – יש לצרף סברא זו כסניף ולסמוך על טעימת גוי שאין טעם איסור בתבשיל (וכן בשו"ת הרדב"ז). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות "מין במינו יבש ביבש" (שולחן ערוך סימן קט): חתיכת איסור שהתערבה בשתי חתיכות היתר דומות מאותו מין ואינה ניכרת – בטלה ברוב מן התורה ("אחרי רבים להטות") וכל החתיכות מותרות באכילה זו אחר זו (רק שלא יאכל את שלושתן בבת אחת). לצד זאת מובאים החריגים שבהם גזרו חכמים שאין ביטול (חתיכה הראויה להתכבד, בריה ודבר שבמניין) המחייבים שאלת חכם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חלוקת הדינים בכלי חרס: ששהה בו איסור צונן 24 שעות (כבוש) שמועילה בו הגעלה שלוש פעמים, צלחת חרס של כלי שני המותרת בהדחה בלבד לפי השלחן ערוך, וכלי חרס בשרי שבישלו בו חלב בכלי ראשון שנאסר לחלוטין. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
למה בראש השנה אנחנו טובלים בדבש גם את החלה וגם את התפוח? הרי אפשר היה להסתפק בפעם אחת! הגאון הרב נתן גשטטר זצ"ל חושף את הסוד המרתק שמאחורי המנהג, ומסביר איך הוא קשור לבקשות הכי כמוסות שלנו לשנה החדשה – החל מדברים קיומיים כמו בריאות ופרנסה, ועד ל"אקסטרות" והפינוקים שאנחנו חולמים עליהם. רעיון מתוק מדבש שחובה לשתף סביב שולחן החג
מקבץ הלכות חול המועד לחג הסוכות. קובץ הלכות חול המועד לימי חג הסוכות המובא ב- "שער ההלכה" בחוברת חג הסוכות בהלכה ובאגדה: מהי ההנהגה הראויה בימי חול המועד?, שמחת החג ועבודת ה' במועדים, דיני הזכרת יעלה ויבוא בחול המועד, מלאכות המותרות והאסורות בחול המועד ודין "דבר האבד", עלייה לרגל ו"הקבלת פני רבו", "שמחת בית השואבה"…
"הלכות זמן ספירת העומר" הלכות לימי ספירת העומר מתוך חוברת באגדה לימי ספירת העומר של הרב דוד שלום נקי שליט"א
שיעור מספר 4 בפרק אלו מציאות – ברוכים הבאים לשיעור הרביעי בסדרת השיעורים על מסכת בבא מציעה – פרק אלו מציאות. בשיעור זה נעמיק בסוגיית ייאוש שלא מדעת – אחת הסוגיות המרכזיות והמאתגרות בפרק. נלמד את היסודות: מהו ייאוש שלא מדעת? המחלוקת בין אביי לרבא בדין ייאוש שלא מדעת על שיעור נעסוק ב- חמש הראיות הראשונות מתוך 12 הראיות שמביאה הגמרא נבאר מה כל ראיה מנסה להוכיח ומה הקושי כיצד הגמרא דוחה כל ראיה, וכיצד נבנה מהלך הסוגייה נעמיק גם כן. בתוספות ד״ה "תשמע מוצא מעות בבתי כנסיות": מהי הקושיה שתוספות מעלה על הראיה מהו התירוץ שהם מציעים והעקרונית של התירוץ בהבנת דיני ייאוש והכרזה השיעור מלווה במצגת ברורה ובהדרכה פדגוגית מלאה, ומתאים במיוחד: ✔ לתלמידים ✔ להורים ללמוד בכל הרמות ✔ למורים הזקוקים לסידור ובהירות בהוראת הסוגייה זהו שיעור יסוד להבנת מהלך הגמרא בדיני ייאוש ושורש ההבחנה בין "יאוש מדעת" ל"יאוש שלא מדעת"

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן