“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

הנחיות מעשיות להתנהלות יומיומית במטבח: היתר הנחת מוצרי בשר וחלב ארוזים יחד בסל קניות או בשקית אחת, דין אחסון מאכלי בשר וחלב על אותו מדף במקרר תוך שמירה שלא ייגעו זה בזה וההקפדה הנדרשת בבית שבו יש ילדים קטנים, וכן דין שימוש חוזר בקופסת אוכל עבור כריך חלבי ובפעם אחרת עבור כריך בשרי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סקירת המנהגים השונים בקרב בני אשכנז לעניין שיעור ההמתנה בין מאכלי בשר למאכלי חלב (שש שעות, ארבע, שלוש או שעה אחת), והבאת דברי גדולי הפוסקים האשכנזים – הרמ"א, הט"ז, הרש"ל, שערי דורא, חכמת אדם, ערוך השולחן, דרכי תשובה והפרי מגדים – המדגישים כי המנהג הנכון והראוי לכל בן תורה הוא להמתין שש שעות מלאות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שתי הלכות בדיני המתנה אחר מאכלים שהתבשלו או נאפו עם שומן ובשר: א. פת שנאפתה מבצק שנילוש עם שומן בשר (באופן המותר בהלכה) – אף שאין השומן ניכר ואין בה משיכת טעם כפי שכתב המהרי"ט, יש להמתין אחריה שש שעות מחמת המנהג. ב. ביצה שהתבשלה בחמין (טשולנט) בשרי של שבת – דינה כתבשיל בשרי ויש להמתין אחר אכילתה שש שעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור חילוקו של הט"ז ויישובו של הפרי מגדים (משבצות זהב): שומן כשר שנפל לחלב בטל בשישים מאחר שאין האיסור מצד עצמו אלא מצד התערובת, והתורה אסרה בשר בחלב רק דרך בישול כשיש טעם גמור ולא כשיש שישים והטעם קלוש. קל וחומר באבקת מרק עוף המעורבת במים שיש בהם הרבה יותר משישים נגד העוף. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל בשו"ת יביע אומר להתיר בדיעבד דגים ובשר שנאפו יחד בתנור מדין "ריחא מילתא היא" שבדיעבד מותר (כפסק הרמ"א והגר"א בסימן קטז) ומכוח צירוף שלושה ספקות להקל. בנוסף מתבאר כי מותר לכתחילה לצלות דגים ובשר יחד על רשת מנגל פתוחה כשאינם נוגעים זה בזה, הואיל והריח מתפזר באוויר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אכילת דגים עם חלב או גבינה: לבני ספרד נוהגים להיזהר שלא לאכול דגים עם חלב או גבינה מחשש סכנה כדברי מרן הבית יוסף (סימן פז), ואילו לבני אשכנז רבו המקילים בזה. החלק סוקר את מחלוקת האחרונים האם דברי הבית יוסף הם טעות סופר (דרכי משה, ט"ז, ש"ך, מג"א והחיד"א) או כוונה מכוּונת (כנסת הגדולה ופרי מגדים). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יישוב לשון מרן בשולחן ערוך (סימן פז וסימן צז) שדיבר מדיני בשר בחלב ולא מדיני סכנה, וביאור ההלכה שבין אכילת דגים לאכילת חלב די בקינוח הפה ובקינוח הידיים במפית ללא צורך ברחיצתן במים. בנוסף מובאת ההלכה כי המטגנים או האוכלים דגים עם חמאה יש להם על מה לסמוך (מהר"ם מקראקא, בית לחם יהודה, אדני פז ופרי מגדים). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבהרת ההבדל ההלכתי בין קניית פיצה שכבר נאפתה לבין הזמנתה מראש: אין להזמין מראש אפיית פיצה עם דגים וגבינה מאחר שהזמנה נחשבת כ"לכתחילה", כמבואר בשולחן ערוך (סימן קכב) שאסור לומר לגוי לבשל עבור ישראל בכליו אף שאינם בני יומם, ודברי הרשב"א, הר"ן, הרמ"א בתורת חטאת, התשב"ץ, הרדב"ז, כף החיים והפרי מגדים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
החובה לייחד שתי מערכות כלים נפרדות ומסומנות לבשר ולחלב להצלה ממכשול (שו"ת יביע אומר), לעומת כלי זכוכית (צלחות וכוסות) שאינם בולעים ואינם פולטים כלל ודי בהדחתם היטב במים כדי להשתמש בהם לחלב חם ואחר כך לבשר רותח לדעת רוב הראשונים, מרן השולחן ערוך, ואף לבני אשכנז כדברי כנסת הגדולה, מנחת יעקב ותשובות והנהגות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שורש דין זיעה (אדים) בהלכה: אדים העולים מן התבשיל דינם כממשו של התבשיל (שולחן ערוך סימן צב וסימן תנא). החלק מבאר את ראיית האבן יקרה מדין צליית שני פסחים בתנור (פסחים עו) ואת דחייתה על פי הרמב"ם והפוסקים שרק זיעת משקים אוסרת ולא זיעת אוכלים יבשים, וכי בחלל התנור ההבל מתפזר ויוצא מיד עם פתיחת הדלת וחום הדפנות שורף את הזיעה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הסבר דין ליבון קל שקש נשרף עליו (שולחן ערוך סימן תקט וסימן תנא) הפועל בהסקת התנור מראש לפני האפייה לשריפת כל שאריות הזיעה, ופירוט שבעת הצירופים ההלכתיים להקל בתנור חשמלי (היעדר זיעה באוכלים, חום רתיחה המונע קבלה, שריפת זיעה, אי-ירידת הזיעה לתבשיל, טעם קלוש שאינו בשר בחלב, ביטול בשישים והסקה מקדימה). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המחשה מעשית למעלת הלומד הלכה ממקורותיה בבית יוסף (במקרה של תבשיל עוף שנשפך לתוכו מעט חלב בפחות משישים – שההולך בדרכו של מרן, הרמב"ם, הרמב"ן, הרשב"א, הפרי מגדים ורעק"א מוסיף מים וירקות ומתיר את התבשיל במקום לאבדו), ומאמר חז"ל "אוהב ה' שערים המצוינים בהלכה" מתוך שיעורו של מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מקבץ "הלכות ליום טוב" המובאים בחוברת בהלכה ובאגדה לימים הנוראים: מלאכות המותרות והאסורות ביום טוב: הדלקת האש ובישול, בישול מיום טוב ליום טוב ומיום טוב לחול, מוקצה לצורך אוכל נפש, רחיצה ביום טוב, מים שהתחממו מערב יום טוב, מחיאות כפיים וריקוד ביום טוב, רפואה ושעון שבת ביו"ט…
דיני יום טוב ועירוב תבשילין: חומרת מוקצה ביום טוב, ראוי למאכל בהמה, קליפות ופירות סיטונאיים, רחיצת הגוף במים חמים ביום טוב, מחיאת כפיים וריקוד ביום טוב, וכל פרטי והלכות עירוב תבשילין (זמן הנחתו, פת ותבשיל, הברכה, ודין שכח להניח). מתוך חוברת ימים נוראים באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מקבץ הלכות כשרות האתרוג בארבעת המינים לחג הסוכות. קובץ הלכות כשרות האתרוג – ארבעת המינים לימי חג הסוכות המובא ב- "שער ההלכה" בחוברת חג הסוכות בהלכה ובאגדה: חלקי האתרוג, מהו הצבע שצריך להיות לאתרוג?, מה דין אתרוג המנומר?, מהו הגודל שצריך לאתרוג?, איזו צורה צריכה להיות לאתרוג?, דין חזיזית ועלים שבאתרוג, דין אם נשבר העוקץ או הפיתם של האתרוג, דין אתרוג שנסדק או נקלף, דין של אתרוג מורכב או ששרתה עליו רוח רעה, מהו האתרוג המהודר ביותר?, אתרוג של טבל או ערלה – פסול!…
מקבץ הלכות ודיני נטילת ארבעת המינים לחג הסוכות. קובץ הלכות נטילת ארבעת המינים לימי חג הסוכות המובא ב- "שער ההלכה" בחוברת חג הסוכות בהלכה ובאגדה: הידור וזמן מצוות נטילת ארבעת המינים, האם צריכים ליטול ארבעת המינים דווקא ליד הכותל המערבי?, האם נוטלין ארבעת המינים בשבת?, כיצד יש לאגוד את הלולב?, האם צריך לאגוד את ארבעת המינים קודם לחג?, האם מותר לטלטל את ארבעת המינים בחג? ומה הדין בשבת?, מה מברכים על ארבעת המינים? ומתי צריך לברך שהחיינו?, סדר הניענועים וקריאת ההלל, סדר ההקפות ומה הדין אם שכח לברך, האם עושים הקפות בשבת?, האם נשים חייבות בארבעת המינים? והאם חייבות לברך?, האם נשים חייבות בניענועים?
מקבץ הלכות יום טוב לחג הסוכות. קובץ הלכות יום טוב לימי חג הסוכות המובא ב- "שער ההלכה" בחוברת חג הסוכות בהלכה ובאגדה: דין הטועה בתפילת יום טוב, מלאכות האסורות והמותרות ביום טוב,

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן