“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

סיכום פסק ההלכה להקל במקום צורך לאחר חמש שעות וחצי על פי מרן השולחן ערוך ושו"ת יביע אומר, ופירוט שני דינים נוספים: א. אשכנזי שנהג להמתין שש שעות והזקין יכול לעשות התרת נדרים על מנהגו (בניגוד לספרדי המחויב בכך מן הדין). ב. חולה שאין בו סכנה, יולדת תוך שלושים יום ומניקה הזקוקה למאכלי חלב רשאים להקל לאחר שעה אחת וניקוי השיניים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין נתינת סבון או אקונומיקה במי ההגעלה לפגום את הטעם הנפלט, ובירור מנהג העולם שהביא המגן אברהם שלא להכשיר כלי בשר לכלי חלב, לעומת דעת מרן השלחן ערוך והפוסקים הספרדים המתירים זאת מעיקר הדין. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות ספק בלע איסור, תערובת כלי איסור בשני כלים כשרים (ביטול ברוב), והכשר חומרי הכלים השונים: כלי זכוכית שאינם בולעים ואינם פולטים כלל, פיירקס ודורלקס שדינם כזכוכית, וכלי פלסטיק, עץ ואבן שהכשרם ככלי מתכות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכרעת מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל בספר חזון עובדיה להקל ולהכשיר כלי אמייל בהגעלה, ודין כלים חדשים שנמשחו בחומר מבריק או בסבון – פסק מרן בשו"ת יביע אומר שסבון זה פגום לחלוטין ואינו אוסר, ודי ברחיצתם במים וסבון. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
לשון הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות (פרק ג) באיסור גבינת גויים, ביאור מרן הבית יוסף מדוע חלב טמא אינו מתגבן כלל, ופסיקת מרן השלחן ערוך (סימן קטו סעיף ב) שגבינות הגויים אסורות מדרבנן ואפילו העמידוה בעשבים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תלונות וכאב מרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ט חושן משפט) על תופעת שוחטים זקנים שאיבדו את חוש המישוש בידיהם: החובה ההלכתית הבלתי מתפשרת להעבירם מתפקידם למרות חוסר הנעימות והעלבון, כדי שלא להאכיל את עם ישראל נבלות וטריפות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יחוה דעת (חלק א סימן י) בעניין איסור מכירת מצה עשירה לאשכנזים, וההשלכה הישירה והחמורה לאיסור מכירת בשר כשר לציבור ספרדי: איסור מוחלט להכשיל יהודי באיסור טריפה הנוהג לשיטתו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק הרשב"א שהובא במרן השלחן ערוך (סימן קיד סעיף יב) שרשאי אדם לסמוך על בעל הבית הכשר, לצד דברי ספר 'דרכי תשובה' בשם הגאון רבי יהודה תאומים על מעשה רב של גדולי הדורות שנזהרו ביותר שלא לבייש שום אדם מישראל בענייני כשרות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות שלום בית: פסק מרן הגר"ע יוסף בשו"ת שערי צדק שאין הבעל יכול לכוף את אשתו לקבל את חומרותיו האישיות בכשרות, וכן הלכות כבוד התורה: הנוהג חומרא מסוימת והוזמן לבית רבו או גדול הדור, חובה עליו לאכול מהמוגש לפניו ולא להחזיק עצמו חסיד יותר מרבו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות סיגריה אלקטרונית ונרגילה: פסק מרן בחזון עובדיה שמותר לעשן ללא הכשר ואף בפסח למי שכבר מעשן, לצד בירור מומחי כשרות שחומרי הטעם מקורם סינתטי ואינם ראויים למאכל כלב, ובדיקות הרב זריצקי שליט"א בטבק נרגילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות בשר שנתעלם מן העין: חתיכות בשר, עוף או דגים שהונחו ללא השגחה במקום שעוברים בו גויים מחשש שהוחלפו בנבילה, היתר דג שיש עליו קשקשים, דין היכר בטביעות עין בשולחן ערוך סימן סג, ונאמנות עם הארץ להעיד שמכיר את הבשר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור אכילת דם מן התורה ועונש כרת: דם בהמה חיה ועוף האסורים, לעומת דם דגים וחגבים המותרים מן הדין. פסק הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות (פרק ו), ודין 'דם שלא פירש' – שאינו אסור מן התורה כל עוד נשאר בתוך הבשר, עד שיפרוש ממנו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סוד טעם איסור הדם ברמב"ן וברבנו בחיי: הנפש נקשרת בדם ואין ראוי לערב נפש בהמה בנפש האדם המדברת, ודין דם האדם – פסק הרמב"ם שהוא אסור מדברי סופרים משום מראית העין, ולכן דם שיצא מן השיניים על גבי לחם חובה לגררו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות דם ביצים: הבחנה בין דם בחלמון (הצהוב) האוסר את כל הביצה לבין דם בחלבון (הלבן) שזורק את הדם והביצה מותרת, דין ביצה בת יומא, דם שנדבק בחלמון, ודין ביצה אסורה שהתערבה בביצים אחרות שצריך פי שישים ואחת כנגד כולה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות כלי המליחה וסוג המלח: חובת מליחה בכלי מנוקב או על לוח משופע (השלחן ערוך סימן סט), ייחוד כלים למליחה, שימוש במלח בינוני ולא דק כקמח, וחובת מליחת החתיכה מכל צדדיה היטב כדברי הרשב"א שלא יישאר מקום ללא מלח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין מליחת חתיכות רבות זו על גב זו: הכלל היסודי "איידי דטריד למיפלט לא בלע" שהבשר הפולט אינו בולע ציר מחברו (השלחן ערוך סימן ע), ודין משך זמן שהיית המלח על הבשר – מנהג שעה שלימה, ושיעור כדי הילוך מיל (24 דקות) בשעת הדחק. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שיטת הרמב"ם בחליטת הבשר ברותחים לאחר המליחה כדי לצמת את שארית הדם, מנהג רוב קהילות ישראל שאינם חולטים, ודין מי שטעה ובישל בשר ללא מליחה: התבשיל נאסר אלא אם יש פי שישים כנגד כל הבשר, כביאור הרא"ש שהבשר כולו נעשה חתיכת נבלה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני מליחת חלקי בשר מיוחדים: חיתוך הראש לשניים והוצאת המוח, פריסת המוח ומליחתו, חיתוך הלב והוצאת דמו לקדירה, חיתוך 'ערלת הלב' (חידוד הלב), וביאורו המופלא של הגאון בעל מהר"ם שיק לפסוק "ומלתם את ערלת לבבכם" להסרת עכירות החומריות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חומרת הגאונים בבשר ששהה 72 שעות ללא מליחה שאין מליחה מועילה להוציא את דמו שהתייבש, דינו בצלייה בלבד, דין ספק שהה שלשה ימים, ובירור מקרה שטעה ומלח ובישל: הנימוקים הרחבים של גדולי הפוסקים להתיר את הבשר בדיעבד מאחר שאינו מן התורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר נתינת בצלים, עגבניות ותפוחי אדמה בשיפוד יחד עם בשר חי שאינו מוכשר: כוח האש השואבת מונע מהירקות לבלוע דם, וסוגיית הגמרא במסכת פסחים (עד ע"א) בדין "מולייתא" (עופות וטלאים ממולאים בשר) – הטעמים וההוכחות מדוע הבשר והירקות מותרים באכילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות השיפוד והרשת: היתר חיתוך הבשר בסכין בעודו נצלה על האש, היתר גלגול והפיכת השיפוד במהירות כמנהג כנסת הגדולה, היתר שימוש חוזר בשיפוד או ברשת ללא שום ליבון מאחר שהאש מכלה את הדם, והיתר השהיית הבשר בשיפוד לאחר הסרתו מן האש כדברי מרן השלחן ערוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור טבילת פת בשומן הנוטף מן הבשר הנצלה ללא מליחה מחמת טיפות הדם המעורבות בו (השלחן ערוך סימן עו), לעומת היתר גמור להניח בשר צלוי על גבי לחם – שכן הנוזל האדום הזב ממנו לאחר הצלייה אינו דם אלא 'מיץ בשר' (מוהל) המותר באכילה (שמואל בחולין קיב). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין הדחת הבשר הצלוי במים: מעיקר הדין אין צורך להדיח את הבשר או הכבד לאחר הצלייה (השלחן ערוך סימן עו), ודין דם שטפטף בצליה – הזהירות שלא להעביר חתיכות בשר חי מעל בשר הנצלה, ופסק השולחן ערוך (סימן עז) בצפירת עופות זה על גב זה על האש. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות ייחודיות לצליית כבד: ריבוי הדם שבו שאינו יוצא במליחה אלא בצלייה בלבד, חובת חיתוך שתי וערב והנחת מקום החתך כלפי מטה לאש, דין מי ששכח לקורעו, דין כבד טרי ששהה שלושה ימים ללא צלייה, והיתר להשהות כבד במקרר יותר מג' ימים לצורך צלייה בלבד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין כבד קפוא: היתר הקפאתו לכתחילה יותר משלושה ימים לצורך צלייה ובישול, איסור הפשרת כבד קפוא במים חמים (השלחן ערוך סימן סח), ודין מי שטעה ובישל כבד חי ללא צלייה – פסק מרן השולחן ערוך (סימן עג סעיף א) שהכבד מותר בדיעבד אך הקדירה והתבשיל נאסרים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין כבד שנכבש במים 24 שעות שמועיל לצלותו באש (חזון עובדיה), השוואה לדין בשר שבושל בלי מליחה, וביאור אגדי ומאלף במדרש ילקוט שמעוני לפרשת וארא: מדוע נמשך לב פרעה דווקא ל'כבד' – שכל איבר נכנע בבישול ומליחה חוץ מהכבד שאינו מתרכך אלא באש! מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הגדרת איסור פת הנוהג רק בחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון), וההבחנה היסודית בהלכה בין 'פת בעל הבית' (הנאפית בבית לצורך אישי שבה קיים חשש קירוב חמור) לבין 'פת פַּלְטֵר' (נחתום מקצועי) שנאפית למסחר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין פת פלטר שנאפתה בביתו הפרטי של הנחתום הגוי או שנמכרת מתוך ביתו: פסק מרן השלחן ערוך כדעת הרשב"א שכל שדרכו של הנחתום למכור מביתו דינה כפת פלטר המותרת במקום שלא מצויה פת ישראל, לעומת דעת הרא"ה שהחמיר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הדין כאשר מצויה בעיר פת ישראל, אך הפת של הנחתום הגוי נקייה, משובחת וטעימה בהרבה או ממין מובחר יותר: פסק הרשב"א בתורת הבית שהביאו מרן הבית יוסף ומרן השלחן ערוך, שמותר לקנות מפת פלטר הגוי היפה מאחר שלא גזרו על פלטר אלא במקום ששווים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הקולות בשעת הדחק כשלא מצויה פת ישראל כלל: היתר אכילת פת בעל הבית של גוי (השלחן ערוך סימן קיב סעיף ח), היתר לחולה סוכרת הזקוק ללחם מיוחד ללא סוכר, ודין מי שקנה פת פלטר בהיתר ולאחר מכן הגיעה פת ישראל – פסק הרשב"א שאינו צריך לזורקה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מנהג חסידות להקפיד על פת ישראל אפילו במקום שפת פלטר מותרת, חובת כל אדם להחמיר בזה בעשרת ימי תשובה (שולחן ערוך סימן תרג), שיעור הזמן שעל החסיד להמתין אם יודע שתגיע פת ישראל (שולחן ערוך סעיף טז), ודין חתיכות פת גויים שהתערבו בתבשיל ובטלו ברוב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין בציעה על הפת לברכת המוציא בסעודות שבת ויום טוב: חובת הבציעה על הפת היותר משובחת ויפה, וקושיית בעל 'תרומת הדשן' מהראבי"ה – האם מותר למי שנזהר מפת פלטר לבצוע על פת פלטר גוי יפה, ותירוצו שחביבות הברכה מתירה לאכול ממנה כל הסעודה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
לשון מרן השלחן ערוך (אורח חיים סימן קסז סעיף ה) בדין בעל הבית הנזהר מפת גויים שיבצע על פת ישראל, חובת התרת נדרים למי שנהג להחמיר בפת ישראל ורוצה להפסיק מנהגו, וחומרת בצק של ישראל שנתנו לגוי פלטר לאפותו שאינו מותר כפת פלטר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין פת שנילושה עם ביצים (השלחן ערוך, התוספות והרא"ש), פת שמורחים עליה ביצה לייפותה, דין עוגות, סופגניות וספינג'ים, וההדגשה ההלכתית המכרעת: כל ההיתרים בפת פלטר מותנים אך ורק בכך שכל חומרי הגלם (קמח, שמרים, שומן, תבניות) כשרים לחלוטין תחת פיקוח משגיח מוסמך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מדוע בישול גוי חמור מפת (שאין בו היתר פלטר), שני התנאים המרכזיים שקבע הרמב"ם: אינו נאכל כמות שהוא חי, ועולה על שולחן מלכים ללפת בו את הפת, דין ירקות הנאכלים חיים (גזר, עגבניות), והלכה פסוקה בביצה מבושלת או מטוגנת על ידי גוי שיש בה איסור גמור שכן אינה נאכלת חיה אלא בדוחק. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
כללי עיקר וטפל בתערובת מאכלים: פסק הרשב"א בתורת הבית שהולכים אחר העיקר בתבשיל, היתר זיתים כבושים שבישלם גוי עם מעט שומן להטעמה, דגים קטנים שטיגנם בקמח (כף החיים), איסור סלט חצילים בעגבניות כי החציל עיקר, והיתר סלט מטבוחה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר טיגון לחם בביצה על ידי מטפל סיעודי גוי (הלחם עיקר), איסור בורקס ממולא בשר חי שאפאו גוי, דין ירקות הנאכלים חיים שבושלו עם בשר, מרק ירקות עם מעט שומן, ופסק מרן השלחן ערוך (סימן קיב סעיף ו) בדין אינפנד"ה (מאפה בצק ממולא בשר או שומן). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יישוב קושיות האחרונים בכללי ביטול איסור בישולי גויים: ההבחנה היסודית בין שומן הניכר בעין שאינו בטל, לבין שומן שנבלע ונמס בבצק ובטל ברוב, ודין שאר תערובות מאכלים שבישלם גוי לפי כללי הפסיקה המקובלים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר שתיית קפה ושכר של גויים (המים הם העיקר), ודיני בישול חלקי: תבשיל שבישלו ישראל שליש בישול (כמאכל בן דרוסאי במסכת עבודה זרה לח ע"א) שמותר לגוי לסיים את בישולו, והיישום המעשי במאכלים מבושלים חלקית בברים באולמות אירועים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור מאכל שבישלו גוי שליש בישול שאפילו סיים ישראל את בישולו נאסר לחלוטין (רשב"א, ר"ן, ריב"ש ורבנו חננאל), ודין שבבי תפוחי אדמה (מחית פירה) שבישלם גוי וייבשם – פסק מרן הבית יוסף בשו"ת אבקת רוכל בחיטים שלוקות שפנים חדשות באו לכאן והמאכל מותר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין תבשיל שהיה על גבי כירה חשמלית ואירע קצר חשמלי קודם שהגיע לשליש בישולו, והגוי הרים את המפסק החשמלי: הסוגיה במסכת עבודה זרה (לח ע"א) בדין דלעת של ישראל והיסק הגוי, ופסק מרן השלחן ערוך (סימן קיב סעיף י) שעל ידי סגירת המעגל נאסר התבשיל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הוראות מעשיות במטבח: ספרדי שהדליק את האש והגוי הניח את התבשיל – שמותר ליתנו לאשכנזי הנוהג כרמ"א, היתר לכתחילה שהגוי יניח סירים ותבניות על גז ותנור כבויים ולאחר מכן ידליקם היהודי, והיתר שהגוי ידליק את האש והיהודי יניח את המאכל עליה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דבריו המרטיטים של המשגיח הגאון רבי ירוחם ממיר בספרו דעת חכמה ומוסר על הסכנה של חומרות בכשרות הבאות על חשבון פגיעה בין אדם לחברו, לצד פסיקתו המאירה של מרן הגר"ע יוסף בשו"ת יחוה דעת להתיר לבחור ספרדי להקל בדיעבד בישיבה כדי שלא להתבדל ולעורר מחלוקת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל בשו"ת יביע אומר אודות מהות החשמל ונר חנוכה, ודיון האם הדלקת כלי חשמלי נחשבת כיצירת אש או כחיבור כוח מוכן והשלכתה לבישולי עכו"ם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל בשו"ת יביע אומר, ועיון בתשובות גדולי האחרונים הרדב"ז והמבי"ט לגבי הגדרת מחלל יום טוב ומעמדו ההלכתי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות כלי פלסטיק וניילון: מדוע אינם צריכים טבילה כלל כיוון שאינם ממתכות התורה ואינם דומים לזכוכית, ופסק מרן הגר"ע יוסף ביביע אומר שלא להחמיר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי הגהות אשירי והפרי חדש, ופסק מרן השולחן ערוך שכלי סחורה פטורים מטבילה, ורק הקונה מהם לצורכי סעודה מחויב להטבילם בברכה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מפורטות לדין אכסנאי ואורחים בחנוכה: השתתפות בפרוטה, ברכת האורח, משפחה שלמה המתארחת, ושאלות מעשיות בבתי מלון ובדירות שותפים. מתוך חוברת חנוכה באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן