“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

דין השותה אבקת מרק עוף "בשרית" המעורבת בכוס מים חמים: מאחר שכמות העוף עצמה באבקה היא מזערית ביותר (כשליש גרם בכוס מים – פי 600 מים כנגד העוף), העוף בטל בשישים במים והשותה אינו נעשה בשרי ואינו צריך להמתין שש שעות. כמו כן, אם נותרה שארית מתערובת המים בכוס, מותר לתיתה במאכל חלבי כדעת הרמ"א בתורת חטאת והאחרונים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיון בפוסקים האחרונים בשאלה האם מותר לכתחילה לתת מעט חלב במים באופן שבטל בשישים על מנת לתיתם לאחר מכן בקדירה של בשר: הבאת דעות המתירים (המהרי"ט, כנסת הגדולה, חוות דעת והחיד"א) מול דעות האוסרים (נחלת צבי, צמח צדק, כף החיים וישכיל עבדי), ומסקנת מרן בשו"ת יביע אומר להחמיר כשמכוון לכך אך להתיר אם עירב למטרה אחרת ונשאר לו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הסבר דין ליבון קל שקש נשרף עליו (שולחן ערוך סימן תקט וסימן תנא) הפועל בהסקת התנור מראש לפני האפייה לשריפת כל שאריות הזיעה, ופירוט שבעת הצירופים ההלכתיים להקל בתנור חשמלי (היעדר זיעה באוכלים, חום רתיחה המונע קבלה, שריפת זיעה, אי-ירידת הזיעה לתבשיל, טעם קלוש שאינו בשר בחלב, ביטול בשישים והסקה מקדימה). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
כללי "אין מבטלים איסור לכתחילה" (הרמב"ם ושולחן ערוך סימן צט): באיסור תורה (כגון בשר בהמה שנפל לחלב בפחות משישים) אסור להוסיף היתר כדי לבטלו, ואילו באיסור דרבנן (כגון עוף שנפל לחלב מעצמו) לבני ספרד מותר להוסיף חלב או מים עד שיהיה שישים. גם לבני אשכנז המחמירים בדרבנן כדעת הרמ"א, במקום הפסד מרובה או לכבוד שבת, יום טוב ואורחים מותר להוסיף ולבטל (רעק"א ויביע אומר). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
גדר "הפסד מרובה" (שהתורה חסה על ממונם של ישראל ולכן אף אדם עשיר רשאי לתת את המאכל לחברו שעבורו זה הפסד מרובה), ובירור הלכתי במקרה שנפל עוף לסיר חלב בפחות משישים ורוצים להוסיף חלב או מים כדי לבטלו: רשאים להוסיף ולהרתיח באותו סיר עצמו מאחר שבהוספת השישים מתבטל גם הטעם הבלוע בדפנות הסיר (שולחן ערוך סימן צט ושו"ת רב פעלים). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכרעת מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ח יורה דעה סימן י): כאשר יש קרוב לשישים כנגד האיסור וקרוב לוודאי שאין טעם איסור בתבשיל, סומכים על טעימת גוי מסיח לפי תומו במקום הפסד מרובה או כשיש סניף נוסף להקל (כי התורה חסה על ממונם של ישראל), וטוב להוסיף לאחר מכן על התבשיל עד שיהיה בו שישים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המחשה מעשית למעלת הלומד הלכה ממקורותיה בבית יוסף (במקרה של תבשיל עוף שנשפך לתוכו מעט חלב בפחות משישים – שההולך בדרכו של מרן, הרמב"ם, הרמב"ן, הרשב"א, הפרי מגדים ורעק"א מוסיף מים וירקות ומתיר את התבשיל במקום לאבדו), ומאמר חז"ל "אוהב ה' שערים המצוינים בהלכה" מתוך שיעורו של מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן