“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

סקירה הלכתית של שורש איסור בשר בחלב מן התורה, הנלמד משלוש הפעמים שבהן נכתב הפסוק "לא תבשל גדי בחלב אמו" לאיסור בישול, לאיסור אכילה ולאיסור הנאה. החלק מבאר את דרשת רבי ישמעאל במסכת חולין ומסביר מדוע האיסור מן התורה חל דווקא כאשר הבשר והחלב התבשלו יחד, בעוד אכילתם יחד ללא בישול אסורה מדברי חכמים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הסבר מעמיק לטעם שבגינו אסרה התורה את עצם הבישול של בשר בחלב בניגוד לשאר מאכלים אסורים כגון נבילה, טריפה וחזיר. מאחר שהבשר לבדו מותר והחלב לבדו מותר, עשתה התורה סייג לדבריה מחשש שמא האדם יטעם מן התבשיל בעת הבישול, ולצד זאת מובאות שבע דוגמאות מרכזיות שבהן התורה עצמה קבעה גדר וסייג לדבריה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעשה מרתק שסיפר מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל על סמיכות הפרשיות שבין מצוות הבאת ביכורים לאיסור בישול גדי בחלב אמו. הסיפור מציג את ההסבר לכך שהתורה הזהירה שלא לבשל בשר וחלב ולהשקות בהם שורשי אילנות אפילו לצורך גידול פירות משובחים למצוות ביכורים, ואת תגובתו המופלאה של החוזה מלובלין ברוח קודשו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור גדר "בשר בהמה" האסור בבישול בחלב מן התורה: אף שהתורה נקטה בלשונה "גדי", האיסור כולל כל בשר בהמה טהורה לרבות פרה, שור, עגל, כבש, איל, כבשה, טלה, תיש ועז. החלק מביא את לימוד הגמרא במסכת חולין, דברי הרמב"ם וביאור הגאון רבי חיים קניבסקי זצ"ל מדוע דיבר הכתוב דווקא בגדי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבחנה הלכתית בין בשר חיה טהורה (כגון אייל, צבי וג'ירפה) ובשר עוף טהור עם חלב – שאיסור אכילתם הוא מדברי חכמים – לבין בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה האסור מן התורה. כמו כן מתבאר דין בישול בשר בהמה טמאה בחלב טהורה או להיפך, ודין בישול נבלות וטרפות של בהמה טהורה בחלב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פירוט הלכות איסור הנאה בבשר וחלב שהתבשלו יחד, החובה להשליכם לאיבוד, והאיסור לתיתם לגוי או אף לבהמת הפקר, לעומת מקרה של ספק איסור הנאה שבו מקילים להאכיל לבעלי חיים של הפקר מדין ספק ספיקא. בנוסף, מבואר דין חלב אשה שהוא פרווה מעיקר הדין, גדרי מראית העין בבישולו עם בשר, ודינו אם נפל לתוך תבשיל בשרי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות עבודת טבח יהודי במסעדה של גויים או עובדת משק בית בבתי גויים: האיסור המוחלט לבשל עבורם בשר בחלב ממש, לעומת גדרי הקולא הזמנית בשאר מאכלים אסורים לצורך פרנסה. כמו כן נידונה בהרחבה שאלת בישול בשר עבור גויים בסירים חלביים שלהם לאחר הדחה, גדרי כלי בן יומו ואינו בן יומו, וצירוף סברת "לינת לילה פוגמת". מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור דין "כבוש כמבושל" בהלכות בשר בחלב: בשר ששהה בחלב קר במשך 24 שעות נאסר באכילה מדברי חכמים, אך אם שהה פחות מכך מותר באכילה לאחר שטיפה. החלק מפרט את ההיתר במקרה של "ספק כבוש" (מדין ספק דרבנן להקל ומדין ספק ספיקא אף לגבי בישולו), וכן את דינם של ירקות שנפלו לתוך חלב ושהו בו 24 שעות או מסופק כמה זמן שהו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הנחיות מעשיות להתנהלות יומיומית במטבח: היתר הנחת מוצרי בשר וחלב ארוזים יחד בסל קניות או בשקית אחת, דין אחסון מאכלי בשר וחלב על אותו מדף במקרר תוך שמירה שלא ייגעו זה בזה וההקפדה הנדרשת בבית שבו יש ילדים קטנים, וכן דין שימוש חוזר בקופסת אוכל עבור כריך חלבי ובפעם אחרת עבור כריך בשרי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור הלכתי בשאלה האם חובה לייחד שתי מפות שולחן נפרדות לארוחה בשרית ולארוחה חלבית בזמננו שמניחים את המאכלים בצלחות ובקערות, תוך הקפדה על ניקוי השולחן משיירי מאכלים. בנוסף, מתבארת החובה לייחד לתינוקות סינר נפרד לבשרי וסינר נפרד לחלבי, לצד ההיתר לכבס את הסינרים יחד במים רותחים עם חומרי ניקוי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני אכילת בשר וחלב על שולחן אחד: האיסור לאכול בשר או עוף כאשר מונח חלב בצידו השני של השולחן מחשש שמא יטעה ויאכל ממנו, והאיסור לשני אנשים המכירים זה את זה לאכול בשר וחלב על שולחן אחד שמא יכבדו או ייקחו זה מזה. לצד זאת מבואר ההיתר לשאינם מכירים וכן למכירים היושבים במרחק שאינם מגיעים למאכל חברם בהושטת יד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור דיני "היכר" המתיר לשני אנשים המכירים זה את זה לאכול בשר וחלב על שולחן אחד אף בישיבה מקורבת: תנאי ההיכר (חפץ גבוה שאינו רגיל להיות על השולחן, כגון כיכר לחם שלם שלא אוכלים ממנו), דין קנקן שתייה שהונח לשם הפסק, ודין אכילה על מפות אישיות נפרדות (פלייסמנט) כאשר אין רגילות קבועה בכך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבהרת הכלל ההלכתי שאין היכר מועיל לאדם אחד האוכל לבדו כשמונח בצד השולחן מאכל מהסוג השני, אלא אם כן הניח גם שומר שישגיח עליו ויזכיר לו כדעת הזבחי צדק. בנוסף מתבאר כי איסור שולחן אחד נאמר דווקא בבשר וחלב שכל אחד מהם היתר בפני עצמו, אבל מותר ליהודי לאכול מאכל היתר בשולחן אחד עם גוי האוכל מאכל איסור. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מקור החובה להמתין שש שעות בין אכילת בשר בהמה, חיה או עוף לבין אכילת מאכלי חלב, מדברי מר עוקבא במסכת חולין ("לסעודה אחריתא אכילנא"). החלק סוקר את שיטת התוספות ורבנו תם מזה, ואת שיטת רוב הראשונים (הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש, רש"י, הרשב"א ועוד) ופסק הטור ומרן השולחן ערוך מזה, ששיעור סעודה אחרת הוא שש שעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סקירת המנהגים השונים בקרב בני אשכנז לעניין שיעור ההמתנה בין מאכלי בשר למאכלי חלב (שש שעות, ארבע, שלוש או שעה אחת), והבאת דברי גדולי הפוסקים האשכנזים – הרמ"א, הט"ז, הרש"ל, שערי דורא, חכמת אדם, ערוך השולחן, דרכי תשובה והפרי מגדים – המדגישים כי המנהג הנכון והראוי לכל בן תורה הוא להמתין שש שעות מלאות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור שני הטעמים המרכזיים להמתנת שש שעות בין בשר לחלב: טעמו של הרמב"ם משום בשר הנשאר בין השיניים ואינו סר בקינוח (אך לאחר שש שעות נפגם ונסרח), וטעמו של רש"י משום שהבשר מוציא שומן ומושך טעם ושמנונית בפה עד שש שעות. להלכה נפסק כשני הטעמים, ולכן גם האוכל רוטב או שומן בשר ללא חתיכות בשר חייב להמתין שש שעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין בעל שיניים תותבות שאכל בשר: אף אם יוציא את השיניים התותבות מפיו, אינו רשאי לאכול חלב בתוך שש שעות מחמת טעמו של רש"י שנמשך טעם הבשר בפה. כמו כן מובאים דברי הכף החיים והאחרונים בשאלה האם צריך לייחד שיניים תותבות או סתימות נפרדות לבשר, לחלב ולפסח, וההכרעה למעשה שפשט המנהג שלא להחמיר בכך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין הלועס בשר בשיניו ולא בלע ממנו (כגון שלעס עבור תינוק): אף שאין לו משיכת טעם ושמנונית בפה כטעם רש"י, חייב להמתין שש שעות משום טעמו של הרמב"ם שמא נשאר בשר בין השיניים, ואין מועיל לו צחצוח או ניקור השיניים בתוך שש שעות. החלק מפרט את ביאור הטור, הבית יוסף, השולחן ערוך והפרי חדש בשילוב חומרות שני הטעמים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות המשתמשים בפלאטה או בגשר ליישור שיניים וכן מי שיש לו נקבים (חורים) בשיניים: לאחר שעברו שש שעות מאכילת הבשר אינם חייבים לחטט ולבדוק אם נותרו שיירי בשר, אך אם האדם מרגיש בפועל שיירי בשר בין שיניו – עליו להוציאם או לצחצח שיניים היטב, ולאחר שהוציאם רשאי לאכול חלב מיד ללא המתנה נוספת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור דין שיירי מאכל בין השיניים לאחר שש שעות: מעשה שהביא הבן איש חי לעניין פירור חמץ בין השיניים בליל פסח, ודברי מרן בחזון עובדיה שפירור הנשאר בשיניים לאחר שש שעות נסרח ובטל מעיקר הדין (אלא שיש לנקות שיניים בערב פסח קודם שעה רביעית). בנוסף מובאת הנהגה חשובה לבעלי פלאטה וגשר לצחצח שיניהם מיד לאחר אכילת בשר משום כבוד הבריות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ארבע הלכות מעשיות בדיני המתנת שש שעות: א. הלועס בשר בשיניים תותבות ופלטו – מדיח פיו והשיניים ורשאי לאכול חלב מיד. ב. הטועם תבשיל בשרי בלשונו ופלטו ללא לעיסה ובליעה – אינו ממתין. ג. מניין שש השעות מתחיל מסיום אכילת הבשר עצמו ולא מסיום הסעודה וברכת המזון. ד. המסופק אם עברו שש שעות רשאי להקל מדין ספק דרבנן לקולא. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור ההלכה כי במקום צורך (כגון הממהר לשיעור תורה וכדומה) יש להקל ולאכול מאכלי חלב לאחר חמש שעות וחצי מאכילת הבשר. החלק מבאר את הדיוק בדברי הרמב"ם שכתב "כמו שש שעות" (ולא כתב "או יותר" כפי שכתב בהלכות חנוכה), ומוכיח מכך וכמדברי המטה אפרים והחיד"א שאין חובה לצמצם שש שעות מלאות במקום צורך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור שיעור ההקלה של "כמו שש שעות" בדברי הרמב"ם: השוואה לדברי הרמב"ם בהלכות תרומות לעניין צאת הכוכבים ("כמו שליש שעה" שהוא 18 דקות מתוך 20, דהיינו הפחתת עשירית מן הזמן), וכן לגדר "סמוך" בשולחן ערוך ששיעורו חצי שעה, ומכאן היסוד להקל בחמש שעות וחצי במקום צורך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון בדברי הראשונים – הרשב"א בחידושיו ובתורת הבית הקצר (שכתב מפורש "ממתין כשש שעות"), הכל בו, והמאירי בחידושיו ובספרו "מגן אבות" (שכתב "שש שעות או קרוב לזה" ואף הזכיר שיעור חמש שעות לעיכול הבשר שבין השיניים) – המחזקים את ההוראה להקל במקום צורך לאחר חמש שעות וחצי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סיכום פסק ההלכה להקל במקום צורך לאחר חמש שעות וחצי על פי מרן השולחן ערוך ושו"ת יביע אומר, ופירוט שני דינים נוספים: א. אשכנזי שנהג להמתין שש שעות והזקין יכול לעשות התרת נדרים על מנהגו (בניגוד לספרדי המחויב בכך מן הדין). ב. חולה שאין בו סכנה, יולדת תוך שלושים יום ומניקה הזקוקה למאכלי חלב רשאים להקל לאחר שעה אחת וניקוי השיניים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מתן מאכלי חלב לקטנים בתוך שש שעות לאכילת בשר: במקום צורך (כגון לארוחת ערב) מותר לתת לקטנים חלב לאחר שעה אחת, ויש נוהגים להוסיף שעה בכל שנה מגיל שש ועד חינוכם המלא לשש שעות שנה לפני גיל מצוות. החלק מבאר את יסוד ההיתר מדין "ספק ספיקא" בצירוף שיטת הרשב"א והר"ן בדין ספיית איסור דרבנן לקטן לצורכו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שני נימוקים הלכתיים נוספים להיתר מתן מאכלי חלב לקטן לאחר שעה מאכילת בשר במקום צורך: א. ראיית הבית יוסף (סימן רסט) מדין שתיית יין קידוש של בית הכנסת על ידי קטן, שכל דבר שיש מתירים בו לגדולים אינו נחשב איסור גמור לגבי קטנים. ב. הכלל ההלכתי שסתם צורכי קטן דינם כחולה שאין בו סכנה שהותר לו לאכול חלב לאחר שעה אחת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבחנה הלכתית חשובה בין מאכל חיוני לסעודה לבין ממתקים ושוקולד חלבי: אין לתת בידיים ממתקים חלביים לקטנים בתוך שש שעות לאכילת בשר מאחר שאין בכך צורך חיוני לקטן, אולם מותר לתת ממתק או ביסקוויט חלבי לפעוט שאינו בר הבנה כלל (כבן שנתיים או שלוש). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין קטן בר הבנה (כבן חמש או שש) הלוקח שוקולד חלבי מעצמו בתוך שש שעות לאכילת בשר: מאחר שלא נותנים לו בידיים, ומאחר שאין זה איסור עצמי אלא איסור שהזמן גורמו ושיש ראשונים המתירים אותו אף לגדולים, פעמים שיש להעלים עין ולא לגעור בו מיד, אלא להסביר לו בנחת בפעם אחרת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
גדרי מצוות חינוך קטנים במצוות עשה ובמצוות לא תעשה על פי המשנה ברורה והפוסקים: חובת ההורים להפריש את ילדיהם מאיסורים, מלשון הרע, מרכילות, משקר ומקללות כדי שלא יורגלו בהם בגדלותם, וכן ההקפדה שלא להאכיל תינוקות מאכלות אסורים כדי לשמור על טהרת ליבם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין מי שאכל בשר ושכח שהוא בתוך שש שעות ובירך בטעות על מאכל חלבי: עליו לטעום מעט בלבד כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה (שאיסורה חמור מן התורה לדעת הגאונים והרמב"ם, ויש כאן גם ספק ספיקא), והשומע את ברכתו עונה אחריו "אמן". לעומת זאת, המברך בטעות על מאכל האסור מחמת עצמו (כגון עוף בחלב) אינו טועם כלל ואומר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין האוכל מאכל חלבי ולפתע נזכר שהוא בתוך שש שעות לאכילת בשר: חובה עליו להפסיק מיד את אכילתו ולעשות תשובה על שנכשל בהלכה. החלק מביא את דברי הכף החיים (בשם הדעת קדושים) ומבאר מדוע יש לדחותם על פי דברי מרן הבית יוסף שפסק כי המתנת שש שעות אחר אכילת בשר היא הלכה גמורה מן הדין כדעת הרמב"ם ולא רק מנהג או גדר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
השגת מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל בספר הליכות עולם על הכף החיים, שביאר כי בני ספרד שקיבלו הוראות הרמב"ם ומרן מחויבים בהמתנת שש שעות מן הדין ולכן הנזכר בתוך שש שעות חייב להפסיק מיד, וכן עיון בדבריו לעניין חיוב כפרה בשוגג אל מול תשובתו ביביע אומר לגבי תפילין פסולות וברכה לבטלה בשגגה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יישוב דברי מרן והחיד"א כי הנכשל בשוגג באכילת חלב בתוך שש שעות לבשר חייב בתשובה אך אינו חייב בכפרת תעניות וסיגופים, ופירוט ההלכה במי שאוכל מאכל חלבי ולפתע נזכר שהוא בתוך שש שעות לאכילת "תבשיל של בשר" (ללא הבשר עצמו): מאחר שההמתנה אחר תבשיל בשרי אינה אלא מנהג וגדר, אם טעה והתחיל לאכול חלב רשאי לסיים את סעודתו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין האוכל תבשיל בשרי (כגון מרק ירקות שהתבשל עם בשר או עוף ואוכל את הירקות או המרק בלבד): המנהג הפשוט להמתין אחריו שש שעות. החלק מביא את סוגיית הגמרא בחולין ואת מחלוקת הרשב"ם ורבנו תם בפירוש "בין תבשיל לגבינה", וכן את דברי הסמ"ק, רבנו יונה ורבנו ירוחם בתליית דין מרק ורוטב בשרי בטעמי רש"י והרמב"ם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור דין תבשיל בשרי: דברי המרדכי שאסר לאכול גבינה אחר ביצים שטוגנו בשומן משום גזירה, ועדות מרן הבית יוסף שנהגו העולם שלא לאכול גבינה אחר תבשיל של בשר כלל ואין לפרוץ גדר. כמו כן מבואר מדוע מנהג זה מיוסד על דעת הרי"ף, הרשב"א והר"ן כפי שכתבו הפרי חדש והחכמת אדם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון בדברי מרן החיד"א (בשיורי ברכה) שדחה את סברת הגנת ורדים כאילו מרן השולחן ערוך חזר בו ממה שכתב בבית יוסף, והעלה להלכה שאפילו השותה מרק צלול בשרי נהגו להחמיר להמתין אחריו שש שעות. לצד זאת מובאים דברי הבן איש חי בשו"ת רב פעלים והערת קהלת יעקב אלבעלי עליהם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שתי הלכות בדיני המתנה אחר מאכלים שהתבשלו או נאפו עם שומן ובשר: א. פת שנאפתה מבצק שנילוש עם שומן בשר (באופן המותר בהלכה) – אף שאין השומן ניכר ואין בה משיכת טעם כפי שכתב המהרי"ט, יש להמתין אחריה שש שעות מחמת המנהג. ב. ביצה שהתבשלה בחמין (טשולנט) בשרי של שבת – דינה כתבשיל בשרי ויש להמתין אחר אכילתה שש שעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אורז או ביצים שהונחו בתוך שקית ניילון או שקית קוקי סגורה היטב בסיר חמין (טשולנט) בשרי: אין להקל לאוכלם יחד עם חלב ממש, אולם אין צריך להמתין אחריהם שש שעות כדי לאכול מאכלי חלב, מאחר שהשקית אטומה ואינה מעבירה טעם ומראה, ולכל היותר הווי ספק מנהג להקל כדעת הגר"ש וואזנר ופוסקים נוספים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין השותה אבקת מרק עוף "בשרית" המעורבת בכוס מים חמים: מאחר שכמות העוף עצמה באבקה היא מזערית ביותר (כשליש גרם בכוס מים – פי 600 מים כנגד העוף), העוף בטל בשישים במים והשותה אינו נעשה בשרי ואינו צריך להמתין שש שעות. כמו כן, אם נותרה שארית מתערובת המים בכוס, מותר לתיתה במאכל חלבי כדעת הרמ"א בתורת חטאת והאחרונים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיון בפוסקים האחרונים בשאלה האם מותר לכתחילה לתת מעט חלב במים באופן שבטל בשישים על מנת לתיתם לאחר מכן בקדירה של בשר: הבאת דעות המתירים (המהרי"ט, כנסת הגדולה, חוות דעת והחיד"א) מול דעות האוסרים (נחלת צבי, צמח צדק, כף החיים וישכיל עבדי), ומסקנת מרן בשו"ת יביע אומר להחמיר כשמכוון לכך אך להתיר אם עירב למטרה אחרת ונשאר לו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ראיה מתשובת הרדב"ז ומעדות מהרח"ו (בשער המצוות) על רבנו האר"י ז"ל שאכל סוכר עם בשר אף שהגויים ליבנו את הסוכר בחלב עיזים מאחר שהחלב התבטל במים ובסוכר בהיתר, ופסק מרן בחזון עובדיה להתיר שתיית אבקת מרק עוף בשרית במים חמים בתשעת הימים שלאחר ראש חודש אב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יישוב השאלה כיצד העוף שבאבקת מרק בטל בשישים והלוא קיימא לן ש"תבלין" העשוי לטעם אינו בטל אפילו באלף: הכלל שתבלין אינו בטל נאמר דווקא כשהתבלין אסור מחמת עצמו, ולא כשבלע דבר אחר, כפי שכתבו השערי דורא, רבנו יצחק בעל התוספות, הגאונים והאור זרוע ש"אין הנאסר יכול לאסור יותר מהאוסר אותו". מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך ביסוס ההלכה שמלח ותבלין אינם בטלים רק כשאסורים מחמת עצמם: דברי מרן הבית יוסף בשם הרשב"א וספר התרומה, ופסק השולחן ערוך והרמ"א (סימן צח וסימן קה) שמלח הבלוע מדם או מתבלין אינו אוסר יותר מן האוסרו ובטל בשישים, וממילא גם הרכיבים שבאבקת המרק הבלועים ממעט עוף כשר בטלים במים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק שו"ת היכל הוראה לגאון הרב משה ברנדסדורפר ואביו הגר"מ זצ"ל להתיר תבשיל שנתנו בו בטעות אבקת מרק "חמץ" בערב פסח שנתבטלה בשישים קודם הפסח, וראיה נוספת מדברי הט"ז (בשם האיסור והיתר הארוך) והרמ"א שגדר "תבלין" שאינו בטל נאמר רק בדבר חריף כמלח ותבלין שמורגש מאוד, ולא בשומן או בעוף שבטלים בשישים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור חילוקו של הט"ז ויישובו של הפרי מגדים (משבצות זהב): שומן כשר שנפל לחלב בטל בשישים מאחר שאין האיסור מצד עצמו אלא מצד התערובת, והתורה אסרה בשר בחלב רק דרך בישול כשיש טעם גמור ולא כשיש שישים והטעם קלוש. קל וחומר באבקת מרק עוף המעורבת במים שיש בהם הרבה יותר משישים נגד העוף. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור עובדתי והלכתי בדבר החומר הכימי (מונוסודיום גלוטמט) שבאבקת המרק: טעם העוף המורגש אינו מחמת שיעור העוף המזערי אלא מחמת חומרי הטעם, ולכן אינו נחשב טעם בשר. מובאות ראיות מהיעב"ץ (מור וקציעה) והחכם צבי לעניין טבק שנשרה בשכר והכשות נותן בו ריח, ומדברי שו"ת שבט הקהתי לעניין נתינת מעט יין בעוגה בתשעת הימים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור מומחים (בספר השולחן כהלכתו) שבאבקת המרק אין טעם הבשר מורגש כלל אלא שהמונוסודיום משנה את טעמו, וצירוף הכלל ההלכתי הגדול "זה וזה גורם מותר" (מסכת עבודה זרה ושולחן ערוך סימן פז וסימן שיח). בנוסף נידונה שאלת שיעור שישים באבקת חלב או אבקת עוף מיובשת על פי הגרי"ש אלישיב ושו"ת ישכיל עבדי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סיכום כל הנימוקים ההלכתיים להתיר שתיית אבקת מרק עוף בשרית במים ללא המתנת שש שעות, ובירור דין הטועם מאבקת המרק הבשרית עצמה ללא תערובת מים: מאחר שאין בה בשר בין השיניים ולא שמנונית בפה, ופנים חדשות באו לכאן שנעשתה אבקה שאינה ראויה לאכילה בפני עצמה, אין להחמיר להמתין אחריה שש שעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מראית העין במאכלים פרווה: מותר לבשל בשר בהמה או עוף עם חלב פרווה (כגון חלב שקדים, חלב סויה או חלב קוקוס), וטוב להניח את בקבוק החלב ליד מקום הבישול להיכר. החלק מבאר בהרחבה את שיטת הכרתי ופלתי, הרא"ש, שו"ת יגל יעקב ושו"ת חשב האפוד שכל דבר המצוי והמפורסם כפרווה (כגון חלב צמחי או מרגרינה) אין בו איסור מראית העין. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך הלכות מראית העין במוצרי פרווה בזמננו: מותר לשתות חלב פרווה או חלב סויה מיד לאחר ארוחה בשרית ללא חשש מראית העין (כמבואר בדברי הרמ"א, ערוגות הבושם ומרן החיד"א במחזיק ברכה). כמו כן מותר לאכול שניצל סויה או נקניק צמחי פרווה עם חלב, וכן לאכול גלידה פרווה בארוחה בשרית מאחר שהם מצויים ומוכרים לכול. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני מעבר מאכילת גבינה לאכילת בשר: מותר לאכול בשר מיד לאחר גבינה, ובלבד שיקנח פיו בלעיסת פת או מאכל (למעט קמח, תמרים וירק הנדבקים בחניכיים), ידיח פיו במים או במשקה, וירחץ או יבדוק את ידיו משיירי גבינה. החלק מביא את פסק מרן השולחן ערוך (סימן פט) וביאור הבית יוסף, הש"ך והגר"א שאין קפידא מה להקדים – הקינוח או ההדחה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אכילת בשר לאחר גבינה קשה (כגון גבינה צהובה, מלוחה, צפתית או בולגרית): מעיקר הדין ולמנהג בני ספרד אין צריך להמתין שש שעות, ודי בקינוח הפה בפת או בפרי, שטיפת הפה במים ורחיצת ידיים (ואילו בבני אשכנז יש מחמירים להמתין). החלק מבאר את טעמי ההבדל בין בשר לגבינה על פי הרמב"ם, הרשב"א, המאירי, הט"ז ושו"ת דברי מלכיאל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חובת ניקור או צחצוח שיניים לבעלי נקבים בשיניים שאכלו גבינה קשה ורוצים לאכול בשר מיד (דברי מלכיאל), סקירת מנהג בגדאד ומנהג ירושלים ומנהג האר"י ז"ל בדברי הבן איש חי, וכן דין האוכל חמאה רכה שגם הוא חייב בקינוח הפה במאכל והדחתו במים קודם אכילת בשר מחמת שמנונית החמאה (המאירי). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין השותה חלב ורוצה לאכול אחריו בשר: אינו צריך לרחוץ את ידיו (מאחר ששתה מכוס, כמבואר בחידושי הרש"ש והפרי חדש), אולם עליו להדיח את פיו במשקה וגם לקנח את פיו באכילת פת או פרי קודם אכילת הבשר, כפי שמבואר בדברי הרמב"ם, התשב"ץ קטן בשם מהר"ם מרוטנבורג, הארחות חיים, הכל בו ושו"ת דברי מלכיאל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור ההלכה כי מותר בסעודה אחת לאכול מאכלי חלב ולאחר הפסק כהלכה (קינוח והדחה) לאכול בשר: אף שבספר הזוהר הוזכרה חומרא בזה והובאה בבית יוסף ובלבוש, מכל מקום הלכה כפשט התלמוד וכפסק השולחן ערוך שהשמיט חומרא זו, על פי הכלל שהלכה כהתלמוד במקום שהזוהר חולק עליו (אליה רבה, רדב"ז ושו"ת יביע אומר). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני מאכלים שהוגשו לשולחן בארוחה בשרית או חלבית: א. פרוסות לחם שהונחו בארוחה בשרית אין לאוכלן בארוחה חלבית (אך כיכר לחם שלם מותר). ב. דין הדחה או גרירה בלחם ובמאכלים שנגעו בבשר או בגבינה (סימן צא וכף החיים). ג. סלטים שהוגשו בארוחה בשרית ולקחו מהם בכפית נקייה מותרים בארוחה חלבית, וחובת דרך ארץ להניח כפית הגשה מרכזית בכל סלט. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ארבע הלכות מעשיות במטבח ובשולחן: א. הנהגה נכונה לייחד שתי מלחיות נפרדות – אחת לבשר ואחת לחלב (הרמ"א וכף החיים). ב. היתר שימוש בקופסת תבלינים אחת לתבשילי בשר וחלב מאחר שאין היד סולדת בזיעה במקום הקופסה (סימן צב). ג. דין פלאפל שטופל במלקחיים בשריים (אין לאוכלו עם גבינה אך אין להמתין אחריו שש שעות). ד. היתר שימוש בסוכר שנפלו בו טיפות חלב ובכפית חלבית לתה וקפה בארוחה בשרית. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות הפרדה בין אכילת דגים לאכילת בשר או עוף מחשש סכנה לחולי צרעת (מסכת פסחים ושולחן ערוך סימן קטז), וביאור גדרי סכנה זו בדברי הפוסקים (דברי מלכיאל, תורת חסד ורבי צדוק הכהן מלובלין). כמו כן מתבארת חובת קינוח הפה באכילה ושתייה ורחיצת או קינוח הידיים משומן בין דגים לבשר או להיפך על פי כף החיים, פרי תואר וזבחי צדק. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיון בשו"ת בית יהודה עייאש, שבות יעקב והחיד"א לעניין רחיצת ידיים בין עוף לדג, דברי הרמב"ם בהלכות דעות להקדים מאכל קל לכבד (דגים תחילה ואחר כך עוף ובשר), החובה להחליף צלחת וסכו"ם בין מנת דג למנת בשר (במיוחד באולמות אירועים), וההיתר לשני אנשים המכירים זה את זה לאכול על שולחן אחד זה דגים וזה בשר ללא היכר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אפיית דגים ובשר יחד בתא אחד בתנור: לכתחילה אין לאפותם יחד אלא אם כן אחד מהם מכוסה, אך בדיעבד שכבר אפו אותם יחד מותרים באכילה. החלק מבאר את סוגיית הגמרא בפסחים (מחלוקת רבא מפרזיקיא ומר בר רב אשי) ואת שלושת התירוצים בשו"ת באר שבע, חתם סופר ודברי מלכיאל מדוע פסקו הרמב"ם והרי"ף להקל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל בשו"ת יביע אומר להתיר בדיעבד דגים ובשר שנאפו יחד בתנור מדין "ריחא מילתא היא" שבדיעבד מותר (כפסק הרמ"א והגר"א בסימן קטז) ומכוח צירוף שלושה ספקות להקל. בנוסף מתבאר כי מותר לכתחילה לצלות דגים ובשר יחד על רשת מנגל פתוחה כשאינם נוגעים זה בזה, הואיל והריח מתפזר באוויר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין תערובת דגים ובשר (נפילת רוטב דגים או חתיכת דג לסיר בשר או להיפך): הדג או הרוטב בטלים בשישים, ואם אין שישים בתבשיל מותר אף להוסיף לתבשיל כדי להשלים לשישים ולבטל את חשש הסכנה (שו"ת יביע אומר, מגן אברהם וחתם סופר). כמו כן מובאת תשובה למעשה להתיר סירי דגים שנשפכה לתוכם בטעות אבקת מרק עוף בשרית. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חלקו הראשון של מעשה מרתק שאירע בשבת חתן: סבתא שרצתה להשביח את סיר החמין המרכזי שפכה לתוכו בתום לב את רוטב הדגים העשיר שנותר מסעודת ליל שבת, מבלי לדעת שהדבר אוסר את החמין מחמת סכנת בשר ודגים, והדילמה הקשה שניצבה בפני רב הקהילה כיצד לבשר לציבור הגדול את דבר האיסור בנעימות ובדרכי נועם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חלקו השני של המעשה המרגש על סיר החמין והדגים: דרשתו החכמה של רב הקהילה שהלהיבה את הציבור בקבלת רצון הבורא בשמחה ובשירה למרות השלכת החמין, והווידוי המפתיע של המבשלת ביום ראשון בבוקר שגילה כיצד גלגלו מן השמים שיישפך רוטב הדגים לסיר החמין כדי להציל את הרב והציבור מאכילת בשר שהוחלף בערב שבת בבשר שאינו "חלק". מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אכילת דגים עם חלב או גבינה: לבני ספרד נוהגים להיזהר שלא לאכול דגים עם חלב או גבינה מחשש סכנה כדברי מרן הבית יוסף (סימן פז), ואילו לבני אשכנז רבו המקילים בזה. החלק סוקר את מחלוקת האחרונים האם דברי הבית יוסף הם טעות סופר (דרכי משה, ט"ז, ש"ך, מג"א והחיד"א) או כוונה מכוּונת (כנסת הגדולה ופרי מגדים). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סקירת הפוסקים החוששים לסכנה באכילת דגים עם חלב או גבינה – רבנו בחיי בפירושו על התורה, מהר"ם מקראקא, בית לחם יהודה, אוצר החיים, שארית יהודה ושו"ת בית דוד – אל מול דברי ערוך השולחן, יד יהודה לנדא, הפחד יצחק והאהל יצחק, והכרעת הזבחי צדק, הרב פעלים ומרן זצוק"ל שבני ספרד נזהרים בזה לכתחילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יישוב לשון מרן בשולחן ערוך (סימן פז וסימן צז) שדיבר מדיני בשר בחלב ולא מדיני סכנה, וביאור ההלכה שבין אכילת דגים לאכילת חלב די בקינוח הפה ובקינוח הידיים במפית ללא צורך ברחיצתן במים. בנוסף מובאת ההלכה כי המטגנים או האוכלים דגים עם חמאה יש להם על מה לסמוך (מהר"ם מקראקא, בית לחם יהודה, אדני פז ופרי מגדים). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור דין אכילת דגים עם חמאה: מחלוקת גאוני בגדאד – הרב בן איש חי בשו"ת רב פעלים שהחמיר גם בחמאה, מול רבו הגאון רבי עובדיה סומך בשו"ת זבחי צדק שהתיר על פי הוראות מרן החיד"א ("מיוסף עד יוסף לא קם כיוסף") ועדות חכמי בגדאד ואשכנז, ומסקנת מרן בשו"ת יביע אומר ויחוה דעת שהמקילים בדגים עם חמאה יש להם על מה לסמוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן בשו"ת יחוה דעת כי דגים שהתבשלו או נאפו עם חלב או גבינה (כגון פיצה עם גבינה צהובה וטונה או אנשובי) מותרים באכילה בדיעבד אף לבני ספרד. מתוך כך מתבארים דיני אורח ספרדי בבית אשכנזי, ספרדי המארח אשכנזים בביתו, ובעל ספרדי שנשא אשה אשכנזייה שהכינה פיצה עם אנשובי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך הלכות פיצה עם גבינה ודגים: דין אשה ספרדייה הנשואה לאשכנזי, שליח של פיצרייה שטעה והביא מגש פיצה עם אנשובי (ומדוע אין חובה להודיע או לשלם תוספת), היתר קניית פיצה מוכנה עם אנשובי בחנות כשהוכנה כבר, והדרכה לזוג בעלי תשובה ספרדים שלא להחמיר על האשה במקום צער. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביסוס ההלכה שמותר לקנות לכתחילה פיצה עם גבינה ואנשובי שכבר נאפתה בחנות: הבאת תשובת המהרי"ל לעניין פת שנאפתה עם צלי, והכרעת מרן הבית יוסף שחלק עליו ופסק כי מה שהותר בדיעבד הרי הוא היתר גמור ומותר לקנותו אף כשיש מאכל אחר, עם ראיות מהמשנה במסכת עבודה זרה, הרמב"ם ושו"ת הרשב"א לעניין קניית שמן ודבש מגויים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבהרת ההבדל ההלכתי בין קניית פיצה שכבר נאפתה לבין הזמנתה מראש: אין להזמין מראש אפיית פיצה עם דגים וגבינה מאחר שהזמנה נחשבת כ"לכתחילה", כמבואר בשולחן ערוך (סימן קכב) שאסור לומר לגוי לבשל עבור ישראל בכליו אף שאינם בני יומם, ודברי הרשב"א, הר"ן, הרמ"א בתורת חטאת, התשב"ץ, הרדב"ז, כף החיים והפרי מגדים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סקירת המציאות הרווחת בזמננו בארץ ובחו"ל במכירת פיצות וטוסטים עם דגים וגבינה בהכשרים מהודרים לבני אשכנז ולרבים מבני ספרד, דברי היד יהודה לנדא וכף החיים (סימן קעג) שחשש הסכנה תלוי בטבע המקום והזמן, ועדות הרה"ג יוסף חיים יונה שליט"א (בספר שולחן יוסף) על הוראת מרן זצוק"ל לנכדו שלמד בישיבה להתיר אכילת דג עם גבינה שהוגשו בארוחת הערב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שלוש הלכות מסכמות בדיני דגים בחלב: א. בעל תשובה אשכנזי שחזר בתשובה על ידי רב ספרדי ונוהג כספרדים רשאי להמשיך לאכול דגים בחלב. ב. בעלי תשובה ספרדים שהיו רגילים לאכול פיצה עם דגים שנים רבות ולא ניזוקו יש להקל להם להמשיך בכך. ג. פסק גדולי הדור (מרן זצוק"ל, הגרי"ש אלישיב, הגרש"ז והגר"מ מאזוז) שג'לטין דגים במעדני חלב ויוגורט מותר לכתחילה ללא חשש. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור הכלל ההלכתי היסודי "נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא" (נ"ט בר נ"ט של היתר): מאכל פרווה (כגון אטריות, ביצה או מאפה) שהתבשל או נאפה בסיר, מחבת או תבנית בשריים נקיים – מותר לכתחילה לאוכלו עם גבינה, וכן להיפך מכלי חלבי לבשר (ולכן עוגות פרווה ב"חזקת חלבי" הן פרווה). החלק מביא את סוגיית הגמרא בחולין (מחלוקת רב ושמואל) והכרעת מרן בבדק הבית להתיר אף לכתחילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת מרן זצוק"ל על דברי הגר"ש משאש והוכחה שקיבלנו הוראות מרן גם במה שכתב ב"בדק הבית" להתיר נ"ט בר נ"ט לכתחילה. לצד זאת מבואר מנהג בני אשכנז להחמיר לכתחילה בכלי בן יומו ולהקל בכלי שאינו בן יומו, היתר חימום פיתות במיקרוגל בשרי או אפיית בורקס פרווה בתנור לאכילה עם חלב, ודין מאכלים פרווה שהונחו על מכסה סיר בשרי סגור (בישול בחום הסיר). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור דין בישול על גבי מכסה סיר החמין: תשובת הבן איש חי בשו"ת רב פעלים ושו"ת הלכות קטנות שביצים המונחות על גבי מכסה קדירת חמין בשרית שפיה אטום מותרות באכילה עם חלב עצמו (וכל שכן שאין להמתין אחריהן שש שעות) מדין נ"ט בר נ"ט דהיתרא, ואף לבני אשכנז יש להקל בכך מאחר שבזיעה דרך הכיסוי הטעם קלוש ביותר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכת "נותן טעם בר נותן טעם באוכלים": כשם שנ"ט בר נ"ט מותר בכלים, כך מותר גם בין מאכל למאכל (כדעת רש"י, הראבי"ה, הרי"ף, הרמב"ם, הרמב"ן ושו"ת פני אריה). לכן תפוח אדמה או ביצה שהתבשלו עם בשר וחוממו לאחר מכן בתוך מרק ירקות פרווה או אורז – אינם הופכים את המרק או האורז לבשריים, ומותר לאכול את המרק או האורז עם גבינה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור דברי שו"ת פני אריה בדין "נ"ט בר נ"ט בלח" (תפוח אדמה שהתבשל במרק בשרי לאחר הוצאת הבשר): הפני אריה החמיר משום שברוטב יש תערובת של חלקיקי בשר, אולם מדברי הטור ומרן השולחן ערוך (סימן פט) שהתירו מן הדין אכילת גבינה אחר תבשיל של בשר מוכח שאין ברוטב ממשות בשר, ולכן יש מקום להקל באכילת חלב לאחר תפוח אדמה שהתבשל במרק לבדו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור הלכתי בדין האוכל צ'יפס שטוגן בשמן שטיגנו בו בשר או שניצל: נחלקו רבני דורנו (בקובץ בית יוסף ובשו"ת ברכת יהודה) האם צריך להמתין אחריו שש שעות לאכילת חלב, ולהלכה אם טעם את הצ'יפס ואינו מרגיש בו טעם של בשר כלל – אינו צריך להמתין שש שעות, על פי פסק השולחן ערוך בסימן צו ובסימן צח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות אפיית לחם חלבי או בשרי (שולחן ערוך סימן צז): חכמים אסרו ללוש עיסת לחם עם חלב או עם שומן בשר שמא ישכח ויאכל את הלחם עם המין השני, ואם אפה – כל הפת אסורה אף לאוכלה לבדה. לצד זאת מבוארים שני ההיתרים מהגמרא בפסחים ("כעין תורא שרי"): א. אפיית כמות קטנה המספיקה לסעודה אחת בלבד. ב. עשיית שינוי והיכר ברור בצורת הלחם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי הב"ח והרמ"א על מנהג אפיית חלות שבת וחג השבועות בשינוי צורה, וביאור ההלכה לגבי "עיסה מתוקה": מותר לערב חלב בעיסה שנילושה בסוכר או בדבש עד שנעשית מתוקה ממש כעוגה (כמבואר בשו"ת מהרי"ט, זבחי צדק וכף החיים), מאחר שאין דרך לאכול עוגה מתוקה עם בשר, וכמנהג הראשונים בארחות חיים בלישת חלות בדבש וחלב לילדים הנכנסים לתלמוד תורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שלוש הלכות במאפים חלביים ובשריים: א. היתר מכירת סופגניות חלביות שעיסתן מתוקה (תוך הצבת שלט ברור לקונים כדי שלא יאכלו אותן תוך שש שעות לבשר). ב. היתר אפיית מאפים הממולאים בחתיכות גבינה, שוקולד חלבי או בשר הניכרים לעין (סמבוסק, פיתה עם בשר, לחמניות שוקולד). ג. מקור המנהג לאפות בורקס גבינה בצורת משולש (החיד"א, כף החיים, בן איש חי ומסכת בבא מציעא). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
החובה לייחד שתי מערכות כלים נפרדות ומסומנות לבשר ולחלב להצלה ממכשול (שו"ת יביע אומר), לעומת כלי זכוכית (צלחות וכוסות) שאינם בולעים ואינם פולטים כלל ודי בהדחתם היטב במים כדי להשתמש בהם לחלב חם ואחר כך לבשר רותח לדעת רוב הראשונים, מרן השולחן ערוך, ואף לבני אשכנז כדברי כנסת הגדולה, מנחת יעקב ותשובות והנהגות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת שו"ת משנה הלכות על מנהג גדולי אשכנז להקל בכלי זכוכית לבשר וחלב ("אל תטוש תורת אמך"), פסק מרן בשו"ת יביע אומר להתיר שימוש בכלי פיירקס ודורלקס לבשר וחלב בזה אחר זה כפי שהיה מנהגו של מרן זיע"א, וההלכה שאין צריך לייחד כלים למאכלי פרווה ומותר לבשל דגים או ביצה בכלי בשרי או חלבי נקי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין כיור המטבח להדחת כלי בשר וכלי חלב: מן הדין די בכיור אחד להדחת שניהם (שולחן ערוך סימן צה), ומבואר מדוע בכיור של ימינו אין חשש מחמת סבון הכלים הפוגם את השומן ותחלופת המים. כמו כן מתבאר ההיתר לשפוך מים רותחים לפתיחת סתימה בכיור משותף שבו מדיחים כלי בשר וחלב מכוח כמה וכמה ספיקות להקל (שו"ת יביע אומר חלק ז). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שלוש הלכות מעשיות בהנהגת המטבח: א. משטח שיש – טוב לייחד משטח לבשר ומשטח לחלב, ובשיש אחד יקפיד לנקותו היטב בין בשר לחלב (הרמב"ן בבית יוסף). ב. סקוטש להדחת כלים – טוב לייחד סקוטש נפרד לבשר ולחלב, אך בסקוטש אחד מותר מעיקר הדין מחמת חומרי הניקוי והמים שאינם רותחים. ג. שמן רותח שנותר מטיגון בשר – מותר לשופכו לתוך גביע גבינה ריק כדי לזורקו לאשפה (יביע אומר). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור מעמיק בהפעלת מדיח כלים לכלי בשר וכלי חלב: תיאור מפורט של שלבי פעולת המדיח (שטיפה קרה ראשונית לסילוק לכלוך ממשי, עירוב סבון וחומרי הברקה, חימום ל-55–70 מעלות והרחקת שאריות במסננת), ופסק מרן בשו"ת יביע אומר (חלק י) ושו"ת יחוה דעת שמותר לכתחילה להדיח כלי בשר וחלב יחד במדיח מאחר שהמים נפגמים בחומרי הניקוי עוד טרם חומם (נותן טעם לפגם לכתחילה). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות תבניות אפייה וסוגי תנורים: חובת ייחוד תבניות נפרדות לבשר ולחלב, האיסור המוחלט להשתמש בטוסטר אחד לבשר וחלב, ייחוד תא לבשר ותא לחלב בתנור דו-תאי. בתנור בעל תא אחד – המנהג לכתחילה להמתין 24 שעות, לנקותו ולהפעילו כ-20 דקות בחום גבוה, ובשעת הדחק (או לצורך שבת ואורחים) די בניקוי והפעלה 20 דקות בחום גבוה ללא המתנת 24 שעות (יביע אומר). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני אפייה בתנורי עץ ואבן (טאבון, פרנה, אשתנור) שבהם האש שורפת את הזיעה ומותר לאפות בהם בשר וחלב בכלים נפרדים או כשאחד מכוסה בבצק, לצד הנחיות מעשיות לתנור חשמלי: היתר אפיית מאכל פרווה יחד עם חלבי או בשרי בתא אחד כשאחד מהם מכוסה בנייר כסף (המאכל הפרווה נשאר פרווה), השארת תנור תא אחד פרווה בקביעות על ידי כיסוי התבניות, ושימוש בתנור של צימר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שורש דין זיעה (אדים) בהלכה: אדים העולים מן התבשיל דינם כממשו של התבשיל (שולחן ערוך סימן צב וסימן תנא). החלק מבאר את ראיית האבן יקרה מדין צליית שני פסחים בתנור (פסחים עו) ואת דחייתה על פי הרמב"ם והפוסקים שרק זיעת משקים אוסרת ולא זיעת אוכלים יבשים, וכי בחלל התנור ההבל מתפזר ויוצא מיד עם פתיחת הדלת וחום הדפנות שורף את הזיעה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הסבר דין ליבון קל שקש נשרף עליו (שולחן ערוך סימן תקט וסימן תנא) הפועל בהסקת התנור מראש לפני האפייה לשריפת כל שאריות הזיעה, ופירוט שבעת הצירופים ההלכתיים להקל בתנור חשמלי (היעדר זיעה באוכלים, חום רתיחה המונע קבלה, שריפת זיעה, אי-ירידת הזיעה לתבשיל, טעם קלוש שאינו בשר בחלב, ביטול בשישים והסקה מקדימה). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון מעמיק בדברי מרן זצוק"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ה יורה דעה סימן ז אות ז): סניף חשוב להיתר בהסקת התנור רבע שעה לפני האפייה הפועלת כליבון קל, והבאת תשובת שו"ת שאילת יעב"ץ (חלק א סימן צג) ופסק הט"ז והחיד"א שהתנור מתלבן ומתנקה מיד על ידי ההיסק והאוסר את המאכל והכלי בחינם הריהו מן המתמיהים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך ביאור דברי מרן ביביע אומר: דברי הגאון רבי עובדיה הדאיה בשו"ת ישכיל עבדי (חלק ז) להתיר תנור לכתחילה מאחר שגג התנור רחוק וההבל מתפשט ויוצא עם פתיחת הדלת ונשרף בהיסק, ומה שהעיד מרן הראשון לציון שליט"א על דעת מרן זצ"ל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין "ריחא" (ריח המתפשט בתנור ללא זיעה): סוגיית הגמרא בפסחים (מחלוקת רב ולוי בצלי כשר וטרף בתנור אחד) ועבודה זרה (אביי ורבא), מחלוקת הראשונים – הרי"ף, הרמב"ם ורש"י שפסקו שריחא בדיעבד מותר אך לכתחילה אסור, מול הר"ן, הרז"ה, הרמב"ן והרא"ה שהתירו ריחא אף לכתחילה. לכן לכתחילה אין לצלות יחד בשר וגבינה מגולים על קרקעית התנור, אך בדיעבד מותרים באכילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר אפייה וצלייה בריחא: א. כשהמאכלים נתונים בתוך כלים (קדירות או תבניות נפרדות) – מותר לכתחילה לאפותם יחד בתנור אחד אפילו כשפי הקדירות מגולה (הרשב"א, הר"ן, אורחות חיים והבית יוסף). ב. כשאחד המאכלים מכוסה (בקערה, בנייר כסף או בבצק) – מותר לכתחילה לאפותם יחד אפילו בתנור קטן וסתום (המרדכי, הגהות מיימוניות, מהרא"י, אורחות חיים והכל בו). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
לשון מרן השולחן ערוך (סימן צז סעיף ג וסימן קח סעיפים א-ב) והכרעת הרמ"א: בתנור גדול שפיו פתוח מותר לצלותם יחד, ובתנור קטן אם אחד מהם מכוסה בקערה או בבצק (כמו בורקס) מותר לצלותם יחד לכתחילה (איסור והיתר הארוך, כנסת הגדולה, אליה זוטא, ערוך השולחן, הרדב"ז והחיד"א). ומכאן שבתנור חשמלי, כיסוי אחד המאכלים מועיל לחלוטין מכל ריחא וזיעה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעשה מופלא שמסר הגאון רבי ירמיה מנחם כהן שליט"א (ראב"ד פריז) בשם כ"ק האדמו"ר מצאנז זצ"ל בעל שפע חיים: בסעודה גדולה בניו יורק למען בית החולים לניאדו, עמד האדמו"ר בתוקף מול בעל הקייטרינג להשאיר כף בדלת התנור כדי לאפשר לזיעה לצאת ולמנוע מכשול כשרותי. לבסוף התברר שדווקא הודות לכף זו ניצלו כל העופות מלהישרף, ומכאן הלימוד לעמוד על משמר ההלכה ללא חת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין צליית בשר וגבינה באש פתוחה אחת (שולחן ערוך וכף החיים שמעיקר הדין מותר כשהריח מתפזר אך אין להמליץ על כך למעשה), והלכות בישול קוסקוס באדים מעל סיר מרק בשר: האדים מבשלים את הקוסקוס ועושים אותו בשרי לאוסרו עם חלב, אך מותר לאכול חלב מיד לאחר הקוסקוס ללא המתנת שש שעות וללא קינוח והדחה כפי שהעלו פרי הארץ, החיד"א, כף החיים ורב פעלים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מקיפות בשימוש במיקרוגל לבשר ולחלב: דפנות המיקרוגל אינן מגיעות לחום שהיד סולדת בו ולכן די בניקיונו ללא הכשר ביניהם אך חובה לייחד כיסויי פלסטיק נפרדים לבשר ולחלב, הסבר מנגנון החימום משו"ת מעשה חושב, היתר חימום אוכל כשר במיקרוגל בעבודה באמצעות כיסוי אטום, ודרך הכשרת מיקרוגל שדפנותיו התחממו על ידי הפעלת כוס מים עם סבון. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פתיחת פרק הלכות תערובות: דין חתיכת בשר קרה שנפלה לחלב קר שמותרת באכילה לאחר שטיפה (למעט מאכל רך הסופג את החלב), והגדרת "קר" בהלכה ככל שאין היד סולדת בו. כמו כן מתבארת ההבחנה היסודית בין "כלי ראשון" המבשל ואוסר את כולו לבין "כלי שני" שאינו מבשל ובדיעבד די לו בהדחה בלבד (תוספות, בית יוסף ושולחן ערוך סימן קה וסימן תמז). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין חתיכת בשר שנפלה לחלב רותח בכלי ראשון שהיד סולדת בו: החתיכה עצמה נאסרת באכילה ובהנאה, ואילו החלב מותר אם יש בו פי שישים כנגד החתיכה. החלק מבאר את מקור תקנת חכמים לשער בשישים בכל האיסורים אף שמדין תורה רוב האיסורים בטלים בפחות מכך (תוספות והר"ן בחולין), ואת הדין אם נרגש טעם האיסור אף ביותר משישים (הרא"ש והבית יוסף בסימן צח). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שני מעשים מאלפים מגדולי הדורות בדיני תערובות בשר בחלב: א. חוכמתו של הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל (רבה של ירושלים) שבחקירת החלבן בערב שבת גילה כי החלב היה מהול במים וכך התיר סיר בשר של משפחה ענייה בשיעור שישים. ב. תשובתו השנונה של הגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל (רבה של פראג) לשר המלכות שלעג על דיני תרנגולת שהתבשלה עם קורטוב חמאה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
כללי "אין מבטלים איסור לכתחילה" (הרמב"ם ושולחן ערוך סימן צט): באיסור תורה (כגון בשר בהמה שנפל לחלב בפחות משישים) אסור להוסיף היתר כדי לבטלו, ואילו באיסור דרבנן (כגון עוף שנפל לחלב מעצמו) לבני ספרד מותר להוסיף חלב או מים עד שיהיה שישים. גם לבני אשכנז המחמירים בדרבנן כדעת הרמ"א, במקום הפסד מרובה או לכבוד שבת, יום טוב ואורחים מותר להוסיף ולבטל (רעק"א ויביע אומר). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
גדר "הפסד מרובה" (שהתורה חסה על ממונם של ישראל ולכן אף אדם עשיר רשאי לתת את המאכל לחברו שעבורו זה הפסד מרובה), ובירור הלכתי במקרה שנפל עוף לסיר חלב בפחות משישים ורוצים להוסיף חלב או מים כדי לבטלו: רשאים להוסיף ולהרתיח באותו סיר עצמו מאחר שבהוספת השישים מתבטל גם הטעם הבלוע בדפנות הסיר (שולחן ערוך סימן צט ושו"ת רב פעלים). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אשכנזי שנשפך לו חלב לתבשיל עוף בפחות משישים: רשאי לתיתו במתנה לחברו הספרדי שיוסיף עליו עד שישים, ולאחר שהספרדי ביטלו בשישים מותר גם לאשכנזי לאכול ממנו. בנוסף מתבארת הלכת "טעימת גוי" בתערובת שאין בה שישים אך מסתבר שאין טעם האיסור ניכר בה (על ידי גוי "מסיח לפי תומו" או גוי "קפילא" טבח אומן, כדברי הרשב"א, התוספות והר"ן בחולין צז). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור הלכת טעימת גוי: שיטת הרמב"ם וביאור מרן הבית יוסף שדי באחד משני תנאים – או גוי טבח אומן ("קפילא") או גוי מסיח לפי תומו (והטעם בפרי חדש משום שחושש לשקר), ופסק מרן בשולחן ערוך (סימן צח, סימן צב וסימן פז) לסמוך על טעימת גוי מסיח לפי תומו, לעומת דברי הרמ"א שאין נוהגים עכשיו לסמוך על גוי ומשערים הכול בשישים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכרעת מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ח יורה דעה סימן י): כאשר יש קרוב לשישים כנגד האיסור וקרוב לוודאי שאין טעם איסור בתבשיל, סומכים על טעימת גוי מסיח לפי תומו במקום הפסד מרובה או כשיש סניף נוסף להקל (כי התורה חסה על ממונם של ישראל), וטוב להוסיף לאחר מכן על התבשיל עד שיהיה בו שישים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין "פליטה מועטה" (חתיכת בשר שלא נמלחה ונתבשלה בתבשיל, או כף שבלעה איסור ונפלה לתבשיל היתר שאין בו שישים כנגד כל החתיכה או הכף): אף שלהלכה משערים שישים כנגד כל החתיכה והכף, מאחר שלדעת הראב"ד (בשו"ת תמים דעים), רבי יוסף בן פלאת, האשכול, העיטור, הראבי"ה ואורחות חיים משערים רק כנגד הפליטה המועטה – יש לצרף סברא זו כסניף ולסמוך על טעימת גוי שאין טעם איסור בתבשיל (וכן בשו"ת הרדב"ז). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ארבעה נושאים בהלכות תערובות: א. "טעימת ישראל" שטעם בלא יודעין מתבשיל שנפל בו איסור ואמר שאין בו טעם איסור – מועילה אף לבני אשכנז. ב. הוראתו החכמה של רבי שמואל סלנט למשפחה אשכנזית על ידי טעימת גוי ואחריו טעימת ספרדי (בשבח הגרי"ש אלישיב). ג. היתר בשר שנפל לחלב בכלי שני לאחר שטיפה. ד. דין חלב או גבינה שנפלו לסיר בשר בכלי ראשון. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור מאמר חז"ל במסכת ברכות "גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים" על פי פירוש המהרש"א בחולין: ירא שמים שמחמיר על עצמו מספק זוכה ל"אשרי איש ירא את ה'" בעולם הבא, אבל תלמיד חכם המייגע את עצמו בספרי הפוסקים ובבית יוסף כדי לברר את ההלכה לאמיתה ולמצוא כוחא דהיתרא מבוסס – זוכה לשני עולמות: "אשריך בעולם הזה" שאוכל את המאכל, ו"טוב לך לעולם הבא" בעמל התורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המחשה מעשית למעלת הלומד הלכה ממקורותיה בבית יוסף (במקרה של תבשיל עוף שנשפך לתוכו מעט חלב בפחות משישים – שההולך בדרכו של מרן, הרמב"ם, הרמב"ן, הרשב"א, הפרי מגדים ורעק"א מוסיף מים וירקות ומתיר את התבשיל במקום לאבדו), ומאמר חז"ל "אוהב ה' שערים המצוינים בהלכה" מתוך שיעורו של מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות "מין במינו יבש ביבש" (שולחן ערוך סימן קט): חתיכת איסור שהתערבה בשתי חתיכות היתר דומות מאותו מין ואינה ניכרת – בטלה ברוב מן התורה ("אחרי רבים להטות") וכל החתיכות מותרות באכילה זו אחר זו (רק שלא יאכל את שלושתן בבת אחת). לצד זאת מובאים החריגים שבהם גזרו חכמים שאין ביטול (חתיכה הראויה להתכבד, בריה ודבר שבמניין) המחייבים שאלת חכם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור השקפתי והלכתי יסודי: מאכל איסור שהתבטל ברוב או בשישים על פי כללי התורה הוא היתר גמור ואינו מטמטם את הלב כלל, כי "עבירה מטמטמת" וכאשר התורה התירה אין כאן עבירה (יומא לט ומהר"ל מפראג). אדרבה, התוספות יום טוב, מהר"ם מרוטנבורג, הרש"ל והרמב"ם בשו"ת פאר הדור מזהירים כי המחמיר לאסור דבר שהתבטל כהלכה קרוב לחשש מינות ומאבד ממון ישראל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי הבני יששכר והשל"ה הקדוש כי אכילת תבשיל שהותר על פי כללי התורה בביטול איסור היא מצווה ובירור ניצוצות קדושה ("יאכלו ענווים וישבעו"). בנוסף מובאת שאלה בדיני ממונות ותערובות: חתיכת נבלה של ראובן שנפלה והתבטלה בשתי חתיכות כשרות של שמעון – האם שמעון משלם לראובן שווי חתיכה כשרה או שווי חתיכת נבלה בלבד (שו"ת יביע אומר חלק ד חו"מ סימן ד). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין "איסור שטעמו פגום" (שולחן ערוך סימן קד): תבשיל שנפל לתוכו יתוש, זבוב, נמלה או כל שרץ מאוס שטעמו פגום – זורק את השרץ והתבשיל מותר באכילה ללא צורך בפי שישים (ודי ברוב היתר), והסיר אינו צריך הכשר כלל. החלק מבאר את מקור הדין מהפסוק "לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה" (עבודה זרה סז) ואת דברי הרשב"א, רבנו פרץ, הר"ן והבית יוסף. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יישוב קושיית הרשב"א בתורת הבית: כיצד מתבטל שרץ מאוס כזבוב ויתוש ברוב בלבד גם אם טעמו הפגום מורגש בתבשיל? התורה אסרה שרץ מאוס ופגום רק באכילת ממשו בעין, אך בתערובת שבה הולכים אחר נתינת טעם – טעם פגום אינו אוסר כלל אלא אדרבה פוגם את ההיתר המרובה (וכן כתבו הריב"ש, הסמ"ג והמרדכי שדבורים וזבובים הרי הם כנבילה סרוחה מעיקרה). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך ביאור דין דברים מאוסים בשו"ת הרשב"א (חלק א סימן קא): החילוק בין בריה שאינה מאוסה (כגיד הנשה וציפור אסורה) לבין שרץ מאוס כזבוב ויתוש, ביאור המשנה במסכת תרומות לעניין הטועם טעם פשפש בפיו (לפי הרשב"א ולפי הרמב"ם מדין בל תשקצו), ופסק מרן השולחן ערוך והרמ"א (סימן קד וסימן קז) להקל ולסנן במקום שאפשר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור דין סיר בשרי בן יומו שטעו ובישלו בו חלב. מעיקר הדין אם יש בתבשיל פי שישים כנגד כל נפח דפנות הסיר, התבשיל מותר, אך אם אין שישים התבשיל והסיר אסורים. כמו כן מובאים דברי מרן השלחן ערוך, הרמ"א והכף החיים לגבי בישול ירקות ודגים לכתחילה בסיר שאינו בן יומו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני סיר שבישל בו ביממה האחרונה מעט בשר וטעה ובישל בו חלב, וכן דין ספק בן יומו אם עברו 24 שעות או שעבר עליו לילה שלם. הדיון כולל את שיטת רוב הראשונים הסוברים שעבר לילה שלם נחשב שאינו בן יומו, ופסיקת ההלכה להקל רק בספק בן יומו שעבר עליו לילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור הכלל ההלכתי שסתם כלים אינם בני יומן, הן בכלי גויים והן בכלים של ישראל שלא ידוע אם השתמשו בהם ב-24 השעות האחרונות. הקטע מבאר את יסוד הטעם ההלכתי לפי דעת הרשב"א, הר"ן והרמב"ן: מדוע סמכו חכמים על החזקה ורובא דרובא אף שהכלי עלול לתת טעם לשבח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין המבשל לכתחילה במזיד בשר בסיר חלבי שאינו בן יומו או להיפך. אף שהטעם הבלוע פגום והתבשיל מותר בדיעבד, קנסו חכמים את המבשל במזיד ואסרו עליו ועל משפחתו את המאכל, כפי שמבואר בדברי הרשב"א והפוסקים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין כפית חלבית בת יומא שנפלה לתוך סיר בשר רותח, כיצד משערים פי שישים כנגד כל נפח הכפית במים עד גדותיו, וההבחנה היסודית בין כפית שבלעה מכלי ראשון לבין כפית שבלעה רק מכלי שני כגון כוס קפה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכרעת ההלכה במקרה של ספק באיזו כף בחש בתבשיל חלבי מדין ספק ספיקא, וכן פירוט דין כף שנפלה תחילה לסיר בשר ואחר כך לסיר חלב, שבה נדרש פי שישים כנגד כל גוף הכף מאחר שאין אנו יודעים כמה בלעה, על פי שיטת הראב"ד ומרן הבית יוסף. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בחינת האפשרות לסמוך על טעימת גוי בספק כף שנפלה לסיר כשיש סניף להקל, וכן דין כף חדשה שמשקלה ידוע ונפלה לסיר עם כמות בשר מוגדרת – שבכהאי גוונא אין צורך לשער פי שישים כנגד כל משקל הכף, אלא די בשישים כנגד כמות הבשר שהייתה בסיר בלבד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חישוב שיעור שישים באופן יחסי על פי פסק מרן בעל הבן איש חי בשו"ת רב פעלים: כאשר כף בלעה מתוך סיר בשר שבו המרק מרובה על הבשר, משערים רק כנגד החלק היחסי של הבשר שבלעה הכף מתוך התערובת, לצד הדוגמא המעשית באורז שבושל בחלב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור עקרון הלכתי יסודי מתוך שו"ת רב פעלים: מדוע דפנות הסיר והחומר שממנו הוא עשוי אינם מצטרפים לחשבון המים והתבשיל כדי לבטל את האיסור בשישים, אף שהסיר עצמו בולע מן התבשיל, וההבדל המהותי שבין כוח ביטול במאכל לבין כוח ביטול בכלי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פירוט דיני בליעת כלים: מדוע כף שבלעה חלב אינה ממעטת משיעור החלב שנשפך אחר כך לבשר, שיעור ביטול כנגד החלק שנכנס מן הכפית בלבד, ודין כפית שהוכנסה פעמיים לסיר בשר רותח – מתי נדרש שישים כפול (מאה ועשרים) ומתי די בשישים אחד בלבד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסודות המושג ההלכתי "חתיכה נעשית נבלה" (חנ"ן): ההבדל המהותי בין שאר איסורים (כגון תפוח אדמה שבלע מנבילה ודי בשישים כנגד הבלוע בו) לבין בשר שבלע חלב ונעשה כולו גוף איסור המחייב שישים כנגד כל משקלו, ומדוע החמירו חכמים בבשר וחלב יותר מכל האיסורים שבתורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
כיצד חל דין חתיכה נעשית נבלה על כפית מתכת שבחשו בה בסיר בשר: ברגע שהכפית בולעת בשר הופך כל החלב הבלוע בה לנבלה יחד עמו. ההסבר המרתק מדוע אם בחש פעם שלישית אין צורך בעוד שישים, ומדוע חילקו הפוסקים בין אם נודע לו בין הפעמים לבין אם לא נודע לו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין כבוש בכלים כאשר חלב שהה בכלי 24 שעות ומסקנת החקרי לב, החובה לייחד שתי סכינים נפרדות לבשר ולחלב, דין סכין לחיתוך לחם, והגדרתן ההלכתית המדויקת של סכין חלבית ובשרית רק כאשר חתכו בהן מאכל חם בחום שהיד סולדת בו כפי שהדגיש ערוך השלחן. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פירוט דיני חיתוך בסכין: חיתוך בשר קר או חם (בכלי ראשון, על מנגל או בכלי שני) בסכין חלבית נקייה, שיעור קליפה ושישים, ודין סכין בשרית נקייה שמרחו בה גבינה או חתכו בה גבינה קשה (דבר קשה) לפי פסק הפרי חדש ואיסור והיתר הארוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות חיתוך עוגת גבינה חמה בתבנית בסכין בשרית, דין סכין שאינה בת יומא, ודיני "דבר חריף" (כגון בצל וצנון) שנחתך בסכין בשרית בת יומא. מבואר כיצד חריפות המאכל יחד עם דוחק הסכין מפליטים את הטעם השומני והופכים את הבצל לבשרי גמור שאסור לאוכלו בחלב אלא אם טעמו ישראל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור שיטת מרן השלחן ערוך, הרשב"א, הרא"ה והר"ן שסומכים לכתחילה על טעימת ישראל בבצל שנחתך בסכין בשרית כדי לקבוע אם נבלע בו טעם בשר, ומדוע אין בכך איסור טעימה, לצד הכרעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והרב דוד יוסף שליט"א שסומכים על טעימה רק כאשר יש ספק אם הסכין בת יומא. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ההבדל בין דין נותן טעם בר נותן טעם (נ"ט בר נ"ט) לדבר חריף המשביח את השמנונית, דין סכין הבלועה מאיסור שאינו בן יומו שחתכו בה בצל, וכן הגדרת שאר דברים חריפים כגון שום, פלפל חריף, חזרת, חומץ וחרדל חריף, לצד הטעם שחכמים לא גזרו על חיתוך בצל בדומה ללישת בצק בחלב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסודות הלכות הכשרת כלים הנלמדים מפרשת כלי מדין בתורה ודברי אלעזר הכהן: הכלל היסודי "כבולעו כך פולטו", ההבחנה בין כלי שבלע באש הטעון ליבון לבין כלי שבלע בנוזלים רותחים הטעון הגעלה, וביאור דברי חז"ל במסכת עבודה זרה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הגדרת הליבון ההלכתי בכלי ששימושו באש כגון שיפוד שצולים בו על האש: דברי הטור והגמרא במסכת עבודה זרה, ובירור השאלה עד כמה צריך ללבן את הכלי – האם עד שישיר קליפתו או עד שיהיו ניצוצות ניתזים ממנו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
השוואת שיעורי הליבון בין התלמוד הבבלי (עד שיינתזו ממנו ניצוצות) לתלמוד הירושלמי (עד שישיר קליפתו): ביאור מרן הבית יוסף ששני השיעורים שווים, והסבר מדוע בשעת צלייה לא ניתזים ניצוצות ואף על פי כן הכשר הכלי מצריך דרגת חום זו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הגדרת מצוות ההגעלה בכלי ששימושו ברותחים לחים כגון מרק: חיוב הגעלה דווקא בכלי ראשון המבעבע על האש, ודין הגעלה במים שהוחמו בחשמל, מיחם, דוד שמש, מיקרוגל וכיריים אינדוקציה – מה כשר להגעלה ומה פסול. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ההבדל היסודי בין כלי שבלע איסור הטעון ליבון לבין כלי שבלע מאכל היתר (כגון שפוד של בשר כשר שרוצה להופכו לחלב) שדי לו בהגעלה. מקור הדין נלמד משיפודי בשר קדשים במקדש במסכת עבודה זרה, ופסק מרן השלחן ערוך בהלכות יום טוב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מעשיות בהכשרה: הכשר תבנית אפייה מבשרי לחלבי, הדרישה לביצוע ההגעלה על ידי בקי בהלכה, חובת ניקוי הכלי וקרצופו קודם ההגעלה, וזמן ההגעלה – שהיית 24 שעות (שאינו בן יומו) בכלי איסור לעומת כלי היתר ומנהג אשכנז. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין נתינת סבון או אקונומיקה במי ההגעלה לפגום את הטעם הנפלט, ובירור מנהג העולם שהביא המגן אברהם שלא להכשיר כלי בשר לכלי חלב, לעומת דעת מרן השלחן ערוך והפוסקים הספרדים המתירים זאת מעיקר הדין. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פתרונות הפוסקים להפיכת כלי בשר לכלי חלב: מנהג החתם סופר להכשיר לפסח ומפסח לחלב, מסירת הכלי במתנה, ופסק מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר המתיר לספרדים להגעיל ללא חשש כדעת מרן השלחן ערוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכלל ההלכתי שהכשר הכלי נקבע לפי רוב שימושו: תשובת הרשב"א בכוסות מתכת שנלקחו מגוי שרוב תשמישן בצונן, פסק השלחן ערוך להקל בהדחה בצונן, וחומרת בני אשכנז לחשוש גם למיעוט שימוש בחמין ולהצריך הגעלה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
אופן הכשרת כלי המטבח המרכזיים: סירים ומכסי ברזל בהגעלה, מצקת בהגעלה בכלי ראשון, כפות מזלגות וכפיות בכלי שני, והכלל שכל כלי שהשתמשו בו באיסור קר די לו בהדחה ושטיפה היטב במים וסבון כפי שפסק השלחן ערוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני הכשרת סכין ומחבת: הפיכת סכין מבשרית לחלבית בהגעלה, סכין שבלעה איסור הטעונה ליבון או נעיצה בקרקע, והכשרת מחבת טפלון או נירוסטה מבשרית לחלבית ומחבת של איסור עם שמן רב (כגון צ'יפס) בהגעלה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
העמקה בגדרי הכשר מחבת של איסור: דברי הרא"ש במסכת פסחים בשם אביו הרא"ש ורבנו יחיאל מפריז, ביאור הגר"א לחילוק בין איסור חמץ לבין שאר איסורים, ומדוע מחבת שמטגנים בה עם שמן נחשבת כבליעה בנוזל ודינה בהגעלה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין מיחם מים חשמלי שחיממו על מכסהו מאכל חלבי או בשרי והאם מותר לשתות את המים, לצד סיפור מרתק על רוח קדשו וסייעתא דשמיא של הרבי מפרימישלן זיע"א שהציל את בעל ה'ישועות יעקב' מאכילה בכלים שטרם הוטבלו והוכשרו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות ספק בלע איסור, תערובת כלי איסור בשני כלים כשרים (ביטול ברוב), והכשר חומרי הכלים השונים: כלי זכוכית שאינם בולעים ואינם פולטים כלל, פיירקס ודורלקס שדינם כזכוכית, וכלי פלסטיק, עץ ואבן שהכשרם ככלי מתכות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני כלי חרס בהלכה: הגזירה המפורשת בתורה "וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר" שאין לו הכשר בהגעלה לעולם, האיסור לקנות כלי חרס משומשים מגוי, ובירור שיטת הרשב"א בתורת הבית האם בכלי שבלע איסור דרבנן מועילה הגעלה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חלוקת הדינים בכלי חרס: ששהה בו איסור צונן 24 שעות (כבוש) שמועילה בו הגעלה שלוש פעמים, צלחת חרס של כלי שני המותרת בהדחה בלבד לפי השלחן ערוך, וכלי חרס בשרי שבישלו בו חלב בכלי ראשון שנאסר לחלוטין. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת החכם צבי על קדרת חרס שעברה עליה שנה שלימה האם מועילה לה הגעלה בדיעבד, ופירוט דיני כלי פורצלן וחרסינה: הבחנה בין חרס המצופה זכוכית דקה מבפנים ומבחוץ (שלדעת מרן השלחן ערוך דינו כחרס) לבין פורצלן אמיתי המיוצר מאבן לבנה מיוחדת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הגדרת כלי אמייל העשויים מפח או ברזל המצופה בחומר צבעוני מזוגג: התחבטות הפוסקים ממה עשוי הציפוי – מזכוכית, ממתכת או מעפר כחרס, ובירור שיטת הגאון החתם סופר בתשובותיו לגבי כשרותם והכשרתם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חקירה מדעית והלכתית מעמיקה בשו"ת אבני נזר לגבי תהליך ייצור כלי אמייל: עדות בעלי המפעלים והמהנדסים שהציפוי נעשה מאבקת זכוכית הניתכת בחום ונצמדת למתכת, והשלכות הדבר על דינם של כלי אמייל ככלי זכוכית או מתכת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכרעת מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל בספר חזון עובדיה להקל ולהכשיר כלי אמייל בהגעלה, ודין כלים חדשים שנמשחו בחומר מבריק או בסבון – פסק מרן בשו"ת יביע אומר שסבון זה פגום לחלוטין ואינו אוסר, ודי ברחיצתם במים וסבון. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות הכשר חצובת הגז וכיריים: חלב רותח שגלש על החצובה שדי בניקויה בסמרטוט, וביאור ההבדל המהותי שבין חמץ בפסח (שבו החמיר הרמ"א להצריך ליבון) לבין בשר וחלב שבו אין שום חשש של בליעה הפוכת טעם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני תנור אפייה ביתי: הכשרת תנור בין בשר לחלב, דין תנור יד שנייה שאינו יודע מה אפו בו ופסק שו"ת יחוה דעת, ודין תנור פירוליטי בעל מערכת ניקוי עצמי בחום של 500 מעלות הנחשב כליבון גמור לכל הדעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכשרת כיריים מודרניות: כיריים קרמיות העשויות זכוכית חסומה שדינן בניקוי היטב ככלי זכוכית לפי אגרות הראשון לציון, וכיריים אינדוקציה – הסבר מפורט על אופן פעולתן באמצעות שדה מגנטי, וההנחיות ההלכתיות לשימוש ולהכשרתן. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור בליעת עור האדם וכסיסת ציפורניים ועור סביב האצבעות, ובירור הטעות הנפוצה של נשים החושבות שבליעת עורלת תינוק היא סגולה לפרי בטן. מבואר פסק הרמב"ם שהאוכל מבשר אדם עובר באיסור עשה, וכי מצוות התורה וגזירותיה חמורות מכל מנהג מוטעה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובתו הנחרצת של הגאון רבי דוד הכהן סקלי זצ"ל בספרו שו"ת קרית חנה דוד כנגד מנהג בליעת הערלה: חובת קבורת הערלה בעפר כתיקונה, איסור חילול בשר אדם, וההוכחה שאין שום סגולה יכולה לבוא על ידי מעשה עבירה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הסגולה האמיתית והבדוקה לזכות לפרי בטן: אמירת תודה והודאה לקדוש ברוך הוא על כל החסדים. מובאים שני סיפורים מרגשים על זוגות שנושעו בילדים לאחר שנות ציפייה מרובות בזכות קבלת כוח התודה וההודיה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני דבש דבורים ודבש מלכות מדוע מותרים באכילה אף שהיוצא מן הטמא טמא, דיני הנקת תינוק עד גיל ארבע וחמש שנים, איסור לגדול לינק ישירות משד אשה אלא אם נחלב לכלי, וההקפדה היתרה שעל המינקת להיזהר ממאכלות אסורות המטמטמים את לב הילד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין חלב בהמה וחיה טהורה (פרה, כבשה, עז, צביה) ומדוע אין בו איסור אבר מן החי, לעומת איסור תורה בחלב בהמה וחיה טמאה (נאקה, אתון, סוסה) ופסק הרמב"ם שכל היוצא מן הטמא טמא מן התורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו, מקור הגזירה במשנה מחשש לתערובת חלב טמא, פסק השלחן ערוך, ודבריו הנוקבים של בעל ה'פלא יועץ' על חומרת דברי חכמים ואיסור פריצת גדר בחלב נוכרי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דבריו הנרגשים של הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו 'רוח חיים': מעשה ביהודי כשר שהעיד כיצד נכשל בעוונותיו עקב שתיית חלב גויים שהכניס בו טומאה, והזהרתו של הרב לכלל הציבור שלא להקל ראש באיסור חמור זה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי הגאון רבי יחיאל מיכל עפשטיין בספרו ערוך השלחן כנגד המקילים בחלב גויים בארצות שבהן אין בהמות טמאות: גזירת חכמים נקבעה במניין ואין לבטלה לעולם, לצד ההסבר המדעי וההלכתי שחלב גויים מעכיר את דם האדם ומוליד מידות רעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעשה מרתק בסוחרים יהודים שלעגו לאיסור חלב גויים בטענה שאין באזור בהמות טמאות, וגילו לתדהמתם כי החלב שהוגש להם היה חלב אתון שנסחט במיוחד לבעל הפונדק לחוליו. הסיפור ממחיש את עומק חוכמתם ונבואתם של חז"ל באיסורי מאכלות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין שתיית חלב גויים במדינות חו"ל שבהן קיים פיקוח ממשלתי הדוק ואסור לערב חלב טמא בחלב פרה: דעת הגאון רבי משה פיינשטיין באגרות משה להקל בשעת הדחק, לעומת פסק גדולי הדור בארץ ישראל שהאיסור שריר וקיים בכל מקום. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ניתוח הלכתי בשאלת תערובת חלב גמלים ונאקות: מדוע אין חוששים לתערובת זו במקומות שאינה מצויה או שחלב טמא יקר מחלב טהור, ומדוע על אף סברות אלו פשטה ההוראה הברורה בכל ארץ ישראל לאסור חלב שחלבו גוי מכל וכל ללא פשרות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור דין שימוש באבקת חלב המיוצרת מחלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו: פסק מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר להתיר אבקת חלב בשוקולד ובממתקים, וההבחנה הברורה שאם ישראל לוקח חלב גויים ומייבשו לאבקה האיסור בעינו עומד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חקירה יסודית במהות איסור חלב גויים: האם האיסור הוא גזירת חפצא עצמית או משום חשש תערובת חלב טמא בלבד. מובאות שיטות הראשונים המרכזיות: רש"י בספר הפרדס, תשובת הרדב"ז, ופסק הפרי חדש שהתיר כשידוע שאין חלב טמא. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסיקתו המפורסמת של הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל בשו"ת הר צבי להתיר אבקת חלב נוכרי: הנימוק שגזירת חז"ל נאמרה על חלב נוזלי ולא על אבקה שלא הייתה קיימת בזמנם, וההסבר שחלב טמא אינו מתגבש לאבקה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובות גדולי הפוסקים להתיר אבקת חלב נוכרי: פסק הגאון רבי יהושע בוימל הי"ד בשו"ת עמק הלכה, ודברי הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג בשו"ת ציץ אליעזר שהוכיחו כי גזירת חלב נוכרי לא גזרוה על מוצר יבש כזה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון מעמיק בדברי מרן החזון איש בספרו על יורה דעה: דיון באבקת חלב שהוחמצה ונעשית כגבינה, הסברתו על מהות הגזירה, והבירור המדויק מדוע אין בדברי החזון איש הכרח לאסור אבקת חלב רגילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי מרן הגר"ש וואזנר בשו"ת שבט הלוי שהביא את שיטת החזון איש, לצד בירור שיטות גאוני הדורות במאה השנים האחרונות ומחקר מקיף של מזכה הרבים הרה"ג רבי יגאל עזרא שליט"א שהוכיח כי רוב מוחלט של הפוסקים נטו להקל באבקת חלב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מסקנת ההלכה שאבקת חלב נוכרי מותרת מעיקר הדין לדעת רוב הפוסקים, ועיון בתשובת הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון זצ"ל בספרו שו"ת בנין אב – הטעמים שרצה לאסור בשל שיקולי כשרות ופיקוח, והמענה ההלכתי לדבריו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בחינת טענות המחמירים באבקת חלב נוכרי: הטיעון של "אין כל מחסור בארץ" מול כוח דהיתרא של ההלכה הפסוקה, וחובת הרבנים להורות את הדין כפי האמת ללא חשש מלחץ ציבורי, על פי דברי גדולי הפוסקים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
זכותו של אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול אבקת חלב נוכרי, אך באזהרה חמורה שלא לפסול אחרים ולא לייצר מחלוקת. מובאים דברי רבנו הרמח"ל במסילת ישרים (פרק כ) על משקל החסידות: פרישות שאינה שקולה עלולה להביא לידי קלקול ועבירות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עדות מרתקת מתוך ספר ארחות רבנו על שיחת הגאון הסטייפלר זצ"ל עם הרב יגאל עזרא בתמוז תשל"ו: דעת הסטייפלר על כשרות חלב תנובה בארץ ישראל, והיתר אכילת מוצרים המכילים אבקת חלב נוכרי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור גבינת גויים: חובת נוכחות וראיית ישראל בכל תהליך עשיית הגבינה מתחילתו ועד סופו. מובאת המשנה במסכת עבודה זרה (כט ע"ב) עם שאלת רבי ישמעאל לרבי יהודה, וששת הטעמים שנאמרו בגמרא לאיסור גבינת גויים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיקר טעם איסור גבינות גויים מפני שמעמידים אותן בקיבת נבילה וטריפה של עגל, ופסק הרשב"א שאפילו במקומות שידוע שהגויים אינם מעמידים בקיבה ומעמידים בשרף עשבים – הגבינה אסורה מכל וכל משום גזירה שבמניין. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
לשון הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות (פרק ג) באיסור גבינת גויים, ביאור מרן הבית יוסף מדוע חלב טמא אינו מתגבן כלל, ופסיקת מרן השלחן ערוך (סימן קטו סעיף ב) שגבינות הגויים אסורות מדרבנן ואפילו העמידוה בעשבים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
החלום המופלא של הגאון רבי חיים פלאג'י שהצילו מלהקל באיסור גבינת גויים, ודין חמאת גויים: פסק השלחן ערוך שאין למחות בנוהגים בה היתר כי חלב טמא אינו נעשה חמאה, לעומת פסק מרן החיד"א, הרדב"ז והאר"י לאסור חמאה מכל וכל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תוכחתו החריפה של הגאון רבי אהרן בן שמעון רבה של מצרים בספרו 'נהר מצרים' על אותם צבועים המקילים בחמאת גויים אף שהוכח שמעורב בה שומן חזיר, לצד עדות אישית מרעישה מצרפת על אורח חרדי שאכל חמאה שאינה כשרה והתבייש במעשיו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור סימני דגים טהורים מן התורה בפרשת שמיני ובדברי מרן השלחן ערוך: חובת מציאות סנפיר וקשקשת, והכלל היסודי שמסרו חז"ל איש מפי איש עד משה רבנו – שכל שיש לו קשקשת יש לו בהכרח סנפיר, ולכן די במציאת קשקשת אחת להכשירו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הוכחה מוחצת לאמיתות התורה שבעל פה וידיעתם האלוקית של חז"ל: אף חוקר או דייג לא היה מעז לקבוע כלל מוחלט על רבבות מיני הדגים במעמקי האוקיינוסים, לצד ההקבלה לסימני מעלי גרה ומפריסי פרסה, כפי שדרשו חז"ל: "וכי משה קניגי היה?!". מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הסיפור המרתק על "חמור מעלה גרה", דיני אכילת דגים שאינם צריכים שחיטה מן התורה, היתר דם דגים באכילה, ודין שתיית שמן דגים המצוי בקפסולות – פסק ההלכה המתיר לאדם חלש או חולה ליטול קפסולות אלו מאחר שטעמן פגום ונבלעות כמות שהן. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
אזהרת התורה החמורה על שרצים ותולעים: "שקץ הוא לא יאכל", וההסבר מדוע אכילת תולעת אחת חמורה בהרבה מאכילת נבילה או חזיר. בעוד על חזיר לוקה האוכל מלקות אחת, על אכילת שרץ המים או שרץ השורץ על הארץ עובר האדם על ארבעה וחמישה לאווים בכל בריה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
רמז נפלא בספר מנחת יהודה להגאון המקובל חכם יהודה פתייה זצ"ל על מספר הלאווים בשרצים, דבריו הנחרצים של בעל ה'פרי חדש' שחצי מהאיסורים באים מחוסר זהירות בתולעים, ואזהרת בעל ה'פלא יועץ' על החיוב המוטל לבדוק היטב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
זהירות מיוחדת מפני חרקים, יתושים וזבובים בימי הקיץ החמים: הגמרא במסכת גיטין על שלוש הדעות במאיסת חרקים בכוס, אזהרת הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו כף החיים ליראי השם להקפיד בכיסוי המאכלים, ומאמר החכם: "לפני שתפתח את הפה, תפתח את העיניים". מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ההשפעה הנוראה של שרצים על נפש האדם – "ונטמתם בם" אל תקרי ונטמתם אלא ונטמטם: לב אטום וסתום מלקלוט רוחניות. מובאות הנחיות מעשיות לבדיקת מגוון פירות וירקות: קלחי תירס, פיסטוקים וגרעינים, כנימות בפירות הדר, וחובת השריית ירקות עלים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעשה מופלא ברבנו יוסף חיים בעל הבן איש חי שפגש אישה שקנתה חסה מרובה לפסח והוכיח לה כיצד עלה אחד רוחש תולעים, לצד מעשה שסיפר מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל על שכן שקנה חסה רגילה למרור והתברר שבבדיקה במים נמצאו עשרות שרצים חיים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
אופן הכשרת ירקות מורכבים: ניקוי כרוב לבישול ולסלט על ידי הפרדת עלים והשריה במי סבון, דין עלי גפן והמנהג הוותיק בירושלים שלא לאוכלם כמובא בספר אדמת קודש, ואופן בדיקת גרגרי חומוס על ידי השריה ממושכת וקילוף. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין טחינת חומוס או פטרוזיליה שלא נבדקו (סחוג) – מדוע מותר בדיעבד ואין בזה איסור ביטול לכתחילה, דין תולעים בדגים ובמעיים, והלכה פסוקה במרק ירקות: אם נמצאו בו שלושה תולעים נאסר כל המרק משום שהוחזק במאכלות אסורות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חובת ניפוי קמח בנפה ודין עוגה שנאפתה מקמח שלא נופה, דין מי שאכל פרי שאינו מוחזק בתולעים ונמצאה בו תולעת (אונס), ותשובת הגאון בעל שו"ת תורה לשמה (הבן איש חי) בשאלה האם האנוס באכילת תולעים צריך כפרה ותשובה על חטאו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן הבן איש חי בשו"ת רב פעלים (סוד ישרים) שהאנוס באכילת שרץ אין לבו מטמטם כי מן השמים שומרים עליו, וביאור עמוק על פי נבואת ישעיהו מדוע ברא הקב"ה שרצים בעולם – כדי להרבות זכויות ושכר לישראל הנזהרים ממאכלות אסורות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דרכי התיקון והתשובה למי שנכשל בעבר באכילת מאכלות אסורות וטריפות: דברי המקובלים על תעניות, עצת גדולי הדור להרבות בלימוד תורה וזיכוי הרבים ששקולים כתענית, ודבריו המעודדים של הגרש"ז אוירבך שאיסור שנאכל באונס או בחוסר ידיעה אינו מטמטם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסודות מצוות שחיטה מן התורה: הפסוק בפרשת ראה "וזבחת מבקרך ומצאנך… כאשר צויתך", ההבחנה בין בהמה חיה ועוף הצריכים שחיטה לבין דגים וחגבים שאינם צריכים שחיטה, ומקור ההלכות שנמסרו למשה רבנו בעל פה מסיני. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור הומניות השחיטה היהודית במבט מדעי ורפואי: מענה לתמיהת רבים כיצד תורת החסד מצווה שחיטה, ממצאי מחקרים חדשים על מערכת כלי הדם בצוואר המלמדים שחיתוך מדויק ומהיר בסכין חדה מאלחש את המוח כהרף עין ומונע כל תחושת כאב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הפלא הפיזיולוגי של מערכת העורקים ביונקים ויתרון השחיטה היהודית: חסרונות שיטות הטביחה בעולם הגורמות ייסורים קשים, לעומת השחיטה הכשרה המנקזת את מרב הדם ומשביחה את טיב הבשר ורמתו ההיגיינית, המוכיחה את מקורה האלוקי של תורתנו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חובת בדיקת סכין השחיטה בקפדנות שתהיה חדה וחלקה לחלוטין ללא שום פגימה (בדיקה בי"ב פגימות), והדרישה ההלכתית המרכזית שהשוחט יהיה ירא שמים מופלג – מאחר שהבדיקה מסורה ללבו בלבד ואינה ניתנת לפיקוח חיצוני מתמיד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק הגאון בעל בית אפרים שמי שחשוד על איסור דרבנן אין להאמינו בשחיטה, לצד מעשה מרטיט ומזעזע שהובא בשו"ת חתם סופר (חושן משפט סימן קעו) על שוחט כפרי שאיבד את יראת השמים שלו והאכיל טריפות ונבלות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המאבק ההירואי של מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל בצעירותו ברבנות מצרים (תש"ח): עמידתו התקיפה כנגד שוחט העיר שמעון אקוואע ששחט בסכינים פגומות, הרדיפות והחרמות שספג, והצלת קהילת קהיר מאכילת נבלות וטריפות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן הרב עובדיה יוסף בדין קבלת עדות שלא בפני השוחט כאשר יש חשש אלימות ואיומים, ומעשה נוסף שהובא בהקדמה לשו"ת חזון עובדיה על הניסיונות להפחיד את מרן ולהשתיקו מלתקן את פרצות הכשרות בקהיר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עדות ירחון 'קול סיני' על הסכנה המוחשית לחיי מרן זצ"ל במצרים בעקבות פסילת השוחט: הניסיון של אותו שוחט לעלות לירושלים ולהתקבל כשוחט, ומכתבו הבהול והתקיף של מרן לרבני ירושלים שמנע מכשלה איומה בארץ ישראל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תלונות וכאב מרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ט חושן משפט) על תופעת שוחטים זקנים שאיבדו את חוש המישוש בידיהם: החובה ההלכתית הבלתי מתפשרת להעבירם מתפקידם למרות חוסר הנעימות והעלבון, כדי שלא להאכיל את עם ישראל נבלות וטריפות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תיאור מרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ג וחלק ט) על שוחט זקן ממרא שהועבר מתפקידו והסית את המוכרים ואת השלטונות כנגד הרב: אימת המוות והסכנה המוחשית, וחסדי השם שהצילו את מרן מידם כפי שנאמר "לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם". מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
רגעים של אימה בחיי מרן הרב עובדיה יוסף: המון זועם של קצבים וערבים צרים על דלת ביתו של מרן בקהיר באיומי רצח, התפילה מעומק הלב של מרן ורעייתו הרבנית מרגלית ע"ה, והנס הגלוי שהבריח את הפורעים והציל את חייהם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סיכום פרשת השוחט הפסול בקהיר בשו"ת יביע אומר: השוחט שנתפס פעמים רבות בסכין פגומה ובנבלות גמורות, פסיקתו החד-משמעית של מרן לפסלו לעולם משחיטה, והכרזת מרן כי מוטב לסבול ייסורים ובלבד שלא להכשיל את עם ישראל במאכלות אסורות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
נוסח ברכת השחיטה ("על השחיטה"), מצוות כיסוי הדם בעפר הנוהגת בחיה ובעוף בלבד מן התורה: הנחת עפר מלמטה ומלמעלה, המצווה המוטלת על השוחט עצמו, איסור חטיפת המצווה על ידי אחר (מצווה הבאה בעבירה וקנס עשרה זהובים), וברכת הכיסוי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הגדרת איסור נבילה מן התורה בבהמה או עוף שנשחטו בסכין פגומה או שמתו ללא שחיטה, ודבריו המאלפים של מרן החזון איש בספרו אמונה ובטחון (פרק ג) על הניגוד באדם הנרתע מאיסורי טריפות ונבלות אך מקל ראש בגזל ובממון חברו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חובת ניקור הבשר לאחר השחיטה להסרת החֵלֶב וגיד הנשה ופסק שו"ת יחוה דעת על המכשלה שהייתה בארץ, לצד המעשה המרתק בשליחות הגאון רבי שלמה מחפוד שליט"א לחו"ל להכשיר מנקרים, וברכתו הנבואית של מרן הגר"ע יוסף: "אל תשמע לשום אדם! ותלך בשליחותי". מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור חֵלֶב מן התורה: מהו חלב הנוהג בבהמה טהורה (שור, כשב ועז), היתרו בהנאה, ועונש כרת החמור לאוכלו במזיד. איסור גיד הנשה ממעשה יעקב אבינו והמאבק עם שרו של עשו, וביאור טעם המצווה בספר החינוך כרמז וחיזוק לנצחיות ישראל בכל שנות הגלות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות גיד הנשה: במה הוא נוהג (ירך ימין ושמאל, בהמה וחיה), דין שומן הגיד האסור מדברי סופרים מנהג ישראל קדושים, וסיפור שנון ומרתק ברבי יחזקאל שרגא מקלאשיץ והשוחט בעניין קדושת המנהג שלא לאכול שומן גיד הנשה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסודות הלכות טריפות מן התורה: הפסוק בפרשת משפטים "ובשר בשדה טריפה לא תאכלו", הגדרת טריפה כבהמה שנולד בה מום הממיתה תוך י"ב חודש, שמונה מיני טריפות שנמסרו למשה בסיני, והכלל התלמודי במסכת חולין שהולכים אחר הרוב ואין צריך לבדוק אלא את הריאה המצויה בה סירכות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שכר הכלבים מן התורה בפסוק "לכלב תשליכון אותו", מעשה חז"ל בטבח מציפורי שהאכיל נבלות וטריפות ונפל מן הגג ואכלוהו הכלבים, לצד סיפור בכפרי תמים ובעל אטליז ששמע לעצת משכיל להפסיק לתת טריפות לכלבים והפסיד את ממונו ופרנסתו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבעיות ההלכתיות החמורות בתופעת פיטום אווזים: מלבד איסור צער בעלי חיים בהלעטת האווזים בכוח, קיים חשש טריפות כבד לניקוב הוושט על ידי הצינורות המוכנסים לגרונם, ופסיקת גדולי הדורות להחמיר ולבדוק היטב את פנים הוושט וחוצו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבירור ההיסטורי וההלכתי בין בשר 'חלק' לבשר 'כשר': כיצד נוצר המושג לפני כמאה וחמישים שנה, הטעות הנפוצה של אלו החושבים שבשר חלק הוא רק חומרא בעלמא, וההסבר שריאה חלקה פירושה ריאה נקייה מסירכות כפסק מרן השלחן ערוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שורש המחלוקת בין מרן השלחן ערוך לרמ"א בסירכות הריאה: תשובת הרשב"א האוסרת מכל וכל למעך סירכות באצבעות, לעומת הרמ"א שהביא מנהג להקל במיעוך ומשמוש שאם נתמעכה הסירכה הבהמה כשרה, מנהג שכל חכמי ספרד אסרוהו לחלוטין. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
זעקת גדולי אשכנז כנגד קולת המיעוך והמשמוש: דברי השל"ה הקדוש שהתפשט נגע להכשיר טריפות גמורות, ותוכחתו הנוקבת של בעל 'תשובה מאהבה' (תלמיד הנודע ביהודה) שבמקום לבטל את המנהג הוסיפו עוד להקל עד שמאכילים טריפות ברבים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עדות רבני ירושלים מדורי דורות: דברי הגאון רבי שלום משה חי גאגין בשו"ת ישמח לב שהספרדים מעולם לא הקלו בסירכות, ועדות שו"ת הלכות קטנות על הגאון מהר"ם בן חביב ראב"ד ירושלים שהיה נוכח בשחיטה וגזר תענית על מי שנכשל בסירכה קטנה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תולדות השחיטה בארץ ישראל: עדות ספר 'שאלו שלום ירושלים' וקונטרס 'מראש צורים' על כך שמעולם לא הייתה שחיטה נפרדת, וכל האשכנזים שעלו לארץ אכלו אך ורק משחיטת הספרדים שהייתה על פי פסק מרן השלחן ערוך בבשר חלק ללא פשרות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת הגאון רבי בנימין מרדכי נבון על פתיחת השחיטה האשכנזית בשנת תרכ"ד מחמת ריבוי העולים, לצד דברי מרן הבית יוסף בשו"ת אבקת רוכל (סימן ריג) שקבע עוד בצפת כי כל העולה לארץ ישראל חייב לנהוג כפסקיו באיסור סירכות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
זעקתו של הגאון רבי יוסף נסים בורלא בשו"ת וישב יוסף שלא להפסיק לפרסם את חומרת איסור בשר שאינו חלק לבני ספרד, וההוראה הברורה שאף לבני אשכנז ראוי ונכון להחמיר לאכול רק בשר חלק (גלאט), בפרט כיום שמצוי בשר חלק בשפע רב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין עדות המזרח שנהגו בחו"ל לאכול בשר כשר: חובתם הגמורה לנהוג כפסק מרן בארץ ישראל, והאזהרה לקנות בשר חלק בכשרות בד"ץ מוסמכת הנאמנת לשיטת מרן ולא להסתפק בכיתוב 'חלק' של בד"ץ אשכנזי הנוהג כקולות הרמ"א, כעדות מרן הגר"ע יוסף. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הוראת התשובה והתיקון לספרדי שטעה ואכל בשר כשר (דברי הרמב"ם בהלכות תשובה), חובת בעלי אטליזים התולים שלט המוכר בשר כשר להודיע באותיות גדולות שהבשר אינו חלק, וההקבלה לפסק ההלכה בדין מצה עשירה בפסח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יחוה דעת (חלק א סימן י) בעניין איסור מכירת מצה עשירה לאשכנזים, וההשלכה הישירה והחמורה לאיסור מכירת בשר כשר לציבור ספרדי: איסור מוחלט להכשיל יהודי באיסור טריפה הנוהג לשיטתו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הפקרת הכשרות בערי הפריפריה, הנגב והגליל שבהן רוב הציבור ספרדי ומכשילים אותם במכירת בשר כשר רגיל, דברי הרמב"ם החמורים על המכשיל עיוור שחטא חמור מרציחה, ומענה נוקב למאמר תגובה שפורסם בעיתון שניסה להצדיק מחדל זה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ההיסטוריה של השתלטות מנהג אשכנז בשחיטה ברבנות הראשית בעבר על חשבון עדות המזרח, ופועלו הכביר וההיסטורי של מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל שהחזיר עטרה ליושנה והקים שחיטה מהודרת של 'חלק בית יוסף' עבור כלל עם ישראל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חובת שיווק בשר חלק בלבד בסופרים ובמסעדות במושבים וביישובים שבהם רוב ספרדי, ודין ספרדי המתארח אצל חברו והוגש לפניו בשר 'כשר': איסור גמור לאוכלו, חובת הבירור בעדינות, והדרך הראויה להתחמק כדי לא לפגוע במארח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק שו"ת דבר שמואל אבוהב לספרדים ההולכים לערי אשכנז שאסור להם להקל בסירכות כלל, דין כלים של אשכנזי שבישלו בהם בשר כשר שרשאי ספרדי לאכול בהם בשר חלק בדיעבד, וסיפור הדאגה של הרב מגידול שפנים בקיבוצים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חובת ההקפדה על מאכלים בעלי כשרות מוסמכת בלבד: הבדלים בין רמות הכשרות, איסור על מורה הוראה להחמיר לשואל בדבר המותר מן הדין, ודברי הגאון החיד"א, הרא"ש והש"ך שהמחמיר יחמיר בביתו ובחומותיו אך בהוראה לציבור יש לפסוק כעיקר הדין של מרן השלחן ערוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חומרת איסור האוסר את המותר לאחרים: דברי הגאון רבי חיים פלאג'י שמי שמחמיר נגד מרן מאבד ממון חברו וענוש ייענש בידי שמים, ספר תשובה מאהבה שהמטריף שלא כדין חטאו חמור מהמכשיר, ושבחו של אהרן הכהן ב'תורת אמת' שלא אסר את המותר ולא התיר את האסור. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
השוואת הזהירות בכשרות המזון לזהירות בענייני כספים ובריאות: מדוע אדם הבודק כל השקעה ובנק אינו יכול להסתפק בשלט 'כשר' סתמי, והחובה המוטלת על כל הנכנס למסעדה לדרוש ולראות תעודת כשרות חתומה ובתוקף של רבנות מוסמכת ולא להאמין לדיבורי בעל הבית. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעשה מרטיט ממקור ראשון ברבי אלעזר אבוחצירא זיע"א שנשלח על ידי סבו הבבא סאלי לקנות בשר חלק, ורוח קודשו של הבבא סאלי שסירב לגעת בבשר עד שהתברר שהקצב הנוכל זייף תעודת הכשר ומכר נבלות של בשר כלב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הנהגת הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל שעצר את תלמידיו מלשתות בקיוסק ליד קברי צדיקים עד שבירר מי השוחט והמשגיח, והתוכחה הנוקבת שלא להיגרר אחרי ה'כולם' באולמות שמחות – מי שהולך אחרי כולם נשאר בלי כלום, ויש לברר את הכשרות באופן אישי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הנהגתו המופלאה והקדושה של גאון עוזנו בבא מאיר אביחצירא זיע"א באשדוד: זהירותו הבלתי נתפסת במאכלות, יחסו הרך והאבהי לאברכים, עדות בנו האדמו"ר רבי דוד חי שליט"א, והדאגה העמוקה לאברך שנסע בדרכים ללא פת לחם כשרה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סיפור מופלא על גביר עשיר בשם אהרל'ה שירד מנכסיו ועמד בפני קריסה כלכלית מוחלטת, ועצת רבו המפתיעה כ'תשובת המשקל' על זלזול בכשרות: לעזוב את עסקיו, לעבור קורס משגיחי כשרות ולהתמסר לעבודת השגחה במסעדות ובתי חולים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סיום המעשה המרגש באהרל'ה: מסירותו להשגיח בבית אבות ולסעוד קשיש ערירי ללא תמורה, וההשגחה האלוקית המופלאה שהביאה את בתו של הקשיש למנות את אהרל'ה למנכ"ל רשת עולמית ולפרוע את כל חובותיו עד הפרוטה האחרונה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין מי שאוכל רק כשרות בד"ץ ואושפז בבית חולים שיש בו רק כשרות רבנות: האם מותר לו לאכול ללא התרת נדרים, ודין אדם המקפיד על כשרות מהודרת מסוימת והתארח אצל חברו שאינו מקפיד – כיצד יימנע מאיסור מבלי לפגוע בכבוד המארח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מקור ההלכה בגמרא (ביצה ונדה) שנאמנים עמי הארץ על הטהרה והכשרות בשעת הרגל משום דרכי שלום ואחדות ישראל, לצד עדות מרתקת של תלמיד חכם מזקני ירושלים על גדולי הדור שאכלו ממאכלי יהודים פשוטים כדי שלא לביישם ולא לשבור את לבם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הדרכה הלכתית רגישה ומעשית לבנים שחזרו בתשובה שהוריהם אינם מקפידים על בדיקת תולעים בעלים רגילים: כיצד לסייע להורים, להביא ירקות שטופים ומפוקחים מחברות מוסמכות, ודין אכילת שאר מאכלים מבושלים בבית שבו יש מכשירים ומסכים שאינם כשרים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות אירוח ברמב"ם (הלכות מאכלות אסורות פרק יא): מתי בעל הבית נאמן לומר שהמאכלים כשרים ומתי אין להאמינו, ופסק הגאון רבי משה פיינשטיין באגרות משה (יורה דעה סימן נד) בדין הורים שאינם מקפידים, וחובת ההבחנה בין חשוד במזיד לטועה בשגגה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין בעל שאינו שומר מצוות שזכה שאשתו חזרה בתשובה ומקפידה על כשרות המטבח: פסק כף החיים שסומכים עליה בכל ענייני הכשרות, והנהגת דרכי שלום כאשר מתארחים אצל אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות – כיצד לנהוג בחוכמה ובחמלה ללא חומרות מיותרות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור נקיות הקמח הנמכר כיום לתצרוכת ביתית ומדוע אין לחשוש בו כלל, סיפור מעורר השראה על יהודי פשוט שהזמין את הרב לסעודה והרב התארח בביתו בדרכי נועם, ופסק הרדב"ז שאין לאדם לחוש לחומרות המביאות לשנאה ולמחלוקת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובתו המאלפת של מרן הרדב"ז (חלק ד סימן רצו) כנגד חכמים המחמירים על עצמם באירוח אצל בעלי בתים יראי שמים: חומרת הלבנת פנים וחילול השם הגדול הנובע מפרישות שאינה שקולה, ואזהרת שלמה המלך "אל תהי צדיק הרבה". מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק הרשב"א שהובא במרן השלחן ערוך (סימן קיד סעיף יב) שרשאי אדם לסמוך על בעל הבית הכשר, לצד דברי ספר 'דרכי תשובה' בשם הגאון רבי יהודה תאומים על מעשה רב של גדולי הדורות שנזהרו ביותר שלא לבייש שום אדם מישראל בענייני כשרות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעשה נוקב בבחורים שהוזמנו לסעודת שבע ברכות אצל אלמנה וסירבו לאכול מחמת חומרא עד שבכתה, ותוכחת הרב: "החמרתם בכשרות והקלתם באיסור עינוי אלמנה ויתום!". מובא לקח הריגת כהני נוב, ומעשה נוסף בזוג שהוזמן ליראי שמים והאורח עיקם אפו וגרם צער נורא. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעשה במשפחה שהחלה להתחזק ובנה הבכור זעק בליל שבת שהכלים אינם טבולים והשבית את כל שמחת השבת, ביאור הטעות ההלכתית שישנם דרכים להכשיר ולהשתמש במתנה, לצד סיפור שנון בבחור ישיבה שהחמיר בכשרות וגילה באירוסיו שרבו אוכל מאותה השגחה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות שלום בית: פסק מרן הגר"ע יוסף בשו"ת שערי צדק שאין הבעל יכול לכוף את אשתו לקבל את חומרותיו האישיות בכשרות, וכן הלכות כבוד התורה: הנוהג חומרא מסוימת והוזמן לבית רבו או גדול הדור, חובה עליו לאכול מהמוגש לפניו ולא להחזיק עצמו חסיד יותר מרבו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור כשרות משקה הוויסקי: מחקרו של הגאון רבי שניאור זלמן רווח שליט"א בעניין חביות יין נסך (שרי) ביישון הוויסקי, ופסק ההלכה המקובל ממרן ראש הישיבה הגר"ע יוסף וחכמי ירושלים שוויסקי מותר מעיקר הדין מאחר שטעם היין פגום ונבלע כהיתר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות סיגריה אלקטרונית ונרגילה: פסק מרן בחזון עובדיה שמותר לעשן ללא הכשר ואף בפסח למי שכבר מעשן, לצד בירור מומחי כשרות שחומרי הטעם מקורם סינתטי ואינם ראויים למאכל כלב, ובדיקות הרב זריצקי שליט"א בטבק נרגילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות בשר שנתעלם מן העין: חתיכות בשר, עוף או דגים שהונחו ללא השגחה במקום שעוברים בו גויים מחשש שהוחלפו בנבילה, היתר דג שיש עליו קשקשים, דין היכר בטביעות עין בשולחן ערוך סימן סג, ונאמנות עם הארץ להעיד שמכיר את הבשר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני פועל גוי במטבח אולמות ושיפוצי דירות: מתי קיים חשש שהחליף את הבשר ומתי סומכים על כניסות פתאומיות (יוצא ונכנס), ודין חולה סיעודי המרותק למיטתו ומשרת אותו עובד זר (פיליפיני) – פסק שו"ת משנה הלכות כיצד לוודא את כשרות המאכלים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכלל היסודי שאין חוששים להחלפה אלא כשיש לגוי הנאה ורווח בדבר (השלחן ערוך סימן קיח), לצד הסיפור המרתק על שר האוצר רבנו דון יצחק אברבנאל ומלך ספרד, שערך לו מבחן חשאי בשולחן מסתובב לגלות אם יאכל בשר שנתעלם מן העין. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור הלכתי בשאלת מעשהו של האברבנאל: הרי נפסק להלכה שאין חוששים להחלפה ללא הנאה לגוי, וביאור מרן בעל כף החיים (סימן קיח) שהאברבנאל נהג בחסידות ופרישות יתירה, או שחשש לקנוניה של עבדי המלך שרצו להכשילו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עדויות גדולי הדורות על רמאויות גויים: ספר כנסת הגדולה ושלחן גבוה לרבי יוסף מולכו על גויים שהחליפו בשר כשר בנבילה, והלכות משלוחי בשר ועופות על ידי שליח גוי – חובת חותם בתוך חותם כפול (פלומבה ואריזה חתומה) כדי שיהיה מותר באכילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור אכילת דם מן התורה ועונש כרת: דם בהמה חיה ועוף האסורים, לעומת דם דגים וחגבים המותרים מן הדין. פסק הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות (פרק ו), ודין 'דם שלא פירש' – שאינו אסור מן התורה כל עוד נשאר בתוך הבשר, עד שיפרוש ממנו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
העמקה באזהרת התורה "רק חזק לבלתי אכול הדם": טעמו של הרמב"ם בספר מורה נבוכים לעקור מנהגי עובדי כוכבים והשדים שהיו ניזונים מדם, ודרשת בן עזאי המרטיטה – אם בדם הקל להישמר ממנו הצריכה התורה חיזוק ושכר, קל וחומר בשאר מצוות התורה הקשות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סוד טעם איסור הדם ברמב"ן וברבנו בחיי: הנפש נקשרת בדם ואין ראוי לערב נפש בהמה בנפש האדם המדברת, ודין דם האדם – פסק הרמב"ם שהוא אסור מדברי סופרים משום מראית העין, ולכן דם שיצא מן השיניים על גבי לחם חובה לגררו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות דם ביצים: הבחנה בין דם בחלמון (הצהוב) האוסר את כל הביצה לבין דם בחלבון (הלבן) שזורק את הדם והביצה מותרת, דין ביצה בת יומא, דם שנדבק בחלמון, ודין ביצה אסורה שהתערבה בביצים אחרות שצריך פי שישים ואחת כנגד כולה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין טעה וטרף ביצה עם דם, מושג הגמרא 'ספנא מארעא' (ביצים שנוצרו ללא זכר מחום הקרקע) שאין בהן ריקום אפרוח וזורק רק את הדם, העובדה שביצי תנובה כיום הן ספנא מארעא, ומנהג ישראל לבדוק ביצים בכוס זכוכית קודם נתינתן למחבת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר גמיעת ביצה חיה ללא בדיקה (מסכת עירובין מא ע"א על ערב תשעה באב), דברי רבנו חיים ויטאל בשער המצוות על הנהגת האר"י הקדוש שלא לאכול ביצה צלויה שלמה ללא בדיקה, ואיסור ביצה שנמצאה במעי תרנגולת נבילה או טריפה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסודות הלכות מליחת בשר: פליטת הדם על ידי מלח, מדוע חובה למלוח בשר לקדירה למרות שדם שלא פירש מותר, חשיבות לימוד המליחה לדורות "כי לא תשכח מפי זרעו", וסדר תחילת המליחה: הדחה במים, שרייה של חצי שעה, זהירות ממים קופאים וטפטוף המים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות כלי המליחה וסוג המלח: חובת מליחה בכלי מנוקב או על לוח משופע (השלחן ערוך סימן סט), ייחוד כלים למליחה, שימוש במלח בינוני ולא דק כקמח, וחובת מליחת החתיכה מכל צדדיה היטב כדברי הרשב"א שלא יישאר מקום ללא מלח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין מליחת חתיכות רבות זו על גב זו: הכלל היסודי "איידי דטריד למיפלט לא בלע" שהבשר הפולט אינו בולע ציר מחברו (השלחן ערוך סימן ע), ודין משך זמן שהיית המלח על הבשר – מנהג שעה שלימה, ושיעור כדי הילוך מיל (24 דקות) בשעת הדחק. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
רמז נפלא בהגהות שערי דורא מפסוקי התורה לזמני הדחה ומליחה ("מלח" ראשי תיבות), המעשה המרגש בספר 'בית אמי' על הרבנית בת שבע קנייבסקי ע"ה בשריית הבשר, דיני הדחה אחרונה שלוש פעמים במים, והזהירות שלא יגע הבשר במאכלים טרם נמלח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שיטת הרמב"ם בחליטת הבשר ברותחים לאחר המליחה כדי לצמת את שארית הדם, מנהג רוב קהילות ישראל שאינם חולטים, ודין מי שטעה ובישל בשר ללא מליחה: התבשיל נאסר אלא אם יש פי שישים כנגד כל הבשר, כביאור הרא"ש שהבשר כולו נעשה חתיכת נבלה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכשרת סיר שבושל בו בשר ללא מליחה, דין ספק אם נמלח הבשר קודם הבישול שהבשר מותר משום חזקה, דין בשר שנטחן ללא מליחה שאין לו תקנה בבישול ודינו בצלייה בלבד, ודין בשר שנמלח אך שכחו להדיחו קודם הבישול (רשב"א). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני מליחת חלקי בשר מיוחדים: חיתוך הראש לשניים והוצאת המוח, פריסת המוח ומליחתו, חיתוך הלב והוצאת דמו לקדירה, חיתוך 'ערלת הלב' (חידוד הלב), וביאורו המופלא של הגאון בעל מהר"ם שיק לפסוק "ומלתם את ערלת לבבכם" להסרת עכירות החומריות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
אזהרת הגמרא בהוריות (יג ע"ב) שהאוכל לב בהמה משכח את לימודו, דברי רבי ששון מרדכי בספר 'מזמור לאסף' בראשי תיבות מל"ך (מוח, לב, כבד), ודיני מליחת הלשון: מדוע אינה חלק מהראש, חובת חיתוך שורש הלשון ועצם הלשון, ומליחתה מכל צדדיה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
לקחי מוסר על איבר הלשון: המדרש ברבן שמעון בן גמליאל ורבי טבי על לשון כשהיא טובה וכשהיא רעה, סעודת רבי יהודה הנשיא ותלמידיו ("כך תהיה לשונכם רכה אלו לאלו"), וחומרת איסור אונאת דברים בגמרא בבא מציעא הגדול מאונאת ממון. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מליחת שאר חלקי הבשר: ריאה (מנהג הספרדים בשולחן גבוה שלא לבשלה כלל ללא צלייה), כליות וביצי זכר, טחול ואדמומיותו, עצמות עם מוח, חיתוך טלפיים ברגלי בהמה, רגלי עוף וציפורניהן, וחובת ניקוי הקורקבן ומליחתו מכל צדדיו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חומרת הגאונים בבשר ששהה 72 שעות ללא מליחה שאין מליחה מועילה להוציא את דמו שהתייבש, דינו בצלייה בלבד, דין ספק שהה שלשה ימים, ובירור מקרה שטעה ומלח ובישל: הנימוקים הרחבים של גדולי הפוסקים להתיר את הבשר בדיעבד מאחר שאינו מן התורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
העמקה בחומרת הגאונים: האם באמת הדם מתייבש בבשר או שמא החמירו רק משום שאינו יוצא כולו, ופסיקתו המקילה של הגאון רבי יהושע העשיל באב"ד (לפני כמאתיים שנה) שהתיר בשר שבושל אחר ג' ימים על ידי צירוף ספקות ושיטות הפוסקים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת מהר"א ששון בשו"ת תורת אמת (סימן קעט) לפני 400 שנה בבשר ששהה שלשה ימים שנמלח ובושל עם בשר אחר, והכרעתו ההלכתית המאירה של מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל לצרף את כל סניפי ההיתר ולהתיר את הבשר באכילה בדיעבד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דרכי הצלת בשר משהייה: שרייה במים בסוף היום השלישי להארכת הזמן, עצה לחלוט ברותחים לפי הגהות שערי דורא, איסור לכתחילה להשהות בשר ג' ימים ללא מליחה, והיתר גמור בהקפאת בשר עמוקה (בשר קפוא) המשהה את הדם ומאפשרת למלחו לאחר הפשרה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסודות הלכות צליית בשר באש: הכלל היסודי "נורא משאב שאיב" (האש שואבת ומוציאה את הדם) ללא צורך במליחה גמורה, מנהג פיזור מעט מלח קודם הצלייה (דברי הרמ"א), שיעור זמן הצלייה כדי שיהיה ראוי לאכילה, ודין בישול הבשר בקדירה אחר הצלייה (הטור סימן סט). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר נתינת בצלים, עגבניות ותפוחי אדמה בשיפוד יחד עם בשר חי שאינו מוכשר: כוח האש השואבת מונע מהירקות לבלוע דם, וסוגיית הגמרא במסכת פסחים (עד ע"א) בדין "מולייתא" (עופות וטלאים ממולאים בשר) – הטעמים וההוכחות מדוע הבשר והירקות מותרים באכילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות השיפוד והרשת: היתר חיתוך הבשר בסכין בעודו נצלה על האש, היתר גלגול והפיכת השיפוד במהירות כמנהג כנסת הגדולה, היתר שימוש חוזר בשיפוד או ברשת ללא שום ליבון מאחר שהאש מכלה את הדם, והיתר השהיית הבשר בשיפוד לאחר הסרתו מן האש כדברי מרן השלחן ערוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין הוצאת השיפוד מן האש לבדיקה (פסק הט"ז שכל עוד יש חום הבשר פולט), איסור חמור לצלות בשר עטוף בנייר כסף החוסם את פליטת הדם, ודיני צלייה על פלטה חשמלית לוהטת, בתחתית תנור אפייה, ועל גבי רשת גריל או מנגל חשמלי עם מים בתבנית התחתונה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור טבילת פת בשומן הנוטף מן הבשר הנצלה ללא מליחה מחמת טיפות הדם המעורבות בו (השלחן ערוך סימן עו), לעומת היתר גמור להניח בשר צלוי על גבי לחם – שכן הנוזל האדום הזב ממנו לאחר הצלייה אינו דם אלא 'מיץ בשר' (מוהל) המותר באכילה (שמואל בחולין קיב). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין הדחת הבשר הצלוי במים: מעיקר הדין אין צורך להדיח את הבשר או הכבד לאחר הצלייה (השלחן ערוך סימן עו), ודין דם שטפטף בצליה – הזהירות שלא להעביר חתיכות בשר חי מעל בשר הנצלה, ופסק השולחן ערוך (סימן עז) בצפירת עופות זה על גב זה על האש. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות ייחודיות לצליית כבד: ריבוי הדם שבו שאינו יוצא במליחה אלא בצלייה בלבד, חובת חיתוך שתי וערב והנחת מקום החתך כלפי מטה לאש, דין מי ששכח לקורעו, דין כבד טרי ששהה שלושה ימים ללא צלייה, והיתר להשהות כבד במקרר יותר מג' ימים לצורך צלייה בלבד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין כבד קפוא: היתר הקפאתו לכתחילה יותר משלושה ימים לצורך צלייה ובישול, איסור הפשרת כבד קפוא במים חמים (השלחן ערוך סימן סח), ודין מי שטעה ובישל כבד חי ללא צלייה – פסק מרן השולחן ערוך (סימן עג סעיף א) שהכבד מותר בדיעבד אך הקדירה והתבשיל נאסרים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין כבד שנכבש במים 24 שעות שמועיל לצלותו באש (חזון עובדיה), השוואה לדין בשר שבושל בלי מליחה, וביאור אגדי ומאלף במדרש ילקוט שמעוני לפרשת וארא: מדוע נמשך לב פרעה דווקא ל'כבד' – שכל איבר נכנע בבישול ומליחה חוץ מהכבד שאינו מתרכך אלא באש! מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסודות איסור פת גויים: גזירת שמונה עשר דבר של תלמידי שמאי והלל (מסכת שבת ועבודה זרה), הטעם המרכזי "פתם משום בתם" למניעת קירוב הדעת ונישואי תערובת, מאמר חז"ל בסנהדרין על כוחה של לגימה המקרבת, ובירור שאין חילוק באיסור זה בין ישמעאלים לנוצרים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הגדרת איסור פת הנוהג רק בחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון), וההבחנה היסודית בהלכה בין 'פת בעל הבית' (הנאפית בבית לצורך אישי שבה קיים חשש קירוב חמור) לבין 'פת פַּלְטֵר' (נחתום מקצועי) שנאפית למסחר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין פת פלטר שנאפתה בביתו הפרטי של הנחתום הגוי או שנמכרת מתוך ביתו: פסק מרן השלחן ערוך כדעת הרשב"א שכל שדרכו של הנחתום למכור מביתו דינה כפת פלטר המותרת במקום שלא מצויה פת ישראל, לעומת דעת הרא"ה שהחמיר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני פת בעל הבית שייעדה למכירה או לחלוקה: פסק הבן איש חי שהלחם שמושלים ובעלי אחוזות מחלקים לפועליהם נחשב כפת פלטר, ודין גוי שאפה בביתו פת במיוחד לתיתה במתנה לישראל – פסק הגאון רבי יעקב פראג'י בשו"ת מהרי"ף שאסורה מכל וכל כדין פת בעל הבית. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין ישראל המתארח בבית הגוי ואפו עבורו פת, או תלמידי בתי ספר יהודים הלומדים אצל גויים ומחלקים להם לחם: תשובתו המקיפה של מרן הבן איש חי בשו"ת רב פעלים (חלק ד סימן ז) האוסר פת זו מכל וכל כדין פת בעל הבית שאסרו חכמים כדי למנוע התבוללות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הדין כאשר מצויה בעיר פת ישראל, אך הפת של הנחתום הגוי נקייה, משובחת וטעימה בהרבה או ממין מובחר יותר: פסק הרשב"א בתורת הבית שהביאו מרן הבית יוסף ומרן השלחן ערוך, שמותר לקנות מפת פלטר הגוי היפה מאחר שלא גזרו על פלטר אלא במקום ששווים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תקנת חכמי העיר קושטא המובאת בספר 'זבחי צדק': אף על פי שפת ישראל הייתה מצויה בשפע, התירו חכמי העיר לקנות מפת פלטר הגוי כדי למנוע מבעלי המאפיות היהודיות להפקיע מחירים ולנצל את הציבור, שכן הפת היא חיי נפש. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור דין פת פלטר גוי הזולה באופן משמעותי מפת ישראל: צירוף שיטות הפוסקים המתירות לקנותה מחמת יוקר המחיה, בפרט עבור משפחות ברוכות ילדים שהפת היא מזונם העיקרי וחיי נפש, תוך השוואה לדין פת יפה ודין הפקעת מחירים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הקולות בשעת הדחק כשלא מצויה פת ישראל כלל: היתר אכילת פת בעל הבית של גוי (השלחן ערוך סימן קיב סעיף ח), היתר לחולה סוכרת הזקוק ללחם מיוחד ללא סוכר, ודין מי שקנה פת פלטר בהיתר ולאחר מכן הגיעה פת ישראל – פסק הרשב"א שאינו צריך לזורקה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מנהג חסידות להקפיד על פת ישראל אפילו במקום שפת פלטר מותרת, חובת כל אדם להחמיר בזה בעשרת ימי תשובה (שולחן ערוך סימן תרג), שיעור הזמן שעל החסיד להמתין אם יודע שתגיע פת ישראל (שולחן ערוך סעיף טז), ודין חתיכות פת גויים שהתערבו בתבשיל ובטלו ברוב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין בציעה על הפת לברכת המוציא בסעודות שבת ויום טוב: חובת הבציעה על הפת היותר משובחת ויפה, וקושיית בעל 'תרומת הדשן' מהראבי"ה – האם מותר למי שנזהר מפת פלטר לבצוע על פת פלטר גוי יפה, ותירוצו שחביבות הברכה מתירה לאכול ממנה כל הסעודה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
לשון מרן השלחן ערוך (אורח חיים סימן קסז סעיף ה) בדין בעל הבית הנזהר מפת גויים שיבצע על פת ישראל, חובת התרת נדרים למי שנהג להחמיר בפת ישראל ורוצה להפסיק מנהגו, וחומרת בצק של ישראל שנתנו לגוי פלטר לאפותו שאינו מותר כפת פלטר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המלאכות המכשירות פת גויים לפת ישראל: השלכת קיסם לאש, שגירת התנור או חיתוי גחלים (הרמב"ם והשלחן ערוך סימן קיב), לצד הסיפור המאלף ברבי חיים מוולוז'ין ותלמידו הגדול רבי יוסף זונדל מסלנט, שגילה כיצד ר' יוסף זונדל היה משכים לזרוק קיסם לתנור המאפייה כדי לזכות את כל בני העיר בפת ישראל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכשרת פת בתנור חשמלי: הדלקת התנור על ידי יהודי מתירה את כל מה שנאפה בו כל עוד הוא דלוק, דיון הראשונים במרדכי ובדרכי משה (איסור והיתר הארוך) בתנור שהוסק על ידי ישראל וכבה ועדיין החום רב – שפסק מרן הבית יוסף שאינו מועיל אך הרמ"א התיר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פתרונות טכנולוגיים כשרים במאפיות: תנור המצויד במפסק דלת הנכבה בפתיחה ונדלק בסגירת הדלת על ידי היהודי, הפעלת תנור אפייה מראש על ידי שעון שבת ופסק הגרש"ז אוירבך בשלחן שלמה שמועיל להתיר את הפת כהשלכת קיסם, ודיני חימום התנור מראש. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין פת שנילושה עם ביצים (השלחן ערוך, התוספות והרא"ש), פת שמורחים עליה ביצה לייפותה, דין עוגות, סופגניות וספינג'ים, וההדגשה ההלכתית המכרעת: כל ההיתרים בפת פלטר מותנים אך ורק בכך שכל חומרי הגלם (קמח, שמרים, שומן, תבניות) כשרים לחלוטין תחת פיקוח משגיח מוסמך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסודות איסור בישולי גויים: גזירת חכמים למנוע קירוב הדעת ונישואי תערובת (ספר אהל מועד לרבי שמואל ירונדי), זעקת הגרש"ז אוירבך שבידינו למנוע התבוללות בעם ישראל, ודברי רבנו יוסף חיים בבן איש חי על הפסוק "הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב". מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מדוע בישול גוי חמור מפת (שאין בו היתר פלטר), שני התנאים המרכזיים שקבע הרמב"ם: אינו נאכל כמות שהוא חי, ועולה על שולחן מלכים ללפת בו את הפת, דין ירקות הנאכלים חיים (גזר, עגבניות), והלכה פסוקה בביצה מבושלת או מטוגנת על ידי גוי שיש בה איסור גמור שכן אינה נאכלת חיה אלא בדוחק. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שני סיפורים מאלפים על מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל שהציל את תלמידיו ומשפחתו מביצים מבושלות של פועל גוי ששיקר ואמר שבישלן יהודי, ודין 'מנהג המקום קובע': תבשיל הנאכל חי או עולה על שולחן מלכים במקום אחד ובמקום אחר לא (פסק ספר זבחי צדק בחבושים מבושלים). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הגדרות מאכלים שונים בבישולי גויים: בצלים ושומים מבושלים (כף החיים), סלק וקישואים הנאכלים כיום חיים בסלטים, ודין תפוחי אדמה: פסק ספר ערוך השלחן (סימן קיג סעיף יח) שאינם עולים על שולחן מלכים אך כיום עולים בכל סעודה חשובה ויש בהם איסור גמור. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
כללי עיקר וטפל בתערובת מאכלים: פסק הרשב"א בתורת הבית שהולכים אחר העיקר בתבשיל, היתר זיתים כבושים שבישלם גוי עם מעט שומן להטעמה, דגים קטנים שטיגנם בקמח (כף החיים), איסור סלט חצילים בעגבניות כי החציל עיקר, והיתר סלט מטבוחה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר טיגון לחם בביצה על ידי מטפל סיעודי גוי (הלחם עיקר), איסור בורקס ממולא בשר חי שאפאו גוי, דין ירקות הנאכלים חיים שבושלו עם בשר, מרק ירקות עם מעט שומן, ופסק מרן השלחן ערוך (סימן קיב סעיף ו) בדין אינפנד"ה (מאפה בצק ממולא בשר או שומן). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון מעמיק במקור דין אינפנד"ה: דברי ספר התרומה (הלכות איסור והיתר סימן כח) לפני כ-800 שנה בדין 'פנטייז"א' (פשטידות בצק ממולאות בשר ושומן שאופים הגויים) – החילוק בין שומן הנבלע בבצק לבין שומן הממולא בתוכו, וטעמי האיסור וההיתר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שיטות הראשונים בדין מאפה ממולא: פסק הרשב"א והר"ן שהבצק עיקר ואינו נאסר בבישולי גויים, קושיית הרמ"א בספר תורת חטאת (כלל עה אות יג) והכרעת מרן השלחן ערוך להתיר אפילו כשהשומן והביצים ניכרים היטב בתוך המאפה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיונים בגדרי ביטול ברוב בבישולי גויים: מדוע שומן הבשר אינו בטל ברוב הבצק שבמאפה, ובירור לשונות רבותינו הראשונים והאחרונים האם איסור בישולי גויים בטל ברוב כשאינו ניכר, או שמא גזרו על התערובת כולה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יישוב קושיות האחרונים בכללי ביטול איסור בישולי גויים: ההבחנה היסודית בין שומן הניכר בעין שאינו בטל, לבין שומן שנבלע ונמס בבצק ובטל ברוב, ודין שאר תערובות מאכלים שבישלם גוי לפי כללי הפסיקה המקובלים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר שתיית קפה ושכר של גויים (המים הם העיקר), ודיני בישול חלקי: תבשיל שבישלו ישראל שליש בישול (כמאכל בן דרוסאי במסכת עבודה זרה לח ע"א) שמותר לגוי לסיים את בישולו, והיישום המעשי במאכלים מבושלים חלקית בברים באולמות אירועים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור מאכל שבישלו גוי שליש בישול שאפילו סיים ישראל את בישולו נאסר לחלוטין (רשב"א, ר"ן, ריב"ש ורבנו חננאל), ודין שבבי תפוחי אדמה (מחית פירה) שבישלם גוי וייבשם – פסק מרן הבית יוסף בשו"ת אבקת רוכל בחיטים שלוקות שפנים חדשות באו לכאן והמאכל מותר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין תבשיל שהיה על גבי כירה חשמלית ואירע קצר חשמלי קודם שהגיע לשליש בישולו, והגוי הרים את המפסק החשמלי: הסוגיה במסכת עבודה זרה (לח ע"א) בדין דלעת של ישראל והיסק הגוי, ופסק מרן השלחן ערוך (סימן קיב סעיף י) שעל ידי סגירת המעגל נאסר התבשיל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שורש המחלוקת המפורסמת בדין בישול ישראל: דעת מרן השלחן ערוך על פי הר"ן שחייב ישראל להניח את הקדירה על האש בעצמו, לעומת פסק הרמ"א לבני אשכנז שדי בהדלקת האש או בחיתוי גחלים על ידי ישראל כדי להתיר את התבשיל שבישל הגוי כולו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הוראות מעשיות במטבח: ספרדי שהדליק את האש והגוי הניח את התבשיל – שמותר ליתנו לאשכנזי הנוהג כרמ"א, היתר לכתחילה שהגוי יניח סירים ותבניות על גז ותנור כבויים ולאחר מכן ידליקם היהודי, והיתר שהגוי ידליק את האש והיהודי יניח את המאכל עליה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור בישולי גויים הנוהג גם בתוך ביתו של ישראל (השלחן ערוך סימן קיג סעיף א, דלא כרבנו אברהם שהתיר), לצד המעשה השנון שסיפר הגאון רבי שלום שבדרון זצ"ל על אדמו"ר חסידי שמוזג כוס תה למי שטען שרבו התיר בישולי גויים בבית יהודי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מכשול בישולי גויים בבתי מלון ובמסעדות: אזהרה חמורה לספרדים שלא לאכול חביתות ותבשילים שמכין גוי, שבחם של בתי מלון כשרים למהדרין (גלי צאנז) ורבנויות מקומיות (הרב אליהו בר שלום בבת ים), והנחיות הראשון לציון הרב יצחק יוסף ברבנות הראשית. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שאלה מעשית בישיבה אשכנזית שבה הטבח גוי והמשגיח מדליק את האש כרמ"א – האם בחורים ספרדים רשאים לאכול: סוגיית הגמרא ביבמות (יד ע"ב) במחלוקת בית שמאי ובית הלל, והחובה החינוכית וההלכתית של ראשי הישיבות ללמד 'בין אדם לחברו' ולהסדיר הנחה על ידי יהודי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דבריו המרטיטים של המשגיח הגאון רבי ירוחם ממיר בספרו דעת חכמה ומוסר על הסכנה של חומרות בכשרות הבאות על חשבון פגיעה בין אדם לחברו, לצד פסיקתו המאירה של מרן הגר"ע יוסף בשו"ת יחוה דעת להתיר לבחור ספרדי להקל בדיעבד בישיבה כדי שלא להתבדל ולעורר מחלוקת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות בישולי גויים שלא על האש: מעמד בישול בכלי חשמלי שאין גופי החימום שלו מתאדמים, בירור שיטת הרשב"א שאיסור בישולי גויים נאמר רק באש, וסברת המהרש"ם בדין חשמל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור מקיף בדין ספק ספיקא בבישולי גויים בחשמל: דעת הזבחי צדק בעשיית ספק ספיקא באיסור דרבנן, שיטות גדולי הפוסקים בדין גופי חימום מתאדמים והשלכותיהם ההלכתיות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעמד גופי חימום מתאדמים בבישולי גויים: החילוק בין גדרי שבת הנלמדים ממלאכת המשכן לבישולי גויים, והכרעת רוב הפוסקים להחשיב גופי חימום אדומים כאש לעניין בישולי עכו"ם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות בישול בכלי חשמלי שאין גופי החימום מתאדמים שאין בו איסור בישולי גויים, ובירור סברת המקילים אף בגופי חימום מתאדמים על פי שיטת הבית מאיר והשואל ומשיב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל בשו"ת יביע אומר אודות מהות החשמל ונר חנוכה, ודיון האם הדלקת כלי חשמלי נחשבת כיצירת אש או כחיבור כוח מוכן והשלכתה לבישולי עכו"ם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות בישול במיקרוגל: תבשיל שבישל גוי בתנור מיקרוגל אין בו משום בישולי גויים, על פי יסוד הרשב"א שחכמים גזרו אך ורק על בישול באש ממש. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר ייצור סוכר בבתי חרושת של גויים בקיטור וחום אווירי, ודימויו לתנור מיקרוגל הפועל על ידי חימום מולקולרי באוויר ללא מקור אש ישיר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסקי פוסקי דורנו בשו"ת ויברך דוד ושו"ת להורות נתן המתירים בישול גוי במיקרוגל, וביאור ההבדל המהותי בין הגדרת מלאכת מבשל בשבת לגזירת בישולי גויים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות בישול בכיריים אינדוקציה: מדוע אין בהן בישולי גויים לפי יסודות הגאונים, הראשונים והתוספות שאין לכנסת הגדולה או לחכמים לגזור גזירות שלא גזרו חז"ל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
כללי גזירות חכמים בפסיקת מרן הבית יוסף, הרב פעלים והבאר משה, ודין בישול בחמי טבריה המותר בבישול גוי כיוון שאינו אש. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות תנור עם מפסק דלת אוטומטי: סגירת הדלת על ידי גוי לאחר הנחת ישראל, בירור סוגיית הגמרא בעבודה זרה בהנחת בשר על גבי גחלת וגרמת הבערה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות צליית שווארמה במסעדות כשרות: הצורך בהדלקה והנחה על ידי ישראל, הבעייתיות בשעות שאין לקוחות ושינוי גובה הלהבות על ידי פועל נוכרי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין חיתוך בשר השווארמה על ידי גוי המגלה את השכבה הפנימית לאש, והשוואתו לתשובת מרן הבן איש חי ברב פעלים לגבי גוי המהפך זלאבייה בשמן רותח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מתקני שווארמה על גבי מסילה: דחיית סברת שב ואל תעשה, ופסיקת הראשל"צ הגר"א בקשי דורון ורבני דורנו שיש להקפיד שרק ישראל יחתוך את הבשר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין עובד זר ומשרת המבשל בבית יהודי סיעודי: מחלוקת הרשב"א והראשונים האם יש בישולי גויים בשפחות ועבדים בבית ישראל, וצירופי ההקלה למעשה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר הדלקת אש על ידי עובד זר מנר נשמה שהדליק ישראל, ובירור דין מאכלים שונים: מדוע קליות, גרעינים, פיצוחים ופופקורן מותרים בבישול גויים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות קטניות יבשות ומעמד פלאפל ותפוצ'יפס בבישולי גויים: פסיקת רבנו יוסף חיים בבן איש חי על מאכל הנאכל ללפת בו את הפת או הנמכר בשוק. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דעת מרן הגר"ע יוסף ושו"ת מעין אומר לגבי איסור בישולי גויים בפלאפל, מנהג ירושלים העתיקה ובירור החילוק בין פלאפל למאכלי תפוחי אדמה אחרים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מנה חמה שהוכנה על ידי גוי באמצעות עירוי מכלי ראשון, ומעמד מאכלי קינוח ופרפרת לפי מחלוקת הריטב"א, הרדב"ז ופוסקי השלחן ערוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מיני מתיקה מבלילה רכה המטוגנים בשמן עמוק: בירור שיטת התשב"ץ שהביא מרן הבית יוסף, והספק אם דינם כפת פלטר או כבישולי גויים גמורים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין עוגות מאפייה של גויים וסופגניות המטוגנות בשמן עמוק: מדוע נפסק שדינן כפת גויים ולא כבישולי גויים, ואופני ההיתר כשמדליק ישראל את האש. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות טחינה וחלווה משומשום הנאכל חי, ובירור דין דג מלוח, מעושן בקיטור וכבוש שאין בהם בישולי עכו"ם על פי יסוד הרשב"א שאינם בישול אש. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות כבשים שדרכם לתת לתוכם יין או חומץ, שתיית קפה ותה שהכין גוי והזהירות משתייה בבית קפה של גויים משום קירוב, והיתר שכר תבואה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות ספיקות בבישולי גויים: דין מאכל שהניח ישראל על האש והלך כשיש ספק אם הגוי הוציא או בישל, ובירור שיטת הרשב"א שאין לגוי הנאה בסילוקו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין ביטול ברוב בבישולי גויים: תבשיל גוי שהתערב בהיתר ואינו ניכר, מדוע בטל ברוב בלבד ואינו צריך שישים לפי הרמב"ן והשו"ע באיסור שאין עיקרו מהתורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר הוספת היתר לבטל בישולי גויים לכתחילה כיוון שאין איסורו מגופו, ודין הכשר כלים שהתבשלו בהם בישולי גויים הצריכים הגעלה כדת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסוד הרשב"א בחיוב הכשר כלים שנבלעו מבישולי גויים, דין טעה ובישל בכלי בן יומו שהתבשיל מותר באכילה בדיעבד, ופסיקת כף החיים בשיפוד של גוי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות בישול ישראל מחלל שבת בפרהסיה: מדוע אין בתבשילו איסור בישולי גויים, ובירור שיטת רבנו חיים בן עטר באור החיים שקדושת ישראל אינה פוקעת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל להקל בבישול מחלל שבת, ודין אמירה לגוי לבשל בשבת עבור חולה שאין בו סכנה שאין בו איסור בישולי גויים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חיוב ברכת הנהנין של חולה על תבשיל שבישל גוי בשבת, איסור אכילה לאדם בריא, ובירור שיטת הרא"ה הסובר שאין איסור בישולי גויים כלל במקום שהותר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
השוואת תבשיל חולה לפת פלטר שנקנתה בשעת הדחק לפי הרשב"א, פסיקת הרמ"א והאחרונים כדעת הרא"ה להקל, והכרעת השלחן ערוך לאסור לבריא. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות תבשיל חולה במוצאי שבת בבית גוי מול בית ישראל, פטור הכלי מהגעלה כיוון שהבישול הותר, ודין חימום מים ותבשיל שנאכל חי בשבת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות יין נסך וסתם יינם: החילוק בין יין שנוסך לעבודה זרה האסור מהתורה לסתם יין של גויים שגזרו עליו חכמים משום חתנות ואיסור הנאה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עצת בלעם הרשע בסוף פרשת בלק להכשיל את עם ישראל ביין נכריות ובנות מואב, וההשלכות החמורות של שתיית יין הגויים שהביאה לעבודה זרה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עונש המגפה בעקבות בנות מואב ומעשהו של פינחס, והחרם החמור שהחרימו משה, אלעזר ופינחס בשופרות על יין הגויים כמבואר בפרקי דרבי אליעזר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור שאלת מרן הבית יוסף מדוע גזרו תלמידי שמאי והלל על סתם יינם אם כבר החרים פינחס, ותירוץ הגאון רבי אברהם אליגרי בספרו לב שמח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סוד איסור יין נסך בספר יין המשומר למקובל האלוקי רבי נתן שפירא זצ"ל, המבאר את מעלת קדושת היין בישראל ואת פגיעת כוחות הטומאה ביינם של גויים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות איסור הנאה בסתם יינם כיין שנוסך לעבודה זרה לפי התוספות, ודין יין כשר של יהודי שנאסר בשתייה ובהנאה ברגע שנגע בו גוי לפי הרמב"ם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סוגיית מסכת מגילה על הלשנת המן לאחשוורוש, שתיאר בדיוק רב את הקפדת ישראל שלא לשתות מכוס שנגע בה המלך משום איסור מגע עכו"ם ביין. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור מעמדה של גזירת דניאל בבבל שלא לשתות מפת בג המלך ומיינו, והסבר מדוע נהגו יראי ה' בפרס כדבריו עוד קודם גזירת בית שמאי והלל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי התוספות בעבודה זרה המדייקים בלשון המן על כוס שנפל לתוכה זבוב לעומת נגיעת המלך, והביאור ההלכתי לחומרת גזירת חתנות וקירוב הדעת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
זהירותו המופלגת של נחמיה בן חכליה בתפקידו כמשקה המלך ארתחשסתא שלא לטעום מיין המלך, ודברי רש"י בספר עזרא לגבי כינויו 'התרשתא'. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור כוונת רש"י בספר עזרא אודות יין נסך וסתם יינם, ודברי הרמב"ם בהלכות עבודה זרה שהזהיר שלא לשתות עם גויים מחשש קירוב לבבות והתבוללות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
החילוק היסודי בין יין נוצרים האסור בהנאה כעובדי עבודה זרה ליין ישמעאלים האסור בשתייה בלבד, ודברי הרשב"א בדין גר תושב שאינו אוסר בהנאה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעמד הישמעאלים בהלכה: דעת הר"ן בסנהדרין לעומת תשובת הרמב"ם לרבי עובדיה גר צדק, המכריעה שהישמעאלים מייחדים את השם ואינם עובדי עבודה זרה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי הזוהר הקדוש בפרשת שמיני על חומרת שותה יין נסך המתגלגל בחמור, זעקת מרן החיד"א בשיורי ברכה, ואזהרת מרן הבן איש חי בהקדמה לפרשת בלק. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת שו"ת הרא"ש כיצד יכפר השותה יין נסך בשוגג בצומות ופדיון צדקה, ודברי הראב"ן על החומרה העצומה של יין נסך הפוגם בנפש וברוח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין ספק מגע ביין: היתר ספק בישמעאלי על פי רבי חיים ויטאל ומרן החיד"א כיוון שאין איסורו אלא בשתייה, לעומת ספק בנוצרי שהיין נאסר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שלוש דרכי איסור היין על ידי גוי: נגיעה, נענוע ומזיגה, ודין גוי שאחז בבקבוק פתוח ונענעו שאוסר את היין לפי הרמב"ם ומרן השולחן ערוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות הגבהה ויציקה: דין הגבהת בקבוק ללא שכשוך שמותר, ודין ישמעאלי שמזג יין לכוס שאוסר את הכוס אך היין שבבקבוק נשאר מותר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סוגיית המשנה בעבודה זרה בעירוי מכלי אל כלי, והלכה פסוקה שאפילו גוי הלובש כפפות ומזג יין נאסר היין כיוון שמזיגתו נעשית בכוחו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין תשלום דמי נזק כשגוי טימא יין בכוונה: סוגיית מסכת עבודה זרה (נט ע"ב) האם מותר ליהודי לקבל דמי נזקו אף שאסור למכור יין נסך לגוי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות נגיעה ביין להכעיס: שיטת האור זרוע שהיין מותר כי לא נתכוון לנסך, ותשובת תרומת הדשן בנכרים שלחשו זה עם זה ומצצו תירוש להכעיס. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק הרמ"א לשתות מהיין בפני הגוי שנגע להכעיס כדי שלא ירגיל להזיק, מעשה רבנו יחיאל מרומא בתשובות הגאונים, ודברי שו"ת רב פעלים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות תערובת יין ביין: יין נסך דאורייתא שאינו בטל אפילו באלף לפי הרמב"ם, לעומת סתם יינם של ישמעאלים הבטל בשישים, ואיסור ביטול לכתחילה בהגהות מיימוניות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות יין מפוסטר ומבושל: מדוע לא גזרו חכמים איסור יין נסך על יין מבושל אפילו במגע נוצרי, בירור סוגיית עבודה זרה (כט ע"ב), ותשובת הגאונים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעמד פסטור בכלי סגור שאינו מחסר ממידת היין, ותמיהת הרא"ש מדוע לא גזרו על יין מבושל משום בנותיהם כמו שגזרו על בישולי גויים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור טעם ההיתר ביין מבושל שאינו ראוי לניסוך, ופסק הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך בשו"ת מנחת שלמה שאין דרך עובדי עבודה זרה לנסך יין מבושל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין מראית העין ביין מבושל לפי ספר ערוגות הבושם, והלכה פסוקה שיין מבושל של גויים אסור בשתייה משום חתנות כסוגיית עבודה זרה (כט ע"ב). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור שתיית יין ושכר במסיבה של גויים אפילו כשהיין מבושל וכשר למהדרין, הגדרת מסיבה בהלכה, ופסק הרמב"ם בדינים שאסרו משום חתנות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות שכר תבואה לפי הראבי"ה בשם ספר הישר שאינו אסור במסיבה, ופסק מרן הבית יוסף בסימן קיב לגבי הגדרת מסיבה כשיש רוב ישראל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
האם ראיית נוצרי פוסלת יין לפי מדרש תלפיות, דין יין מבושל המותר בראייה לכל הדעות, ופתיחת דין מחלל שבת בפרהסיה ומגעו ביין באירועים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סוגיית הגמרא בעירובין (סט ע"ב) ובחולין (ה ע"א) שחילול שבת בפרהסיה דינו כעבודה זרה, ושחיטת מחלל שבת נבילה ויינו אסור במגע כגוי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
טעם רש"י בחולין שהשבת שקולה כנגד כל התורה והמחלל שבת כופר בבורא ששבת במעשה בראשית, ובירור קושיית הפוסקים על דין מחלל שבת להכעיס. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
משל הדגל הנפלא להבנת חומרת השבת המעידה על שייכות לעם ישראל, ובירור דעת הרמב"ן והר"ן שהחמירו במחלל שבת ביין בלבד אך לא בשאר מאכלים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הזהירות ממלצרים מחללי שבת בפרהסיה המוזגים יין באירועים, פסיקת מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל בדין הגבהת בקבוק, והנחיות מעשיות לבעלי שמחות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סוד עשיית מחלל שבת כגוי לטובתו כדי להרחיקו מאיסורי כרת חמורים, ובירור שיטות גדולי הפוסקים המלמדים זכות להקל במחללי שבת בזמננו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת בעל הערוך לנר בשו"ת בנין ציון החדשות, המבאר שמחללי שבת בזמננו מתפללים ומקדשים ואינם עושים להכעיס או מכפירה, ולכן אין דינם כגוי גמור. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי מרן החיד"א בספרו מראית העין על החילוק המהותי בין חילול שבת מתוך תאווה לחילול מתוך כפירה, ומעמדו של עובד עבודה זרה בפועל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיון מקיף בהגדרת 'תינוק שנשבה' על מחללי שבת בימינו: האם מי שגדל בחינוך חילוני נחשב כאנוס, ומה הדין כאשר הוא מכיר שומרי שבת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסוד הרמב"ם בהלכות ממרים (פרק ג) שבני התועים שנולדו בקרב הקראים דינם כתינוק שנשבה שלא חטא, ויש לנהוג עמם בנועם ולקרבם באהבה לתורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן החזון איש זצוק"ל (יורה דעה סימן א) שאף מי שרואה שומרי שבת נחשב כתינוק שנשבה, כיוון שלימוד המעשה מנעוריו מטעהו ואין לדמותו לכופר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
החובה הקדושה שלא לדחות אבן אחר הנופל לפי הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי באחיעזר, וביאור הצורך לנהוג במתינות ובקירוב עם מחללי שבת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעשה הגמרא במסכת עירובין באדם שיצא ברשות הרבים אך התבייש בפני רב הונא, וההגדרה ההלכתית שמי שבוש מלחלל בפני אדם גדול אינו מוגדר כמחלל בפרהסיה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות כיבוד אב מחלל שבת: פסק מרן הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר שלא לבייש את האב בקידוש ולהשתמש ביין מפוסטר, והנהגת הרב מסדר הקידושין בחופה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סיפור אישי מרגש על חייל שהחל בתהליך התקרבות ליהדות ולשמירת שבת, המפגש המקרי עם אברך שנתן לו חוברת 'השבת בהלכה ובאגדה', ותחילת המהפך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך סיפור התשובה: הבכי על ההגדרה ההלכתית של מחלל שבת, ההחלטה הנחושה לשמור שבת במבצע שומר חומות, וזיכוי הרבים העצום של המשפחה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מחלל יום טוב בפרהסיה: מדוע אין דינו כגוי לעניין מגע ביין, ובירור שיטת הרמב"ם בהלכות גירושין שגט שנכתב ביום טוב אינו פסול כגוי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון במאמר תורת כהנים המשווה את המחלל את המועדות למחלל שבת ולעובד עבודה זרה, ובירור האם מדובר בהשוואה גמורה להלכה או בהפלגת מוסר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור דברי הגמרא בפסחים על המבזה את המועדות כלשון חיזוק וגוזמה, ודברי המאירי בספר מגן אבות על הסיבה שחז"ל החמירו כל כך בכבוד המועדים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל בשו"ת יביע אומר, ועיון בתשובות גדולי האחרונים הרדב"ז והמבי"ט לגבי הגדרת מחלל יום טוב ומעמדו ההלכתי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור מעמיק בהבדל היסודי בין שבת ליום טוב: היתר מלאכת אוכל נפש ביום טוב המונע הגדרת כפירה בבורא, וההכרעה שיינו של מחלל יום טוב אינו נאסר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכרעת האור זרוע בשם הגאונים ששחיטת מחלל יום טוב כשרה, לעומת דין מחלל יום הכיפורים בפרהסיה השווה לשבת ודינו כגוי לכל דבריו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור שיטת הר"ן במסכת חולין: החילוק בין העושה מלאכה ביום הכיפורים לבין האוכל בצום לתיאבון שאינו מוגדר כגוי לעניין שחיטה ויין. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מעמד הרפורמים: פסק מרן הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר ודברי האור החיים בפרי תואר שדינם כגויים גמורים, יינם יין נסך ואינם מצטרפים למניין. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הגדרת אפיקורוס בהלכה: הכופר בדברי חז"ל או המבזה תלמידי חכמים, איסור הסיוע לרפורמים, ודברי המוסר המרטיטים בספר פלא יועץ. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק הרמב"ם בשחיטה על אפיקורוס מישראל שדינו כגוי, ודברי מרן הבית יוסף בשם רבנו יונה בשערי תשובה על חומרת המלעיג על דברי חכמים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הזהירות העצומה בכבוד לומדי התורה, והמעשה המרטיט אצל מרן הגרב"צ אבא שאול באדם שנפסלה מזוזתו באותיות 'אשר נשיא יחטא' בשל ביזוי תלמיד חכם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות שמן זית ודבש של גויים: היתר שמנם לאחר ביטול הגזירה במסכת שבת, היתר דבש לפי הרמב"ם, סיפור זיוף השמן המסוכן בספרד, וחובת ההשגחה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מקור מצוות טבילת כלי גויים בתורה בפרשת מלחמת מדיין, וטעם התלמוד הירושלמי שהטבילה נצרכת כדי להעלות את הכלי מטומאת הגוי לקדושת ישראל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סדר הפעולות בכלים משומשים הנלקחים מן הגוי: חיוב הכשרתם בהגעלה או ליבון קודם לטבילה, וביאור שיטת הריטב"א שטבילה מועילה רק לכלי כשר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חובת הפרסום ברבים של הלכות טבילת כלים לפי רבי אליעזר פאפו בספר חסד לאלפים, והגדרת כלי סעודה המשמשים להכנת מזון או לאכילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סוגיית הגמרא בעבודה זרה (עה ע"ב) המבארת מדוע חובת הטבילה חלה רק על כלי סעודה ולא על כלי מלאכה, וביאור הלימוד מפסוקי פרשת מדיין. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
קושיית הראשל"צ רבי משה בן חביב בגאון יעקב על טעם הטבילה בירושלמי, והתירוץ שמעלה מיוחדת עשו חכמים בכלי אכילה להבדילם מטומאת הגוי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעלת השולחן היהודי הנמשל למזבח המקדש, ודין אדם שקנה כלי סעודה כסכין וייחדו לחיתוך ניירות הפטור מטבילה לפי איסור והיתר הארוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות טבילת כוס של אליהו הנביא בליל הסדר: מנהג מזיגת הכוס לפי המשנה ברורה, ופסק הגאון רבי יצחק זילברשטיין בחשוקי חמד שיש להטבילו בברכה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מחלוקת הראשונים בדין טבילת כלי מתכות: דעת רוב הפוסקים שהיא מצוות עשה מן התורה, לעומת סברת הרמב"ן שהחיוב מדרבנן והמקרא אסמכתא. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור רש"י ותרגום יונתן שטבילת כלים היא גזירת הכתוב, וטעם חיוב כלי זכוכית, דורלקס ופיירקס מדברי חכמים כיוון שדומים למתכת שניתכת וחוזרת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות כלי אלומיניום: המנהג הנפוץ להטבילם ללא ברכה משום ספק ברכות, ופתיחת הבירור ההלכתי אודות מתכת מודרנית שלא הוזכרה בתורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון בקונטרס 'יבקש דעת' של בעל תפארת ישראל המבאר את שבע המתכות הטבעיות שהיו ידועות מימי הבריאה, ותכונותיהן לעומת מתכות מודרניות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבירור המדעי-הלכתי בהפקת האלומיניום מתרכובת עפר בוקסיט על ידי פירוק כימי וחשמלי, והמסקנה שאינו נכלל בששת מיני המתכות שפירטה התורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מהפכת התעופה בעקבות גילוי האלומיניום הקל, ובירור שיטת רבנו חיים בן עטר בפרי תואר האם יש סמכות לחכמים להוסיף גזירת טבילה על מתכת חדשה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי המדרש על מציאות הזכוכית מימי הבריאה, ותירוץ הפרי תואר מדוע פירטה התורה במדיין שש מתכות בלבד כדי למעט כל חומר ומתכת אחרת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת הגאון רבי חנוך דוב פדואה בשו"ת חשב האפוד, והמשא ומתן עם הגאון מטשעבין שחשש שמא האלומיניום הוא סוג של ברזל ויש להטבילו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור מדעי מובהק המוכיח כי האלומיניום הוא יסוד כימי עצמאי ונפרד לחלוטין מן הברזל בכל תכונותיו, וממילא אין להחשיבו כמתכת ממתכות התורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצוק"ל בשו"ת אגרות משה לפטור כלי אלומיניום מטבילה, כיוון שאין כוח בידינו לגזור גזירות חדשות שלא היו בזמן חז"ל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הצדדים לחייב כלי אלומיניום בטבילה מדרבנן ככלי זכוכית כיוון שניתך וחוזר לכלי, ופסק הגאון רבי ישראל בעלסקי בשו"ת שולחן הלוי להטבילו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
השגות ירחון מוריה על פסק האגרות משה, והכרעת מרן הגאון רבי יעקב קמינצקי זצוק"ל שאין לחייב כלי אלומיניום בטבילה כיוון שאינו ממיני המתכות שנזכרו בתורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות כלי נירוסטה: בירור תהליך ייצור הנירוסטה מרוב ברזל, וההלכה הפסוקה שכלי נירוסטה חייבים בטבילה בברכה כדין כלי ברזל המפורשים בתורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות כלי פלסטיק וניילון: מדוע אינם צריכים טבילה כלל כיוון שאינם ממתכות התורה ואינם דומים לזכוכית, ופסק מרן הגר"ע יוסף ביביע אומר שלא להחמיר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין כלים שציפויים נעשה לנוי בלבד הפטורים מטבילה לפי הסמ"ק, ופתיחת הלכות כלי פורצלן וחרסינה והחילוק בין סוגי החרסינה השונים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סברת הגר"א שאין החצובה בולעת מן המאכל, ובירור ההלכה במי שקולה חצילים או לחם על החצובה שאינה מתחייבת בטבילה כיוון שרוב תשמישה לסירים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין מספריים לקיצוץ ירקות סלט הנאכלים חיים: סוגיית מסכת שבת על כבוד תלמידי חכמים, ובירור האם מספריים מוגדרות ככלי סעודה החייב בטבילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מגוון כלים במטבח: כלי לחצי בישול (חייב בברכה), מלחייה (חייבת בברכה), קופסאות סוכר ותה (טוב לטבול), וקומקום פינג'אן שחייב בברכה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות תרמוס ממתכת: החילוק בין תרמוס שולחני שממנו מוזגים ישירות לסועדים החייב בטבילה, לתרמוס המיועד לאחסון ושימור חום בלבד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
העצה ההלכתית המובחרת לברך על כלי ודאי ולפטור את כלי הספק על פי התוספות, והאזהרה באיסור והיתר הארוך שלא להטביל כלים הפטורים מעיקר הדין. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פטור כלי שותפות בין ישראל לגוי מטבילה, ואיסור השימוש בכלי השאול מיהודי שלא הטבילו עד שיטבילנו כדין משום איסור אכילה בכלים שאינם טבולים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חובת ברכת הטבילה קודם המעשה, פסק הרמב"ם והרשב"ש, ודין מקום הברכה: איסור ברכה בתוך חדר המקווה שרוחצים וטובלים בו משום מקום המטונף, וההיתר לברך במקום מיוחד לטבילת כלים מחוץ לחדר המקווה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
אמירת פסוק ויהי נועם קודם הטבילה וביאור שו"ת תורה לשמה על מעלת פשט הכוונה והעלאת המצווה לרצון, יחד עם נוסח ברכת אשר קדשנו במצוותיו וציונו על טבילת כלי או כלים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור נוסח ברכת הטבילה בראשונים: שיטת הרשב"ם והמרדכי האם לברך על הטבילה או על טבילת כלי, וראיית רש"י במסכת ראש השנה לחילוק בין טבילת אדם לטבילת כלים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי רבי יוסף בספר לקט יושר בשם רבו בעל תרומת הדשן שנהגו לברך על טבילת כלי מתכות, ותמיהת הט"ז מדוע לא נהגו לברך על טבילת כלי זכוכית, ויישוב מנהג העולם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות ברכת הטבילה על כלי יחיד לעומת כלים מרובים בשולחן ערוך ובכנסת הגדולה, ופסק שו"ת קול גדול בדין הטובל כלי ודאי יחד עם כלי שיש בו ספק חיוב טבילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור הפסק בדיבור בין הברכה לטבילה אפילו לצורך הטבילה כהסרת מדבקה, השוואה להלכות שחיטה, ובירור קושיית מרן בדין בדיקת חמץ שם הותר דיבור מעניין הבדיקה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור שיטת הרא"ש והטור בחילוק היסודי שבין מצוות שהברכה חלה על כל מעשה המצווה כבדיקת חמץ ומגילה, לבין טבילת כלים ושחיטה שבהן כל מעשה עומד בפני עצמו ואסור להפסיק. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סדר קדימה בטבילה להטביל תחילה כלי מתכות כדי שהברכה תחול על חיוב דאורייתא, ודין מי ששכח לברך קודם הטבילה שאינו רשאי לברך לאחריה משום שכל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק הרמב"ם בהלכות ברכות שכל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן, וההבחנה היסודית בין מצוות שעדיין עשייתן בידו כציצית ותפילין שיכול לברך, לבין מצוות שכבר נעשו כשחיטה וטבילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין הנזכר שלא בירך בעוד הכלי כולו בתוך מי המקווה, מחלוקת האחרונים בביאור הכסף משנה, חובת שמיטת הכלי מידו במים כדי לברך, וסיום חוברת כשרות המטבח בשבח ותהילה לבורא עולם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן