“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

סקירה הלכתית של שורש איסור בשר בחלב מן התורה, הנלמד משלוש הפעמים שבהן נכתב הפסוק "לא תבשל גדי בחלב אמו" לאיסור בישול, לאיסור אכילה ולאיסור הנאה. החלק מבאר את דרשת רבי ישמעאל במסכת חולין ומסביר מדוע האיסור מן התורה חל דווקא כאשר הבשר והחלב התבשלו יחד, בעוד אכילתם יחד ללא בישול אסורה מדברי חכמים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעשה מרתק שסיפר מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל על סמיכות הפרשיות שבין מצוות הבאת ביכורים לאיסור בישול גדי בחלב אמו. הסיפור מציג את ההסבר לכך שהתורה הזהירה שלא לבשל בשר וחלב ולהשקות בהם שורשי אילנות אפילו לצורך גידול פירות משובחים למצוות ביכורים, ואת תגובתו המופלאה של החוזה מלובלין ברוח קודשו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבחנה הלכתית בין בשר חיה טהורה (כגון אייל, צבי וג'ירפה) ובשר עוף טהור עם חלב – שאיסור אכילתם הוא מדברי חכמים – לבין בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה האסור מן התורה. כמו כן מתבאר דין בישול בשר בהמה טמאה בחלב טהורה או להיפך, ודין בישול נבלות וטרפות של בהמה טהורה בחלב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור דין "כבוש כמבושל" בהלכות בשר בחלב: בשר ששהה בחלב קר במשך 24 שעות נאסר באכילה מדברי חכמים, אך אם שהה פחות מכך מותר באכילה לאחר שטיפה. החלק מפרט את ההיתר במקרה של "ספק כבוש" (מדין ספק דרבנן להקל ומדין ספק ספיקא אף לגבי בישולו), וכן את דינם של ירקות שנפלו לתוך חלב ושהו בו 24 שעות או מסופק כמה זמן שהו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הנחיות מעשיות להתנהלות יומיומית במטבח: היתר הנחת מוצרי בשר וחלב ארוזים יחד בסל קניות או בשקית אחת, דין אחסון מאכלי בשר וחלב על אותו מדף במקרר תוך שמירה שלא ייגעו זה בזה וההקפדה הנדרשת בבית שבו יש ילדים קטנים, וכן דין שימוש חוזר בקופסת אוכל עבור כריך חלבי ובפעם אחרת עבור כריך בשרי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור הלכתי בשאלה האם חובה לייחד שתי מפות שולחן נפרדות לארוחה בשרית ולארוחה חלבית בזמננו שמניחים את המאכלים בצלחות ובקערות, תוך הקפדה על ניקוי השולחן משיירי מאכלים. בנוסף, מתבארת החובה לייחד לתינוקות סינר נפרד לבשרי וסינר נפרד לחלבי, לצד ההיתר לכבס את הסינרים יחד במים רותחים עם חומרי ניקוי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני אכילת בשר וחלב על שולחן אחד: האיסור לאכול בשר או עוף כאשר מונח חלב בצידו השני של השולחן מחשש שמא יטעה ויאכל ממנו, והאיסור לשני אנשים המכירים זה את זה לאכול בשר וחלב על שולחן אחד שמא יכבדו או ייקחו זה מזה. לצד זאת מבואר ההיתר לשאינם מכירים וכן למכירים היושבים במרחק שאינם מגיעים למאכל חברם בהושטת יד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור דיני "היכר" המתיר לשני אנשים המכירים זה את זה לאכול בשר וחלב על שולחן אחד אף בישיבה מקורבת: תנאי ההיכר (חפץ גבוה שאינו רגיל להיות על השולחן, כגון כיכר לחם שלם שלא אוכלים ממנו), דין קנקן שתייה שהונח לשם הפסק, ודין אכילה על מפות אישיות נפרדות (פלייסמנט) כאשר אין רגילות קבועה בכך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבהרת הכלל ההלכתי שאין היכר מועיל לאדם אחד האוכל לבדו כשמונח בצד השולחן מאכל מהסוג השני, אלא אם כן הניח גם שומר שישגיח עליו ויזכיר לו כדעת הזבחי צדק. בנוסף מתבאר כי איסור שולחן אחד נאמר דווקא בבשר וחלב שכל אחד מהם היתר בפני עצמו, אבל מותר ליהודי לאכול מאכל היתר בשולחן אחד עם גוי האוכל מאכל איסור. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור שני הטעמים המרכזיים להמתנת שש שעות בין בשר לחלב: טעמו של הרמב"ם משום בשר הנשאר בין השיניים ואינו סר בקינוח (אך לאחר שש שעות נפגם ונסרח), וטעמו של רש"י משום שהבשר מוציא שומן ומושך טעם ושמנונית בפה עד שש שעות. להלכה נפסק כשני הטעמים, ולכן גם האוכל רוטב או שומן בשר ללא חתיכות בשר חייב להמתין שש שעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין בעל שיניים תותבות שאכל בשר: אף אם יוציא את השיניים התותבות מפיו, אינו רשאי לאכול חלב בתוך שש שעות מחמת טעמו של רש"י שנמשך טעם הבשר בפה. כמו כן מובאים דברי הכף החיים והאחרונים בשאלה האם צריך לייחד שיניים תותבות או סתימות נפרדות לבשר, לחלב ולפסח, וההכרעה למעשה שפשט המנהג שלא להחמיר בכך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין הלועס בשר בשיניו ולא בלע ממנו (כגון שלעס עבור תינוק): אף שאין לו משיכת טעם ושמנונית בפה כטעם רש"י, חייב להמתין שש שעות משום טעמו של הרמב"ם שמא נשאר בשר בין השיניים, ואין מועיל לו צחצוח או ניקור השיניים בתוך שש שעות. החלק מפרט את ביאור הטור, הבית יוסף, השולחן ערוך והפרי חדש בשילוב חומרות שני הטעמים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות המשתמשים בפלאטה או בגשר ליישור שיניים וכן מי שיש לו נקבים (חורים) בשיניים: לאחר שעברו שש שעות מאכילת הבשר אינם חייבים לחטט ולבדוק אם נותרו שיירי בשר, אך אם האדם מרגיש בפועל שיירי בשר בין שיניו – עליו להוציאם או לצחצח שיניים היטב, ולאחר שהוציאם רשאי לאכול חלב מיד ללא המתנה נוספת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור דין שיירי מאכל בין השיניים לאחר שש שעות: מעשה שהביא הבן איש חי לעניין פירור חמץ בין השיניים בליל פסח, ודברי מרן בחזון עובדיה שפירור הנשאר בשיניים לאחר שש שעות נסרח ובטל מעיקר הדין (אלא שיש לנקות שיניים בערב פסח קודם שעה רביעית). בנוסף מובאת הנהגה חשובה לבעלי פלאטה וגשר לצחצח שיניהם מיד לאחר אכילת בשר משום כבוד הבריות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ארבע הלכות מעשיות בדיני המתנת שש שעות: א. הלועס בשר בשיניים תותבות ופלטו – מדיח פיו והשיניים ורשאי לאכול חלב מיד. ב. הטועם תבשיל בשרי בלשונו ופלטו ללא לעיסה ובליעה – אינו ממתין. ג. מניין שש השעות מתחיל מסיום אכילת הבשר עצמו ולא מסיום הסעודה וברכת המזון. ד. המסופק אם עברו שש שעות רשאי להקל מדין ספק דרבנן לקולא. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור ההלכה כי במקום צורך (כגון הממהר לשיעור תורה וכדומה) יש להקל ולאכול מאכלי חלב לאחר חמש שעות וחצי מאכילת הבשר. החלק מבאר את הדיוק בדברי הרמב"ם שכתב "כמו שש שעות" (ולא כתב "או יותר" כפי שכתב בהלכות חנוכה), ומוכיח מכך וכמדברי המטה אפרים והחיד"א שאין חובה לצמצם שש שעות מלאות במקום צורך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור שיעור ההקלה של "כמו שש שעות" בדברי הרמב"ם: השוואה לדברי הרמב"ם בהלכות תרומות לעניין צאת הכוכבים ("כמו שליש שעה" שהוא 18 דקות מתוך 20, דהיינו הפחתת עשירית מן הזמן), וכן לגדר "סמוך" בשולחן ערוך ששיעורו חצי שעה, ומכאן היסוד להקל בחמש שעות וחצי במקום צורך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון בדברי הראשונים – הרשב"א בחידושיו ובתורת הבית הקצר (שכתב מפורש "ממתין כשש שעות"), הכל בו, והמאירי בחידושיו ובספרו "מגן אבות" (שכתב "שש שעות או קרוב לזה" ואף הזכיר שיעור חמש שעות לעיכול הבשר שבין השיניים) – המחזקים את ההוראה להקל במקום צורך לאחר חמש שעות וחצי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סיכום פסק ההלכה להקל במקום צורך לאחר חמש שעות וחצי על פי מרן השולחן ערוך ושו"ת יביע אומר, ופירוט שני דינים נוספים: א. אשכנזי שנהג להמתין שש שעות והזקין יכול לעשות התרת נדרים על מנהגו (בניגוד לספרדי המחויב בכך מן הדין). ב. חולה שאין בו סכנה, יולדת תוך שלושים יום ומניקה הזקוקה למאכלי חלב רשאים להקל לאחר שעה אחת וניקוי השיניים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מתן מאכלי חלב לקטנים בתוך שש שעות לאכילת בשר: במקום צורך (כגון לארוחת ערב) מותר לתת לקטנים חלב לאחר שעה אחת, ויש נוהגים להוסיף שעה בכל שנה מגיל שש ועד חינוכם המלא לשש שעות שנה לפני גיל מצוות. החלק מבאר את יסוד ההיתר מדין "ספק ספיקא" בצירוף שיטת הרשב"א והר"ן בדין ספיית איסור דרבנן לקטן לצורכו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבחנה הלכתית חשובה בין מאכל חיוני לסעודה לבין ממתקים ושוקולד חלבי: אין לתת בידיים ממתקים חלביים לקטנים בתוך שש שעות לאכילת בשר מאחר שאין בכך צורך חיוני לקטן, אולם מותר לתת ממתק או ביסקוויט חלבי לפעוט שאינו בר הבנה כלל (כבן שנתיים או שלוש). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין קטן בר הבנה (כבן חמש או שש) הלוקח שוקולד חלבי מעצמו בתוך שש שעות לאכילת בשר: מאחר שלא נותנים לו בידיים, ומאחר שאין זה איסור עצמי אלא איסור שהזמן גורמו ושיש ראשונים המתירים אותו אף לגדולים, פעמים שיש להעלים עין ולא לגעור בו מיד, אלא להסביר לו בנחת בפעם אחרת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
גדרי מצוות חינוך קטנים במצוות עשה ובמצוות לא תעשה על פי המשנה ברורה והפוסקים: חובת ההורים להפריש את ילדיהם מאיסורים, מלשון הרע, מרכילות, משקר ומקללות כדי שלא יורגלו בהם בגדלותם, וכן ההקפדה שלא להאכיל תינוקות מאכלות אסורים כדי לשמור על טהרת ליבם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין האוכל מאכל חלבי ולפתע נזכר שהוא בתוך שש שעות לאכילת בשר: חובה עליו להפסיק מיד את אכילתו ולעשות תשובה על שנכשל בהלכה. החלק מביא את דברי הכף החיים (בשם הדעת קדושים) ומבאר מדוע יש לדחותם על פי דברי מרן הבית יוסף שפסק כי המתנת שש שעות אחר אכילת בשר היא הלכה גמורה מן הדין כדעת הרמב"ם ולא רק מנהג או גדר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
השגת מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל בספר הליכות עולם על הכף החיים, שביאר כי בני ספרד שקיבלו הוראות הרמב"ם ומרן מחויבים בהמתנת שש שעות מן הדין ולכן הנזכר בתוך שש שעות חייב להפסיק מיד, וכן עיון בדבריו לעניין חיוב כפרה בשוגג אל מול תשובתו ביביע אומר לגבי תפילין פסולות וברכה לבטלה בשגגה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יישוב דברי מרן והחיד"א כי הנכשל בשוגג באכילת חלב בתוך שש שעות לבשר חייב בתשובה אך אינו חייב בכפרת תעניות וסיגופים, ופירוט ההלכה במי שאוכל מאכל חלבי ולפתע נזכר שהוא בתוך שש שעות לאכילת "תבשיל של בשר" (ללא הבשר עצמו): מאחר שההמתנה אחר תבשיל בשרי אינה אלא מנהג וגדר, אם טעה והתחיל לאכול חלב רשאי לסיים את סעודתו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין האוכל תבשיל בשרי (כגון מרק ירקות שהתבשל עם בשר או עוף ואוכל את הירקות או המרק בלבד): המנהג הפשוט להמתין אחריו שש שעות. החלק מביא את סוגיית הגמרא בחולין ואת מחלוקת הרשב"ם ורבנו תם בפירוש "בין תבשיל לגבינה", וכן את דברי הסמ"ק, רבנו יונה ורבנו ירוחם בתליית דין מרק ורוטב בשרי בטעמי רש"י והרמב"ם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור דין תבשיל בשרי: דברי המרדכי שאסר לאכול גבינה אחר ביצים שטוגנו בשומן משום גזירה, ועדות מרן הבית יוסף שנהגו העולם שלא לאכול גבינה אחר תבשיל של בשר כלל ואין לפרוץ גדר. כמו כן מבואר מדוע מנהג זה מיוסד על דעת הרי"ף, הרשב"א והר"ן כפי שכתבו הפרי חדש והחכמת אדם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון בדברי מרן החיד"א (בשיורי ברכה) שדחה את סברת הגנת ורדים כאילו מרן השולחן ערוך חזר בו ממה שכתב בבית יוסף, והעלה להלכה שאפילו השותה מרק צלול בשרי נהגו להחמיר להמתין אחריו שש שעות. לצד זאת מובאים דברי הבן איש חי בשו"ת רב פעלים והערת קהלת יעקב אלבעלי עליהם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שתי הלכות בדיני המתנה אחר מאכלים שהתבשלו או נאפו עם שומן ובשר: א. פת שנאפתה מבצק שנילוש עם שומן בשר (באופן המותר בהלכה) – אף שאין השומן ניכר ואין בה משיכת טעם כפי שכתב המהרי"ט, יש להמתין אחריה שש שעות מחמת המנהג. ב. ביצה שהתבשלה בחמין (טשולנט) בשרי של שבת – דינה כתבשיל בשרי ויש להמתין אחר אכילתה שש שעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אורז או ביצים שהונחו בתוך שקית ניילון או שקית קוקי סגורה היטב בסיר חמין (טשולנט) בשרי: אין להקל לאוכלם יחד עם חלב ממש, אולם אין צריך להמתין אחריהם שש שעות כדי לאכול מאכלי חלב, מאחר שהשקית אטומה ואינה מעבירה טעם ומראה, ולכל היותר הווי ספק מנהג להקל כדעת הגר"ש וואזנר ופוסקים נוספים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין השותה אבקת מרק עוף "בשרית" המעורבת בכוס מים חמים: מאחר שכמות העוף עצמה באבקה היא מזערית ביותר (כשליש גרם בכוס מים – פי 600 מים כנגד העוף), העוף בטל בשישים במים והשותה אינו נעשה בשרי ואינו צריך להמתין שש שעות. כמו כן, אם נותרה שארית מתערובת המים בכוס, מותר לתיתה במאכל חלבי כדעת הרמ"א בתורת חטאת והאחרונים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ראיה מתשובת הרדב"ז ומעדות מהרח"ו (בשער המצוות) על רבנו האר"י ז"ל שאכל סוכר עם בשר אף שהגויים ליבנו את הסוכר בחלב עיזים מאחר שהחלב התבטל במים ובסוכר בהיתר, ופסק מרן בחזון עובדיה להתיר שתיית אבקת מרק עוף בשרית במים חמים בתשעת הימים שלאחר ראש חודש אב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יישוב השאלה כיצד העוף שבאבקת מרק בטל בשישים והלוא קיימא לן ש"תבלין" העשוי לטעם אינו בטל אפילו באלף: הכלל שתבלין אינו בטל נאמר דווקא כשהתבלין אסור מחמת עצמו, ולא כשבלע דבר אחר, כפי שכתבו השערי דורא, רבנו יצחק בעל התוספות, הגאונים והאור זרוע ש"אין הנאסר יכול לאסור יותר מהאוסר אותו". מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך ביסוס ההלכה שמלח ותבלין אינם בטלים רק כשאסורים מחמת עצמם: דברי מרן הבית יוסף בשם הרשב"א וספר התרומה, ופסק השולחן ערוך והרמ"א (סימן צח וסימן קה) שמלח הבלוע מדם או מתבלין אינו אוסר יותר מן האוסרו ובטל בשישים, וממילא גם הרכיבים שבאבקת המרק הבלועים ממעט עוף כשר בטלים במים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק שו"ת היכל הוראה לגאון הרב משה ברנדסדורפר ואביו הגר"מ זצ"ל להתיר תבשיל שנתנו בו בטעות אבקת מרק "חמץ" בערב פסח שנתבטלה בשישים קודם הפסח, וראיה נוספת מדברי הט"ז (בשם האיסור והיתר הארוך) והרמ"א שגדר "תבלין" שאינו בטל נאמר רק בדבר חריף כמלח ותבלין שמורגש מאוד, ולא בשומן או בעוף שבטלים בשישים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור חילוקו של הט"ז ויישובו של הפרי מגדים (משבצות זהב): שומן כשר שנפל לחלב בטל בשישים מאחר שאין האיסור מצד עצמו אלא מצד התערובת, והתורה אסרה בשר בחלב רק דרך בישול כשיש טעם גמור ולא כשיש שישים והטעם קלוש. קל וחומר באבקת מרק עוף המעורבת במים שיש בהם הרבה יותר משישים נגד העוף. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור עובדתי והלכתי בדבר החומר הכימי (מונוסודיום גלוטמט) שבאבקת המרק: טעם העוף המורגש אינו מחמת שיעור העוף המזערי אלא מחמת חומרי הטעם, ולכן אינו נחשב טעם בשר. מובאות ראיות מהיעב"ץ (מור וקציעה) והחכם צבי לעניין טבק שנשרה בשכר והכשות נותן בו ריח, ומדברי שו"ת שבט הקהתי לעניין נתינת מעט יין בעוגה בתשעת הימים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סיכום כל הנימוקים ההלכתיים להתיר שתיית אבקת מרק עוף בשרית במים ללא המתנת שש שעות, ובירור דין הטועם מאבקת המרק הבשרית עצמה ללא תערובת מים: מאחר שאין בה בשר בין השיניים ולא שמנונית בפה, ופנים חדשות באו לכאן שנעשתה אבקה שאינה ראויה לאכילה בפני עצמה, אין להחמיר להמתין אחריה שש שעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מראית העין במאכלים פרווה: מותר לבשל בשר בהמה או עוף עם חלב פרווה (כגון חלב שקדים, חלב סויה או חלב קוקוס), וטוב להניח את בקבוק החלב ליד מקום הבישול להיכר. החלק מבאר בהרחבה את שיטת הכרתי ופלתי, הרא"ש, שו"ת יגל יעקב ושו"ת חשב האפוד שכל דבר המצוי והמפורסם כפרווה (כגון חלב צמחי או מרגרינה) אין בו איסור מראית העין. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך הלכות מראית העין במוצרי פרווה בזמננו: מותר לשתות חלב פרווה או חלב סויה מיד לאחר ארוחה בשרית ללא חשש מראית העין (כמבואר בדברי הרמ"א, ערוגות הבושם ומרן החיד"א במחזיק ברכה). כמו כן מותר לאכול שניצל סויה או נקניק צמחי פרווה עם חלב, וכן לאכול גלידה פרווה בארוחה בשרית מאחר שהם מצויים ומוכרים לכול. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני מעבר מאכילת גבינה לאכילת בשר: מותר לאכול בשר מיד לאחר גבינה, ובלבד שיקנח פיו בלעיסת פת או מאכל (למעט קמח, תמרים וירק הנדבקים בחניכיים), ידיח פיו במים או במשקה, וירחץ או יבדוק את ידיו משיירי גבינה. החלק מביא את פסק מרן השולחן ערוך (סימן פט) וביאור הבית יוסף, הש"ך והגר"א שאין קפידא מה להקדים – הקינוח או ההדחה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אכילת בשר לאחר גבינה קשה (כגון גבינה צהובה, מלוחה, צפתית או בולגרית): מעיקר הדין ולמנהג בני ספרד אין צריך להמתין שש שעות, ודי בקינוח הפה בפת או בפרי, שטיפת הפה במים ורחיצת ידיים (ואילו בבני אשכנז יש מחמירים להמתין). החלק מבאר את טעמי ההבדל בין בשר לגבינה על פי הרמב"ם, הרשב"א, המאירי, הט"ז ושו"ת דברי מלכיאל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חובת ניקור או צחצוח שיניים לבעלי נקבים בשיניים שאכלו גבינה קשה ורוצים לאכול בשר מיד (דברי מלכיאל), סקירת מנהג בגדאד ומנהג ירושלים ומנהג האר"י ז"ל בדברי הבן איש חי, וכן דין האוכל חמאה רכה שגם הוא חייב בקינוח הפה במאכל והדחתו במים קודם אכילת בשר מחמת שמנונית החמאה (המאירי). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין השותה חלב ורוצה לאכול אחריו בשר: אינו צריך לרחוץ את ידיו (מאחר ששתה מכוס, כמבואר בחידושי הרש"ש והפרי חדש), אולם עליו להדיח את פיו במשקה וגם לקנח את פיו באכילת פת או פרי קודם אכילת הבשר, כפי שמבואר בדברי הרמב"ם, התשב"ץ קטן בשם מהר"ם מרוטנבורג, הארחות חיים, הכל בו ושו"ת דברי מלכיאל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור ההלכה כי מותר בסעודה אחת לאכול מאכלי חלב ולאחר הפסק כהלכה (קינוח והדחה) לאכול בשר: אף שבספר הזוהר הוזכרה חומרא בזה והובאה בבית יוסף ובלבוש, מכל מקום הלכה כפשט התלמוד וכפסק השולחן ערוך שהשמיט חומרא זו, על פי הכלל שהלכה כהתלמוד במקום שהזוהר חולק עליו (אליה רבה, רדב"ז ושו"ת יביע אומר). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני מאכלים שהוגשו לשולחן בארוחה בשרית או חלבית: א. פרוסות לחם שהונחו בארוחה בשרית אין לאוכלן בארוחה חלבית (אך כיכר לחם שלם מותר). ב. דין הדחה או גרירה בלחם ובמאכלים שנגעו בבשר או בגבינה (סימן צא וכף החיים). ג. סלטים שהוגשו בארוחה בשרית ולקחו מהם בכפית נקייה מותרים בארוחה חלבית, וחובת דרך ארץ להניח כפית הגשה מרכזית בכל סלט. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ארבע הלכות מעשיות במטבח ובשולחן: א. הנהגה נכונה לייחד שתי מלחיות נפרדות – אחת לבשר ואחת לחלב (הרמ"א וכף החיים). ב. היתר שימוש בקופסת תבלינים אחת לתבשילי בשר וחלב מאחר שאין היד סולדת בזיעה במקום הקופסה (סימן צב). ג. דין פלאפל שטופל במלקחיים בשריים (אין לאוכלו עם גבינה אך אין להמתין אחריו שש שעות). ד. היתר שימוש בסוכר שנפלו בו טיפות חלב ובכפית חלבית לתה וקפה בארוחה בשרית. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות הפרדה בין אכילת דגים לאכילת בשר או עוף מחשש סכנה לחולי צרעת (מסכת פסחים ושולחן ערוך סימן קטז), וביאור גדרי סכנה זו בדברי הפוסקים (דברי מלכיאל, תורת חסד ורבי צדוק הכהן מלובלין). כמו כן מתבארת חובת קינוח הפה באכילה ושתייה ורחיצת או קינוח הידיים משומן בין דגים לבשר או להיפך על פי כף החיים, פרי תואר וזבחי צדק. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיון בשו"ת בית יהודה עייאש, שבות יעקב והחיד"א לעניין רחיצת ידיים בין עוף לדג, דברי הרמב"ם בהלכות דעות להקדים מאכל קל לכבד (דגים תחילה ואחר כך עוף ובשר), החובה להחליף צלחת וסכו"ם בין מנת דג למנת בשר (במיוחד באולמות אירועים), וההיתר לשני אנשים המכירים זה את זה לאכול על שולחן אחד זה דגים וזה בשר ללא היכר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אפיית דגים ובשר יחד בתא אחד בתנור: לכתחילה אין לאפותם יחד אלא אם כן אחד מהם מכוסה, אך בדיעבד שכבר אפו אותם יחד מותרים באכילה. החלק מבאר את סוגיית הגמרא בפסחים (מחלוקת רבא מפרזיקיא ומר בר רב אשי) ואת שלושת התירוצים בשו"ת באר שבע, חתם סופר ודברי מלכיאל מדוע פסקו הרמב"ם והרי"ף להקל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין תערובת דגים ובשר (נפילת רוטב דגים או חתיכת דג לסיר בשר או להיפך): הדג או הרוטב בטלים בשישים, ואם אין שישים בתבשיל מותר אף להוסיף לתבשיל כדי להשלים לשישים ולבטל את חשש הסכנה (שו"ת יביע אומר, מגן אברהם וחתם סופר). כמו כן מובאת תשובה למעשה להתיר סירי דגים שנשפכה לתוכם בטעות אבקת מרק עוף בשרית. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חלקו הראשון של מעשה מרתק שאירע בשבת חתן: סבתא שרצתה להשביח את סיר החמין המרכזי שפכה לתוכו בתום לב את רוטב הדגים העשיר שנותר מסעודת ליל שבת, מבלי לדעת שהדבר אוסר את החמין מחמת סכנת בשר ודגים, והדילמה הקשה שניצבה בפני רב הקהילה כיצד לבשר לציבור הגדול את דבר האיסור בנעימות ובדרכי נועם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חלקו השני של המעשה המרגש על סיר החמין והדגים: דרשתו החכמה של רב הקהילה שהלהיבה את הציבור בקבלת רצון הבורא בשמחה ובשירה למרות השלכת החמין, והווידוי המפתיע של המבשלת ביום ראשון בבוקר שגילה כיצד גלגלו מן השמים שיישפך רוטב הדגים לסיר החמין כדי להציל את הרב והציבור מאכילת בשר שהוחלף בערב שבת בבשר שאינו "חלק". מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סקירת הפוסקים החוששים לסכנה באכילת דגים עם חלב או גבינה – רבנו בחיי בפירושו על התורה, מהר"ם מקראקא, בית לחם יהודה, אוצר החיים, שארית יהודה ושו"ת בית דוד – אל מול דברי ערוך השולחן, יד יהודה לנדא, הפחד יצחק והאהל יצחק, והכרעת הזבחי צדק, הרב פעלים ומרן זצוק"ל שבני ספרד נזהרים בזה לכתחילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יישוב לשון מרן בשולחן ערוך (סימן פז וסימן צז) שדיבר מדיני בשר בחלב ולא מדיני סכנה, וביאור ההלכה שבין אכילת דגים לאכילת חלב די בקינוח הפה ובקינוח הידיים במפית ללא צורך ברחיצתן במים. בנוסף מובאת ההלכה כי המטגנים או האוכלים דגים עם חמאה יש להם על מה לסמוך (מהר"ם מקראקא, בית לחם יהודה, אדני פז ופרי מגדים). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור דין אכילת דגים עם חמאה: מחלוקת גאוני בגדאד – הרב בן איש חי בשו"ת רב פעלים שהחמיר גם בחמאה, מול רבו הגאון רבי עובדיה סומך בשו"ת זבחי צדק שהתיר על פי הוראות מרן החיד"א ("מיוסף עד יוסף לא קם כיוסף") ועדות חכמי בגדאד ואשכנז, ומסקנת מרן בשו"ת יביע אומר ויחוה דעת שהמקילים בדגים עם חמאה יש להם על מה לסמוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן בשו"ת יחוה דעת כי דגים שהתבשלו או נאפו עם חלב או גבינה (כגון פיצה עם גבינה צהובה וטונה או אנשובי) מותרים באכילה בדיעבד אף לבני ספרד. מתוך כך מתבארים דיני אורח ספרדי בבית אשכנזי, ספרדי המארח אשכנזים בביתו, ובעל ספרדי שנשא אשה אשכנזייה שהכינה פיצה עם אנשובי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך הלכות פיצה עם גבינה ודגים: דין אשה ספרדייה הנשואה לאשכנזי, שליח של פיצרייה שטעה והביא מגש פיצה עם אנשובי (ומדוע אין חובה להודיע או לשלם תוספת), היתר קניית פיצה מוכנה עם אנשובי בחנות כשהוכנה כבר, והדרכה לזוג בעלי תשובה ספרדים שלא להחמיר על האשה במקום צער. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביסוס ההלכה שמותר לקנות לכתחילה פיצה עם גבינה ואנשובי שכבר נאפתה בחנות: הבאת תשובת המהרי"ל לעניין פת שנאפתה עם צלי, והכרעת מרן הבית יוסף שחלק עליו ופסק כי מה שהותר בדיעבד הרי הוא היתר גמור ומותר לקנותו אף כשיש מאכל אחר, עם ראיות מהמשנה במסכת עבודה זרה, הרמב"ם ושו"ת הרשב"א לעניין קניית שמן ודבש מגויים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סקירת המציאות הרווחת בזמננו בארץ ובחו"ל במכירת פיצות וטוסטים עם דגים וגבינה בהכשרים מהודרים לבני אשכנז ולרבים מבני ספרד, דברי היד יהודה לנדא וכף החיים (סימן קעג) שחשש הסכנה תלוי בטבע המקום והזמן, ועדות הרה"ג יוסף חיים יונה שליט"א (בספר שולחן יוסף) על הוראת מרן זצוק"ל לנכדו שלמד בישיבה להתיר אכילת דג עם גבינה שהוגשו בארוחת הערב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שלוש הלכות מסכמות בדיני דגים בחלב: א. בעל תשובה אשכנזי שחזר בתשובה על ידי רב ספרדי ונוהג כספרדים רשאי להמשיך לאכול דגים בחלב. ב. בעלי תשובה ספרדים שהיו רגילים לאכול פיצה עם דגים שנים רבות ולא ניזוקו יש להקל להם להמשיך בכך. ג. פסק גדולי הדור (מרן זצוק"ל, הגרי"ש אלישיב, הגרש"ז והגר"מ מאזוז) שג'לטין דגים במעדני חלב ויוגורט מותר לכתחילה ללא חשש. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור הכלל ההלכתי היסודי "נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא" (נ"ט בר נ"ט של היתר): מאכל פרווה (כגון אטריות, ביצה או מאפה) שהתבשל או נאפה בסיר, מחבת או תבנית בשריים נקיים – מותר לכתחילה לאוכלו עם גבינה, וכן להיפך מכלי חלבי לבשר (ולכן עוגות פרווה ב"חזקת חלבי" הן פרווה). החלק מביא את סוגיית הגמרא בחולין (מחלוקת רב ושמואל) והכרעת מרן בבדק הבית להתיר אף לכתחילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת מרן זצוק"ל על דברי הגר"ש משאש והוכחה שקיבלנו הוראות מרן גם במה שכתב ב"בדק הבית" להתיר נ"ט בר נ"ט לכתחילה. לצד זאת מבואר מנהג בני אשכנז להחמיר לכתחילה בכלי בן יומו ולהקל בכלי שאינו בן יומו, היתר חימום פיתות במיקרוגל בשרי או אפיית בורקס פרווה בתנור לאכילה עם חלב, ודין מאכלים פרווה שהונחו על מכסה סיר בשרי סגור (בישול בחום הסיר). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור דין בישול על גבי מכסה סיר החמין: תשובת הבן איש חי בשו"ת רב פעלים ושו"ת הלכות קטנות שביצים המונחות על גבי מכסה קדירת חמין בשרית שפיה אטום מותרות באכילה עם חלב עצמו (וכל שכן שאין להמתין אחריהן שש שעות) מדין נ"ט בר נ"ט דהיתרא, ואף לבני אשכנז יש להקל בכך מאחר שבזיעה דרך הכיסוי הטעם קלוש ביותר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכת "נותן טעם בר נותן טעם באוכלים": כשם שנ"ט בר נ"ט מותר בכלים, כך מותר גם בין מאכל למאכל (כדעת רש"י, הראבי"ה, הרי"ף, הרמב"ם, הרמב"ן ושו"ת פני אריה). לכן תפוח אדמה או ביצה שהתבשלו עם בשר וחוממו לאחר מכן בתוך מרק ירקות פרווה או אורז – אינם הופכים את המרק או האורז לבשריים, ומותר לאכול את המרק או האורז עם גבינה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור דברי שו"ת פני אריה בדין "נ"ט בר נ"ט בלח" (תפוח אדמה שהתבשל במרק בשרי לאחר הוצאת הבשר): הפני אריה החמיר משום שברוטב יש תערובת של חלקיקי בשר, אולם מדברי הטור ומרן השולחן ערוך (סימן פט) שהתירו מן הדין אכילת גבינה אחר תבשיל של בשר מוכח שאין ברוטב ממשות בשר, ולכן יש מקום להקל באכילת חלב לאחר תפוח אדמה שהתבשל במרק לבדו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור הלכתי בדין האוכל צ'יפס שטוגן בשמן שטיגנו בו בשר או שניצל: נחלקו רבני דורנו (בקובץ בית יוסף ובשו"ת ברכת יהודה) האם צריך להמתין אחריו שש שעות לאכילת חלב, ולהלכה אם טעם את הצ'יפס ואינו מרגיש בו טעם של בשר כלל – אינו צריך להמתין שש שעות, על פי פסק השולחן ערוך בסימן צו ובסימן צח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות אפיית לחם חלבי או בשרי (שולחן ערוך סימן צז): חכמים אסרו ללוש עיסת לחם עם חלב או עם שומן בשר שמא ישכח ויאכל את הלחם עם המין השני, ואם אפה – כל הפת אסורה אף לאוכלה לבדה. לצד זאת מבוארים שני ההיתרים מהגמרא בפסחים ("כעין תורא שרי"): א. אפיית כמות קטנה המספיקה לסעודה אחת בלבד. ב. עשיית שינוי והיכר ברור בצורת הלחם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי הב"ח והרמ"א על מנהג אפיית חלות שבת וחג השבועות בשינוי צורה, וביאור ההלכה לגבי "עיסה מתוקה": מותר לערב חלב בעיסה שנילושה בסוכר או בדבש עד שנעשית מתוקה ממש כעוגה (כמבואר בשו"ת מהרי"ט, זבחי צדק וכף החיים), מאחר שאין דרך לאכול עוגה מתוקה עם בשר, וכמנהג הראשונים בארחות חיים בלישת חלות בדבש וחלב לילדים הנכנסים לתלמוד תורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שלוש הלכות במאפים חלביים ובשריים: א. היתר מכירת סופגניות חלביות שעיסתן מתוקה (תוך הצבת שלט ברור לקונים כדי שלא יאכלו אותן תוך שש שעות לבשר). ב. היתר אפיית מאפים הממולאים בחתיכות גבינה, שוקולד חלבי או בשר הניכרים לעין (סמבוסק, פיתה עם בשר, לחמניות שוקולד). ג. מקור המנהג לאפות בורקס גבינה בצורת משולש (החיד"א, כף החיים, בן איש חי ומסכת בבא מציעא). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
החובה לייחד שתי מערכות כלים נפרדות ומסומנות לבשר ולחלב להצלה ממכשול (שו"ת יביע אומר), לעומת כלי זכוכית (צלחות וכוסות) שאינם בולעים ואינם פולטים כלל ודי בהדחתם היטב במים כדי להשתמש בהם לחלב חם ואחר כך לבשר רותח לדעת רוב הראשונים, מרן השולחן ערוך, ואף לבני אשכנז כדברי כנסת הגדולה, מנחת יעקב ותשובות והנהגות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת שו"ת משנה הלכות על מנהג גדולי אשכנז להקל בכלי זכוכית לבשר וחלב ("אל תטוש תורת אמך"), פסק מרן בשו"ת יביע אומר להתיר שימוש בכלי פיירקס ודורלקס לבשר וחלב בזה אחר זה כפי שהיה מנהגו של מרן זיע"א, וההלכה שאין צריך לייחד כלים למאכלי פרווה ומותר לבשל דגים או ביצה בכלי בשרי או חלבי נקי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין כיור המטבח להדחת כלי בשר וכלי חלב: מן הדין די בכיור אחד להדחת שניהם (שולחן ערוך סימן צה), ומבואר מדוע בכיור של ימינו אין חשש מחמת סבון הכלים הפוגם את השומן ותחלופת המים. כמו כן מתבאר ההיתר לשפוך מים רותחים לפתיחת סתימה בכיור משותף שבו מדיחים כלי בשר וחלב מכוח כמה וכמה ספיקות להקל (שו"ת יביע אומר חלק ז). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שלוש הלכות מעשיות בהנהגת המטבח: א. משטח שיש – טוב לייחד משטח לבשר ומשטח לחלב, ובשיש אחד יקפיד לנקותו היטב בין בשר לחלב (הרמב"ן בבית יוסף). ב. סקוטש להדחת כלים – טוב לייחד סקוטש נפרד לבשר ולחלב, אך בסקוטש אחד מותר מעיקר הדין מחמת חומרי הניקוי והמים שאינם רותחים. ג. שמן רותח שנותר מטיגון בשר – מותר לשופכו לתוך גביע גבינה ריק כדי לזורקו לאשפה (יביע אומר). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור מעמיק בהפעלת מדיח כלים לכלי בשר וכלי חלב: תיאור מפורט של שלבי פעולת המדיח (שטיפה קרה ראשונית לסילוק לכלוך ממשי, עירוב סבון וחומרי הברקה, חימום ל-55–70 מעלות והרחקת שאריות במסננת), ופסק מרן בשו"ת יביע אומר (חלק י) ושו"ת יחוה דעת שמותר לכתחילה להדיח כלי בשר וחלב יחד במדיח מאחר שהמים נפגמים בחומרי הניקוי עוד טרם חומם (נותן טעם לפגם לכתחילה). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות תבניות אפייה וסוגי תנורים: חובת ייחוד תבניות נפרדות לבשר ולחלב, האיסור המוחלט להשתמש בטוסטר אחד לבשר וחלב, ייחוד תא לבשר ותא לחלב בתנור דו-תאי. בתנור בעל תא אחד – המנהג לכתחילה להמתין 24 שעות, לנקותו ולהפעילו כ-20 דקות בחום גבוה, ובשעת הדחק (או לצורך שבת ואורחים) די בניקוי והפעלה 20 דקות בחום גבוה ללא המתנת 24 שעות (יביע אומר). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני אפייה בתנורי עץ ואבן (טאבון, פרנה, אשתנור) שבהם האש שורפת את הזיעה ומותר לאפות בהם בשר וחלב בכלים נפרדים או כשאחד מכוסה בבצק, לצד הנחיות מעשיות לתנור חשמלי: היתר אפיית מאכל פרווה יחד עם חלבי או בשרי בתא אחד כשאחד מהם מכוסה בנייר כסף (המאכל הפרווה נשאר פרווה), השארת תנור תא אחד פרווה בקביעות על ידי כיסוי התבניות, ושימוש בתנור של צימר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שורש דין זיעה (אדים) בהלכה: אדים העולים מן התבשיל דינם כממשו של התבשיל (שולחן ערוך סימן צב וסימן תנא). החלק מבאר את ראיית האבן יקרה מדין צליית שני פסחים בתנור (פסחים עו) ואת דחייתה על פי הרמב"ם והפוסקים שרק זיעת משקים אוסרת ולא זיעת אוכלים יבשים, וכי בחלל התנור ההבל מתפזר ויוצא מיד עם פתיחת הדלת וחום הדפנות שורף את הזיעה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הסבר דין ליבון קל שקש נשרף עליו (שולחן ערוך סימן תקט וסימן תנא) הפועל בהסקת התנור מראש לפני האפייה לשריפת כל שאריות הזיעה, ופירוט שבעת הצירופים ההלכתיים להקל בתנור חשמלי (היעדר זיעה באוכלים, חום רתיחה המונע קבלה, שריפת זיעה, אי-ירידת הזיעה לתבשיל, טעם קלוש שאינו בשר בחלב, ביטול בשישים והסקה מקדימה). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון מעמיק בדברי מרן זצוק"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ה יורה דעה סימן ז אות ז): סניף חשוב להיתר בהסקת התנור רבע שעה לפני האפייה הפועלת כליבון קל, והבאת תשובת שו"ת שאילת יעב"ץ (חלק א סימן צג) ופסק הט"ז והחיד"א שהתנור מתלבן ומתנקה מיד על ידי ההיסק והאוסר את המאכל והכלי בחינם הריהו מן המתמיהים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך ביאור דברי מרן ביביע אומר: דברי הגאון רבי עובדיה הדאיה בשו"ת ישכיל עבדי (חלק ז) להתיר תנור לכתחילה מאחר שגג התנור רחוק וההבל מתפשט ויוצא עם פתיחת הדלת ונשרף בהיסק, ומה שהעיד מרן הראשון לציון שליט"א על דעת מרן זצ"ל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין "ריחא" (ריח המתפשט בתנור ללא זיעה): סוגיית הגמרא בפסחים (מחלוקת רב ולוי בצלי כשר וטרף בתנור אחד) ועבודה זרה (אביי ורבא), מחלוקת הראשונים – הרי"ף, הרמב"ם ורש"י שפסקו שריחא בדיעבד מותר אך לכתחילה אסור, מול הר"ן, הרז"ה, הרמב"ן והרא"ה שהתירו ריחא אף לכתחילה. לכן לכתחילה אין לצלות יחד בשר וגבינה מגולים על קרקעית התנור, אך בדיעבד מותרים באכילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר אפייה וצלייה בריחא: א. כשהמאכלים נתונים בתוך כלים (קדירות או תבניות נפרדות) – מותר לכתחילה לאפותם יחד בתנור אחד אפילו כשפי הקדירות מגולה (הרשב"א, הר"ן, אורחות חיים והבית יוסף). ב. כשאחד המאכלים מכוסה (בקערה, בנייר כסף או בבצק) – מותר לכתחילה לאפותם יחד אפילו בתנור קטן וסתום (המרדכי, הגהות מיימוניות, מהרא"י, אורחות חיים והכל בו). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
לשון מרן השולחן ערוך (סימן צז סעיף ג וסימן קח סעיפים א-ב) והכרעת הרמ"א: בתנור גדול שפיו פתוח מותר לצלותם יחד, ובתנור קטן אם אחד מהם מכוסה בקערה או בבצק (כמו בורקס) מותר לצלותם יחד לכתחילה (איסור והיתר הארוך, כנסת הגדולה, אליה זוטא, ערוך השולחן, הרדב"ז והחיד"א). ומכאן שבתנור חשמלי, כיסוי אחד המאכלים מועיל לחלוטין מכל ריחא וזיעה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעשה מופלא שמסר הגאון רבי ירמיה מנחם כהן שליט"א (ראב"ד פריז) בשם כ"ק האדמו"ר מצאנז זצ"ל בעל שפע חיים: בסעודה גדולה בניו יורק למען בית החולים לניאדו, עמד האדמו"ר בתוקף מול בעל הקייטרינג להשאיר כף בדלת התנור כדי לאפשר לזיעה לצאת ולמנוע מכשול כשרותי. לבסוף התברר שדווקא הודות לכף זו ניצלו כל העופות מלהישרף, ומכאן הלימוד לעמוד על משמר ההלכה ללא חת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין צליית בשר וגבינה באש פתוחה אחת (שולחן ערוך וכף החיים שמעיקר הדין מותר כשהריח מתפזר אך אין להמליץ על כך למעשה), והלכות בישול קוסקוס באדים מעל סיר מרק בשר: האדים מבשלים את הקוסקוס ועושים אותו בשרי לאוסרו עם חלב, אך מותר לאכול חלב מיד לאחר הקוסקוס ללא המתנת שש שעות וללא קינוח והדחה כפי שהעלו פרי הארץ, החיד"א, כף החיים ורב פעלים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מקיפות בשימוש במיקרוגל לבשר ולחלב: דפנות המיקרוגל אינן מגיעות לחום שהיד סולדת בו ולכן די בניקיונו ללא הכשר ביניהם אך חובה לייחד כיסויי פלסטיק נפרדים לבשר ולחלב, הסבר מנגנון החימום משו"ת מעשה חושב, היתר חימום אוכל כשר במיקרוגל בעבודה באמצעות כיסוי אטום, ודרך הכשרת מיקרוגל שדפנותיו התחממו על ידי הפעלת כוס מים עם סבון. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פתיחת פרק הלכות תערובות: דין חתיכת בשר קרה שנפלה לחלב קר שמותרת באכילה לאחר שטיפה (למעט מאכל רך הסופג את החלב), והגדרת "קר" בהלכה ככל שאין היד סולדת בו. כמו כן מתבארת ההבחנה היסודית בין "כלי ראשון" המבשל ואוסר את כולו לבין "כלי שני" שאינו מבשל ובדיעבד די לו בהדחה בלבד (תוספות, בית יוסף ושולחן ערוך סימן קה וסימן תמז). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין חתיכת בשר שנפלה לחלב רותח בכלי ראשון שהיד סולדת בו: החתיכה עצמה נאסרת באכילה ובהנאה, ואילו החלב מותר אם יש בו פי שישים כנגד החתיכה. החלק מבאר את מקור תקנת חכמים לשער בשישים בכל האיסורים אף שמדין תורה רוב האיסורים בטלים בפחות מכך (תוספות והר"ן בחולין), ואת הדין אם נרגש טעם האיסור אף ביותר משישים (הרא"ש והבית יוסף בסימן צח). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שני מעשים מאלפים מגדולי הדורות בדיני תערובות בשר בחלב: א. חוכמתו של הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל (רבה של ירושלים) שבחקירת החלבן בערב שבת גילה כי החלב היה מהול במים וכך התיר סיר בשר של משפחה ענייה בשיעור שישים. ב. תשובתו השנונה של הגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל (רבה של פראג) לשר המלכות שלעג על דיני תרנגולת שהתבשלה עם קורטוב חמאה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
כללי "אין מבטלים איסור לכתחילה" (הרמב"ם ושולחן ערוך סימן צט): באיסור תורה (כגון בשר בהמה שנפל לחלב בפחות משישים) אסור להוסיף היתר כדי לבטלו, ואילו באיסור דרבנן (כגון עוף שנפל לחלב מעצמו) לבני ספרד מותר להוסיף חלב או מים עד שיהיה שישים. גם לבני אשכנז המחמירים בדרבנן כדעת הרמ"א, במקום הפסד מרובה או לכבוד שבת, יום טוב ואורחים מותר להוסיף ולבטל (רעק"א ויביע אומר). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
גדר "הפסד מרובה" (שהתורה חסה על ממונם של ישראל ולכן אף אדם עשיר רשאי לתת את המאכל לחברו שעבורו זה הפסד מרובה), ובירור הלכתי במקרה שנפל עוף לסיר חלב בפחות משישים ורוצים להוסיף חלב או מים כדי לבטלו: רשאים להוסיף ולהרתיח באותו סיר עצמו מאחר שבהוספת השישים מתבטל גם הטעם הבלוע בדפנות הסיר (שולחן ערוך סימן צט ושו"ת רב פעלים). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אשכנזי שנשפך לו חלב לתבשיל עוף בפחות משישים: רשאי לתיתו במתנה לחברו הספרדי שיוסיף עליו עד שישים, ולאחר שהספרדי ביטלו בשישים מותר גם לאשכנזי לאכול ממנו. בנוסף מתבארת הלכת "טעימת גוי" בתערובת שאין בה שישים אך מסתבר שאין טעם האיסור ניכר בה (על ידי גוי "מסיח לפי תומו" או גוי "קפילא" טבח אומן, כדברי הרשב"א, התוספות והר"ן בחולין צז). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור הלכת טעימת גוי: שיטת הרמב"ם וביאור מרן הבית יוסף שדי באחד משני תנאים – או גוי טבח אומן ("קפילא") או גוי מסיח לפי תומו (והטעם בפרי חדש משום שחושש לשקר), ופסק מרן בשולחן ערוך (סימן צח, סימן צב וסימן פז) לסמוך על טעימת גוי מסיח לפי תומו, לעומת דברי הרמ"א שאין נוהגים עכשיו לסמוך על גוי ומשערים הכול בשישים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ארבעה נושאים בהלכות תערובות: א. "טעימת ישראל" שטעם בלא יודעין מתבשיל שנפל בו איסור ואמר שאין בו טעם איסור – מועילה אף לבני אשכנז. ב. הוראתו החכמה של רבי שמואל סלנט למשפחה אשכנזית על ידי טעימת גוי ואחריו טעימת ספרדי (בשבח הגרי"ש אלישיב). ג. היתר בשר שנפל לחלב בכלי שני לאחר שטיפה. ד. דין חלב או גבינה שנפלו לסיר בשר בכלי ראשון. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור מאמר חז"ל במסכת ברכות "גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים" על פי פירוש המהרש"א בחולין: ירא שמים שמחמיר על עצמו מספק זוכה ל"אשרי איש ירא את ה'" בעולם הבא, אבל תלמיד חכם המייגע את עצמו בספרי הפוסקים ובבית יוסף כדי לברר את ההלכה לאמיתה ולמצוא כוחא דהיתרא מבוסס – זוכה לשני עולמות: "אשריך בעולם הזה" שאוכל את המאכל, ו"טוב לך לעולם הבא" בעמל התורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות "מין במינו יבש ביבש" (שולחן ערוך סימן קט): חתיכת איסור שהתערבה בשתי חתיכות היתר דומות מאותו מין ואינה ניכרת – בטלה ברוב מן התורה ("אחרי רבים להטות") וכל החתיכות מותרות באכילה זו אחר זו (רק שלא יאכל את שלושתן בבת אחת). לצד זאת מובאים החריגים שבהם גזרו חכמים שאין ביטול (חתיכה הראויה להתכבד, בריה ודבר שבמניין) המחייבים שאלת חכם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור השקפתי והלכתי יסודי: מאכל איסור שהתבטל ברוב או בשישים על פי כללי התורה הוא היתר גמור ואינו מטמטם את הלב כלל, כי "עבירה מטמטמת" וכאשר התורה התירה אין כאן עבירה (יומא לט ומהר"ל מפראג). אדרבה, התוספות יום טוב, מהר"ם מרוטנבורג, הרש"ל והרמב"ם בשו"ת פאר הדור מזהירים כי המחמיר לאסור דבר שהתבטל כהלכה קרוב לחשש מינות ומאבד ממון ישראל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי הבני יששכר והשל"ה הקדוש כי אכילת תבשיל שהותר על פי כללי התורה בביטול איסור היא מצווה ובירור ניצוצות קדושה ("יאכלו ענווים וישבעו"). בנוסף מובאת שאלה בדיני ממונות ותערובות: חתיכת נבלה של ראובן שנפלה והתבטלה בשתי חתיכות כשרות של שמעון – האם שמעון משלם לראובן שווי חתיכה כשרה או שווי חתיכת נבלה בלבד (שו"ת יביע אומר חלק ד חו"מ סימן ד). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין "איסור שטעמו פגום" (שולחן ערוך סימן קד): תבשיל שנפל לתוכו יתוש, זבוב, נמלה או כל שרץ מאוס שטעמו פגום – זורק את השרץ והתבשיל מותר באכילה ללא צורך בפי שישים (ודי ברוב היתר), והסיר אינו צריך הכשר כלל. החלק מבאר את מקור הדין מהפסוק "לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה" (עבודה זרה סז) ואת דברי הרשב"א, רבנו פרץ, הר"ן והבית יוסף. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יישוב קושיית הרשב"א בתורת הבית: כיצד מתבטל שרץ מאוס כזבוב ויתוש ברוב בלבד גם אם טעמו הפגום מורגש בתבשיל? התורה אסרה שרץ מאוס ופגום רק באכילת ממשו בעין, אך בתערובת שבה הולכים אחר נתינת טעם – טעם פגום אינו אוסר כלל אלא אדרבה פוגם את ההיתר המרובה (וכן כתבו הריב"ש, הסמ"ג והמרדכי שדבורים וזבובים הרי הם כנבילה סרוחה מעיקרה). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך ביאור דין דברים מאוסים בשו"ת הרשב"א (חלק א סימן קא): החילוק בין בריה שאינה מאוסה (כגיד הנשה וציפור אסורה) לבין שרץ מאוס כזבוב ויתוש, ביאור המשנה במסכת תרומות לעניין הטועם טעם פשפש בפיו (לפי הרשב"א ולפי הרמב"ם מדין בל תשקצו), ופסק מרן השולחן ערוך והרמ"א (סימן קד וסימן קז) להקל ולסנן במקום שאפשר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן