“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

הלכות עבודת טבח יהודי במסעדה של גויים או עובדת משק בית בבתי גויים: האיסור המוחלט לבשל עבורם בשר בחלב ממש, לעומת גדרי הקולא הזמנית בשאר מאכלים אסורים לצורך פרנסה. כמו כן נידונה בהרחבה שאלת בישול בשר עבור גויים בסירים חלביים שלהם לאחר הדחה, גדרי כלי בן יומו ואינו בן יומו, וצירוף סברת "לינת לילה פוגמת". מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור הכלל ההלכתי היסודי "נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא" (נ"ט בר נ"ט של היתר): מאכל פרווה (כגון אטריות, ביצה או מאפה) שהתבשל או נאפה בסיר, מחבת או תבנית בשריים נקיים – מותר לכתחילה לאוכלו עם גבינה, וכן להיפך מכלי חלבי לבשר (ולכן עוגות פרווה ב"חזקת חלבי" הן פרווה). החלק מביא את סוגיית הגמרא בחולין (מחלוקת רב ושמואל) והכרעת מרן בבדק הבית להתיר אף לכתחילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
גדר "הפסד מרובה" (שהתורה חסה על ממונם של ישראל ולכן אף אדם עשיר רשאי לתת את המאכל לחברו שעבורו זה הפסד מרובה), ובירור הלכתי במקרה שנפל עוף לסיר חלב בפחות משישים ורוצים להוסיף חלב או מים כדי לבטלו: רשאים להוסיף ולהרתיח באותו סיר עצמו מאחר שבהוספת השישים מתבטל גם הטעם הבלוע בדפנות הסיר (שולחן ערוך סימן צט ושו"ת רב פעלים). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מעשיות בהכשרה: הכשר תבנית אפייה מבשרי לחלבי, הדרישה לביצוע ההגעלה על ידי בקי בהלכה, חובת ניקוי הכלי וקרצופו קודם ההגעלה, וזמן ההגעלה – שהיית 24 שעות (שאינו בן יומו) בכלי איסור לעומת כלי היתר ומנהג אשכנז. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסוד הרשב"א בחיוב הכשר כלים שנבלעו מבישולי גויים, דין טעה ובישל בכלי בן יומו שהתבשיל מותר באכילה בדיעבד, ופסיקת כף החיים בשיפוד של גוי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן