“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

דין אשכנזי שנשפך לו חלב לתבשיל עוף בפחות משישים: רשאי לתיתו במתנה לחברו הספרדי שיוסיף עליו עד שישים, ולאחר שהספרדי ביטלו בשישים מותר גם לאשכנזי לאכול ממנו. בנוסף מתבארת הלכת "טעימת גוי" בתערובת שאין בה שישים אך מסתבר שאין טעם האיסור ניכר בה (על ידי גוי "מסיח לפי תומו" או גוי "קפילא" טבח אומן, כדברי הרשב"א, התוספות והר"ן בחולין צז). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור הלכת טעימת גוי: שיטת הרמב"ם וביאור מרן הבית יוסף שדי באחד משני תנאים – או גוי טבח אומן ("קפילא") או גוי מסיח לפי תומו (והטעם בפרי חדש משום שחושש לשקר), ופסק מרן בשולחן ערוך (סימן צח, סימן צב וסימן פז) לסמוך על טעימת גוי מסיח לפי תומו, לעומת דברי הרמ"א שאין נוהגים עכשיו לסמוך על גוי ומשערים הכול בשישים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכרעת מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ח יורה דעה סימן י): כאשר יש קרוב לשישים כנגד האיסור וקרוב לוודאי שאין טעם איסור בתבשיל, סומכים על טעימת גוי מסיח לפי תומו במקום הפסד מרובה או כשיש סניף נוסף להקל (כי התורה חסה על ממונם של ישראל), וטוב להוסיף לאחר מכן על התבשיל עד שיהיה בו שישים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין "פליטה מועטה" (חתיכת בשר שלא נמלחה ונתבשלה בתבשיל, או כף שבלעה איסור ונפלה לתבשיל היתר שאין בו שישים כנגד כל החתיכה או הכף): אף שלהלכה משערים שישים כנגד כל החתיכה והכף, מאחר שלדעת הראב"ד (בשו"ת תמים דעים), רבי יוסף בן פלאת, האשכול, העיטור, הראבי"ה ואורחות חיים משערים רק כנגד הפליטה המועטה – יש לצרף סברא זו כסניף ולסמוך על טעימת גוי שאין טעם איסור בתבשיל (וכן בשו"ת הרדב"ז). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ארבעה נושאים בהלכות תערובות: א. "טעימת ישראל" שטעם בלא יודעין מתבשיל שנפל בו איסור ואמר שאין בו טעם איסור – מועילה אף לבני אשכנז. ב. הוראתו החכמה של רבי שמואל סלנט למשפחה אשכנזית על ידי טעימת גוי ואחריו טעימת ספרדי (בשבח הגרי"ש אלישיב). ג. היתר בשר שנפל לחלב בכלי שני לאחר שטיפה. ד. דין חלב או גבינה שנפלו לסיר בשר בכלי ראשון. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור דין סיר בשרי בן יומו שטעו ובישלו בו חלב. מעיקר הדין אם יש בתבשיל פי שישים כנגד כל נפח דפנות הסיר, התבשיל מותר, אך אם אין שישים התבשיל והסיר אסורים. כמו כן מובאים דברי מרן השלחן ערוך, הרמ"א והכף החיים לגבי בישול ירקות ודגים לכתחילה בסיר שאינו בן יומו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני סיר שבישל בו ביממה האחרונה מעט בשר וטעה ובישל בו חלב, וכן דין ספק בן יומו אם עברו 24 שעות או שעבר עליו לילה שלם. הדיון כולל את שיטת רוב הראשונים הסוברים שעבר לילה שלם נחשב שאינו בן יומו, ופסיקת ההלכה להקל רק בספק בן יומו שעבר עליו לילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בחינת האפשרות לסמוך על טעימת גוי בספק כף שנפלה לסיר כשיש סניף להקל, וכן דין כף חדשה שמשקלה ידוע ונפלה לסיר עם כמות בשר מוגדרת – שבכהאי גוונא אין צורך לשער פי שישים כנגד כל משקל הכף, אלא די בשישים כנגד כמות הבשר שהייתה בסיר בלבד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכשרת סיר שבושל בו בשר ללא מליחה, דין ספק אם נמלח הבשר קודם הבישול שהבשר מותר משום חזקה, דין בשר שנטחן ללא מליחה שאין לו תקנה בבישול ודינו בצלייה בלבד, ודין בשר שנמלח אך שכחו להדיחו קודם הבישול (רשב"א). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן