“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

"פרשת השבוע וארא דבר תורה". הרמבם כתב לבנו במכתב: שפרעה הוא אזהרה לכולנו – האומנם?! ראו מה קרה לאדם שמונחה ע"י היצר שלו… מדוע אצל המן הרשע כתוב "ויאמר המן בליבו", אבל אצל חנה אימו של שמואל הנביא כתוב: "וחנה היא מדברת אל ליבה"?! שרשרת הפיקוד של המוח, הלב והכבד…
מעשה מרתק שסיפר מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל על סמיכות הפרשיות שבין מצוות הבאת ביכורים לאיסור בישול גדי בחלב אמו. הסיפור מציג את ההסבר לכך שהתורה הזהירה שלא לבשל בשר וחלב ולהשקות בהם שורשי אילנות אפילו לצורך גידול פירות משובחים למצוות ביכורים, ואת תגובתו המופלאה של החוזה מלובלין ברוח קודשו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור גדר "בשר בהמה" האסור בבישול בחלב מן התורה: אף שהתורה נקטה בלשונה "גדי", האיסור כולל כל בשר בהמה טהורה לרבות פרה, שור, עגל, כבש, איל, כבשה, טלה, תיש ועז. החלק מביא את לימוד הגמרא במסכת חולין, דברי הרמב"ם וביאור הגאון רבי חיים קניבסקי זצ"ל מדוע דיבר הכתוב דווקא בגדי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מקור החובה להמתין שש שעות בין אכילת בשר בהמה, חיה או עוף לבין אכילת מאכלי חלב, מדברי מר עוקבא במסכת חולין ("לסעודה אחריתא אכילנא"). החלק סוקר את שיטת התוספות ורבנו תם מזה, ואת שיטת רוב הראשונים (הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש, רש"י, הרשב"א ועוד) ופסק הטור ומרן השולחן ערוך מזה, ששיעור סעודה אחרת הוא שש שעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין קטן בר הבנה (כבן חמש או שש) הלוקח שוקולד חלבי מעצמו בתוך שש שעות לאכילת בשר: מאחר שלא נותנים לו בידיים, ומאחר שאין זה איסור עצמי אלא איסור שהזמן גורמו ושיש ראשונים המתירים אותו אף לגדולים, פעמים שיש להעלים עין ולא לגעור בו מיד, אלא להסביר לו בנחת בפעם אחרת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין האוכל מאכל חלבי ולפתע נזכר שהוא בתוך שש שעות לאכילת בשר: חובה עליו להפסיק מיד את אכילתו ולעשות תשובה על שנכשל בהלכה. החלק מביא את דברי הכף החיים (בשם הדעת קדושים) ומבאר מדוע יש לדחותם על פי דברי מרן הבית יוסף שפסק כי המתנת שש שעות אחר אכילת בשר היא הלכה גמורה מן הדין כדעת הרמב"ם ולא רק מנהג או גדר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין "ריחא" (ריח המתפשט בתנור ללא זיעה): סוגיית הגמרא בפסחים (מחלוקת רב ולוי בצלי כשר וטרף בתנור אחד) ועבודה זרה (אביי ורבא), מחלוקת הראשונים – הרי"ף, הרמב"ם ורש"י שפסקו שריחא בדיעבד מותר אך לכתחילה אסור, מול הר"ן, הרז"ה, הרמב"ן והרא"ה שהתירו ריחא אף לכתחילה. לכן לכתחילה אין לצלות יחד בשר וגבינה מגולים על קרקעית התנור, אך בדיעבד מותרים באכילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור הלכת טעימת גוי: שיטת הרמב"ם וביאור מרן הבית יוסף שדי באחד משני תנאים – או גוי טבח אומן ("קפילא") או גוי מסיח לפי תומו (והטעם בפרי חדש משום שחושש לשקר), ופסק מרן בשולחן ערוך (סימן צח, סימן צב וסימן פז) לסמוך על טעימת גוי מסיח לפי תומו, לעומת דברי הרמ"א שאין נוהגים עכשיו לסמוך על גוי ומשערים הכול בשישים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המחשה מעשית למעלת הלומד הלכה ממקורותיה בבית יוסף (במקרה של תבשיל עוף שנשפך לתוכו מעט חלב בפחות משישים – שההולך בדרכו של מרן, הרמב"ם, הרמב"ן, הרשב"א, הפרי מגדים ורעק"א מוסיף מים וירקות ומתיר את התבשיל במקום לאבדו), ומאמר חז"ל "אוהב ה' שערים המצוינים בהלכה" מתוך שיעורו של מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות "מין במינו יבש ביבש" (שולחן ערוך סימן קט): חתיכת איסור שהתערבה בשתי חתיכות היתר דומות מאותו מין ואינה ניכרת – בטלה ברוב מן התורה ("אחרי רבים להטות") וכל החתיכות מותרות באכילה זו אחר זו (רק שלא יאכל את שלושתן בבת אחת). לצד זאת מובאים החריגים שבהם גזרו חכמים שאין ביטול (חתיכה הראויה להתכבד, בריה ודבר שבמניין) המחייבים שאלת חכם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין "איסור שטעמו פגום" (שולחן ערוך סימן קד): תבשיל שנפל לתוכו יתוש, זבוב, נמלה או כל שרץ מאוס שטעמו פגום – זורק את השרץ והתבשיל מותר באכילה ללא צורך בפי שישים (ודי ברוב היתר), והסיר אינו צריך הכשר כלל. החלק מבאר את מקור הדין מהפסוק "לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה" (עבודה זרה סז) ואת דברי הרשב"א, רבנו פרץ, הר"ן והבית יוסף. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני סיר שבישל בו ביממה האחרונה מעט בשר וטעה ובישל בו חלב, וכן דין ספק בן יומו אם עברו 24 שעות או שעבר עליו לילה שלם. הדיון כולל את שיטת רוב הראשונים הסוברים שעבר לילה שלם נחשב שאינו בן יומו, ופסיקת ההלכה להקל רק בספק בן יומו שעבר עליו לילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסודות המושג ההלכתי "חתיכה נעשית נבלה" (חנ"ן): ההבדל המהותי בין שאר איסורים (כגון תפוח אדמה שבלע מנבילה ודי בשישים כנגד הבלוע בו) לבין בשר שבלע חלב ונעשה כולו גוף איסור המחייב שישים כנגד כל משקלו, ומדוע החמירו חכמים בבשר וחלב יותר מכל האיסורים שבתורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חובת הצניעות וחומרתה ההלכתית: מקורות החיוב מן התורה ומדברי חכמים, צוות האבטחה והשמירה של גדרי חז"ל המגינים על האדם ממכשול, וההבנה העמוקה שסייגי התורה אינם הגבלות שרירותיות, אלא מעקות בטיחות המצילים חיים ושומרים על טהרת המשפחה והאומה. מתוך חוברת להיות את של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
צניעות בהנהגה ואיסור נגיעה: חומרת איסור קירבה ונגיעה באנשים שאינם בעלה או קרוביה הראשונים (כולל לחיצת יד בנימוס). ביאור המושג 'דבק מגע', והעוצמה המוסרית של בת ישראל המסרבת ללחוץ יד מתוך ביטחון, אצילות והסבר מכובד. מתוך חוברת להיות את של הרב דוד שלום נקי שליט"א.

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן