“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

בירור מנהגי ימי ההמתנה: מנהג בני ספרד לחכות ארבעה ימים ומנהג בני אשכנז חמישה ימים קודם בדיקת הפסק בטהרה, דיני כלה קודם חופתה, והלכות הנחת מוך דחוק משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים. מתוך חוברת טהרה באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הנחיות מדויקות למהלך הטבילה במקווה: בדיקת הבלנית, עמידה רפויה ופישוק קל, כניסת כל הגוף והשערות תחת המים בבת אחת, נוסח ברכת הטבילה ומנהגי העדות בה, ומנהגי היציאה ופגישת אדם ביציאה מן המקווה. מתוך חוברת טהרה באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות הרחקה בסעודה בימי נידה: איסור אכילה משולחן אחד ללא היכר, סוגי ההיכר המועילים, איסור אכילה מצלחת משותפת, ודיני שיורי מאכל ומשקה של האישה בימי נידתה. מתוך חוברת טהרה באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הדרכה מקיפה ומדויקת לכלה לקראת נישואיה: חישוב ימי הוסת, בדיקת הפסק בטהרה וספירת שבעה ימים נקיים בסמוך לחופה, זמן הטבילה בלילה שלפני החתונה או ביום החופה, ודיני הרחקה בימי האירוסין. מתוך חוברת טהרה באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור מקיף של הלכות איסור יחוד עם עריות ופנויות: יחוד בבית, במשרד, במעלית וברכב, פתח פתוח לרשות הרבים, אנשים שומרי יחוד, והסיפור המטלטל על הרבי שברח מן הבית כדי להימנע מאיסור יחוד. מתוך חוברת טהרה באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הנחיות מעשיות להתנהלות יומיומית במטבח: היתר הנחת מוצרי בשר וחלב ארוזים יחד בסל קניות או בשקית אחת, דין אחסון מאכלי בשר וחלב על אותו מדף במקרר תוך שמירה שלא ייגעו זה בזה וההקפדה הנדרשת בבית שבו יש ילדים קטנים, וכן דין שימוש חוזר בקופסת אוכל עבור כריך חלבי ובפעם אחרת עבור כריך בשרי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סקירת המנהגים השונים בקרב בני אשכנז לעניין שיעור ההמתנה בין מאכלי בשר למאכלי חלב (שש שעות, ארבע, שלוש או שעה אחת), והבאת דברי גדולי הפוסקים האשכנזים – הרמ"א, הט"ז, הרש"ל, שערי דורא, חכמת אדם, ערוך השולחן, דרכי תשובה והפרי מגדים – המדגישים כי המנהג הנכון והראוי לכל בן תורה הוא להמתין שש שעות מלאות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
גדרי מצוות חינוך קטנים במצוות עשה ובמצוות לא תעשה על פי המשנה ברורה והפוסקים: חובת ההורים להפריש את ילדיהם מאיסורים, מלשון הרע, מרכילות, משקר ומקללות כדי שלא יורגלו בהם בגדלותם, וכן ההקפדה שלא להאכיל תינוקות מאכלות אסורים כדי לשמור על טהרת ליבם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין השותה אבקת מרק עוף "בשרית" המעורבת בכוס מים חמים: מאחר שכמות העוף עצמה באבקה היא מזערית ביותר (כשליש גרם בכוס מים – פי 600 מים כנגד העוף), העוף בטל בשישים במים והשותה אינו נעשה בשרי ואינו צריך להמתין שש שעות. כמו כן, אם נותרה שארית מתערובת המים בכוס, מותר לתיתה במאכל חלבי כדעת הרמ"א בתורת חטאת והאחרונים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך ביסוס ההלכה שמלח ותבלין אינם בטלים רק כשאסורים מחמת עצמם: דברי מרן הבית יוסף בשם הרשב"א וספר התרומה, ופסק השולחן ערוך והרמ"א (סימן צח וסימן קה) שמלח הבלוע מדם או מתבלין אינו אוסר יותר מן האוסרו ובטל בשישים, וממילא גם הרכיבים שבאבקת המרק הבלועים ממעט עוף כשר בטלים במים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ארבע הלכות מעשיות במטבח ובשולחן: א. הנהגה נכונה לייחד שתי מלחיות נפרדות – אחת לבשר ואחת לחלב (הרמ"א וכף החיים). ב. היתר שימוש בקופסת תבלינים אחת לתבשילי בשר וחלב מאחר שאין היד סולדת בזיעה במקום הקופסה (סימן צב). ג. דין פלאפל שטופל במלקחיים בשריים (אין לאוכלו עם גבינה אך אין להמתין אחריו שש שעות). ד. היתר שימוש בסוכר שנפלו בו טיפות חלב ובכפית חלבית לתה וקפה בארוחה בשרית. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פתיחת פרק הלכות תערובות: דין חתיכת בשר קרה שנפלה לחלב קר שמותרת באכילה לאחר שטיפה (למעט מאכל רך הסופג את החלב), והגדרת "קר" בהלכה ככל שאין היד סולדת בו. כמו כן מתבארת ההבחנה היסודית בין "כלי ראשון" המבשל ואוסר את כולו לבין "כלי שני" שאינו מבשל ובדיעבד די לו בהדחה בלבד (תוספות, בית יוסף ושולחן ערוך סימן קה וסימן תמז). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור הלכת טעימת גוי: שיטת הרמב"ם וביאור מרן הבית יוסף שדי באחד משני תנאים – או גוי טבח אומן ("קפילא") או גוי מסיח לפי תומו (והטעם בפרי חדש משום שחושש לשקר), ופסק מרן בשולחן ערוך (סימן צח, סימן צב וסימן פז) לסמוך על טעימת גוי מסיח לפי תומו, לעומת דברי הרמ"א שאין נוהגים עכשיו לסמוך על גוי ומשערים הכול בשישים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור דין סיר בשרי בן יומו שטעו ובישלו בו חלב. מעיקר הדין אם יש בתבשיל פי שישים כנגד כל נפח דפנות הסיר, התבשיל מותר, אך אם אין שישים התבשיל והסיר אסורים. כמו כן מובאים דברי מרן השלחן ערוך, הרמ"א והכף החיים לגבי בישול ירקות ודגים לכתחילה בסיר שאינו בן יומו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן