“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

"דבר תורה לפרשת וישב" משל ןנמשל על ביאור רש"י ש"ויתנכלו" זה לשון של ערמומיות. ובמדרש רבה מובא, שתוכניתם הייתה לשסות בו את הכלבים. מה ערמומיות יש ב'לשסות כלבים'?! ותשובתו של הבן איש חי ב"סיפור מליצי לפרשת וישב"…
"דבר תורה לפרשת וישב" משל ןנמשל על ביאור רש"י ש"ויתנכלו" זה לשון של ערמומיות. ובמדרש רבה מובא, שתוכניתם הייתה לשסות בו את הכלבים. מה ערמומיות יש ב'לשסות כלבים'?! ותשובתו של הבן איש חי ב"סיפור מליצי לפרשת וישב"…
גדר דין שומע כעונה בקידוש, במגילה ובברכת המזון, דין השומע ברכה מחברו וענה אמן ואחר כך התחרט או רוצה לברך בעצמו, יציאה ידי חובה משמיעת ברכת חברו במקום ספק, ופסק רוב הפוסקים שלא לענות ברוך הוא וברוך שמו בברכה שיוצא בה ידי חובה מדין הפסק. מתוך חוברת סעודה בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
"וורט קצר לפרשת שמות" המבאר את השאלה: כיצד ביקש ה' מבני ישראל לשאול מהמצריים שמלות – ללבוש בגדי נכרים? והלא זה בניגוד לציווי: "ואבדיל אתכם מן העמים"?! זאת ועוד והלא נגאלו ישראל ממצרים בזכות שלא שינו את לבושם?!…
המחשה מעשית למעלת הלומד הלכה ממקורותיה בבית יוסף (במקרה של תבשיל עוף שנשפך לתוכו מעט חלב בפחות משישים – שההולך בדרכו של מרן, הרמב"ם, הרמב"ן, הרשב"א, הפרי מגדים ורעק"א מוסיף מים וירקות ומתיר את התבשיל במקום לאבדו), ומאמר חז"ל "אוהב ה' שערים המצוינים בהלכה" מתוך שיעורו של מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
העמקה בגדרי הכשר מחבת של איסור: דברי הרא"ש במסכת פסחים בשם אביו הרא"ש ורבנו יחיאל מפריז, ביאור הגר"א לחילוק בין איסור חמץ לבין שאר איסורים, ומדוע מחבת שמטגנים בה עם שמן נחשבת כבליעה בנוזל ודינה בהגעלה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור בליעת עור האדם וכסיסת ציפורניים ועור סביב האצבעות, ובירור הטעות הנפוצה של נשים החושבות שבליעת עורלת תינוק היא סגולה לפרי בטן. מבואר פסק הרמב"ם שהאוכל מבשר אדם עובר באיסור עשה, וכי מצוות התורה וגזירותיה חמורות מכל מנהג מוטעה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ניתוח הלכתי בשאלת תערובת חלב גמלים ונאקות: מדוע אין חוששים לתערובת זו במקומות שאינה מצויה או שחלב טמא יקר מחלב טהור, ומדוע על אף סברות אלו פשטה ההוראה הברורה בכל ארץ ישראל לאסור חלב שחלבו גוי מכל וכל ללא פשרות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסיקתו המפורסמת של הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל בשו"ת הר צבי להתיר אבקת חלב נוכרי: הנימוק שגזירת חז"ל נאמרה על חלב נוזלי ולא על אבקה שלא הייתה קיימת בזמנם, וההסבר שחלב טמא אינו מתגבש לאבקה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון מעמיק בדברי מרן החזון איש בספרו על יורה דעה: דיון באבקת חלב שהוחמצה ונעשית כגבינה, הסברתו על מהות הגזירה, והבירור המדויק מדוע אין בדברי החזון איש הכרח לאסור אבקת חלב רגילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בחינת טענות המחמירים באבקת חלב נוכרי: הטיעון של "אין כל מחסור בארץ" מול כוח דהיתרא של ההלכה הפסוקה, וחובת הרבנים להורות את הדין כפי האמת ללא חשש מלחץ ציבורי, על פי דברי גדולי הפוסקים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עדות מרתקת מתוך ספר ארחות רבנו על שיחת הגאון הסטייפלר זצ"ל עם הרב יגאל עזרא בתמוז תשל"ו: דעת הסטייפלר על כשרות חלב תנובה בארץ ישראל, והיתר אכילת מוצרים המכילים אבקת חלב נוכרי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור גבינת גויים: חובת נוכחות וראיית ישראל בכל תהליך עשיית הגבינה מתחילתו ועד סופו. מובאת המשנה במסכת עבודה זרה (כט ע"ב) עם שאלת רבי ישמעאל לרבי יהודה, וששת הטעמים שנאמרו בגמרא לאיסור גבינת גויים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
לשון הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות (פרק ג) באיסור גבינת גויים, ביאור מרן הבית יוסף מדוע חלב טמא אינו מתגבן כלל, ופסיקת מרן השלחן ערוך (סימן קטו סעיף ב) שגבינות הגויים אסורות מדרבנן ואפילו העמידוה בעשבים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
רמז נפלא בספר מנחת יהודה להגאון המקובל חכם יהודה פתייה זצ"ל על מספר הלאווים בשרצים, דבריו הנחרצים של בעל ה'פרי חדש' שחצי מהאיסורים באים מחוסר זהירות בתולעים, ואזהרת בעל ה'פלא יועץ' על החיוב המוטל לבדוק היטב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין טחינת חומוס או פטרוזיליה שלא נבדקו (סחוג) – מדוע מותר בדיעבד ואין בזה איסור ביטול לכתחילה, דין תולעים בדגים ובמעיים, והלכה פסוקה במרק ירקות: אם נמצאו בו שלושה תולעים נאסר כל המרק משום שהוחזק במאכלות אסורות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן הרב עובדיה יוסף בדין קבלת עדות שלא בפני השוחט כאשר יש חשש אלימות ואיומים, ומעשה נוסף שהובא בהקדמה לשו"ת חזון עובדיה על הניסיונות להפחיד את מרן ולהשתיקו מלתקן את פרצות הכשרות בקהיר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תלונות וכאב מרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ט חושן משפט) על תופעת שוחטים זקנים שאיבדו את חוש המישוש בידיהם: החובה ההלכתית הבלתי מתפשרת להעבירם מתפקידם למרות חוסר הנעימות והעלבון, כדי שלא להאכיל את עם ישראל נבלות וטריפות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סיכום פרשת השוחט הפסול בקהיר בשו"ת יביע אומר: השוחט שנתפס פעמים רבות בסכין פגומה ובנבלות גמורות, פסיקתו החד-משמעית של מרן לפסלו לעולם משחיטה, והכרזת מרן כי מוטב לסבול ייסורים ובלבד שלא להכשיל את עם ישראל במאכלות אסורות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור חֵלֶב מן התורה: מהו חלב הנוהג בבהמה טהורה (שור, כשב ועז), היתרו בהנאה, ועונש כרת החמור לאוכלו במזיד. איסור גיד הנשה ממעשה יעקב אבינו והמאבק עם שרו של עשו, וביאור טעם המצווה בספר החינוך כרמז וחיזוק לנצחיות ישראל בכל שנות הגלות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסודות הלכות טריפות מן התורה: הפסוק בפרשת משפטים "ובשר בשדה טריפה לא תאכלו", הגדרת טריפה כבהמה שנולד בה מום הממיתה תוך י"ב חודש, שמונה מיני טריפות שנמסרו למשה בסיני, והכלל התלמודי במסכת חולין שהולכים אחר הרוב ואין צריך לבדוק אלא את הריאה המצויה בה סירכות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבירור ההיסטורי וההלכתי בין בשר 'חלק' לבשר 'כשר': כיצד נוצר המושג לפני כמאה וחמישים שנה, הטעות הנפוצה של אלו החושבים שבשר חלק הוא רק חומרא בעלמא, וההסבר שריאה חלקה פירושה ריאה נקייה מסירכות כפסק מרן השלחן ערוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
זעקת גדולי אשכנז כנגד קולת המיעוך והמשמוש: דברי השל"ה הקדוש שהתפשט נגע להכשיר טריפות גמורות, ותוכחתו הנוקבת של בעל 'תשובה מאהבה' (תלמיד הנודע ביהודה) שבמקום לבטל את המנהג הוסיפו עוד להקל עד שמאכילים טריפות ברבים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תולדות השחיטה בארץ ישראל: עדות ספר 'שאלו שלום ירושלים' וקונטרס 'מראש צורים' על כך שמעולם לא הייתה שחיטה נפרדת, וכל האשכנזים שעלו לארץ אכלו אך ורק משחיטת הספרדים שהייתה על פי פסק מרן השלחן ערוך בבשר חלק ללא פשרות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
זעקתו של הגאון רבי יוסף נסים בורלא בשו"ת וישב יוסף שלא להפסיק לפרסם את חומרת איסור בשר שאינו חלק לבני ספרד, וההוראה הברורה שאף לבני אשכנז ראוי ונכון להחמיר לאכול רק בשר חלק (גלאט), בפרט כיום שמצוי בשר חלק בשפע רב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הוראת התשובה והתיקון לספרדי שטעה ואכל בשר כשר (דברי הרמב"ם בהלכות תשובה), חובת בעלי אטליזים התולים שלט המוכר בשר כשר להודיע באותיות גדולות שהבשר אינו חלק, וההקבלה לפסק ההלכה בדין מצה עשירה בפסח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הפקרת הכשרות בערי הפריפריה, הנגב והגליל שבהן רוב הציבור ספרדי ומכשילים אותם במכירת בשר כשר רגיל, דברי הרמב"ם החמורים על המכשיל עיוור שחטא חמור מרציחה, ומענה נוקב למאמר תגובה שפורסם בעיתון שניסה להצדיק מחדל זה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חובת שיווק בשר חלק בלבד בסופרים ובמסעדות במושבים וביישובים שבהם רוב ספרדי, ודין ספרדי המתארח אצל חברו והוגש לפניו בשר 'כשר': איסור גמור לאוכלו, חובת הבירור בעדינות, והדרך הראויה להתחמק כדי לא לפגוע במארח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חומרת איסור האוסר את המותר לאחרים: דברי הגאון רבי חיים פלאג'י שמי שמחמיר נגד מרן מאבד ממון חברו וענוש ייענש בידי שמים, ספר תשובה מאהבה שהמטריף שלא כדין חטאו חמור מהמכשיר, ושבחו של אהרן הכהן ב'תורת אמת' שלא אסר את המותר ולא התיר את האסור. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות אירוח ברמב"ם (הלכות מאכלות אסורות פרק יא): מתי בעל הבית נאמן לומר שהמאכלים כשרים ומתי אין להאמינו, ופסק הגאון רבי משה פיינשטיין באגרות משה (יורה דעה סימן נד) בדין הורים שאינם מקפידים, וחובת ההבחנה בין חשוד במזיד לטועה בשגגה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור נקיות הקמח הנמכר כיום לתצרוכת ביתית ומדוע אין לחשוש בו כלל, סיפור מעורר השראה על יהודי פשוט שהזמין את הרב לסעודה והרב התארח בביתו בדרכי נועם, ופסק הרדב"ז שאין לאדם לחוש לחומרות המביאות לשנאה ולמחלוקת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק הרשב"א שהובא במרן השלחן ערוך (סימן קיד סעיף יב) שרשאי אדם לסמוך על בעל הבית הכשר, לצד דברי ספר 'דרכי תשובה' בשם הגאון רבי יהודה תאומים על מעשה רב של גדולי הדורות שנזהרו ביותר שלא לבייש שום אדם מישראל בענייני כשרות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות שלום בית: פסק מרן הגר"ע יוסף בשו"ת שערי צדק שאין הבעל יכול לכוף את אשתו לקבל את חומרותיו האישיות בכשרות, וכן הלכות כבוד התורה: הנוהג חומרא מסוימת והוזמן לבית רבו או גדול הדור, חובה עליו לאכול מהמוגש לפניו ולא להחזיק עצמו חסיד יותר מרבו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות בשר שנתעלם מן העין: חתיכות בשר, עוף או דגים שהונחו ללא השגחה במקום שעוברים בו גויים מחשש שהוחלפו בנבילה, היתר דג שיש עליו קשקשים, דין היכר בטביעות עין בשולחן ערוך סימן סג, ונאמנות עם הארץ להעיד שמכיר את הבשר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור הלכתי בשאלת מעשהו של האברבנאל: הרי נפסק להלכה שאין חוששים להחלפה ללא הנאה לגוי, וביאור מרן בעל כף החיים (סימן קיח) שהאברבנאל נהג בחסידות ופרישות יתירה, או שחשש לקנוניה של עבדי המלך שרצו להכשילו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור אכילת דם מן התורה ועונש כרת: דם בהמה חיה ועוף האסורים, לעומת דם דגים וחגבים המותרים מן הדין. פסק הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות (פרק ו), ודין 'דם שלא פירש' – שאינו אסור מן התורה כל עוד נשאר בתוך הבשר, עד שיפרוש ממנו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סוד טעם איסור הדם ברמב"ן וברבנו בחיי: הנפש נקשרת בדם ואין ראוי לערב נפש בהמה בנפש האדם המדברת, ודין דם האדם – פסק הרמב"ם שהוא אסור מדברי סופרים משום מראית העין, ולכן דם שיצא מן השיניים על גבי לחם חובה לגררו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות דם ביצים: הבחנה בין דם בחלמון (הצהוב) האוסר את כל הביצה לבין דם בחלבון (הלבן) שזורק את הדם והביצה מותרת, דין ביצה בת יומא, דם שנדבק בחלמון, ודין ביצה אסורה שהתערבה בביצים אחרות שצריך פי שישים ואחת כנגד כולה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות כלי המליחה וסוג המלח: חובת מליחה בכלי מנוקב או על לוח משופע (השלחן ערוך סימן סט), ייחוד כלים למליחה, שימוש במלח בינוני ולא דק כקמח, וחובת מליחת החתיכה מכל צדדיה היטב כדברי הרשב"א שלא יישאר מקום ללא מלח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
רמז נפלא בהגהות שערי דורא מפסוקי התורה לזמני הדחה ומליחה ("מלח" ראשי תיבות), המעשה המרגש בספר 'בית אמי' על הרבנית בת שבע קנייבסקי ע"ה בשריית הבשר, דיני הדחה אחרונה שלוש פעמים במים, והזהירות שלא יגע הבשר במאכלים טרם נמלח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכשרת סיר שבושל בו בשר ללא מליחה, דין ספק אם נמלח הבשר קודם הבישול שהבשר מותר משום חזקה, דין בשר שנטחן ללא מליחה שאין לו תקנה בבישול ודינו בצלייה בלבד, ודין בשר שנמלח אך שכחו להדיחו קודם הבישול (רשב"א). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
אזהרת הגמרא בהוריות (יג ע"ב) שהאוכל לב בהמה משכח את לימודו, דברי רבי ששון מרדכי בספר 'מזמור לאסף' בראשי תיבות מל"ך (מוח, לב, כבד), ודיני מליחת הלשון: מדוע אינה חלק מהראש, חובת חיתוך שורש הלשון ועצם הלשון, ומליחתה מכל צדדיה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
העמקה בחומרת הגאונים: האם באמת הדם מתייבש בבשר או שמא החמירו רק משום שאינו יוצא כולו, ופסיקתו המקילה של הגאון רבי יהושע העשיל באב"ד (לפני כמאתיים שנה) שהתיר בשר שבושל אחר ג' ימים על ידי צירוף ספקות ושיטות הפוסקים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת מהר"א ששון בשו"ת תורת אמת (סימן קעט) לפני 400 שנה בבשר ששהה שלשה ימים שנמלח ובושל עם בשר אחר, והכרעתו ההלכתית המאירה של מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל לצרף את כל סניפי ההיתר ולהתיר את הבשר באכילה בדיעבד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר נתינת בצלים, עגבניות ותפוחי אדמה בשיפוד יחד עם בשר חי שאינו מוכשר: כוח האש השואבת מונע מהירקות לבלוע דם, וסוגיית הגמרא במסכת פסחים (עד ע"א) בדין "מולייתא" (עופות וטלאים ממולאים בשר) – הטעמים וההוכחות מדוע הבשר והירקות מותרים באכילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות השיפוד והרשת: היתר חיתוך הבשר בסכין בעודו נצלה על האש, היתר גלגול והפיכת השיפוד במהירות כמנהג כנסת הגדולה, היתר שימוש חוזר בשיפוד או ברשת ללא שום ליבון מאחר שהאש מכלה את הדם, והיתר השהיית הבשר בשיפוד לאחר הסרתו מן האש כדברי מרן השלחן ערוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור טבילת פת בשומן הנוטף מן הבשר הנצלה ללא מליחה מחמת טיפות הדם המעורבות בו (השלחן ערוך סימן עו), לעומת היתר גמור להניח בשר צלוי על גבי לחם – שכן הנוזל האדום הזב ממנו לאחר הצלייה אינו דם אלא 'מיץ בשר' (מוהל) המותר באכילה (שמואל בחולין קיב). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין הדחת הבשר הצלוי במים: מעיקר הדין אין צורך להדיח את הבשר או הכבד לאחר הצלייה (השלחן ערוך סימן עו), ודין דם שטפטף בצליה – הזהירות שלא להעביר חתיכות בשר חי מעל בשר הנצלה, ופסק השולחן ערוך (סימן עז) בצפירת עופות זה על גב זה על האש. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות ייחודיות לצליית כבד: ריבוי הדם שבו שאינו יוצא במליחה אלא בצלייה בלבד, חובת חיתוך שתי וערב והנחת מקום החתך כלפי מטה לאש, דין מי ששכח לקורעו, דין כבד טרי ששהה שלושה ימים ללא צלייה, והיתר להשהות כבד במקרר יותר מג' ימים לצורך צלייה בלבד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הגדרת איסור פת הנוהג רק בחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון), וההבחנה היסודית בהלכה בין 'פת בעל הבית' (הנאפית בבית לצורך אישי שבה קיים חשש קירוב חמור) לבין 'פת פַּלְטֵר' (נחתום מקצועי) שנאפית למסחר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין פת פלטר שנאפתה בביתו הפרטי של הנחתום הגוי או שנמכרת מתוך ביתו: פסק מרן השלחן ערוך כדעת הרשב"א שכל שדרכו של הנחתום למכור מביתו דינה כפת פלטר המותרת במקום שלא מצויה פת ישראל, לעומת דעת הרא"ה שהחמיר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני פת בעל הבית שייעדה למכירה או לחלוקה: פסק הבן איש חי שהלחם שמושלים ובעלי אחוזות מחלקים לפועליהם נחשב כפת פלטר, ודין גוי שאפה בביתו פת במיוחד לתיתה במתנה לישראל – פסק הגאון רבי יעקב פראג'י בשו"ת מהרי"ף שאסורה מכל וכל כדין פת בעל הבית. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הדין כאשר מצויה בעיר פת ישראל, אך הפת של הנחתום הגוי נקייה, משובחת וטעימה בהרבה או ממין מובחר יותר: פסק הרשב"א בתורת הבית שהביאו מרן הבית יוסף ומרן השלחן ערוך, שמותר לקנות מפת פלטר הגוי היפה מאחר שלא גזרו על פלטר אלא במקום ששווים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תקנת חכמי העיר קושטא המובאת בספר 'זבחי צדק': אף על פי שפת ישראל הייתה מצויה בשפע, התירו חכמי העיר לקנות מפת פלטר הגוי כדי למנוע מבעלי המאפיות היהודיות להפקיע מחירים ולנצל את הציבור, שכן הפת היא חיי נפש. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הקולות בשעת הדחק כשלא מצויה פת ישראל כלל: היתר אכילת פת בעל הבית של גוי (השלחן ערוך סימן קיב סעיף ח), היתר לחולה סוכרת הזקוק ללחם מיוחד ללא סוכר, ודין מי שקנה פת פלטר בהיתר ולאחר מכן הגיעה פת ישראל – פסק הרשב"א שאינו צריך לזורקה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מנהג חסידות להקפיד על פת ישראל אפילו במקום שפת פלטר מותרת, חובת כל אדם להחמיר בזה בעשרת ימי תשובה (שולחן ערוך סימן תרג), שיעור הזמן שעל החסיד להמתין אם יודע שתגיע פת ישראל (שולחן ערוך סעיף טז), ודין חתיכות פת גויים שהתערבו בתבשיל ובטלו ברוב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין בציעה על הפת לברכת המוציא בסעודות שבת ויום טוב: חובת הבציעה על הפת היותר משובחת ויפה, וקושיית בעל 'תרומת הדשן' מהראבי"ה – האם מותר למי שנזהר מפת פלטר לבצוע על פת פלטר גוי יפה, ותירוצו שחביבות הברכה מתירה לאכול ממנה כל הסעודה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
לשון מרן השלחן ערוך (אורח חיים סימן קסז סעיף ה) בדין בעל הבית הנזהר מפת גויים שיבצע על פת ישראל, חובת התרת נדרים למי שנהג להחמיר בפת ישראל ורוצה להפסיק מנהגו, וחומרת בצק של ישראל שנתנו לגוי פלטר לאפותו שאינו מותר כפת פלטר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכשרת פת בתנור חשמלי: הדלקת התנור על ידי יהודי מתירה את כל מה שנאפה בו כל עוד הוא דלוק, דיון הראשונים במרדכי ובדרכי משה (איסור והיתר הארוך) בתנור שהוסק על ידי ישראל וכבה ועדיין החום רב – שפסק מרן הבית יוסף שאינו מועיל אך הרמ"א התיר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פתרונות טכנולוגיים כשרים במאפיות: תנור המצויד במפסק דלת הנכבה בפתיחה ונדלק בסגירת הדלת על ידי היהודי, הפעלת תנור אפייה מראש על ידי שעון שבת ופסק הגרש"ז אוירבך בשלחן שלמה שמועיל להתיר את הפת כהשלכת קיסם, ודיני חימום התנור מראש. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מדוע בישול גוי חמור מפת (שאין בו היתר פלטר), שני התנאים המרכזיים שקבע הרמב"ם: אינו נאכל כמות שהוא חי, ועולה על שולחן מלכים ללפת בו את הפת, דין ירקות הנאכלים חיים (גזר, עגבניות), והלכה פסוקה בביצה מבושלת או מטוגנת על ידי גוי שיש בה איסור גמור שכן אינה נאכלת חיה אלא בדוחק. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הגדרות מאכלים שונים בבישולי גויים: בצלים ושומים מבושלים (כף החיים), סלק וקישואים הנאכלים כיום חיים בסלטים, ודין תפוחי אדמה: פסק ספר ערוך השלחן (סימן קיג סעיף יח) שאינם עולים על שולחן מלכים אך כיום עולים בכל סעודה חשובה ויש בהם איסור גמור. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
כללי עיקר וטפל בתערובת מאכלים: פסק הרשב"א בתורת הבית שהולכים אחר העיקר בתבשיל, היתר זיתים כבושים שבישלם גוי עם מעט שומן להטעמה, דגים קטנים שטיגנם בקמח (כף החיים), איסור סלט חצילים בעגבניות כי החציל עיקר, והיתר סלט מטבוחה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר טיגון לחם בביצה על ידי מטפל סיעודי גוי (הלחם עיקר), איסור בורקס ממולא בשר חי שאפאו גוי, דין ירקות הנאכלים חיים שבושלו עם בשר, מרק ירקות עם מעט שומן, ופסק מרן השלחן ערוך (סימן קיב סעיף ו) בדין אינפנד"ה (מאפה בצק ממולא בשר או שומן). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון מעמיק במקור דין אינפנד"ה: דברי ספר התרומה (הלכות איסור והיתר סימן כח) לפני כ-800 שנה בדין 'פנטייז"א' (פשטידות בצק ממולאות בשר ושומן שאופים הגויים) – החילוק בין שומן הנבלע בבצק לבין שומן הממולא בתוכו, וטעמי האיסור וההיתר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שיטות הראשונים בדין מאפה ממולא: פסק הרשב"א והר"ן שהבצק עיקר ואינו נאסר בבישולי גויים, קושיית הרמ"א בספר תורת חטאת (כלל עה אות יג) והכרעת מרן השלחן ערוך להתיר אפילו כשהשומן והביצים ניכרים היטב בתוך המאפה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיונים בגדרי ביטול ברוב בבישולי גויים: מדוע שומן הבשר אינו בטל ברוב הבצק שבמאפה, ובירור לשונות רבותינו הראשונים והאחרונים האם איסור בישולי גויים בטל ברוב כשאינו ניכר, או שמא גזרו על התערובת כולה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יישוב קושיות האחרונים בכללי ביטול איסור בישולי גויים: ההבחנה היסודית בין שומן הניכר בעין שאינו בטל, לבין שומן שנבלע ונמס בבצק ובטל ברוב, ודין שאר תערובות מאכלים שבישלם גוי לפי כללי הפסיקה המקובלים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר שתיית קפה ושכר של גויים (המים הם העיקר), ודיני בישול חלקי: תבשיל שבישלו ישראל שליש בישול (כמאכל בן דרוסאי במסכת עבודה זרה לח ע"א) שמותר לגוי לסיים את בישולו, והיישום המעשי במאכלים מבושלים חלקית בברים באולמות אירועים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור מאכל שבישלו גוי שליש בישול שאפילו סיים ישראל את בישולו נאסר לחלוטין (רשב"א, ר"ן, ריב"ש ורבנו חננאל), ודין שבבי תפוחי אדמה (מחית פירה) שבישלם גוי וייבשם – פסק מרן הבית יוסף בשו"ת אבקת רוכל בחיטים שלוקות שפנים חדשות באו לכאן והמאכל מותר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין תבשיל שהיה על גבי כירה חשמלית ואירע קצר חשמלי קודם שהגיע לשליש בישולו, והגוי הרים את המפסק החשמלי: הסוגיה במסכת עבודה זרה (לח ע"א) בדין דלעת של ישראל והיסק הגוי, ופסק מרן השלחן ערוך (סימן קיב סעיף י) שעל ידי סגירת המעגל נאסר התבשיל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שורש המחלוקת המפורסמת בדין בישול ישראל: דעת מרן השלחן ערוך על פי הר"ן שחייב ישראל להניח את הקדירה על האש בעצמו, לעומת פסק הרמ"א לבני אשכנז שדי בהדלקת האש או בחיתוי גחלים על ידי ישראל כדי להתיר את התבשיל שבישל הגוי כולו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הוראות מעשיות במטבח: ספרדי שהדליק את האש והגוי הניח את התבשיל – שמותר ליתנו לאשכנזי הנוהג כרמ"א, היתר לכתחילה שהגוי יניח סירים ותבניות על גז ותנור כבויים ולאחר מכן ידליקם היהודי, והיתר שהגוי ידליק את האש והיהודי יניח את המאכל עליה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור בישולי גויים הנוהג גם בתוך ביתו של ישראל (השלחן ערוך סימן קיג סעיף א, דלא כרבנו אברהם שהתיר), לצד המעשה השנון שסיפר הגאון רבי שלום שבדרון זצ"ל על אדמו"ר חסידי שמוזג כוס תה למי שטען שרבו התיר בישולי גויים בבית יהודי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שאלה מעשית בישיבה אשכנזית שבה הטבח גוי והמשגיח מדליק את האש כרמ"א – האם בחורים ספרדים רשאים לאכול: סוגיית הגמרא ביבמות (יד ע"ב) במחלוקת בית שמאי ובית הלל, והחובה החינוכית וההלכתית של ראשי הישיבות ללמד 'בין אדם לחברו' ולהסדיר הנחה על ידי יהודי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
השגות ירחון מוריה על פסק האגרות משה, והכרעת מרן הגאון רבי יעקב קמינצקי זצוק"ל שאין לחייב כלי אלומיניום בטבילה כיוון שאינו ממיני המתכות שנזכרו בתורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות הקניית כלי לגוי שלא בפניו על ידי זיכוי של יהודי אחר בערב שבת, ובירור היתר השימוש בכלי הגוי על פי אומדנא דמוכחא שהגוי מסכים להשאילו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק הב"ח שחייב טבילה במספריים של ירק, וההלכה הפסוקה שמספריים המשמשות לחיתוך בשר ועוף מבושלים בסעודה חייבות בטבילה בברכה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות כלים מתוצרת ישראל שנרכשו ממחלל שבת בפרהסיה שפטורים מטבילה מן הדין כיוון שמקורם בישראל, ודין מחלל שבת שחזר בתשובה שכליו פטורים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי החזון איש באמונה ובטחון על אהבת התורה בחקר ההלכה, ופסק ההלכה הפסוק שמאכל שבושל בכלי שלא הוטבל מותר באכילה בדיעבד ויעבירו לכלי כשר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין כלי מתכת שהקטן אומר שהטביל שחוזר ומטביל בלי ברכה משום ספק ברכות, ונאמנותו הגמורה של נער בר מצווה שהביא סימני בגרות להעיד ולהטביל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור נוסח ברכת הטבילה בראשונים: שיטת הרשב"ם והמרדכי האם לברך על הטבילה או על טבילת כלי, וראיית רש"י במסכת ראש השנה לחילוק בין טבילת אדם לטבילת כלים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות ברכת הטבילה על כלי יחיד לעומת כלים מרובים בשולחן ערוך ובכנסת הגדולה, ופסק שו"ת קול גדול בדין הטובל כלי ודאי יחד עם כלי שיש בו ספק חיוב טבילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור שיטת הרא"ש והטור בחילוק היסודי שבין מצוות שהברכה חלה על כל מעשה המצווה כבדיקת חמץ ומגילה, לבין טבילת כלים ושחיטה שבהן כל מעשה עומד בפני עצמו ואסור להפסיק. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק הרמב"ם בהלכות ברכות שכל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן, וההבחנה היסודית בין מצוות שעדיין עשייתן בידו כציצית ותפילין שיכול לברך, לבין מצוות שכבר נעשו כשחיטה וטבילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני הזכרת שם החולה בתפילה: מדוע מזכירים שם החולה ושם אמו ולא שם אביו, דיוק באיות השמות, תפילה בלשון הקודש, הזכרת שם רבו והוריו, שיתוף החולה בתפילת הרבים, וסגולת פתיחת ההיכל להצלת נפשות. מתוך חוברת רפואה באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הנהגות ופרטי ביקור חולים: זמנים שאין לבקר בהם כדי לא להטריח, חיוב גדול לבקר קטן ועשיר לבקר עני, ביקור חולה גוי משום דרכי שלום, סיפורים על גדולי ישראל שריפאו גויים בתפילתם, ונוסח התפילה הנאמרת בחדר החולה. מתוך חוברת רפואה באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות תפילת החולה: לבישת בגדים נקיים לתפילה, קריאת שמע בשכיבה על הצד ודין קריאה בהרהור הלב כשאנוס, תפילת שמונה עשרה בישיבה או בשכיבה, תפילה בשעה שהציבור מתפללים, ודיני חולה המחובר לקטטר או שקית נקז. מתוך חוברת רפואה באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות ברכת הגומל על הצלה והתרפאות: ארבעה שחייבים להודות (יורדי הים, הולכי מדבריות, מי שהיה חולה ומי שהיה חבוש), נוסח הברכה ועניית הציבור, זמן הברכה ביום ובפני עשרה ועליה לתורה, דין נשים וקטנים, והגדרת מחלה המזייכת בברכה. מתוך חוברת רפואה באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מקבץ "הלכות והנהגות לעשרת ימי תשובה" המובאים בחוברת בהלכה ובאגדה לימים הנוראים: על ההנהגות טובות בימים שבין ראש השנה ליוה"כ, תפילה בציבור, צאת השבת, לימוד ההלכה, יום בשנה חשוב כשנה, "מנהג הכפרות" ומה עלינו לעשות בזמן ה"כפרות" – הזמן להרהורי תשובה…
מחלוקת הראשונים אם ברכת מעין שלוש מן התורה או מדרבנן וחובת שינונה לבני הבית, שימוש במשקל ביתי לידיעת שיעור כזית, דין החתימה בברכת מעין שלוש על דגן, פירות ויין מארץ ישראל או מחו"ל, חתימת על המחיה בלבד בלי ועל הכלכלה, שילוב שלושת המינים, והבהרת משקל רביעית יין (80 גרם). מתוך חוברת ט"ו בשבט בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסודות מצוות ערלה מן התורה: החילוק בין ארץ ישראל לחו"ל בדין ספק ערלה, תחולת האיסור בעץ של גוי, מניעת פרחי ערלה, דין העלים והגרעינים ואיסור ההנאה מפירות ערלה, שבח המתנת עם ישראל שלוש שנים במדרש, ופירוט מלא של אופן מניין שלוש שנות הערלה לפי שלוש תקופות הנטיעה בשנה (מא' בתשרי עד ט"ו בשבט, מט"ו בשבט עד ט"ו באב, ומט"ז באב עד א' בתשרי). מתוך חוברת ט"ו בשבט בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסודות מצוות הפרשת תרומות ומעשרות בארץ ישראל ובחו"ל, הגידולים החייבים מן התורה (דגן, תירוש ויצהר) ומדרבנן ושלושת תנאי החיוב, דין תבלינים, עלי נענע, עציצים ועלי גפן, חומרת איסור אכילת טבל ומכירתו או נתינתו במתנה, דין קניית פירות מהשוק, ומשל המעם לועז על סמיכות מצוות מעשר לאיסור נבלה. מתוך חוברת ט"ו בשבט בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור מפורט של חמש ההפרשות להלכה ולמעשה: תרומה גדולה (שיעורה בזמן המקדש ובזמן הזה, ודין מן המוקף), מעשר ראשון (10% ללוי), תרומת מעשר (1% לכהן), מעשר שני (בשנים א, ב, ד, ה, ואופן חילולו בזמן הזה על פרוטה במטבע מיוחד או על מאכל), מעשר עני (בשנים ג, ו), ודיני הפרשה מפירות דמאי מדין המוציא מחברו עליו הראיה. מתוך חוברת ט"ו בשבט בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן