“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

"וורט לפרשת לך לך". "דבר תורה לפרשת לך לך" שהובא בעלון פחד יצחק המבאר מהו הכלי העתיק המצוי בידי עם ישראל: אמונה מוחשית בנותן התורה ובחכמיה, ודוגמא שניתן ללמוד מחנה הנביאה, אמו של שמואל הנביא בביטחון בחכמי ישראל וברכתם…
"דבר תורה קצר לפרשת השבוע במדבר". הטור קובע: מְנוּ וְעִצְרוּ – קודם כל תימנו את בני ישראל, ולאחר מכן יגיע חג העצרת… "מדוע חייבים למנות את בני ישראל לפני חג השבועות?". ביאור נפלא שמביא הרב ברוך רוזנבלום להבנה שהמניין של עם ישראל, הוא הדבר העיקרי שעליו היה מושתת כל מעמד הר סיני…
"דבר תורה לפרשת במדבר וחג שבועות". כל חג שחל במהלך השבוע, יש למועד קשר לפרשה שלפניו אם כך הוא נשאל: "מה הקשר בין פרשת במדבר לחג השבועות?" מדוע מציין המדרש את חביבותן של בני ישראל בעיני הקב"ה: "חיבה גדולה חיבב הקב"ה את ישראל שעשאן דגלים כמלאכי השרת…"?… ביאור נפלא של הרב רוזנבלום
"הקשר בין פרשת דברים ותשעה באב" כל אירוע שחל במהלך השבוע, יש לו קשר לשבת שלפניו. אם כן מוצא הכלי יקר את הקשר בין פרשת דברים לבין תשעה באב בשני אופנים… "החיבור של פרשת דברים לט' באב"…
פירוט הלכות איסור הנאה בבשר וחלב שהתבשלו יחד, החובה להשליכם לאיבוד, והאיסור לתיתם לגוי או אף לבהמת הפקר, לעומת מקרה של ספק איסור הנאה שבו מקילים להאכיל לבעלי חיים של הפקר מדין ספק ספיקא. בנוסף, מבואר דין חלב אשה שהוא פרווה מעיקר הדין, גדרי מראית העין בבישולו עם בשר, ודינו אם נפל לתוך תבשיל בשרי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור דיני "היכר" המתיר לשני אנשים המכירים זה את זה לאכול בשר וחלב על שולחן אחד אף בישיבה מקורבת: תנאי ההיכר (חפץ גבוה שאינו רגיל להיות על השולחן, כגון כיכר לחם שלם שלא אוכלים ממנו), דין קנקן שתייה שהונח לשם הפסק, ודין אכילה על מפות אישיות נפרדות (פלייסמנט) כאשר אין רגילות קבועה בכך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מקור החובה להמתין שש שעות בין אכילת בשר בהמה, חיה או עוף לבין אכילת מאכלי חלב, מדברי מר עוקבא במסכת חולין ("לסעודה אחריתא אכילנא"). החלק סוקר את שיטת התוספות ורבנו תם מזה, ואת שיטת רוב הראשונים (הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש, רש"י, הרשב"א ועוד) ופסק הטור ומרן השולחן ערוך מזה, ששיעור סעודה אחרת הוא שש שעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין הלועס בשר בשיניו ולא בלע ממנו (כגון שלעס עבור תינוק): אף שאין לו משיכת טעם ושמנונית בפה כטעם רש"י, חייב להמתין שש שעות משום טעמו של הרמב"ם שמא נשאר בשר בין השיניים, ואין מועיל לו צחצוח או ניקור השיניים בתוך שש שעות. החלק מפרט את ביאור הטור, הבית יוסף, השולחן ערוך והפרי חדש בשילוב חומרות שני הטעמים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות המשתמשים בפלאטה או בגשר ליישור שיניים וכן מי שיש לו נקבים (חורים) בשיניים: לאחר שעברו שש שעות מאכילת הבשר אינם חייבים לחטט ולבדוק אם נותרו שיירי בשר, אך אם האדם מרגיש בפועל שיירי בשר בין שיניו – עליו להוציאם או לצחצח שיניים היטב, ולאחר שהוציאם רשאי לאכול חלב מיד ללא המתנה נוספת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון בדברי הראשונים – הרשב"א בחידושיו ובתורת הבית הקצר (שכתב מפורש "ממתין כשש שעות"), הכל בו, והמאירי בחידושיו ובספרו "מגן אבות" (שכתב "שש שעות או קרוב לזה" ואף הזכיר שיעור חמש שעות לעיכול הבשר שבין השיניים) – המחזקים את ההוראה להקל במקום צורך לאחר חמש שעות וחצי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין האוכל תבשיל בשרי (כגון מרק ירקות שהתבשל עם בשר או עוף ואוכל את הירקות או המרק בלבד): המנהג הפשוט להמתין אחריו שש שעות. החלק מביא את סוגיית הגמרא בחולין ואת מחלוקת הרשב"ם ורבנו תם בפירוש "בין תבשיל לגבינה", וכן את דברי הסמ"ק, רבנו יונה ורבנו ירוחם בתליית דין מרק ורוטב בשרי בטעמי רש"י והרמב"ם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור דין תבשיל בשרי: דברי המרדכי שאסר לאכול גבינה אחר ביצים שטוגנו בשומן משום גזירה, ועדות מרן הבית יוסף שנהגו העולם שלא לאכול גבינה אחר תבשיל של בשר כלל ואין לפרוץ גדר. כמו כן מבואר מדוע מנהג זה מיוסד על דעת הרי"ף, הרשב"א והר"ן כפי שכתבו הפרי חדש והחכמת אדם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני מעבר מאכילת גבינה לאכילת בשר: מותר לאכול בשר מיד לאחר גבינה, ובלבד שיקנח פיו בלעיסת פת או מאכל (למעט קמח, תמרים וירק הנדבקים בחניכיים), ידיח פיו במים או במשקה, וירחץ או יבדוק את ידיו משיירי גבינה. החלק מביא את פסק מרן השולחן ערוך (סימן פט) וביאור הבית יוסף, הש"ך והגר"א שאין קפידא מה להקדים – הקינוח או ההדחה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור דברי שו"ת פני אריה בדין "נ"ט בר נ"ט בלח" (תפוח אדמה שהתבשל במרק בשרי לאחר הוצאת הבשר): הפני אריה החמיר משום שברוטב יש תערובת של חלקיקי בשר, אולם מדברי הטור ומרן השולחן ערוך (סימן פט) שהתירו מן הדין אכילת גבינה אחר תבשיל של בשר מוכח שאין ברוטב ממשות בשר, ולכן יש מקום להקל באכילת חלב לאחר תפוח אדמה שהתבשל במרק לבדו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
"דבר תורה קצר לסוכות" רעיון קצר לסוכות המבאר "למה עושים סוכות אחרי יום הכיפורים ולא לאחר פסח?" תירוצו הנפלא של החידושי הרי"ם – אין דעת לעובר עבירה, אלא אם כן עשה תשובה… רק לאחר שה' סולח ניתן לעשות סוכה…
"שיעור קצר לטו בשבט" החשיבות ת של הנטיעות בארץ ישראל והצורך להוסיף בברכת מעין שלוש: "לאכול מפריה ולשבוע מטובה"… מה ריגש את הרב כל כך שהתבטא ואמר: "הרגשתי שאני מידבק בשכינה ועל כן אחזה בי חרדה!"… "מצוות נטיעות בארץ-ישראל". מתוך גיליון ארץ צבי בשם הרב חיים שטיינר במאמר: אהבה שאינה תלויה…בפירות.
"דבר תורה לשבת הגדול". "למה קוראים לשבת הגדול בשם זה": "שבת הגדול"? מה הטעם שקוראים לשבת הגדול: "שבת הגדול" ולא שבת הגדולה?!מבחר פירושים על הסיבה לשם "שבת הגדול" ולייחודיות של שבת זו. "מניין שליל הסדר משפיע ברכה לכל השנה"?…
"רעיון נפלא לחג הפסח" והקשר שלו אברהם אבינו. מדוע נזכרים להזמין אורחים רק כשיושבים כבר לסדר ועד בפתיחת ההגדה אנו אומרים :"הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם. כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכוֹל. כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח…"?!
"הלכות זמן ספירת העומר" הלכות לימי ספירת העומר מתוך חוברת באגדה לימי ספירת העומר של הרב דוד שלום נקי שליט"א

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן