“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

סקירה הלכתית של שורש איסור בשר בחלב מן התורה, הנלמד משלוש הפעמים שבהן נכתב הפסוק "לא תבשל גדי בחלב אמו" לאיסור בישול, לאיסור אכילה ולאיסור הנאה. החלק מבאר את דרשת רבי ישמעאל במסכת חולין ומסביר מדוע האיסור מן התורה חל דווקא כאשר הבשר והחלב התבשלו יחד, בעוד אכילתם יחד ללא בישול אסורה מדברי חכמים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פירוט הלכות איסור הנאה בבשר וחלב שהתבשלו יחד, החובה להשליכם לאיבוד, והאיסור לתיתם לגוי או אף לבהמת הפקר, לעומת מקרה של ספק איסור הנאה שבו מקילים להאכיל לבעלי חיים של הפקר מדין ספק ספיקא. בנוסף, מבואר דין חלב אשה שהוא פרווה מעיקר הדין, גדרי מראית העין בבישולו עם בשר, ודינו אם נפל לתוך תבשיל בשרי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני אכילת בשר וחלב על שולחן אחד: האיסור לאכול בשר או עוף כאשר מונח חלב בצידו השני של השולחן מחשש שמא יטעה ויאכל ממנו, והאיסור לשני אנשים המכירים זה את זה לאכול בשר וחלב על שולחן אחד שמא יכבדו או ייקחו זה מזה. לצד זאת מבואר ההיתר לשאינם מכירים וכן למכירים היושבים במרחק שאינם מגיעים למאכל חברם בהושטת יד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור דיני "היכר" המתיר לשני אנשים המכירים זה את זה לאכול בשר וחלב על שולחן אחד אף בישיבה מקורבת: תנאי ההיכר (חפץ גבוה שאינו רגיל להיות על השולחן, כגון כיכר לחם שלם שלא אוכלים ממנו), דין קנקן שתייה שהונח לשם הפסק, ודין אכילה על מפות אישיות נפרדות (פלייסמנט) כאשר אין רגילות קבועה בכך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבהרת הכלל ההלכתי שאין היכר מועיל לאדם אחד האוכל לבדו כשמונח בצד השולחן מאכל מהסוג השני, אלא אם כן הניח גם שומר שישגיח עליו ויזכיר לו כדעת הזבחי צדק. בנוסף מתבאר כי איסור שולחן אחד נאמר דווקא בבשר וחלב שכל אחד מהם היתר בפני עצמו, אבל מותר ליהודי לאכול מאכל היתר בשולחן אחד עם גוי האוכל מאכל איסור. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור שני הטעמים המרכזיים להמתנת שש שעות בין בשר לחלב: טעמו של הרמב"ם משום בשר הנשאר בין השיניים ואינו סר בקינוח (אך לאחר שש שעות נפגם ונסרח), וטעמו של רש"י משום שהבשר מוציא שומן ומושך טעם ושמנונית בפה עד שש שעות. להלכה נפסק כשני הטעמים, ולכן גם האוכל רוטב או שומן בשר ללא חתיכות בשר חייב להמתין שש שעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין בעל שיניים תותבות שאכל בשר: אף אם יוציא את השיניים התותבות מפיו, אינו רשאי לאכול חלב בתוך שש שעות מחמת טעמו של רש"י שנמשך טעם הבשר בפה. כמו כן מובאים דברי הכף החיים והאחרונים בשאלה האם צריך לייחד שיניים תותבות או סתימות נפרדות לבשר, לחלב ולפסח, וההכרעה למעשה שפשט המנהג שלא להחמיר בכך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין הלועס בשר בשיניו ולא בלע ממנו (כגון שלעס עבור תינוק): אף שאין לו משיכת טעם ושמנונית בפה כטעם רש"י, חייב להמתין שש שעות משום טעמו של הרמב"ם שמא נשאר בשר בין השיניים, ואין מועיל לו צחצוח או ניקור השיניים בתוך שש שעות. החלק מפרט את ביאור הטור, הבית יוסף, השולחן ערוך והפרי חדש בשילוב חומרות שני הטעמים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ארבע הלכות מעשיות בדיני המתנת שש שעות: א. הלועס בשר בשיניים תותבות ופלטו – מדיח פיו והשיניים ורשאי לאכול חלב מיד. ב. הטועם תבשיל בשרי בלשונו ופלטו ללא לעיסה ובליעה – אינו ממתין. ג. מניין שש השעות מתחיל מסיום אכילת הבשר עצמו ולא מסיום הסעודה וברכת המזון. ד. המסופק אם עברו שש שעות רשאי להקל מדין ספק דרבנן לקולא. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור ההלכה כי במקום צורך (כגון הממהר לשיעור תורה וכדומה) יש להקל ולאכול מאכלי חלב לאחר חמש שעות וחצי מאכילת הבשר. החלק מבאר את הדיוק בדברי הרמב"ם שכתב "כמו שש שעות" (ולא כתב "או יותר" כפי שכתב בהלכות חנוכה), ומוכיח מכך וכמדברי המטה אפרים והחיד"א שאין חובה לצמצם שש שעות מלאות במקום צורך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון בדברי הראשונים – הרשב"א בחידושיו ובתורת הבית הקצר (שכתב מפורש "ממתין כשש שעות"), הכל בו, והמאירי בחידושיו ובספרו "מגן אבות" (שכתב "שש שעות או קרוב לזה" ואף הזכיר שיעור חמש שעות לעיכול הבשר שבין השיניים) – המחזקים את ההוראה להקל במקום צורך לאחר חמש שעות וחצי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סיכום פסק ההלכה להקל במקום צורך לאחר חמש שעות וחצי על פי מרן השולחן ערוך ושו"ת יביע אומר, ופירוט שני דינים נוספים: א. אשכנזי שנהג להמתין שש שעות והזקין יכול לעשות התרת נדרים על מנהגו (בניגוד לספרדי המחויב בכך מן הדין). ב. חולה שאין בו סכנה, יולדת תוך שלושים יום ומניקה הזקוקה למאכלי חלב רשאים להקל לאחר שעה אחת וניקוי השיניים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבחנה הלכתית חשובה בין מאכל חיוני לסעודה לבין ממתקים ושוקולד חלבי: אין לתת בידיים ממתקים חלביים לקטנים בתוך שש שעות לאכילת בשר מאחר שאין בכך צורך חיוני לקטן, אולם מותר לתת ממתק או ביסקוויט חלבי לפעוט שאינו בר הבנה כלל (כבן שנתיים או שלוש). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין קטן בר הבנה (כבן חמש או שש) הלוקח שוקולד חלבי מעצמו בתוך שש שעות לאכילת בשר: מאחר שלא נותנים לו בידיים, ומאחר שאין זה איסור עצמי אלא איסור שהזמן גורמו ושיש ראשונים המתירים אותו אף לגדולים, פעמים שיש להעלים עין ולא לגעור בו מיד, אלא להסביר לו בנחת בפעם אחרת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין האוכל מאכל חלבי ולפתע נזכר שהוא בתוך שש שעות לאכילת בשר: חובה עליו להפסיק מיד את אכילתו ולעשות תשובה על שנכשל בהלכה. החלק מביא את דברי הכף החיים (בשם הדעת קדושים) ומבאר מדוע יש לדחותם על פי דברי מרן הבית יוסף שפסק כי המתנת שש שעות אחר אכילת בשר היא הלכה גמורה מן הדין כדעת הרמב"ם ולא רק מנהג או גדר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור דין תבשיל בשרי: דברי המרדכי שאסר לאכול גבינה אחר ביצים שטוגנו בשומן משום גזירה, ועדות מרן הבית יוסף שנהגו העולם שלא לאכול גבינה אחר תבשיל של בשר כלל ואין לפרוץ גדר. כמו כן מבואר מדוע מנהג זה מיוסד על דעת הרי"ף, הרשב"א והר"ן כפי שכתבו הפרי חדש והחכמת אדם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אורז או ביצים שהונחו בתוך שקית ניילון או שקית קוקי סגורה היטב בסיר חמין (טשולנט) בשרי: אין להקל לאוכלם יחד עם חלב ממש, אולם אין צריך להמתין אחריהם שש שעות כדי לאכול מאכלי חלב, מאחר שהשקית אטומה ואינה מעבירה טעם ומראה, ולכל היותר הווי ספק מנהג להקל כדעת הגר"ש וואזנר ופוסקים נוספים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ראיה מתשובת הרדב"ז ומעדות מהרח"ו (בשער המצוות) על רבנו האר"י ז"ל שאכל סוכר עם בשר אף שהגויים ליבנו את הסוכר בחלב עיזים מאחר שהחלב התבטל במים ובסוכר בהיתר, ופסק מרן בחזון עובדיה להתיר שתיית אבקת מרק עוף בשרית במים חמים בתשעת הימים שלאחר ראש חודש אב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור עובדתי והלכתי בדבר החומר הכימי (מונוסודיום גלוטמט) שבאבקת המרק: טעם העוף המורגש אינו מחמת שיעור העוף המזערי אלא מחמת חומרי הטעם, ולכן אינו נחשב טעם בשר. מובאות ראיות מהיעב"ץ (מור וקציעה) והחכם צבי לעניין טבק שנשרה בשכר והכשות נותן בו ריח, ומדברי שו"ת שבט הקהתי לעניין נתינת מעט יין בעוגה בתשעת הימים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מראית העין במאכלים פרווה: מותר לבשל בשר בהמה או עוף עם חלב פרווה (כגון חלב שקדים, חלב סויה או חלב קוקוס), וטוב להניח את בקבוק החלב ליד מקום הבישול להיכר. החלק מבאר בהרחבה את שיטת הכרתי ופלתי, הרא"ש, שו"ת יגל יעקב ושו"ת חשב האפוד שכל דבר המצוי והמפורסם כפרווה (כגון חלב צמחי או מרגרינה) אין בו איסור מראית העין. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך הלכות מראית העין במוצרי פרווה בזמננו: מותר לשתות חלב פרווה או חלב סויה מיד לאחר ארוחה בשרית ללא חשש מראית העין (כמבואר בדברי הרמ"א, ערוגות הבושם ומרן החיד"א במחזיק ברכה). כמו כן מותר לאכול שניצל סויה או נקניק צמחי פרווה עם חלב, וכן לאכול גלידה פרווה בארוחה בשרית מאחר שהם מצויים ומוכרים לכול. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני מעבר מאכילת גבינה לאכילת בשר: מותר לאכול בשר מיד לאחר גבינה, ובלבד שיקנח פיו בלעיסת פת או מאכל (למעט קמח, תמרים וירק הנדבקים בחניכיים), ידיח פיו במים או במשקה, וירחץ או יבדוק את ידיו משיירי גבינה. החלק מביא את פסק מרן השולחן ערוך (סימן פט) וביאור הבית יוסף, הש"ך והגר"א שאין קפידא מה להקדים – הקינוח או ההדחה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אכילת בשר לאחר גבינה קשה (כגון גבינה צהובה, מלוחה, צפתית או בולגרית): מעיקר הדין ולמנהג בני ספרד אין צריך להמתין שש שעות, ודי בקינוח הפה בפת או בפרי, שטיפת הפה במים ורחיצת ידיים (ואילו בבני אשכנז יש מחמירים להמתין). החלק מבאר את טעמי ההבדל בין בשר לגבינה על פי הרמב"ם, הרשב"א, המאירי, הט"ז ושו"ת דברי מלכיאל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חובת ניקור או צחצוח שיניים לבעלי נקבים בשיניים שאכלו גבינה קשה ורוצים לאכול בשר מיד (דברי מלכיאל), סקירת מנהג בגדאד ומנהג ירושלים ומנהג האר"י ז"ל בדברי הבן איש חי, וכן דין האוכל חמאה רכה שגם הוא חייב בקינוח הפה במאכל והדחתו במים קודם אכילת בשר מחמת שמנונית החמאה (המאירי). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין השותה חלב ורוצה לאכול אחריו בשר: אינו צריך לרחוץ את ידיו (מאחר ששתה מכוס, כמבואר בחידושי הרש"ש והפרי חדש), אולם עליו להדיח את פיו במשקה וגם לקנח את פיו באכילת פת או פרי קודם אכילת הבשר, כפי שמבואר בדברי הרמב"ם, התשב"ץ קטן בשם מהר"ם מרוטנבורג, הארחות חיים, הכל בו ושו"ת דברי מלכיאל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני מאכלים שהוגשו לשולחן בארוחה בשרית או חלבית: א. פרוסות לחם שהונחו בארוחה בשרית אין לאוכלן בארוחה חלבית (אך כיכר לחם שלם מותר). ב. דין הדחה או גרירה בלחם ובמאכלים שנגעו בבשר או בגבינה (סימן צא וכף החיים). ג. סלטים שהוגשו בארוחה בשרית ולקחו מהם בכפית נקייה מותרים בארוחה חלבית, וחובת דרך ארץ להניח כפית הגשה מרכזית בכל סלט. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות הפרדה בין אכילת דגים לאכילת בשר או עוף מחשש סכנה לחולי צרעת (מסכת פסחים ושולחן ערוך סימן קטז), וביאור גדרי סכנה זו בדברי הפוסקים (דברי מלכיאל, תורת חסד ורבי צדוק הכהן מלובלין). כמו כן מתבארת חובת קינוח הפה באכילה ושתייה ורחיצת או קינוח הידיים משומן בין דגים לבשר או להיפך על פי כף החיים, פרי תואר וזבחי צדק. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיון בשו"ת בית יהודה עייאש, שבות יעקב והחיד"א לעניין רחיצת ידיים בין עוף לדג, דברי הרמב"ם בהלכות דעות להקדים מאכל קל לכבד (דגים תחילה ואחר כך עוף ובשר), החובה להחליף צלחת וסכו"ם בין מנת דג למנת בשר (במיוחד באולמות אירועים), וההיתר לשני אנשים המכירים זה את זה לאכול על שולחן אחד זה דגים וזה בשר ללא היכר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אפיית דגים ובשר יחד בתא אחד בתנור: לכתחילה אין לאפותם יחד אלא אם כן אחד מהם מכוסה, אך בדיעבד שכבר אפו אותם יחד מותרים באכילה. החלק מבאר את סוגיית הגמרא בפסחים (מחלוקת רבא מפרזיקיא ומר בר רב אשי) ואת שלושת התירוצים בשו"ת באר שבע, חתם סופר ודברי מלכיאל מדוע פסקו הרמב"ם והרי"ף להקל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין תערובת דגים ובשר (נפילת רוטב דגים או חתיכת דג לסיר בשר או להיפך): הדג או הרוטב בטלים בשישים, ואם אין שישים בתבשיל מותר אף להוסיף לתבשיל כדי להשלים לשישים ולבטל את חשש הסכנה (שו"ת יביע אומר, מגן אברהם וחתם סופר). כמו כן מובאת תשובה למעשה להתיר סירי דגים שנשפכה לתוכם בטעות אבקת מרק עוף בשרית. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חלקו הראשון של מעשה מרתק שאירע בשבת חתן: סבתא שרצתה להשביח את סיר החמין המרכזי שפכה לתוכו בתום לב את רוטב הדגים העשיר שנותר מסעודת ליל שבת, מבלי לדעת שהדבר אוסר את החמין מחמת סכנת בשר ודגים, והדילמה הקשה שניצבה בפני רב הקהילה כיצד לבשר לציבור הגדול את דבר האיסור בנעימות ובדרכי נועם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חלקו השני של המעשה המרגש על סיר החמין והדגים: דרשתו החכמה של רב הקהילה שהלהיבה את הציבור בקבלת רצון הבורא בשמחה ובשירה למרות השלכת החמין, והווידוי המפתיע של המבשלת ביום ראשון בבוקר שגילה כיצד גלגלו מן השמים שיישפך רוטב הדגים לסיר החמין כדי להציל את הרב והציבור מאכילת בשר שהוחלף בערב שבת בבשר שאינו "חלק". מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סקירת הפוסקים החוששים לסכנה באכילת דגים עם חלב או גבינה – רבנו בחיי בפירושו על התורה, מהר"ם מקראקא, בית לחם יהודה, אוצר החיים, שארית יהודה ושו"ת בית דוד – אל מול דברי ערוך השולחן, יד יהודה לנדא, הפחד יצחק והאהל יצחק, והכרעת הזבחי צדק, הרב פעלים ומרן זצוק"ל שבני ספרד נזהרים בזה לכתחילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יישוב לשון מרן בשולחן ערוך (סימן פז וסימן צז) שדיבר מדיני בשר בחלב ולא מדיני סכנה, וביאור ההלכה שבין אכילת דגים לאכילת חלב די בקינוח הפה ובקינוח הידיים במפית ללא צורך ברחיצתן במים. בנוסף מובאת ההלכה כי המטגנים או האוכלים דגים עם חמאה יש להם על מה לסמוך (מהר"ם מקראקא, בית לחם יהודה, אדני פז ופרי מגדים). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור דין אכילת דגים עם חמאה: מחלוקת גאוני בגדאד – הרב בן איש חי בשו"ת רב פעלים שהחמיר גם בחמאה, מול רבו הגאון רבי עובדיה סומך בשו"ת זבחי צדק שהתיר על פי הוראות מרן החיד"א ("מיוסף עד יוסף לא קם כיוסף") ועדות חכמי בגדאד ואשכנז, ומסקנת מרן בשו"ת יביע אומר ויחוה דעת שהמקילים בדגים עם חמאה יש להם על מה לסמוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן בשו"ת יחוה דעת כי דגים שהתבשלו או נאפו עם חלב או גבינה (כגון פיצה עם גבינה צהובה וטונה או אנשובי) מותרים באכילה בדיעבד אף לבני ספרד. מתוך כך מתבארים דיני אורח ספרדי בבית אשכנזי, ספרדי המארח אשכנזים בביתו, ובעל ספרדי שנשא אשה אשכנזייה שהכינה פיצה עם אנשובי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך הלכות פיצה עם גבינה ודגים: דין אשה ספרדייה הנשואה לאשכנזי, שליח של פיצרייה שטעה והביא מגש פיצה עם אנשובי (ומדוע אין חובה להודיע או לשלם תוספת), היתר קניית פיצה מוכנה עם אנשובי בחנות כשהוכנה כבר, והדרכה לזוג בעלי תשובה ספרדים שלא להחמיר על האשה במקום צער. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביסוס ההלכה שמותר לקנות לכתחילה פיצה עם גבינה ואנשובי שכבר נאפתה בחנות: הבאת תשובת המהרי"ל לעניין פת שנאפתה עם צלי, והכרעת מרן הבית יוסף שחלק עליו ופסק כי מה שהותר בדיעבד הרי הוא היתר גמור ומותר לקנותו אף כשיש מאכל אחר, עם ראיות מהמשנה במסכת עבודה זרה, הרמב"ם ושו"ת הרשב"א לעניין קניית שמן ודבש מגויים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סקירת המציאות הרווחת בזמננו בארץ ובחו"ל במכירת פיצות וטוסטים עם דגים וגבינה בהכשרים מהודרים לבני אשכנז ולרבים מבני ספרד, דברי היד יהודה לנדא וכף החיים (סימן קעג) שחשש הסכנה תלוי בטבע המקום והזמן, ועדות הרה"ג יוסף חיים יונה שליט"א (בספר שולחן יוסף) על הוראת מרן זצוק"ל לנכדו שלמד בישיבה להתיר אכילת דג עם גבינה שהוגשו בארוחת הערב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור הכלל ההלכתי היסודי "נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא" (נ"ט בר נ"ט של היתר): מאכל פרווה (כגון אטריות, ביצה או מאפה) שהתבשל או נאפה בסיר, מחבת או תבנית בשריים נקיים – מותר לכתחילה לאוכלו עם גבינה, וכן להיפך מכלי חלבי לבשר (ולכן עוגות פרווה ב"חזקת חלבי" הן פרווה). החלק מביא את סוגיית הגמרא בחולין (מחלוקת רב ושמואל) והכרעת מרן בבדק הבית להתיר אף לכתחילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת מרן זצוק"ל על דברי הגר"ש משאש והוכחה שקיבלנו הוראות מרן גם במה שכתב ב"בדק הבית" להתיר נ"ט בר נ"ט לכתחילה. לצד זאת מבואר מנהג בני אשכנז להחמיר לכתחילה בכלי בן יומו ולהקל בכלי שאינו בן יומו, היתר חימום פיתות במיקרוגל בשרי או אפיית בורקס פרווה בתנור לאכילה עם חלב, ודין מאכלים פרווה שהונחו על מכסה סיר בשרי סגור (בישול בחום הסיר). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור דין בישול על גבי מכסה סיר החמין: תשובת הבן איש חי בשו"ת רב פעלים ושו"ת הלכות קטנות שביצים המונחות על גבי מכסה קדירת חמין בשרית שפיה אטום מותרות באכילה עם חלב עצמו (וכל שכן שאין להמתין אחריהן שש שעות) מדין נ"ט בר נ"ט דהיתרא, ואף לבני אשכנז יש להקל בכך מאחר שבזיעה דרך הכיסוי הטעם קלוש ביותר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור הלכתי בדין האוכל צ'יפס שטוגן בשמן שטיגנו בו בשר או שניצל: נחלקו רבני דורנו (בקובץ בית יוסף ובשו"ת ברכת יהודה) האם צריך להמתין אחריו שש שעות לאכילת חלב, ולהלכה אם טעם את הצ'יפס ואינו מרגיש בו טעם של בשר כלל – אינו צריך להמתין שש שעות, על פי פסק השולחן ערוך בסימן צו ובסימן צח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות אפיית לחם חלבי או בשרי (שולחן ערוך סימן צז): חכמים אסרו ללוש עיסת לחם עם חלב או עם שומן בשר שמא ישכח ויאכל את הלחם עם המין השני, ואם אפה – כל הפת אסורה אף לאוכלה לבדה. לצד זאת מבוארים שני ההיתרים מהגמרא בפסחים ("כעין תורא שרי"): א. אפיית כמות קטנה המספיקה לסעודה אחת בלבד. ב. עשיית שינוי והיכר ברור בצורת הלחם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי הב"ח והרמ"א על מנהג אפיית חלות שבת וחג השבועות בשינוי צורה, וביאור ההלכה לגבי "עיסה מתוקה": מותר לערב חלב בעיסה שנילושה בסוכר או בדבש עד שנעשית מתוקה ממש כעוגה (כמבואר בשו"ת מהרי"ט, זבחי צדק וכף החיים), מאחר שאין דרך לאכול עוגה מתוקה עם בשר, וכמנהג הראשונים בארחות חיים בלישת חלות בדבש וחלב לילדים הנכנסים לתלמוד תורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שלוש הלכות במאפים חלביים ובשריים: א. היתר מכירת סופגניות חלביות שעיסתן מתוקה (תוך הצבת שלט ברור לקונים כדי שלא יאכלו אותן תוך שש שעות לבשר). ב. היתר אפיית מאפים הממולאים בחתיכות גבינה, שוקולד חלבי או בשר הניכרים לעין (סמבוסק, פיתה עם בשר, לחמניות שוקולד). ג. מקור המנהג לאפות בורקס גבינה בצורת משולש (החיד"א, כף החיים, בן איש חי ומסכת בבא מציעא). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת שו"ת משנה הלכות על מנהג גדולי אשכנז להקל בכלי זכוכית לבשר וחלב ("אל תטוש תורת אמך"), פסק מרן בשו"ת יביע אומר להתיר שימוש בכלי פיירקס ודורלקס לבשר וחלב בזה אחר זה כפי שהיה מנהגו של מרן זיע"א, וההלכה שאין צריך לייחד כלים למאכלי פרווה ומותר לבשל דגים או ביצה בכלי בשרי או חלבי נקי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין כיור המטבח להדחת כלי בשר וכלי חלב: מן הדין די בכיור אחד להדחת שניהם (שולחן ערוך סימן צה), ומבואר מדוע בכיור של ימינו אין חשש מחמת סבון הכלים הפוגם את השומן ותחלופת המים. כמו כן מתבאר ההיתר לשפוך מים רותחים לפתיחת סתימה בכיור משותף שבו מדיחים כלי בשר וחלב מכוח כמה וכמה ספיקות להקל (שו"ת יביע אומר חלק ז). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שלוש הלכות מעשיות בהנהגת המטבח: א. משטח שיש – טוב לייחד משטח לבשר ומשטח לחלב, ובשיש אחד יקפיד לנקותו היטב בין בשר לחלב (הרמב"ן בבית יוסף). ב. סקוטש להדחת כלים – טוב לייחד סקוטש נפרד לבשר ולחלב, אך בסקוטש אחד מותר מעיקר הדין מחמת חומרי הניקוי והמים שאינם רותחים. ג. שמן רותח שנותר מטיגון בשר – מותר לשופכו לתוך גביע גבינה ריק כדי לזורקו לאשפה (יביע אומר). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור מעמיק בהפעלת מדיח כלים לכלי בשר וכלי חלב: תיאור מפורט של שלבי פעולת המדיח (שטיפה קרה ראשונית לסילוק לכלוך ממשי, עירוב סבון וחומרי הברקה, חימום ל-55–70 מעלות והרחקת שאריות במסננת), ופסק מרן בשו"ת יביע אומר (חלק י) ושו"ת יחוה דעת שמותר לכתחילה להדיח כלי בשר וחלב יחד במדיח מאחר שהמים נפגמים בחומרי הניקוי עוד טרם חומם (נותן טעם לפגם לכתחילה). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות תבניות אפייה וסוגי תנורים: חובת ייחוד תבניות נפרדות לבשר ולחלב, האיסור המוחלט להשתמש בטוסטר אחד לבשר וחלב, ייחוד תא לבשר ותא לחלב בתנור דו-תאי. בתנור בעל תא אחד – המנהג לכתחילה להמתין 24 שעות, לנקותו ולהפעילו כ-20 דקות בחום גבוה, ובשעת הדחק (או לצורך שבת ואורחים) די בניקוי והפעלה 20 דקות בחום גבוה ללא המתנת 24 שעות (יביע אומר). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני אפייה בתנורי עץ ואבן (טאבון, פרנה, אשתנור) שבהם האש שורפת את הזיעה ומותר לאפות בהם בשר וחלב בכלים נפרדים או כשאחד מכוסה בבצק, לצד הנחיות מעשיות לתנור חשמלי: היתר אפיית מאכל פרווה יחד עם חלבי או בשרי בתא אחד כשאחד מהם מכוסה בנייר כסף (המאכל הפרווה נשאר פרווה), השארת תנור תא אחד פרווה בקביעות על ידי כיסוי התבניות, ושימוש בתנור של צימר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הסבר דין ליבון קל שקש נשרף עליו (שולחן ערוך סימן תקט וסימן תנא) הפועל בהסקת התנור מראש לפני האפייה לשריפת כל שאריות הזיעה, ופירוט שבעת הצירופים ההלכתיים להקל בתנור חשמלי (היעדר זיעה באוכלים, חום רתיחה המונע קבלה, שריפת זיעה, אי-ירידת הזיעה לתבשיל, טעם קלוש שאינו בשר בחלב, ביטול בשישים והסקה מקדימה). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון מעמיק בדברי מרן זצוק"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ה יורה דעה סימן ז אות ז): סניף חשוב להיתר בהסקת התנור רבע שעה לפני האפייה הפועלת כליבון קל, והבאת תשובת שו"ת שאילת יעב"ץ (חלק א סימן צג) ופסק הט"ז והחיד"א שהתנור מתלבן ומתנקה מיד על ידי ההיסק והאוסר את המאכל והכלי בחינם הריהו מן המתמיהים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך ביאור דברי מרן ביביע אומר: דברי הגאון רבי עובדיה הדאיה בשו"ת ישכיל עבדי (חלק ז) להתיר תנור לכתחילה מאחר שגג התנור רחוק וההבל מתפשט ויוצא עם פתיחת הדלת ונשרף בהיסק, ומה שהעיד מרן הראשון לציון שליט"א על דעת מרן זצ"ל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
לשון מרן השולחן ערוך (סימן צז סעיף ג וסימן קח סעיפים א-ב) והכרעת הרמ"א: בתנור גדול שפיו פתוח מותר לצלותם יחד, ובתנור קטן אם אחד מהם מכוסה בקערה או בבצק (כמו בורקס) מותר לצלותם יחד לכתחילה (איסור והיתר הארוך, כנסת הגדולה, אליה זוטא, ערוך השולחן, הרדב"ז והחיד"א). ומכאן שבתנור חשמלי, כיסוי אחד המאכלים מועיל לחלוטין מכל ריחא וזיעה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעשה מופלא שמסר הגאון רבי ירמיה מנחם כהן שליט"א (ראב"ד פריז) בשם כ"ק האדמו"ר מצאנז זצ"ל בעל שפע חיים: בסעודה גדולה בניו יורק למען בית החולים לניאדו, עמד האדמו"ר בתוקף מול בעל הקייטרינג להשאיר כף בדלת התנור כדי לאפשר לזיעה לצאת ולמנוע מכשול כשרותי. לבסוף התברר שדווקא הודות לכף זו ניצלו כל העופות מלהישרף, ומכאן הלימוד לעמוד על משמר ההלכה ללא חת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין צליית בשר וגבינה באש פתוחה אחת (שולחן ערוך וכף החיים שמעיקר הדין מותר כשהריח מתפזר אך אין להמליץ על כך למעשה), והלכות בישול קוסקוס באדים מעל סיר מרק בשר: האדים מבשלים את הקוסקוס ועושים אותו בשרי לאוסרו עם חלב, אך מותר לאכול חלב מיד לאחר הקוסקוס ללא המתנת שש שעות וללא קינוח והדחה כפי שהעלו פרי הארץ, החיד"א, כף החיים ורב פעלים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מקיפות בשימוש במיקרוגל לבשר ולחלב: דפנות המיקרוגל אינן מגיעות לחום שהיד סולדת בו ולכן די בניקיונו ללא הכשר ביניהם אך חובה לייחד כיסויי פלסטיק נפרדים לבשר ולחלב, הסבר מנגנון החימום משו"ת מעשה חושב, היתר חימום אוכל כשר במיקרוגל בעבודה באמצעות כיסוי אטום, ודרך הכשרת מיקרוגל שדפנותיו התחממו על ידי הפעלת כוס מים עם סבון. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פתיחת פרק הלכות תערובות: דין חתיכת בשר קרה שנפלה לחלב קר שמותרת באכילה לאחר שטיפה (למעט מאכל רך הסופג את החלב), והגדרת "קר" בהלכה ככל שאין היד סולדת בו. כמו כן מתבארת ההבחנה היסודית בין "כלי ראשון" המבשל ואוסר את כולו לבין "כלי שני" שאינו מבשל ובדיעבד די לו בהדחה בלבד (תוספות, בית יוסף ושולחן ערוך סימן קה וסימן תמז). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין חתיכת בשר שנפלה לחלב רותח בכלי ראשון שהיד סולדת בו: החתיכה עצמה נאסרת באכילה ובהנאה, ואילו החלב מותר אם יש בו פי שישים כנגד החתיכה. החלק מבאר את מקור תקנת חכמים לשער בשישים בכל האיסורים אף שמדין תורה רוב האיסורים בטלים בפחות מכך (תוספות והר"ן בחולין), ואת הדין אם נרגש טעם האיסור אף ביותר משישים (הרא"ש והבית יוסף בסימן צח). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שני מעשים מאלפים מגדולי הדורות בדיני תערובות בשר בחלב: א. חוכמתו של הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל (רבה של ירושלים) שבחקירת החלבן בערב שבת גילה כי החלב היה מהול במים וכך התיר סיר בשר של משפחה ענייה בשיעור שישים. ב. תשובתו השנונה של הגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל (רבה של פראג) לשר המלכות שלעג על דיני תרנגולת שהתבשלה עם קורטוב חמאה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
כללי "אין מבטלים איסור לכתחילה" (הרמב"ם ושולחן ערוך סימן צט): באיסור תורה (כגון בשר בהמה שנפל לחלב בפחות משישים) אסור להוסיף היתר כדי לבטלו, ואילו באיסור דרבנן (כגון עוף שנפל לחלב מעצמו) לבני ספרד מותר להוסיף חלב או מים עד שיהיה שישים. גם לבני אשכנז המחמירים בדרבנן כדעת הרמ"א, במקום הפסד מרובה או לכבוד שבת, יום טוב ואורחים מותר להוסיף ולבטל (רעק"א ויביע אומר). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
גדר "הפסד מרובה" (שהתורה חסה על ממונם של ישראל ולכן אף אדם עשיר רשאי לתת את המאכל לחברו שעבורו זה הפסד מרובה), ובירור הלכתי במקרה שנפל עוף לסיר חלב בפחות משישים ורוצים להוסיף חלב או מים כדי לבטלו: רשאים להוסיף ולהרתיח באותו סיר עצמו מאחר שבהוספת השישים מתבטל גם הטעם הבלוע בדפנות הסיר (שולחן ערוך סימן צט ושו"ת רב פעלים). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אשכנזי שנשפך לו חלב לתבשיל עוף בפחות משישים: רשאי לתיתו במתנה לחברו הספרדי שיוסיף עליו עד שישים, ולאחר שהספרדי ביטלו בשישים מותר גם לאשכנזי לאכול ממנו. בנוסף מתבארת הלכת "טעימת גוי" בתערובת שאין בה שישים אך מסתבר שאין טעם האיסור ניכר בה (על ידי גוי "מסיח לפי תומו" או גוי "קפילא" טבח אומן, כדברי הרשב"א, התוספות והר"ן בחולין צז). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור הלכת טעימת גוי: שיטת הרמב"ם וביאור מרן הבית יוסף שדי באחד משני תנאים – או גוי טבח אומן ("קפילא") או גוי מסיח לפי תומו (והטעם בפרי חדש משום שחושש לשקר), ופסק מרן בשולחן ערוך (סימן צח, סימן צב וסימן פז) לסמוך על טעימת גוי מסיח לפי תומו, לעומת דברי הרמ"א שאין נוהגים עכשיו לסמוך על גוי ומשערים הכול בשישים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ארבעה נושאים בהלכות תערובות: א. "טעימת ישראל" שטעם בלא יודעין מתבשיל שנפל בו איסור ואמר שאין בו טעם איסור – מועילה אף לבני אשכנז. ב. הוראתו החכמה של רבי שמואל סלנט למשפחה אשכנזית על ידי טעימת גוי ואחריו טעימת ספרדי (בשבח הגרי"ש אלישיב). ג. היתר בשר שנפל לחלב בכלי שני לאחר שטיפה. ד. דין חלב או גבינה שנפלו לסיר בשר בכלי ראשון. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי הבני יששכר והשל"ה הקדוש כי אכילת תבשיל שהותר על פי כללי התורה בביטול איסור היא מצווה ובירור ניצוצות קדושה ("יאכלו ענווים וישבעו"). בנוסף מובאת שאלה בדיני ממונות ותערובות: חתיכת נבלה של ראובן שנפלה והתבטלה בשתי חתיכות כשרות של שמעון – האם שמעון משלם לראובן שווי חתיכה כשרה או שווי חתיכת נבלה בלבד (שו"ת יביע אומר חלק ד חו"מ סימן ד). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין "איסור שטעמו פגום" (שולחן ערוך סימן קד): תבשיל שנפל לתוכו יתוש, זבוב, נמלה או כל שרץ מאוס שטעמו פגום – זורק את השרץ והתבשיל מותר באכילה ללא צורך בפי שישים (ודי ברוב היתר), והסיר אינו צריך הכשר כלל. החלק מבאר את מקור הדין מהפסוק "לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה" (עבודה זרה סז) ואת דברי הרשב"א, רבנו פרץ, הר"ן והבית יוסף. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יישוב קושיית הרשב"א בתורת הבית: כיצד מתבטל שרץ מאוס כזבוב ויתוש ברוב בלבד גם אם טעמו הפגום מורגש בתבשיל? התורה אסרה שרץ מאוס ופגום רק באכילת ממשו בעין, אך בתערובת שבה הולכים אחר נתינת טעם – טעם פגום אינו אוסר כלל אלא אדרבה פוגם את ההיתר המרובה (וכן כתבו הריב"ש, הסמ"ג והמרדכי שדבורים וזבובים הרי הם כנבילה סרוחה מעיקרה). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך ביאור דין דברים מאוסים בשו"ת הרשב"א (חלק א סימן קא): החילוק בין בריה שאינה מאוסה (כגיד הנשה וציפור אסורה) לבין שרץ מאוס כזבוב ויתוש, ביאור המשנה במסכת תרומות לעניין הטועם טעם פשפש בפיו (לפי הרשב"א ולפי הרמב"ם מדין בל תשקצו), ופסק מרן השולחן ערוך והרמ"א (סימן קד וסימן קז) להקל ולסנן במקום שאפשר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי מרן הגר"ש וואזנר בשו"ת שבט הלוי שהביא את שיטת החזון איש, לצד בירור שיטות גאוני הדורות במאה השנים האחרונות ומחקר מקיף של מזכה הרבים הרה"ג רבי יגאל עזרא שליט"א שהוכיח כי רוב מוחלט של הפוסקים נטו להקל באבקת חלב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בחינת טענות המחמירים באבקת חלב נוכרי: הטיעון של "אין כל מחסור בארץ" מול כוח דהיתרא של ההלכה הפסוקה, וחובת הרבנים להורות את הדין כפי האמת ללא חשש מלחץ ציבורי, על פי דברי גדולי הפוסקים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
זכותו של אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול אבקת חלב נוכרי, אך באזהרה חמורה שלא לפסול אחרים ולא לייצר מחלוקת. מובאים דברי רבנו הרמח"ל במסילת ישרים (פרק כ) על משקל החסידות: פרישות שאינה שקולה עלולה להביא לידי קלקול ועבירות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור גבינת גויים: חובת נוכחות וראיית ישראל בכל תהליך עשיית הגבינה מתחילתו ועד סופו. מובאת המשנה במסכת עבודה זרה (כט ע"ב) עם שאלת רבי ישמעאל לרבי יהודה, וששת הטעמים שנאמרו בגמרא לאיסור גבינת גויים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
לשון הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות (פרק ג) באיסור גבינת גויים, ביאור מרן הבית יוסף מדוע חלב טמא אינו מתגבן כלל, ופסיקת מרן השלחן ערוך (סימן קטו סעיף ב) שגבינות הגויים אסורות מדרבנן ואפילו העמידוה בעשבים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבעיות ההלכתיות החמורות בתופעת פיטום אווזים: מלבד איסור צער בעלי חיים בהלעטת האווזים בכוח, קיים חשש טריפות כבד לניקוב הוושט על ידי הצינורות המוכנסים לגרונם, ופסיקת גדולי הדורות להחמיר ולבדוק היטב את פנים הוושט וחוצו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הוראת התשובה והתיקון לספרדי שטעה ואכל בשר כשר (דברי הרמב"ם בהלכות תשובה), חובת בעלי אטליזים התולים שלט המוכר בשר כשר להודיע באותיות גדולות שהבשר אינו חלק, וההקבלה לפסק ההלכה בדין מצה עשירה בפסח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סיום המעשה המרגש באהרל'ה: מסירותו להשגיח בבית אבות ולסעוד קשיש ערירי ללא תמורה, וההשגחה האלוקית המופלאה שהביאה את בתו של הקשיש למנות את אהרל'ה למנכ"ל רשת עולמית ולפרוע את כל חובותיו עד הפרוטה האחרונה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הדרכה הלכתית רגישה ומעשית לבנים שחזרו בתשובה שהוריהם אינם מקפידים על בדיקת תולעים בעלים רגילים: כיצד לסייע להורים, להביא ירקות שטופים ומפוקחים מחברות מוסמכות, ודין אכילת שאר מאכלים מבושלים בבית שבו יש מכשירים ומסכים שאינם כשרים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין בעל שאינו שומר מצוות שזכה שאשתו חזרה בתשובה ומקפידה על כשרות המטבח: פסק כף החיים שסומכים עליה בכל ענייני הכשרות, והנהגת דרכי שלום כאשר מתארחים אצל אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות – כיצד לנהוג בחוכמה ובחמלה ללא חומרות מיותרות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות בשר שנתעלם מן העין: חתיכות בשר, עוף או דגים שהונחו ללא השגחה במקום שעוברים בו גויים מחשש שהוחלפו בנבילה, היתר דג שיש עליו קשקשים, דין היכר בטביעות עין בשולחן ערוך סימן סג, ונאמנות עם הארץ להעיד שמכיר את הבשר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עדויות גדולי הדורות על רמאויות גויים: ספר כנסת הגדולה ושלחן גבוה לרבי יוסף מולכו על גויים שהחליפו בשר כשר בנבילה, והלכות משלוחי בשר ועופות על ידי שליח גוי – חובת חותם בתוך חותם כפול (פלומבה ואריזה חתומה) כדי שיהיה מותר באכילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות כלי המליחה וסוג המלח: חובת מליחה בכלי מנוקב או על לוח משופע (השלחן ערוך סימן סט), ייחוד כלים למליחה, שימוש במלח בינוני ולא דק כקמח, וחובת מליחת החתיכה מכל צדדיה היטב כדברי הרשב"א שלא יישאר מקום ללא מלח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הגדרת איסור פת הנוהג רק בחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון), וההבחנה היסודית בהלכה בין 'פת בעל הבית' (הנאפית בבית לצורך אישי שבה קיים חשש קירוב חמור) לבין 'פת פַּלְטֵר' (נחתום מקצועי) שנאפית למסחר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור דין פת פלטר גוי הזולה באופן משמעותי מפת ישראל: צירוף שיטות הפוסקים המתירות לקנותה מחמת יוקר המחיה, בפרט עבור משפחות ברוכות ילדים שהפת היא מזונם העיקרי וחיי נפש, תוך השוואה לדין פת יפה ודין הפקעת מחירים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מכשול בישולי גויים בבתי מלון ובמסעדות: אזהרה חמורה לספרדים שלא לאכול חביתות ותבשילים שמכין גוי, שבחם של בתי מלון כשרים למהדרין (גלי צאנז) ורבנויות מקומיות (הרב אליהו בר שלום בבת ים), והנחיות הראשון לציון הרב יצחק יוסף ברבנות הראשית. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שאלה מעשית בישיבה אשכנזית שבה הטבח גוי והמשגיח מדליק את האש כרמ"א – האם בחורים ספרדים רשאים לאכול: סוגיית הגמרא ביבמות (יד ע"ב) במחלוקת בית שמאי ובית הלל, והחובה החינוכית וההלכתית של ראשי הישיבות ללמד 'בין אדם לחברו' ולהסדיר הנחה על ידי יהודי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מה קורה כשמטעינים את הסמארטפון הכי יקר בעולם עם מטען מזויף מהקיוסק? על פניו הסוללה מתמלאת, אבל בפנים – הכל נשרף! 🔥 בפרשת שמיני התורה מגלה לנו את דיני הכשרות. הרבה אנשים בטוחים שמדובר בדיאטה רפואית או עניין של מסורת, אבל האמת עמוקה הרבה יותר. בסרטון הקצר הזה תגלו דרך "משל המטען" למה אוכל לא כשר פוגע לנו ישירות בנשמה, מה זה "טמטום הלב", ואיך אנחנו יכולים לשמור על ה"אנטנה הרוחנית" שלנו פתוחה ומחוברת ליצרן. 🔌✨ 👇 אהבתם את המסר? אל תשכחו לשתף!

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן