“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

"פרשת חוקת דבר תורה קצר". ביאור נפלא על הסיבה שדווקא בפרה אדומה אומר הקב"ה: כתבה התורה חוקה חקקתי גזירה גזרתי… למרות שיש עוד הרבה מצוות שהן חוקים…
איסור אכילת בשר וחלב בשולחן אחד ודין שני קטנים, זמני המתנה בין בשר לחלב לקטנים בהדרגה, כשרות טבילת כלים על ידי קטן ונאמנות נער בר מצווה. מתוך חוברת בר מצווה באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סקירה הלכתית של שורש איסור בשר בחלב מן התורה, הנלמד משלוש הפעמים שבהן נכתב הפסוק "לא תבשל גדי בחלב אמו" לאיסור בישול, לאיסור אכילה ולאיסור הנאה. החלק מבאר את דרשת רבי ישמעאל במסכת חולין ומסביר מדוע האיסור מן התורה חל דווקא כאשר הבשר והחלב התבשלו יחד, בעוד אכילתם יחד ללא בישול אסורה מדברי חכמים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור הכלל ההלכתי שסתם כלים אינם בני יומן, הן בכלי גויים והן בכלים של ישראל שלא ידוע אם השתמשו בהם ב-24 השעות האחרונות. הקטע מבאר את יסוד הטעם ההלכתי לפי דעת הרשב"א, הר"ן והרמב"ן: מדוע סמכו חכמים על החזקה ורובא דרובא אף שהכלי עלול לתת טעם לשבח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין המבשל לכתחילה במזיד בשר בסיר חלבי שאינו בן יומו או להיפך. אף שהטעם הבלוע פגום והתבשיל מותר בדיעבד, קנסו חכמים את המבשל במזיד ואסרו עליו ועל משפחתו את המאכל, כפי שמבואר בדברי הרשב"א והפוסקים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכרעת ההלכה במקרה של ספק באיזו כף בחש בתבשיל חלבי מדין ספק ספיקא, וכן פירוט דין כף שנפלה תחילה לסיר בשר ואחר כך לסיר חלב, שבה נדרש פי שישים כנגד כל גוף הכף מאחר שאין אנו יודעים כמה בלעה, על פי שיטת הראב"ד ומרן הבית יוסף. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור עקרון הלכתי יסודי מתוך שו"ת רב פעלים: מדוע דפנות הסיר והחומר שממנו הוא עשוי אינם מצטרפים לחשבון המים והתבשיל כדי לבטל את האיסור בשישים, אף שהסיר עצמו בולע מן התבשיל, וההבדל המהותי שבין כוח ביטול במאכל לבין כוח ביטול בכלי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסודות המושג ההלכתי "חתיכה נעשית נבלה" (חנ"ן): ההבדל המהותי בין שאר איסורים (כגון תפוח אדמה שבלע מנבילה ודי בשישים כנגד הבלוע בו) לבין בשר שבלע חלב ונעשה כולו גוף איסור המחייב שישים כנגד כל משקלו, ומדוע החמירו חכמים בבשר וחלב יותר מכל האיסורים שבתורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות חיתוך עוגת גבינה חמה בתבנית בסכין בשרית, דין סכין שאינה בת יומא, ודיני "דבר חריף" (כגון בצל וצנון) שנחתך בסכין בשרית בת יומא. מבואר כיצד חריפות המאכל יחד עם דוחק הסכין מפליטים את הטעם השומני והופכים את הבצל לבשרי גמור שאסור לאוכלו בחלב אלא אם טעמו ישראל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור שיטת מרן השלחן ערוך, הרשב"א, הרא"ה והר"ן שסומכים לכתחילה על טעימת ישראל בבצל שנחתך בסכין בשרית כדי לקבוע אם נבלע בו טעם בשר, ומדוע אין בכך איסור טעימה, לצד הכרעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והרב דוד יוסף שליט"א שסומכים על טעימה רק כאשר יש ספק אם הסכין בת יומא. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ההבדל בין דין נותן טעם בר נותן טעם (נ"ט בר נ"ט) לדבר חריף המשביח את השמנונית, דין סכין הבלועה מאיסור שאינו בן יומו שחתכו בה בצל, וכן הגדרת שאר דברים חריפים כגון שום, פלפל חריף, חזרת, חומץ וחרדל חריף, לצד הטעם שחכמים לא גזרו על חיתוך בצל בדומה ללישת בצק בחלב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיקר טעם איסור גבינות גויים מפני שמעמידים אותן בקיבת נבילה וטריפה של עגל, ופסק הרשב"א שאפילו במקומות שידוע שהגויים אינם מעמידים בקיבה ומעמידים בשרף עשבים – הגבינה אסורה מכל וכל משום גזירה שבמניין. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן