“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

הלכות עבודת טבח יהודי במסעדה של גויים או עובדת משק בית בבתי גויים: האיסור המוחלט לבשל עבורם בשר בחלב ממש, לעומת גדרי הקולא הזמנית בשאר מאכלים אסורים לצורך פרנסה. כמו כן נידונה בהרחבה שאלת בישול בשר עבור גויים בסירים חלביים שלהם לאחר הדחה, גדרי כלי בן יומו ואינו בן יומו, וצירוף סברת "לינת לילה פוגמת". מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור הכלל ההלכתי היסודי "נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא" (נ"ט בר נ"ט של היתר): מאכל פרווה (כגון אטריות, ביצה או מאפה) שהתבשל או נאפה בסיר, מחבת או תבנית בשריים נקיים – מותר לכתחילה לאוכלו עם גבינה, וכן להיפך מכלי חלבי לבשר (ולכן עוגות פרווה ב"חזקת חלבי" הן פרווה). החלק מביא את סוגיית הגמרא בחולין (מחלוקת רב ושמואל) והכרעת מרן בבדק הבית להתיר אף לכתחילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור דין סיר בשרי בן יומו שטעו ובישלו בו חלב. מעיקר הדין אם יש בתבשיל פי שישים כנגד כל נפח דפנות הסיר, התבשיל מותר, אך אם אין שישים התבשיל והסיר אסורים. כמו כן מובאים דברי מרן השלחן ערוך, הרמ"א והכף החיים לגבי בישול ירקות ודגים לכתחילה בסיר שאינו בן יומו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני סיר שבישל בו ביממה האחרונה מעט בשר וטעה ובישל בו חלב, וכן דין ספק בן יומו אם עברו 24 שעות או שעבר עליו לילה שלם. הדיון כולל את שיטת רוב הראשונים הסוברים שעבר לילה שלם נחשב שאינו בן יומו, ופסיקת ההלכה להקל רק בספק בן יומו שעבר עליו לילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור הכלל ההלכתי שסתם כלים אינם בני יומן, הן בכלי גויים והן בכלים של ישראל שלא ידוע אם השתמשו בהם ב-24 השעות האחרונות. הקטע מבאר את יסוד הטעם ההלכתי לפי דעת הרשב"א, הר"ן והרמב"ן: מדוע סמכו חכמים על החזקה ורובא דרובא אף שהכלי עלול לתת טעם לשבח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין המבשל לכתחילה במזיד בשר בסיר חלבי שאינו בן יומו או להיפך. אף שהטעם הבלוע פגום והתבשיל מותר בדיעבד, קנסו חכמים את המבשל במזיד ואסרו עליו ועל משפחתו את המאכל, כפי שמבואר בדברי הרשב"א והפוסקים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין כפית חלבית בת יומא שנפלה לתוך סיר בשר רותח, כיצד משערים פי שישים כנגד כל נפח הכפית במים עד גדותיו, וההבחנה היסודית בין כפית שבלעה מכלי ראשון לבין כפית שבלעה רק מכלי שני כגון כוס קפה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור עקרון הלכתי יסודי מתוך שו"ת רב פעלים: מדוע דפנות הסיר והחומר שממנו הוא עשוי אינם מצטרפים לחשבון המים והתבשיל כדי לבטל את האיסור בשישים, אף שהסיר עצמו בולע מן התבשיל, וההבדל המהותי שבין כוח ביטול במאכל לבין כוח ביטול בכלי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פירוט דיני בליעת כלים: מדוע כף שבלעה חלב אינה ממעטת משיעור החלב שנשפך אחר כך לבשר, שיעור ביטול כנגד החלק שנכנס מן הכפית בלבד, ודין כפית שהוכנסה פעמיים לסיר בשר רותח – מתי נדרש שישים כפול (מאה ועשרים) ומתי די בשישים אחד בלבד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסודות הלכות הכשרת כלים הנלמדים מפרשת כלי מדין בתורה ודברי אלעזר הכהן: הכלל היסודי "כבולעו כך פולטו", ההבחנה בין כלי שבלע באש הטעון ליבון לבין כלי שבלע בנוזלים רותחים הטעון הגעלה, וביאור דברי חז"ל במסכת עבודה זרה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכלל ההלכתי שהכשר הכלי נקבע לפי רוב שימושו: תשובת הרשב"א בכוסות מתכת שנלקחו מגוי שרוב תשמישן בצונן, פסק השלחן ערוך להקל בהדחה בצונן, וחומרת בני אשכנז לחשוש גם למיעוט שימוש בחמין ולהצריך הגעלה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת החכם צבי על קדרת חרס שעברה עליה שנה שלימה האם מועילה לה הגעלה בדיעבד, ופירוט דיני כלי פורצלן וחרסינה: הבחנה בין חרס המצופה זכוכית דקה מבפנים ומבחוץ (שלדעת מרן השלחן ערוך דינו כחרס) לבין פורצלן אמיתי המיוצר מאבן לבנה מיוחדת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חקירה מדעית והלכתית מעמיקה בשו"ת אבני נזר לגבי תהליך ייצור כלי אמייל: עדות בעלי המפעלים והמהנדסים שהציפוי נעשה מאבקת זכוכית הניתכת בחום ונצמדת למתכת, והשלכות הדבר על דינם של כלי אמייל ככלי זכוכית או מתכת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות ספיקות בבישולי גויים: דין מאכל שהניח ישראל על האש והלך כשיש ספק אם הגוי הוציא או בישל, ובירור שיטת הרשב"א שאין לגוי הנאה בסילוקו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין ביטול ברוב בבישולי גויים: תבשיל גוי שהתערב בהיתר ואינו ניכר, מדוע בטל ברוב בלבד ואינו צריך שישים לפי הרמב"ן והשו"ע באיסור שאין עיקרו מהתורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר הוספת היתר לבטל בישולי גויים לכתחילה כיוון שאין איסורו מגופו, ודין הכשר כלים שהתבשלו בהם בישולי גויים הצריכים הגעלה כדת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסוד הרשב"א בחיוב הכשר כלים שנבלעו מבישולי גויים, דין טעה ובישל בכלי בן יומו שהתבשיל מותר באכילה בדיעבד, ופסיקת כף החיים בשיפוד של גוי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות בישול ישראל מחלל שבת בפרהסיה: מדוע אין בתבשילו איסור בישולי גויים, ובירור שיטת רבנו חיים בן עטר באור החיים שקדושת ישראל אינה פוקעת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל להקל בבישול מחלל שבת, ודין אמירה לגוי לבשל בשבת עבור חולה שאין בו סכנה שאין בו איסור בישולי גויים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חיוב ברכת הנהנין של חולה על תבשיל שבישל גוי בשבת, איסור אכילה לאדם בריא, ובירור שיטת הרא"ה הסובר שאין איסור בישולי גויים כלל במקום שהותר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
השוואת תבשיל חולה לפת פלטר שנקנתה בשעת הדחק לפי הרשב"א, פסיקת הרמ"א והאחרונים כדעת הרא"ה להקל, והכרעת השלחן ערוך לאסור לבריא. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות תבשיל חולה במוצאי שבת בבית גוי מול בית ישראל, פטור הכלי מהגעלה כיוון שהבישול הותר, ודין חימום מים ותבשיל שנאכל חי בשבת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן