“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

דין חתיכת בשר שנפלה לחלב רותח בכלי ראשון שהיד סולדת בו: החתיכה עצמה נאסרת באכילה ובהנאה, ואילו החלב מותר אם יש בו פי שישים כנגד החתיכה. החלק מבאר את מקור תקנת חכמים לשער בשישים בכל האיסורים אף שמדין תורה רוב האיסורים בטלים בפחות מכך (תוספות והר"ן בחולין), ואת הדין אם נרגש טעם האיסור אף ביותר משישים (הרא"ש והבית יוסף בסימן צח). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות "מין במינו יבש ביבש" (שולחן ערוך סימן קט): חתיכת איסור שהתערבה בשתי חתיכות היתר דומות מאותו מין ואינה ניכרת – בטלה ברוב מן התורה ("אחרי רבים להטות") וכל החתיכות מותרות באכילה זו אחר זו (רק שלא יאכל את שלושתן בבת אחת). לצד זאת מובאים החריגים שבהם גזרו חכמים שאין ביטול (חתיכה הראויה להתכבד, בריה ודבר שבמניין) המחייבים שאלת חכם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור השקפתי והלכתי יסודי: מאכל איסור שהתבטל ברוב או בשישים על פי כללי התורה הוא היתר גמור ואינו מטמטם את הלב כלל, כי "עבירה מטמטמת" וכאשר התורה התירה אין כאן עבירה (יומא לט ומהר"ל מפראג). אדרבה, התוספות יום טוב, מהר"ם מרוטנבורג, הרש"ל והרמב"ם בשו"ת פאר הדור מזהירים כי המחמיר לאסור דבר שהתבטל כהלכה קרוב לחשש מינות ומאבד ממון ישראל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי הבני יששכר והשל"ה הקדוש כי אכילת תבשיל שהותר על פי כללי התורה בביטול איסור היא מצווה ובירור ניצוצות קדושה ("יאכלו ענווים וישבעו"). בנוסף מובאת שאלה בדיני ממונות ותערובות: חתיכת נבלה של ראובן שנפלה והתבטלה בשתי חתיכות כשרות של שמעון – האם שמעון משלם לראובן שווי חתיכה כשרה או שווי חתיכת נבלה בלבד (שו"ת יביע אומר חלק ד חו"מ סימן ד). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין "איסור שטעמו פגום" (שולחן ערוך סימן קד): תבשיל שנפל לתוכו יתוש, זבוב, נמלה או כל שרץ מאוס שטעמו פגום – זורק את השרץ והתבשיל מותר באכילה ללא צורך בפי שישים (ודי ברוב היתר), והסיר אינו צריך הכשר כלל. החלק מבאר את מקור הדין מהפסוק "לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה" (עבודה זרה סז) ואת דברי הרשב"א, רבנו פרץ, הר"ן והבית יוסף. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יישוב קושיית הרשב"א בתורת הבית: כיצד מתבטל שרץ מאוס כזבוב ויתוש ברוב בלבד גם אם טעמו הפגום מורגש בתבשיל? התורה אסרה שרץ מאוס ופגום רק באכילת ממשו בעין, אך בתערובת שבה הולכים אחר נתינת טעם – טעם פגום אינו אוסר כלל אלא אדרבה פוגם את ההיתר המרובה (וכן כתבו הריב"ש, הסמ"ג והמרדכי שדבורים וזבובים הרי הם כנבילה סרוחה מעיקרה). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך ביאור דין דברים מאוסים בשו"ת הרשב"א (חלק א סימן קא): החילוק בין בריה שאינה מאוסה (כגיד הנשה וציפור אסורה) לבין שרץ מאוס כזבוב ויתוש, ביאור המשנה במסכת תרומות לעניין הטועם טעם פשפש בפיו (לפי הרשב"א ולפי הרמב"ם מדין בל תשקצו), ופסק מרן השולחן ערוך והרמ"א (סימן קד וסימן קז) להקל ולסנן במקום שאפשר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות ספיקות בבישולי גויים: דין מאכל שהניח ישראל על האש והלך כשיש ספק אם הגוי הוציא או בישל, ובירור שיטת הרשב"א שאין לגוי הנאה בסילוקו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין ביטול ברוב בבישולי גויים: תבשיל גוי שהתערב בהיתר ואינו ניכר, מדוע בטל ברוב בלבד ואינו צריך שישים לפי הרמב"ן והשו"ע באיסור שאין עיקרו מהתורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר הוספת היתר לבטל בישולי גויים לכתחילה כיוון שאין איסורו מגופו, ודין הכשר כלים שהתבשלו בהם בישולי גויים הצריכים הגעלה כדת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסוד הרשב"א בחיוב הכשר כלים שנבלעו מבישולי גויים, דין טעה ובישל בכלי בן יומו שהתבשיל מותר באכילה בדיעבד, ופסיקת כף החיים בשיפוד של גוי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות בישול ישראל מחלל שבת בפרהסיה: מדוע אין בתבשילו איסור בישולי גויים, ובירור שיטת רבנו חיים בן עטר באור החיים שקדושת ישראל אינה פוקעת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל להקל בבישול מחלל שבת, ודין אמירה לגוי לבשל בשבת עבור חולה שאין בו סכנה שאין בו איסור בישולי גויים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חיוב ברכת הנהנין של חולה על תבשיל שבישל גוי בשבת, איסור אכילה לאדם בריא, ובירור שיטת הרא"ה הסובר שאין איסור בישולי גויים כלל במקום שהותר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
השוואת תבשיל חולה לפת פלטר שנקנתה בשעת הדחק לפי הרשב"א, פסיקת הרמ"א והאחרונים כדעת הרא"ה להקל, והכרעת השלחן ערוך לאסור לבריא. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות תבשיל חולה במוצאי שבת בבית גוי מול בית ישראל, פטור הכלי מהגעלה כיוון שהבישול הותר, ודין חימום מים ותבשיל שנאכל חי בשבת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן