“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

דין השותה אבקת מרק עוף "בשרית" המעורבת בכוס מים חמים: מאחר שכמות העוף עצמה באבקה היא מזערית ביותר (כשליש גרם בכוס מים – פי 600 מים כנגד העוף), העוף בטל בשישים במים והשותה אינו נעשה בשרי ואינו צריך להמתין שש שעות. כמו כן, אם נותרה שארית מתערובת המים בכוס, מותר לתיתה במאכל חלבי כדעת הרמ"א בתורת חטאת והאחרונים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיון בפוסקים האחרונים בשאלה האם מותר לכתחילה לתת מעט חלב במים באופן שבטל בשישים על מנת לתיתם לאחר מכן בקדירה של בשר: הבאת דעות המתירים (המהרי"ט, כנסת הגדולה, חוות דעת והחיד"א) מול דעות האוסרים (נחלת צבי, צמח צדק, כף החיים וישכיל עבדי), ומסקנת מרן בשו"ת יביע אומר להחמיר כשמכוון לכך אך להתיר אם עירב למטרה אחרת ונשאר לו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ראיה מתשובת הרדב"ז ומעדות מהרח"ו (בשער המצוות) על רבנו האר"י ז"ל שאכל סוכר עם בשר אף שהגויים ליבנו את הסוכר בחלב עיזים מאחר שהחלב התבטל במים ובסוכר בהיתר, ופסק מרן בחזון עובדיה להתיר שתיית אבקת מרק עוף בשרית במים חמים בתשעת הימים שלאחר ראש חודש אב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יישוב השאלה כיצד העוף שבאבקת מרק בטל בשישים והלוא קיימא לן ש"תבלין" העשוי לטעם אינו בטל אפילו באלף: הכלל שתבלין אינו בטל נאמר דווקא כשהתבלין אסור מחמת עצמו, ולא כשבלע דבר אחר, כפי שכתבו השערי דורא, רבנו יצחק בעל התוספות, הגאונים והאור זרוע ש"אין הנאסר יכול לאסור יותר מהאוסר אותו". מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך ביסוס ההלכה שמלח ותבלין אינם בטלים רק כשאסורים מחמת עצמם: דברי מרן הבית יוסף בשם הרשב"א וספר התרומה, ופסק השולחן ערוך והרמ"א (סימן צח וסימן קה) שמלח הבלוע מדם או מתבלין אינו אוסר יותר מן האוסרו ובטל בשישים, וממילא גם הרכיבים שבאבקת המרק הבלועים ממעט עוף כשר בטלים במים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק שו"ת היכל הוראה לגאון הרב משה ברנדסדורפר ואביו הגר"מ זצ"ל להתיר תבשיל שנתנו בו בטעות אבקת מרק "חמץ" בערב פסח שנתבטלה בשישים קודם הפסח, וראיה נוספת מדברי הט"ז (בשם האיסור והיתר הארוך) והרמ"א שגדר "תבלין" שאינו בטל נאמר רק בדבר חריף כמלח ותבלין שמורגש מאוד, ולא בשומן או בעוף שבטלים בשישים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור חילוקו של הט"ז ויישובו של הפרי מגדים (משבצות זהב): שומן כשר שנפל לחלב בטל בשישים מאחר שאין האיסור מצד עצמו אלא מצד התערובת, והתורה אסרה בשר בחלב רק דרך בישול כשיש טעם גמור ולא כשיש שישים והטעם קלוש. קל וחומר באבקת מרק עוף המעורבת במים שיש בהם הרבה יותר משישים נגד העוף. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור עובדתי והלכתי בדבר החומר הכימי (מונוסודיום גלוטמט) שבאבקת המרק: טעם העוף המורגש אינו מחמת שיעור העוף המזערי אלא מחמת חומרי הטעם, ולכן אינו נחשב טעם בשר. מובאות ראיות מהיעב"ץ (מור וקציעה) והחכם צבי לעניין טבק שנשרה בשכר והכשות נותן בו ריח, ומדברי שו"ת שבט הקהתי לעניין נתינת מעט יין בעוגה בתשעת הימים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור מומחים (בספר השולחן כהלכתו) שבאבקת המרק אין טעם הבשר מורגש כלל אלא שהמונוסודיום משנה את טעמו, וצירוף הכלל ההלכתי הגדול "זה וזה גורם מותר" (מסכת עבודה זרה ושולחן ערוך סימן פז וסימן שיח). בנוסף נידונה שאלת שיעור שישים באבקת חלב או אבקת עוף מיובשת על פי הגרי"ש אלישיב ושו"ת ישכיל עבדי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סיכום כל הנימוקים ההלכתיים להתיר שתיית אבקת מרק עוף בשרית במים ללא המתנת שש שעות, ובירור דין הטועם מאבקת המרק הבשרית עצמה ללא תערובת מים: מאחר שאין בה בשר בין השיניים ולא שמנונית בפה, ופנים חדשות באו לכאן שנעשתה אבקה שאינה ראויה לאכילה בפני עצמה, אין להחמיר להמתין אחריה שש שעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין תערובת דגים ובשר (נפילת רוטב דגים או חתיכת דג לסיר בשר או להיפך): הדג או הרוטב בטלים בשישים, ואם אין שישים בתבשיל מותר אף להוסיף לתבשיל כדי להשלים לשישים ולבטל את חשש הסכנה (שו"ת יביע אומר, מגן אברהם וחתם סופר). כמו כן מובאת תשובה למעשה להתיר סירי דגים שנשפכה לתוכם בטעות אבקת מרק עוף בשרית. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן