“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

מקור החובה להמתין שש שעות בין אכילת בשר בהמה, חיה או עוף לבין אכילת מאכלי חלב, מדברי מר עוקבא במסכת חולין ("לסעודה אחריתא אכילנא"). החלק סוקר את שיטת התוספות ורבנו תם מזה, ואת שיטת רוב הראשונים (הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש, רש"י, הרשב"א ועוד) ופסק הטור ומרן השולחן ערוך מזה, ששיעור סעודה אחרת הוא שש שעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון בדברי הראשונים – הרשב"א בחידושיו ובתורת הבית הקצר (שכתב מפורש "ממתין כשש שעות"), הכל בו, והמאירי בחידושיו ובספרו "מגן אבות" (שכתב "שש שעות או קרוב לזה" ואף הזכיר שיעור חמש שעות לעיכול הבשר שבין השיניים) – המחזקים את ההוראה להקל במקום צורך לאחר חמש שעות וחצי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור דין תבשיל בשרי: דברי המרדכי שאסר לאכול גבינה אחר ביצים שטוגנו בשומן משום גזירה, ועדות מרן הבית יוסף שנהגו העולם שלא לאכול גבינה אחר תבשיל של בשר כלל ואין לפרוץ גדר. כמו כן מבואר מדוע מנהג זה מיוסד על דעת הרי"ף, הרשב"א והר"ן כפי שכתבו הפרי חדש והחכמת אדם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אפיית דגים ובשר יחד בתא אחד בתנור: לכתחילה אין לאפותם יחד אלא אם כן אחד מהם מכוסה, אך בדיעבד שכבר אפו אותם יחד מותרים באכילה. החלק מבאר את סוגיית הגמרא בפסחים (מחלוקת רבא מפרזיקיא ומר בר רב אשי) ואת שלושת התירוצים בשו"ת באר שבע, חתם סופר ודברי מלכיאל מדוע פסקו הרמב"ם והרי"ף להקל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכת "נותן טעם בר נותן טעם באוכלים": כשם שנ"ט בר נ"ט מותר בכלים, כך מותר גם בין מאכל למאכל (כדעת רש"י, הראבי"ה, הרי"ף, הרמב"ם, הרמב"ן ושו"ת פני אריה). לכן תפוח אדמה או ביצה שהתבשלו עם בשר וחוממו לאחר מכן בתוך מרק ירקות פרווה או אורז – אינם הופכים את המרק או האורז לבשריים, ומותר לאכול את המרק או האורז עם גבינה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות אפיית לחם חלבי או בשרי (שולחן ערוך סימן צז): חכמים אסרו ללוש עיסת לחם עם חלב או עם שומן בשר שמא ישכח ויאכל את הלחם עם המין השני, ואם אפה – כל הפת אסורה אף לאוכלה לבדה. לצד זאת מבוארים שני ההיתרים מהגמרא בפסחים ("כעין תורא שרי"): א. אפיית כמות קטנה המספיקה לסעודה אחת בלבד. ב. עשיית שינוי והיכר ברור בצורת הלחם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין "ריחא" (ריח המתפשט בתנור ללא זיעה): סוגיית הגמרא בפסחים (מחלוקת רב ולוי בצלי כשר וטרף בתנור אחד) ועבודה זרה (אביי ורבא), מחלוקת הראשונים – הרי"ף, הרמב"ם ורש"י שפסקו שריחא בדיעבד מותר אך לכתחילה אסור, מול הר"ן, הרז"ה, הרמב"ן והרא"ה שהתירו ריחא אף לכתחילה. לכן לכתחילה אין לצלות יחד בשר וגבינה מגולים על קרקעית התנור, אך בדיעבד מותרים באכילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן