“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

הלכות ספירת העומר- מיקום הספירה בתפילה

תקציר המאמר:

"דיני מיקום ספירת העומר בתפילה" הלכות לימי ספירת העומר מתוך חוברת באגדה לימי ספירת העומר של הרב דוד שלום נקי שליט"א

מיקום הספירה בתפילה

אחר קדיש תתקבל

היותר נכון לספור את העומר לאחר קדיש תתקבל של ערבית, כדעת רבותינו הראשונים ומרן השלחן ערוך. וכן נהגו רבים וטובים. ואולם מנהג ירושלים עיר הקודש לספור לאחר "עלינו לשבח". ויש שנוהגים לספור לאחר עניית "ברכו".

 

כתב מרן הבית יוסף (ס"ס תפט) בשם האבודרהם, בליל מוצאי שבת נהגו לספור את העומר לאחר שאומרים "ויהי נועם" [שובה ה'] וסדר קדושה וקדיש תתקבל. והטעם שאין סופרים מיד לאחר הקדיש שאחר העמידה, מפני שאותו קדיש אינו שלם אלא עד "לעילא" [חצי קדיש], ואין לספור אלא לאחר קדיש "תתקבל" כמו בשאר לילות. ע"כ. ומבואר שהספירה היא לאחר קדיש תתקבל. וכן מבואר גם באורחות חיים לרבנו אהרן הכהן מלוניל (ח"א הלכות ספירת העומר אות ד) שהביא בשם רב האי גאון: במוצאי שבתות שסופרים אחר קדיש תתקבל של סדר קדושה, נהגו ראשוננו לברך שליח ציבור מעומד, וכל העם יושבים ועונים אמן בכוונה, כדי שלא להטריח את הציבור לחזור ולעמוד. וכן המנהג בכל מקומותינו. ע"כ. וכן כתב רבנו יצחק בן גיאת בספר מאה שערים, וכן כתב בספר האשכול (סוף הלכות פסח). וכך פסק מרן בשלחן ערוך (סימן תפט ס"ט): ליל שבת וליל יום טוב מברכים וסופרים אחר הקידוש בבית הכנסת [שכל מה שאפשר להקדים את קדושת היום מקדימים], ובמוצאי שבת קודם הבדלה לאחר קדיש תתקבל [שכל מה שאפשר למשוך ולאחר עוד את קדושת היום מאחרים]. ע"כ.

 

ואל תקשה ממה שכתב מרן (שם ס"א): "בליל שני אחר תפילת ערבית מתחילים לספור העומר". ומשמע לכאורה שסופרים בסיום תפילת ערבית כולה? זה אינו, שהרי אם נתבונן, הרי "ליל שני" הוא "מוצאי יום טוב", ואם כן עושים בו הבדלה, והרי כתב מרן: "ובמוצאי שבת, סופרים קודם הבדלה אחר קדיש תתקבל", ואם כן ברור שמה שכתב "בליל שני אחר תפילת ערבית", היינו אחר קדיש תתקבל. ואם מרן דיבר על בני חו"ל שעושים בו קידוש, נמצא שבליל שני הספירה לאחר הקידוש. הוי אומר שמה שכתב מרן "בליל שני אחר תפילת ערבית מתחילים לספור העומר", היינו אחר עיקר התפילה שזה קדיש תתקבל לפני ההבדלה, או בחו"ל לאחר הקידוש.

 

והנה לנו עדות מרבנו משה בן מכיר שגר בעיר הקודש "צפת" בדורו של מרן, וכתב בספרו "סדר היום" (סדר ספירת העומר): "נהגו הקהל לספור אחר קדיש תתקבל, משום שכל הקהל נמצאים בבית הכנסת, וברוב עם הדרת מלך". ע"כ. ואפשר שחששו לאותם שממהרים לצאת מיד לאחר 'ברכו', וכמו שמרן זצוק"ל היה מתבדח עליהם, שאצלם "עלינו לשבח" זו "תפילת הדרך". ונמצא שיכולים לשכוח לספור את העומר, ובפרט בלילות הראשונים של הספירה שעדין לא התרגלו לספור. וכן כתב במפורש בספר נהר מצרים: "בעוונות הרבים פשתה המספחת שבאמירת עלינו לשבח הקהל יוצאים מבית הכנסת, ויש חשש גדול שישכחו את ספירת העומר, אבל קודם קדיש תתקבל, כל הקהל נמצאים שם". לכן המנהג הנכון יותר, לספור את העומר לאחר קדיש תתקבל, שיסודתו בהררי קודש מרבותינו הגאונים והראשונים ומרן השלחן ערוך. וכן המנהג הנפוץ בבני אשכנז.

 

והנה מרן זצוק"ל (עמוד רלה) כתב, יש אומרים שנכון לספור את העומר מיד לאחר קדיש תתקבל של ערבית, אבל בירושלים נוהגים לספור אחר סיום עלינו לשבח. והמנהג לספור אחר קדיש תתקבל מסתייע יפה מדברי רב האי גאון שבארחות חיים. וכן כתב בספר נוה שלום חזן ובספר נהר מצרים. ומכל מקום אין אחר המנהג כלום. עכ"ל. ומבואר בדבריו, שאף שבאמת יש סיוע למנהג שסופרים לאחר קדיש תתקבל מגדולי עולם, ואם כן לכאורה אולי נשנה את מנהג ירושלים? על זה ענה: "אין אחר המנהג כלום", כי אחר שנהגו נהגו, ולא משנים אותו.

 

על כן, אף שבדרך כלל מנהגי ירושלים חביבים הם עד מאוד, וראוי ללמוד מהם, כי מבוססים הם על פי גדולי ומאורי הדורות ששכנו ודרו בתוכה מאות בשנים, ולא כשאר רוב ככל הערים, וכמו שמעולם לא שמענו על מנהג "תל אביב" או "חולון" או "בני ברק", "פתח תקוה" וכיוצא, כי כל המקומות האלו והדומים להם, החלו להתיישב בהם לפני כמאה שנה לערך, אחר שהתקיים בנו קיבוץ גלויות מארבע כנפות הארץ, וכל עדה באה עם מנהגיה השונים, ופחות או יותר כל ציבור התקבצו ובאו למקום מסוים, והמשיכו במנהגיהם. אבל ברור שמנהגים אלו אין להם תוקף וחוזק ככל מנהג מקום מסוים שהושרש ונקבע על פי גדולי עולם שגרו באותה עיר, והנהיגו את הציבור שלהם מטעמים ונימוקים הכֵּנים איתם. ולכן, רק בירושלים עיר הקודש יש תוקף וחוזק למנהג. ואמנם, אף שמן הראוי היה שבהרבה מנהגים ילמדו כולם ממנהג ירושלים, מכל מקום במנהגים שצריכים באור, כי הם נגד מרן השלחן ערוך וכדומה, די לנו שבירושלים ימשיכו במנהגם, אבל מה לנו להנהיג כן בשאר ערי הארץ, ולכן בשאר ערי הארץ בוודאי שהנכון שיעשו כדעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו.

 

ושמחתי שזכיתי לכוון ברעיון הזה למרן זצוק"ל (חזו"ע אבלות א עמוד רנ) שכתב: ולהלכה, אף על פי שלדעת רוב ככל גדולי הפוסקים ומרן השלחן ערוך יש לקרוע במועד על כל מי שחייבים להתאבל עליו, מכל מקום הגאון הראשון לציון רבי רפאל מיוחס בכר שמואל בספר מזבח אדמה כתב, שמנהג ירושלים בזה כהרמ"א שלא לקרוע אלא על אב ואם, וכן כתב החיד"א. ואולם אין מנהג זה קיים אלא בירושלים, אבל בשאר ערי הארץ, יש לנהוג כדעת רוב ככל גדולי הפוסקים ומרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, שכל שאין מנהג ברור בדבר להיפך, מעמידים אותו על קו הדין. וכן כתב במסגרת השלחן שבמקום שאין מנהג ידוע, יש לקרוע על כולם כפסק מרן ורוב הפוסקים. ודע שאף על פי שירושלים ת"ו היא בירת ארץ ישראל, אין להנהיג בכל שאר ערי הארץ כמנהג ירושלים, שהואיל ולכל עיר בפני עצמה יש בית דין מיוחד וצביון מיוחד בכמה הבדלי מנהגים שונים בין ירושלים לשאר ערי הארץ, אין מקום לומר ששאר ערי הארץ בעל כרחם יגררו אחר מנהג ירושלים בכיוצא בזה. ומכל שכן במקרה זה, שגם בירושלים היה המנהג תחילה לקרוע בחול המועד על כל הקרובים, וכמו שכתב הבית יוסף שכן היה המנהג, אלא שבירושלים נשתנה המנהג לאחר מכן, לכן יש לנו להעמיד את שאר העיירות שבארץ ישראל בחזקת המנהג הקדום, שהוא המנהג הנכון מעיקר הדין כדברי רוב הפוסקים ומרן. עי"ש.

 

ולפי זה כל שכן כאן, שמבואר בגאונים ובראשונים שספירת העומר מקומה לאחר קדיש תתקבל, וכך פסק מרן בבית יוסף ובשלחן ערוך, וגם רבנו משה בן מכיר העיד שכן המנהג בעיר הקודש "צפת", אלא שבירושלים כנראה שהשתנה המנהג לאחר זמן על פי המקובלים, אבל מכאן ועד להעתיק את המנהג לשאר ערי הארץ, מנין לנו?! ובפרט בימים הראשונים שעדין לא התרגלו לספור, וישנם שממהרים לצאת קודם "עלינו לשבח", וחלילה יכולים להפסיד את הספירה לגמרי. (ועיין עלון "ותתענג בדשן" גליון מס' 24 אות ג)

 

שינוי המנהג

בתי כנסיות שבשאר ערי הארץ, שנהגו לספור לאחר "ברכו" או לאחר "עלינו לשבח", ורוצים לשנות את מנהגם לספור לאחר קדיש תתקבל, רשאים לעשות כן, ובלבד שיהיה הכל בהסברה נאותה וברוח נעימה, שחלילה לא תגָרם מחלוקת שהיא בציבור, והכל על מקומו יבוא בשלום.

תגיות נוספות לחיפוש:

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן