לימוד תורה כנגד כולם…

"זאת התורה לתורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמילואים ולזבח השלמים"

רבי ישראל הכהן מראדין בעל ה"חפץ חיים" למד מפסוק זה על ערך לימוד התורה:

דומה לאיש עשיר שבביתו יש לו את כל מה שהוא צריך לפי כבודו. דירתו רחבה, וכן הוא בענייני אכילה ושתייה. 

משרתים רבים ממלאים את בקשותיו, בכל רגע. 

ואותו עשיר כשהוא צריך לנסוע מביתו לזמן מסוים ואין באפשרותו לקחת את כל חפציו ומשרתיו כדי שיוכל להתענג על ידם כפי הרגלו. 

הוא לא מצטער מזה, כי הוא לוקח איתו למסע צרור כסף גדול בו יוכל למלאות רצנו כאשר הורגל בביתו ופעמים יהיה שבע רצון עוד יותר ממה שהורגל כי יישן הוא בבתי מלון מפוארים… עם שירות עוד יותר טוב…

אמר החפץ חיים כן גם בעניין הקורבנות:

כאשר ישבנו לבטח בארץ הקודש והיה לנו בית מקדש יכול היה כל אחד בכוחו – לתקן את פגמי נפשו על ידי הקורבנות…יש תיקונים הנעשים על ידי קרבן עולה, יש הנעשים על ידי קרבן תודה או מנחה. 

בעוונותינו הרבים – אמר החפץ חיים – אנחנו כאילו בנדודים ואין לנו מקדש  או מזבח או כהן שיכפר, ובכל זאת אסור לנו להישבר כי הקב"ה בחסדו נתן לנו את תורתו הקדושה, שאותה השאיר לנו גם בגלות ועל ידי התורה הקדושה נוכל לתקן את כל תיקוני הקורבנות ממש כמו שהיה מלפנים!

דבר זה מרומז בפסוק: "זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם" ללמדנו בא שהלימוד בענייני הקורבנות עומד וקיים במקום העולה ובמקום המנחה החטאת והאשם!…