חג של חינוך – דע מאין באת!
"עבדים היינו לפרעה במצרים"
שאלה:
מה עונים לילדים לאחר "מה נשתנה" – לאחר ששאלו 4 קושיות כאלו חזקות?
תשובה:
4 מילים כנגד 4 קושיות – "עבדים היינו לפרעה במצרים" ולכן אוכלים מצה ולכן אוכלים מרור ולכן אנחנו מסובין ולכן מטבילין…
ועולה השאלה:
איך יתכן שאנו בני חורין ומסובין לשולחן ערוך ואוכלים לחם עוני?!
היכן העשירות הגדולה?! מה לעשירות וללחם עוני?!
והתשובה לזה:
"עבדים היינו לפרעה במצרים" כדי לא לבוא לידי גאווה כדי לזכור מאין באנו…
משל למה הדבר דומה:
לרועה צאן שהיה חכם במיוחד, ולאחר שהמלך עמד על חוכמתו – החליט למנותו לשר אוצר. והנה קנאו בו השרים והעלילו עליו למלך שגנב מקופת המלך.
בצר לו קיבל המלך החלטה לערוך חיפוש בביתו של השר האהוב על מנת לאמת או לשלול את החשדות.
בחיפוש מדוקדק שערך המלך בביתו לא נמצא מאומה, מלבד דלת קטנה נעולה בסורג ובריח ושהשר מסרב לפותחה בפני המלך.
המלך התעקש שיפתחה בפניו וכל תחנוניו לא הועילו – עבדיו פרצו את הדלת בעל כורחו.
והנה בחדר נמצא תרמיל, מקל וחליל רועים שהיו לו לפני שהתמנה לשר.
לפליאתו של המלך השיב השר כי בכל יום ניגש הוא לחדר בטרם יוצא לעבודתו נזכר מאין הגיע ושהוא רק רועה צאן ורק כך ניגש הוא למלא את תפקידו באמונה לפני המלך…
נדהם המלך, השיבו לתפקידו ושילש את שכרו…
נמשל:
אנו הרועים יצאנו עם מקל ותרמיל ולחם עוני = מצה.
דווקא בלילה שבו שולחן ערוך ויכולה להתגנב בלבנו מחשבה של גאווה דווקא בלילה הזה אנחנו אוכלים לחם עוני על מנת שנזכור שאנחנו היינו עבדים.
בסך הכל: "עבדים היינו לפרעה במצרים" ולזכור זאת שבא אלינו עני…