שאלות ותשובות לפרשת מצורע      

ראשון

1. היכן פוגש הכהן את המצורע ביום טהורתו? מחוץ למחנה.
2. אילו דברים לוקח הכהן לצורך טהרת המצורע? שתי ציפורים, עץ ארז, שני תולעת ואזוב.
3. כיצד מבצע הכהן את הטהרה למצורע? את הציפור החיה שוחט אל כלי חרס ובו מים חיים, ואז לוקח את הציפור החיה ועץ הארז ושני התולעת והאזוב וטובל אותם בדם הציפור השחוטה שבמים החיים ומזה על המיטהר שבע פעמים ושולח את הציפור החיה על פני השדה.
4. מה צריך המיטהר לעשות? לכבס בגדיו, לגלח את כל שערו, ולטבול.
5. האם מיד בשובו אל המחנה חוזר המצורע לאוהלו? לא, אלא ממתין שבעה ימים.
6. מה עושה המצורע ביום השביעי? כיבוס גילוח וטבילה כנ"ל.
7. מה עושה המצורע ביום השמיני? מביא קרבן: שני כבשים, כבשה אחת, שלושה עשרונים סולת מנחה בלולה בשמן, ולוג אחד שמן.
8. מה עושה הכהן עם המיטהר וקרבנותיו? מעמידם לפני ה' בפתח אוהל מועד, את הכבש האחד מקריב לאשם וכן את לוג השמן ומניפם תנופה לפני ה'.

רש"י

1. מנין שאין מטהרים את המצורע בלילה? ביום טהרתו.
2. מנין שאסור שהציפורים יהיו טרפות וטמאות? חיות טהורות.
3. מדוע נבחרה הציפור לטהרת המצורע? הציפורים מפטפטים ומצפצפים תמיד, וכן הוא פטפט ודיבר לשון הרע ועל זה נצטרע, לכן יבואו המפטפטים ויכפרו על המפטפט.
4. מדוע משמשים גם עץ הארז ושני התולעת והאזוב לטהרת המצורע? הנגעים באים על גסות הרוח וגאוה, בחינת עץ ארז ולכן צריך הוא להשפיל עצמו כתולעת ואזוב ובכך יתרפא.
5. מהו עץ הארז שיש להביא? מקל של ארז.
6. מהו שני התולעת? לשון צמר צבוע בזהורית (אדום עז המופק מן התולעת).
7. כמה מים חיים נותן בכלי החרס שעליהם ישפוך אחר כך את דם הציפור? רביעית.
8. מדוע נותן בכלי קודם מים ואחר כך דם? כדי שיהא דם ציפור ניכר בהם.
9. את מה כורכים בחוט הצמר האדום של שני התולעת ואת מה לא? כורכים את מקל הארז ואת האזוב ולא כורכים את הציפור החיה איתם.
10. את מה מטבילים בדם הציפור השחוטה? את הכול, ציפור חיה, ארז, אזוב, וחוט הצמר האדום.
11. מנין שגם לאחר שחוזר המצורע למחנה עדיין אסור בתשמיש המיטה כל שבעת ימי הטהרה? וישב מחוץ לאהלו.
12. אילו מקומות של שיער צריך המצורע לגלח? מקום כינוס שיער (כגון ראש זקן גבות ולהוציא שיער הידים והרגלים), וכן שיהיה מקום שיער הנראה (להוציא שיער בית השחי ושבתוך האף).
13. המצורע מביא בין היתר שני כבשים וכבשה אחת. מה סוג הקורבן של כל אחד מהם? כבש אחד לאשם והשני לעולה והכבשה לחטאת.
14. במה נשתנו החטאת והאשם של המצורע משאר חטאות ואשמות? שאצל מצורע הם טעונים נסכים.
15. לאיזה צורך מביא המצורע לוג שמן? להזות עליו שבע פעמים ולתת על תנוך אזנו ועל בהונותיו.
16. מדוע לא נכנס המצורע לעזרה אלא עומד בשער ניקנור? מפני שהוא מחוסר כיפורים דהיינו שעדיין לא הביא קורבנותיו.
17. היכן מניף הכהן את האשם ולוג השמן של המצורע? בתוך העזרה.
18. במה נשתנתה הנפת אשם המצורע משאר קורבנות? אשם מצורע טעון הנפה כשהוא חי, ובשאר קורבנות רק לאחר שחיטה הנפה.

שני

1. היכן נשחט אשם מצורע ומדוע? במקום שחיטת העולה והחטאת, במקום הקודש, כי גם הוא קודש קדשים.
2. מה עושה הכהן עם דם האשם? נותן על תנוך אוזנו הימנית של המיטהר וכן על בוהן ידו הימנית ובוהן רגלו הימנית.
3. מה עושה הכהן עם לוג השמן? נותן על כפו השמאלית ולוקח משם באצבעו הימנית ומזה שבע פעמים לפני ה' ומהנותר נותן על תנוך האוזן והבהונות כנ"ל והנותר מכך נותן על ראש המיטהר.
4. מה סדר שאר קורבנות המצורע לאחר נתינת הדם והשמן? חטאת עולה ומנחה.

רש"י

1. מהו מקום שחיטת החטאת והעולה ששם נשחט גם אשם המצורע? על ירך המזבח בצפון.
2. מדוע היינו חושבים שיהא שונה אשם המצורע משאר אשמות שגם הם שחיטתן בצפון? כי הוא טעון העמדה מחוץ לעזרה שלא כשאר אשמות, והיינו חושבים שאולי תהא שחיטתו במקום העמדתו.
3. במה שווה אשם המצורע לחטאת ובמה שונה? שווה במתן דמים ואמורים על גבי המזבח, ושונה במקום נתינת הדם, שבחטאת – למעלה במזבח (מעל חוט הסיקרא) ובאשם מצורע – למטה כשאר אשמות.
4. מהו ה"תנוך" שבאוזן? הגדר האמצעי שבאוזן (החלק הקשה המקיף את הנקב).
5. מהי הבוהן? אגודל.
6. הכהן מזה מן השמן באצבעו שבע פעמים "לפני ה'". מהו מקום זה? כנגד בית קדשי הקדשים.
7. מהי המנחה הבאה עם קורבנות המצורע? מנחת נסכים (הבאה מסולת בלולה בשמן ומביאים עמה יין לנסך. ומכאן שמה) ואינה מנחה רגילה.

שלישי

1. אם המיטהר הוא דל איזה קרבן יביא? כבש אחד לאשם עישרון סולת לוג שמן ושני תורים או בני יונה אחד לחטאת ואחד לעולה.
2. מה סדר הכפרה שעושה הכהן למיטהר הדל? כסדר הרגיל שעושה למיטהר, רק שהחטאת והעולה הם מן התורים או מן בני היונה.

רש"י

1. מדוע מביא המיטהר הדל עישרון סולת אחד? כי גם כבש אחד הוא מביא (שלא כמו העשיר שמביא שלושה כבשים לכן מביא שלושה עשרונים).
2. באיזה יום מביא המצורע המיטהר קורבנותיו? ביום שמיני לציפורים ולהזאת עץ ארז ואזוב ושני תולעת (דהיינו שמיני לשלב הראשון של הטהרה ולא שמיני לשלב השני שהוא גילוח שני וטבילה).
3. מה הדין בתנוך או בוהן שנתקנח משם דם האשם, האם עדיין אפשר להזות שם שמן ומדוע? כן, כי המקום גורם ולא הדם.

רביעי

1. היכן הובטח שיהיו נגעים לאחר הכניסה לארץ? בבתי הכנענים שיירשו ישראל.
2. מה מצוה הכהן לעשות לאחר שדיווחו לו על נגע בבית ומדוע? לפנות את הבית מכל החפצים, כדי שלא ייטמאו במידה והנגע טמא.
3. מהו הסימן לנגע טמא בקירות הבית? שקערורות ירקרקות או אדמדמות ומראיהן שפל מן הקיר.
4. מה עושה הכהן בשלב זה? מסגיר את הנגע שבעה ימים.
5. מה הדין אם לאחר שבעה ימים ראה הכהן שפשה הנגע? מוציאים את האבנים המנוגעות מן הקיר ומשליכים אותן אל מחוץ לעיר אל מקום טמא.
6. מה עושים עם קירות הבית מבפנים? מקלפים הכל וזורקים הפסולת אל מחוץ לעיר אל מקום טמא.
7. מה עושים אחרי הפירוק והקילוף? מביאים אבנים אחרות ובונים במקום הקודמות ומביאים עפר אחר לעשות טיח חדש בבית.
8. מה הדין אם לאחר כל תהליך הפירוק והבניה מחדש נראה נגע צרעת ופשה וטימאו הכהן? נותצים את כל הבית ולוקחים הפסולת אל מחוץ לעיר אל מקום טמא.
9. מה דין הבא אל הבית בימי הסגרו? טמא עד הערב.
10. מה דין השוכב בבית או האוכל בו? יכבס בגדיו. 
11. מה הדין אם הוסגר הבית ולא פשה הנגע? מטהרו הכהן עם שתי ציפורים וארז ואזוב ושני תולעת.
12. מה תהליך טהרת הבית? שוחט את הציפור החיה אל כלי חרש ובו מים חיים ולוקח את הציפור החיה והארז והאזוב קשורים בחוט השני וטובל בדם ובמים ומזה על הבית שבע פעמים ומשלח את הציפור החיה על פני השדה.

רש"י

1. מדוע קבע ה' שיהיו נגעי בתים בארץ ישראל? כדי שימצאו ישראל את המטמונים שהחביאו האמוריים בבתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר.
2. מדוע אומר בעל הבית המנוגע לכהן "כנגע נראה לי בבית" בכ"ף הדמיון? מפני כבודו של כהן אומר בלשון ספק, "כנגע", כי הכהן מוסמך להחליט אם זהו נגע ולא האדם, גם אם הוא חכם וברור לו שזהו נגע.
3. מדוע יש לפנות את הבית המנוגע לפני שיבוא הכהן? כי כל זמן שלא בדקו הכהן, אין תורת טומאה עליו.
4. על אילו כלים חסה התורה כשאמרה להוציא כל כלי מהבית? על כלי חרס שאין להם טהרה במקוה, ולא על כלי שטף (הנטהרים בשטיפה היינו במי מקוה).
5. מדוע לא דאגה התורה למאכלים ומשקים שבבית המנוגע? כי יוכל לאכלם בימי טומאתו ואין בכך הפסד.
6. מהו מראה נגע הנקרא שקערורות? נגע הנראה שקוע.
7. מהו לשון חילצו את האבנים? שליפה והסרה.
8. מהו המקום הטמא שאליו ייקחו את האבנים המנוגעות ומה למדנו מכך? מקום שאין מניחים שם דברים הנשמרים בטהרה. ויש ללמוד מכך שהאבנים המנוגעות מטמאות את כל המקום בו הן נמצאות.
9. מהו לשון "יקציע"? גירוד וקילוף והסרת שכבה.
10. היכן יש לקלוף בקירות בתוך הבית? רק סביב הנגע.
11. מתי לאחר תיקון הבית, חוזר הכהן לראות את הנגע ששוב פשה ומטמאו? רק לאחר שבוע.
12. מהו סדר טומאת נגעי הבית עד לנתיצת כולו? בא הכהן ורואה נגע מסגיר את הבית לשבוע בא אחרי שבוע ראשון וראה שפשה, טעון חליצה קיצה וטיוח והסגר לעוד שבוע. ואם לאחר שבוע שני חזר הנגע, טעון נתיצה. ואם לא, טעון ציפורים. ואם לא פשה לאחר שבוע ראשון, מסגירו לשבוע שני, ואז אם פשה או עמד, טעון חליצה קיצה וטיוח, ונותן לו עוד שבוע, אם חזר הנגע, נותץ. ואם לא, טעון ציפורים.
13. כמה שבועות של טיפול לכל היותר יש בנגעים? שלושה.
14. באילו ימים הנכנס לבית המנוגע טמא ובאילו לא? בימים שהנגע קולף והבית טוייח לא מטמא, ובימי ההסגר וכן בימים שהוחלט הבית לטומאה וטעון נתיצה מטמא גם אם הבית מטוייח.
15. מתי השוהה או שוכב בבית המנוגע מיטמא וטעון כיבוס בגדים? כששהה כדי אכילת פרס.

חמישי

1. מתי אדם נטמא מזובו? אם הזוב נוטף מגופו או חותם את בשרו.
2. מה דין מקום שישב עליו או שכב עליו הזב? טמא ומטמא את כל הנוגע בו או יושב עליו, שיהיה טעון כיבוס וטבילה והערב שמש.
3. מה דין הנוגע ישירות בבשר הזב, או שנגע בו רוק של זב? כיבוס טבילה והערב שמש.
4. מה דין מה שרכב עליו הזב? טמא.
5. מה דין הנוגע והנושא מה שהיה תחת הזב? הנוגע טמא עד הערב, והנושא טעון כיבוס טבילה וטמא עד הערב.
6. מה דינו של מי שנגע בו הזב? כיבוס טבילה וטמא עד הערב.
7. מה דינם של כלי עץ או חרס שנגע בהם הזב? חרס ישבר ועץ יישטף.
8. מה עושה הזב בזמן שנטהר? סופר שבעה ימים, כיבוס טבילה, וקורבנות ביום השמיני.
9. מהו קרבנו של הזב? שני תורים או בני יונה אחד לחטאת ואחד לעולה.

רש"י

1. מהיכן מיטמא האדם בזיבה? מאותו מקום שמיטמא מקרי.
2. מה הן הטומאות הקלות ומה החמורות הנגרמות עקב יציאה מאותו מקום אצל איש ואישה? אצל איש טומאה קלה קרי וחמורה זיבה. אצל אישה קלה נידה וחמורה זיבה.
3. מה דין הטיפה עצמה של הזוב, האם מטמאה או רק האדם הזב מטמא? גם הטיפה מטמאה.
4. מהם  ההבדלים בין זיבה לשכבת זרע? זיבה דומה למי בצק של שעורים וללובן ביצה שאינה ראויה להוליד, והוא נפרד לטיפות ונוזלי יותר ואילו שכבת זרע דומה ללובן ביצה הראויה להוליד והחומר קשור ודביק וסמיך ולא נפרד לטיפות.
5. מה ההבדל בין דבר ש"רר בשרו" ל"החתים בשרו"? רר הוא נוזלי, והחתים הוא עבה וסמיך וסותם את פי האמה.
6. כמה ראיות של זוב מביאות לטומאה וכמה לחיוב קרבן? שתיים לטומאה ושלושה לקרבן.
7. על איזה משכב ומושב מדובר שאם שכב או ישב עליו הזב טמא ומטמא? זה שמיוחד תמיד לשכיבה.
8. מהו ההבדל בין כלי ששכב עליו הזב לזה שנגע בו הזב? ששכב, הוא אב הטומאה, ומטמא אדם וכלים אוכלין ומשקין. שנגע, הוא וולד הטומאה, ומטמא רק אוכלין ומשקין.
9. מה הדין במשכב ומושב עם כמה שכבות? כל השכבות מיטמאות בזמן שישב או שכב הזב שם, אפילו עשרה כלים זה על זה.
10. כיצד מטמא רוקו של זב? אם נגע בטהור או שנשא אותו הטהור גם בלי לגעת כגון שהחזיק חפץ שהיה עליו רוקו של זב.
11. מהו המרכב הנטמא מזב למרות שלא ישב עליו? כגון העץ של האוכף שהוא כעין בליטה ועמוד קטן היוצא מן האוכף שהרוכב אוחז בו ונסמך עליו בשעת רכיבה, ואינו יושב עליו.
12. במה חמור המשכב מן המרכב? משכב הזב מטמא באופן שהנטמא טעון כיבוס בגדים, והנוגע במרכב טמא ואין טעון כיבוס.
13. במה חמורה נשיאת המרכב מנגיעה בו? שנשיאה מטמאה גם בגדים וטעון כיבוס.
14. מה עוד בענייני זב מטמא אדם ובגדיו במשא? זובו, רוקו, שכבת זרעו, מימי רגליו, משכב ומרכב.
15. האם הזב מטמא כרגיל בשבעה נקיים שלו? כן, כל זמן שלא טבל.
16. מנין שאין בית הסתרים של זב טעון ביאת מים לתוכו? מכך שהוציא הכתוב ענין טבילת הזב בלשון שטיפת ידיו, כמו שידיים גלויות כך רק הגלוי צריך שטיפת מי המקוה.
17. מתי נגיעת הזב מטמאה כלי חרס? אם נגע באוויר הכלי שבתוכו, או שהסיטו ע"י מקל ארוך שנחשב הדבר כאילו נגע בכל הכלי ומטמאו, אך הנוגע באחורי הכלי לא מטמאו.
18. האם שבעת ימי הטהרה של הזב יכולים להיות שלא ברציפות? לא, אלא חייב ברציפות.

שישי

1. מה דינו של מי שיצאה ממנו שכבת זרע? טובל וטמא עד הערב.
2. מה דינם של בגד או עור שיש עליהם שכבת זרע? טמאים וטעונים כיבוס והערב שמש.
3. מה דין זוג ששימשו? טעונים טבילה והערב שמש.
4. מה דין אישה נידה? טמאה ומטמאה שבעה ימים.
5. מה דין הנוגע בנידה? טמא עד הערב.
6. מה דין דבר שישבה או שכבה עליו אישה נידה? נטמא.
7. מה דין הנוגע במושב או משכב הנידה? טעון כיבוס טבילה והערב שמש.
8. מה דין היושב או שוכב על מה שהייתה עליו הנידה, מבלי שיגע בו? טמא עד הערב.
9. מה דין הבא על הנידה? טמא ומטמא שבעה ימים.
10. מי נקראת אישה זבה? מי שראתה דם ימים רבים בלא עת נידתה.
11. מה דינה לעניין טומאה? כדין טומאת נידה.
12. מה צריכה לעשות בסיום ימי זובה? לספור שבעה ימים ולהיטהר.

רש"י

1. מדוע נטמאת האישה בביאה? משום גזרת מלך.
2. מדוע לא נאמר שזה משום נגיעה בשכבת זרע? מפני שזוהי נגיעת בית הסתרים שאינה מטמאה.
3. מאין יֵצא דם הנידה שמטמא? רק היוצא מן המקור.
4. באיזה צבע יהיה הדם היוצא מן הנידה כדי שיהיה טמא? אדום.
5. נידה מלשון מה? נידוי ממגע.
6. כמה ראיות דם תראה האישה ותהיה נידה? אפילו ראיה ראשונה.
7. מה דינו של היושב או שוכב על המקום עליו ישבה או שכבה הנידה, מבלי לגעת בו, כגון שכיסוי אחר מפסיק ביניהם? טמא.
8. האם מרכב הנידה מטמא (אע"פ שלא ישבה עליו)? כן.
9. על מה מדובר שהנוגע בו יטמא ואינו טעון כיבוס בגדים? על המרכב בלבד של נידה, ולא על המושב או משכב.
10. הבא על הנידה האם טמא שבעה ימים שלמים או כפי מה שנשאר לנידה שבא עליה? שבעה שלמים.
11. במה שווה לענין טומאה הבא על הנידה לנידה? שמטמאים שניהם אדם וכלי חרס.
12. כמה ימים תראה הנידה דם בנוסף לשבעת ימי נידתה, ותיקרא בשל כך זבה? שלושה.
13. מהו ההבדל בדינים בין נידה לזבה? שהזבה טעונה ספירת שבעה נקיים וקרבן ואילו הנידה אינה טעונה מן התורה שבעה נקיים אלא טמאה שבעה ימים, בין רואה דם בין שאינה רואה, ואינה טעונה קרבן.
14. כמה ימים לאחר שבעת ימי הנידה, יש בהם אפשרות שתהיה האישה זבה אם רואה בהם דם שלושה ימים רצופים? אחד עשר יום.

שביעי

1. מהו קרבנה של הזבה? שתי תורים או בני יונה, אחד לחטאת ואחד לעולה.
2. מה דינו של הנכנס למשכן בטומאה? מיתה.

רש"י

1. מהו לשון והזרתם? פרישה ונזירות.
2. איזו מיתה חייב הנכנס בטומאה למקדש? כרת.
3. כמה ראיות יראה הזב וייקרא בעל קרי? אחת.