כבוד ומורא מהורים

"אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ…"

ומסבירים חז"ל: איזהו מורא? "לא יושב במקומו, ולא מדבר במקומו, ולא סותר את דבריו".

על מנת שנוכל להבין את המשמעות של מורא אב ואם, נביא מעשה על ה"בבא סאלי":

יום אחד הגיעו אמא וילד אצל ה"בבא סאלי". נראה היה שהילד הובא בעל כורחו. ההתנהגות שלו כלפי אימו הייתה מלאה בזלזול ובגסות, וברור היה ש"נחת" האם לא רואה מהבן הזה. בצר לה, נכנסה האם אל ה'בבא סאלי' וביקשה ממנו ברכה שבנה ישתנה ויתנהג אליה בכבוד. ה'בבא סאלי' פנה לנער ואמר בהתרגשות: "דע לך, כי אם הייתה לי אמא הייתי נושא אותה על כפיי, ורוקד מרוב שמחה". הנער שחזה בפניו הקדושות של הצדיק בזמן שאמר זאת, הזדעזע וביקש מאימו מחילה על כל מה שעשה והבטיח לשנות התנהגות.

כששמע זאת הצדיק התרגש והחל לספר: "אבינו הזקן היה חולה מאוד, אחי דוד הי"ד ואני היינו מטפלים בו יומם ולילה. אבי סבל מאוד ומידי פעם היה נאנח מעוצמת הכאבים. פעם אחת שאלו אחי למה הוא נאנח. אבא כששמע זאת הגיב בחומרה ואמר: "יהלום בוהק היה לי וכעת התעמעם זוהרו", בכך למעשה התכוון לומר כי הילד היקר דוד, במילים אלו – ירד מגדולתו, משום שהיה בדברים הללו משום זלזול בכבוד האב שנשמע שהוא חושב שאבא נאנח סתם ללא סיבה".

הרב הקדוש המשיך וסיפר: "אחי דוד כל כך הזדעזע, הוא רץ לבית המדרש והסתגר שם במשך שנה שלמה, הוא למד שם לבדו כמנודה, והרבה בתפילות לה' יתברך שאבא ימחל לו. רק לאחר כשנה ששמע שאבינו מחל לו, בא אל אבי בזחילה מהדלת, נישק את ידיו וביקש סליחה ומחילה".

הבבא סאלי, חייך אל הנער, ואמר לו: "ראה עד כמה הייתה יראתנו גדולה מאבא ואמא, תשתדל מכאן ולהבא לנהוג כבוד באימך ומעתה תראה רק טוב כל ימיך".

זהו מורא מאבא ואמא כך התנהגו אבותינו רק לפני דור אחד…

מי שרוצה לראות טוב כל ימיו זה הזמן לקבל על עצמנו כיבוד ומורא מהורינו ולפני שיהיה מאוחר מדי…