הרי זה משובח
"וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח"
נשאלת השאלה – מדוע נאמר בהגדה:
"וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח" ולא הרי הוא משובח? או הרי הוא ישובח?
אלא מבארים על כך חז"ל:
כי המילה "זה" באה לרמוז על אותו נוסח שאמרו בני ישראל על שפת הים: "זה אלי ואנווהו אלוקי אבי וארוממנהו"
זה – הכוונה לקדוש ברוך הוא ולכן כשהאדם מרבה לדבר ביציאת מצריים – אז הקב"ה משתבח על ידו…
ביאור נוסף:
"וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח" ככל שהאדם מספר יותר בהתלהבות ומאריך בסיפור יציאת מצרים הוא מראה כאילו הוא יצא ממצרים אז ממילא הוא בעצמו נעשה משובח יותר…
שאל פעם רבי מאיר מפרמישלאן זצ"ל:
על שולחן ליל הסדר מניחים את המרור והמצות, להזכירנו את הלחם הצר והמרורים שאכלו אבותינו במצרים.
מדוע אין שמים על השולחן בליל הסדר גם כסף וזהב להזכיר איך שאבותינו יצאו ממצרים ברכוש גדול?!
והוא השיב במתק שפתיו:
אלא שמהמרור נשאר לנו בשפע… אך מהכסף והזהב לא נשאר מאומה…