החשיבות של חנוכת הבית

 לא לומר שירה = עוגמת נפש

"מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו" (דברים כ' ה')

רש"י מבאר:

ואיש אחר יחנכנו – ודבר של עגמת נפש הוא זה.

נראה לבאר על פי דברי רש"י את "החשיבות שיש לחנוכת הבית":

אדם שטרח ובנה בית והשקיע את כל אשר לו, ועכשיו יוצא למלחמה, וחושש שמא

ימות, ולא יוכל לגור בבית זה, אלא איש אחר יגור בבית זה, ובוודאי דבר של עוגמת נפש הוא.

נשאלת השאלה:

אם כך, למה אמרה התורה באופן הזה: "ואיש אחר יחנכנו"

הרי אם הסיבה היא שזה דבר של עוגמת נפש, (שיחזור מהמלחמה) כיוון שיתכן שלא יוכל הוא לחנוך את הבית, היה לתורה לכתוב: ואיש אחר ייקחנו?!

התשובה תכוון לחשיבות שיש בחנוכת הבית

אלא ניתן לומר, ממה שאמרה תורה בלשון "ואיש אחר יחנכנו", ולא אמרה ואיש אחר ייקחנו, מכאן אנו למדים, שחשיבות מיוחדת החשיבה התורה את עניין חינוך הבית.

מהי החשיבות שיש בחנוכת הבית?

כדי להבין את החשיבות והעניין שיש בחנוכת הבית, יש להקדים:

נאמר בתהילים ל' א': "מזמור שיר חנכת הבית לדוד"

בפשטות נראה במפרשים כי הייתה כוונתו של דוד המלך על בית המקדש, אך יש במפרשים שמקשים, שבכל הפרק אין אנו מוצאים כי מוזכר כלל בית המקדש…

לכך כתב האבן עזרא בביאורו על הפרק:

והקרוב אלי, כי זה המזמור חברו בחנוכת ביתו בית ארזים, כי הכתוב לא הזכיר בית השם.

הגמרא מביאה במסכת פסחים קי"ז.:

כל מקום שנאמר, קודם לדוד, ואח"כ מזמור, מלמד שקודם שרתה עליו שכינה, ואחר כך אמר שירה.

כשאמר, קודם מזמור, ואח"כ לדוד, מלמד שאמר שירה, ואחר כך שרתה עליו שכינה.

מבואר בכך כי כאשר בנה דוד המלך ע"ה את ביתו אמר מזמור שיר…לדוד – מלמד שקודם אמר שירה ואח"כ שרתה שכינה עליו.

והסבר העניין הוא, שכאשר דוד המלך ע"ה רצה שתשרה שכינה בביתו, אמר קודם מזמור שיר חנוכת לדוד, ורק לאחר מכן שרתה השכינה.

יוצא איפה, מסקנה ברורה:

ישנה חשיבות לחנוכת הבית. ברגע שבו אומרים "מזמור שיר להקדוש ברוך הוא", זהו תנאי הכרחי להשראת השכינה.

הראיה מדוד המלך שכשאמר "מזמור שיר חנוכת הבית", על ידי זה שרתה שכינה בביתו, ומכאן למדנו את חשיבות חנוכת הבית, לומר שירה על בית חדש.

כעת גם מובן, מדוע אי חינוך הבית הוא דבר של עוגמת נפש הוא זה, משום שלא יוכל לומר שירה להקב"ה על הבית שבנה…

נברך את בעלי הבית שזכו לחנוך את הבית שתשרה השכינה במעונם…