תורה לא עוברת בירושה?!

בתחילת הפרשה וזאת הברכה, אומרת התורה (דברים פרק לג פסוק ד): "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב"…

חז"ל אומרים לנו (בגמרא מסכת סוכה מב, א):

תנו רבנן קטן היודע לנענע חייב בלולב, להתעטף חייב בציצית לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין, יודע לדבר אביו ללמדו תורה וקריאת שמע.

תורה מאי היא? א"ר המנונא (דברים לג-ד): "תורה ציווה לנו משה מורשה קהלת יעקב".

זה הדבר הראשון, שמלמדים ילד קטן, ברגע שהוא יכל ללמוד תורה…

נשאלת השאלה:

מדוע דווקא את הפסוק הזה?

אלא, באים ואומרים לילד: "תדע לך, אתה מתחיל עכשיו ללמוד תורה. תורה לא תקבל בקניין. זה שאבא שלך תלמיד חכם, זה שאבא שלך ראש ישיבה, זה שמשה רבינו היה ראש ישראל, זה לא נתן לו את האפשרות, למנות את הבנים שלו אחר כך, בתור מנהיגי ישראל!".

מה שנתן ליהושע בן-נון את הכוח, לקבל את ההנהגה של כלל ישראל , היה שתורה איננה עוברת בירושה, אלא  תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, אל תקרי מורשה אלא מאורסה …

שלב אחר שלב, נדבך אחר נדבך, כל שלב, מקרב אותך יותר, אל הדרגה הזאת של האירוסין עם התורה.

לכן מבאר רש"י במקום:

תורה. אשר צוה לנו משה מורשה היא לקהלת יעקב, אחזנוה ולא נעזבנה…

הגמרא (מסכת פסחים מט, ב) מפרשת: – "אל תקרי מורשה אלא מאורסה"…

נשאלת השאלה:

מה הקשר בין 'משה מורשה' לבין 'מאורסה'?

עומדים רבותינו לבאר את העניין הזה:

אם היה כתוב תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה, היינו חושבים שאת התורה, אפשר להעביר בירושה.

המשנה באבות (פרק ב, משנה יב), קובעת:  

"רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ והַתְקֵן עַצְמָךְ לִלְמוֹד תּוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָךְ" – תורה אי אפשר להעביר בירושה…

ישנו נוסח הרבה יותר רחב, שנמצא באבות דרבי נתן: 

"וְהַתְקֵן עַצְמְךָ לִלְמֹד תּוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָךְ, שאילו הייתה התורה ירושה לך, היה אדם מורישה לבנו ולבן בנו ולבן אחותו עד סוף כל הדורות, שכן מצינו במשה, שבשעה שהיה סבור שבניו עומדים תחתיו, אמר (במדבר כז, טו) וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר: יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה ….

ומה אומר לו הקב"ה?

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן" – תורה איננה עוברת בירושה, מי שזכה בה, הוא יהושע.

הבנים שלך לא ירשו את זה, ללמד אותך, שתורה לא עוברת בירושה…

יוצא איפה, שאם אי-אפשר להעביר את התורה בירושה, ממילא, מה שנאמר כאן תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה, אין הכוונה לירושה, אלא , הכוונה היא ל'מאורסה'.

וזו הכוונה:

כמו שאירוסין לא נעשים ברגע אחד, יש לזה תנאים מקדימים – זה נבנה שלב אחר שלב, כך זה גם קנין התורה, (כמו תאנה, שנלקטת מעט מעט)…

באים לילד (אולי גם לאבא…) ואומרים לו: תתחיל לעבוד על החיבור שלך עם בורא עולם! זה לא יגיע בבת אחת זו עבודה יום יומית המתחילה בהפנמת הפסוק:  "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב"…