מידת אמת

עיקר האמת – אמונה

תורתנו הקדושה פותחת במילים: "בראשית ברא אלוקים" (בראשית א), וזהו תחילת תיאור בריאת העולם.

והנה, סופי תיבות אלה יוצרים את המילה "אמת", וכן בסוף תיאור בריאת העולם נאמר – "ברא אלוקים לעשות" (בראשית ב), כמו כן סופי תיבות – "אמת", כאשר כתבו המפרשים (ושו"ר כן בזוה"ק).

להורות לנו, כי עיקר האמת היא האמונה בבורא העולם, שברא עולמו ובוודאי משגיח עליו, עין רואה ואוזן שומעת והמעשים בספר נכתבים.

האמת – ראשית כל דבר

והנה, התקיים בכך הפסוק: "ראש דברך אמת" (תהילים קיט), כלומר שתחילת כל דבר תהיה בעניין האמת, לכן פתחה התורה בעניין בריאת העולם, שסופי התיבות של תחילתו וסופו הם: "אמת".

הנהגת אמת

ומפסוק זה ניתן לכאורה ללמוד דבר נוסף והוא שכל הנהגתו של האדם צריכה להתחיל מנקודת האמת, שכן ניתן לפרש "דברך" – מלשון הנהגה כמו שנאמר: "יַדְבּר עמים תחתינו" (תהילים מז ד, שם יח מח ורש"י). כוונת הדברים היא שתמיד בתחילת כל עניין יסתכל האדם ב-אמת זו ויתנהג בהתאם.

וכן כתב הרמ"א בתחילת השולחן ערוך וזו לשונו:

"שויתי ה' לנגדי תמיד – הוא כלל גדול בתורה וכו', כי אין ישיבת האדם, תנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו, כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול, ולא דיבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו, כדיבורו במושב המלך. ע"כ.

זוהי האמת

הרי לפנינו כי יש לו לאדם להחדיר בעצמו אמת זו, שהיא בעצם השגחת הבורא עלינו וצפייתו בנו תדיר, ויתנהג בעקבות כך ביראת שמים, וזהו "ראש דברך אמת" תחילת הנהגתך – אמת, שעליה תסתכל ועל פיה תתנהג.

התכלית הנצחית

והנה נודע כי העולם הזה נקרא עולם השקר, והעולם הבא עולם האמת (תנחומא אמור ב), והעולם הבא הרי הוא בסוף.

ועל פי זה מובן בס"ד מדוע רמזה התורה בבריאת העולם את האמת דווקא בסופי תיבות ולא בראשן.

מפני שרצתה התורה לרמוז כי עולמה של האמת הוא רק בסוף, ולבסוף תתגלה אמת זו בידיעה, ולעת עתה בזה העולם עלינו להסתפק באמונה, כי ידיעה זו עמוקה היא מאוד ונשגבת מבינתנו.

זה כל האדם

ולמעשה, הכוונה היא שיחשוב האדם על תכליתו הנצחית, שאינה בעולם הזה, אלא בעולם הבא, והעולם הזה הוא כפרוזדור (מעבר) לפני הטרקלין (המקום העיקרי), יתקין ויתקן עצמו בפרוזדור, כדי שיכנס לטרקלין (אבות ד).

ויחשוב כי ימי שנותינו רהבם עמל ואוון, כי גז חיש ונעופה, ומה יתרון לאדם בכל עמלו, הלא הבל הבלים הכל הבל (תחילת קהלת).

רק בשביל זה

ולכן "את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם" (סוף קהלת), וכל העולם לא נברא אלא בשביל יראת שמים וירא שמים (ברכות ו: לג:).

ויַרְבֶּה בתורה, מצוות ומעשים טובים ככל שיוכל, כְּמוֹנֶה מרגליות וזמנו קצוב, שבקושי ישקוט וינוח. וישתדל למצוא כל מיני עצות לכך שאכן יוכל לעשות כן (וע' שמו"ר פמ"ז סי' ז).

אין זכרון לראשונים שהיו

ובהתבוננות בחלוף הדורות הקודמים, דור הולך ודור בא, נקבל מוסר השְׂכל גדול, כי הנה כמותם כמונו בעניין עמל העולם והיגיעה בו, והם – הרי אבד זכרם המה, והיו כלא היו.

וכמו כן אנו מעותדים לכך, כי סוף כל אדם למות ולא לעולם חוסן (וע' ב"ספר חסידים" סי' תרג).

וזוהי אמנם כוונת "בעל הטורים" באמרו כי "אמת" – ראשי תיבות: ארון, מיטה, תכריכים.

ומה הרוויחו אם כן בכל עמלם, וכי כסף וזהב, או מאכל ומשתה, או שאר הנאות גשמיות, הלא רק תורה מצוות ומעשים טובים, שהם מלוים את האדם בשעת פטירתו (אבות ו).

וכמו כן אנו, הרי לא נרוויח דבר חוץ מזה, ולמה לא נלמד מהם במה באמת כדאי להשקיע, וכמאמר הכתוב "והחי יתן אל לבו" (קהלת ז).

ואף כי כולם יודעים זאת, מעט משייכים זאת לעצמם, והרוב חושבים זאת רק על הדורות הקודמים, שהם אבדו ונעלמו ושכחו שגם הם סופם להעלם, והחכם עיניו בראשו של ספר התורה בו רמוז עניין האמת הנ"ל.

ישמע חכם ויוסף לקח, לקח טוב של תורה מצוות ומעשים טובים, וירבה בהם כפי יכולתו.

המרחיקים מן האמת

והנה, רבים הם המונעים ומרחיקים את האדם מנקודת האמת הזו, ובפרט בדורנו זה, דור עקבתא דמשיחא, המלא ניסיונות מבית ומחוץ.

אשר בו יראי חטא ימאסו ורבו בו המינים והאפיקורסים, מחטיאי הרבים ודוברי כזבים, האומרים לרע טוב ולטוב רע שבגללם רבו הצרות בעולם (סוטה מז:) ברוחניות ובגשמיות, חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו, וילכו אחרי ההבל ויהבלו.

להתרחק מן דוברי כזב

ותועלת גדולה לחיזוק האמת הנ"ל, היא להתרחק מהם ולגנותם, ולברוח משמיעת דבריהם כבורח מן האש, כי אש היא עד אבדון תאכל (וראה בספר "שומר אמונים" מאמר האמונה פ"ב).

העיקר – לא לפחד כלל

והנה אמרו חז"ל (שבת קד.) כי השקר שכיח ומצוי הרבה בעולם, מה שאין כן האמת, שאיננה מצויה כל כך.

ובזה מובן בס"ד מה שאמרו הצדיקים כל העולם כולו גשר צר מאוד, ואמרו ("ליקוטי הלכות" הל' תפלין ה, מא) כי עיקר הגשר לעבור בו את העולם הזה הוא "אמת", והוא אכן גשר צר מאוד (כי האמת איננה שכיחה בעוונותינו הרבים).

והעיקר – לא לפחד כלל, כי מובא ("ספר המידות" אמת כז): "שקר בא מחמת יראה מבני אדם", משמע שבעבור השגת האמת שהיא הגשר הנ"ל, צריכים לא לפחד כלל מבני אדם וכגון אלו הרשעים הנ"ל.

גשר צר מאוד

ובזה בא על נכון בס"ד מאמר ר' נחמן מברסלב זצ"ל הנ"ל: "כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל". העולם כולו, האמת שבו, היא כגשר שעובר מעל פני הים, שהוא השקר והשטן והרשעים, כנאמר "והרשעים כים נגרש" (ישעיהו נז).

והגשר הוא צר, והרשעים מאיימים להטביענו, ועל זה צעק דוד המלך ע"ה "אִנָּצְלָה מִשֹּׂנְאַי וּמִמַּעֲמַקֵּי מָיִם" (תהלים סט).

והעיקר הוא שלא לפחד מהם כלל, אלא להסתכל כלפי מעלה ולשעבד ליבנו לאבינו שבשמים, ובזה נוכל להינצל, כדבר האמור "עיני תמיד אל ה' כי הוא יוציא מרשת רגלי" (תהלים כה).

וממילא אין לדאוג מהבריות מה יאמרו ואיך יתייחסו, והדואג מכך ידע לנפשו כי זהו מעצות היצר הרע להרחיקו מן האמת.

אמת מארץ תצמח

לכן יראה כל אדם להתחזק ב"אמת" זו שכעת נאמר עליה "ותשלך אמת ארצה" (דניאל ח) בעוונותינו הרבים, שאיננה עומדת במקומה הראוי לה, ולא עוד אלא שמושלכת ארצה.

אבל השם יתברך הוא "השומר אמת לעולם" (תהילים קמו) ולעתיד לבא "אמת מארץ תצמח" (תהילים פה. ועיין זוהר כי תשא דקפ"ח ע"א וע"ב), במהרה בימינו אמן.

כיצד להתחזק ב"אמת"

ועיקר החיזוק הוא על ידי התבוננות בתכליתנו, בלימוד התורה הקדושה הנקראת "אמת" (ברכות ה:), ובספרי מוסר וחיזוק, וכן בהתרחקות מהמסיתים לשקר.

ונכללים בכך כל סוגי כלי התקשורת שמשמיעים שטנה וכזב. ערוצים שמעולם ואף פעם לא מוזכרים שָׁם – שֶׁם שמים והשגחה, אלא כאילו הכול במקרה, "אבדה האמונה ונכרתה מפיהם" (ירמיהו ז).

מלבד האיסורים הגדולים והתועבות הרעות הקיימים בתקשורת שכזו, רבים כבר כשלו ונפלו מן האמונה על ידי התחברות אליהם ושמיעת דבריהם, בעוונותינו הרבים. השם יתברך יחזירנו במהרה בתשובה שלמה.

ועל הכול, יתפלל להשם יתברך להינצל מן השקר, לדבוק  באמת  וללכת  בדרך  זו  כל  ימי חייו, הוא ובניו אחריו, וכל ישראל אחיו. וגם על האנשים הנ"ל יתפלל שישובו אל ה', ושכולם ילכו בדרך אמת, ומלאה הארץ דעה את ה' ואמת ה' – לעולם.