למות מתוך תשובה
"…כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה"
מסופר על הרב הקדוש רבי חיים מצאנז זצ"ל:
פעם בעת שישב סמוך לשולחנו, אחז בזקנו שיורד על פי מידותיו ואמר: "עם לבן גרתי" הנה הלבין כבר זקני "ואחר עד עתה" ואנכי מתמהמה ועדיין לא חזרתי בתשובה.
לאחר שתיקה של כמה דקות חזר וסיפר:
בעיר ליז'ענסק היו עסקני ה"חברה קדישא" אנשים פשוטים מאד וקטני דעת כיון שהגיעה שעתו של הרבי ר' אלימלך להסתלק מן העולם באו ואמרו לו: "רבי התוודה על מעשיך!"
השיב להם רבי אלימלך: "והיכן הייתם כל הימים עת ישבתי ליד השולחן ואכלתי צלחת מלאה בשר לתיאבון?! הלא אז עדיין היה בי הכוח לשוב בתשובה שלימה, למה באתם רק עכשיו בהיותי חדל אונים?!"…
ואחרי שסיפר להם איך היה מרבה לאכול ולשתות, חזר ופירט חטאים אחרים שכביכול נכשל בהם, וכך חישב ומנה את החטאים שכל אחד מהנוכחים שם עבר ומוסיף לעבור…
והתייפחו כל הנוכחים בבכייה גדולה, ולא זזו משם עד שנעשו כולם בעלי תשובה אמיתיים…