זה לא ברכה זה נס!
"כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה"
נשאלת השאלה:
לשם מה ראה יעקב צורך לפרט ולומר לעשיו: "ואחר עד עתה"?
ביאר המגיד מדובנא:
ישנן כמה אפשרויות להסתכלות של אנשים על אדם שהתעשר:
אדם עני, הנוסע מביתו למדינת הים וחוזר כעבור כמה שנים כשהוא עשיר, ודאי יאמרו הם: כי עושרו בא לו מכוח עבודה ומסחר שעמל, ויתכן שגם אחרים ירצו לנסות את מזלם – לנסוע ולהתעשר כמותו.
לעומת זאת, עני הנוסע מביתו למדינת הים ושב כעבור פרק זמן קצר מאד כשהוא עשיר, יבינו הבריות כי כל עושרו בא לו על ידי נס ומקרה מן השמים.
במקרה זה לא יתפתה איש לנסוע, כי אין הנס שכיח…
אולם, לעיתים יקרה, כי עני נוסע מביתו למדינת הים ושוהה שם כמה שנים ואינו מצליח, ואילו כאשר הוא פונה לשוב אל ביתו מתרחש לו נס והוא מתעשר עושר רב. אם יבוא אל ביתו, ודאי יאמרו הבריות כי עושרו בא לו על ידי עבודה ועמל, והרי אין הדבר כן!
על כן מן הראוי שיודיע להם את אשר אירע עימו, כדי שלא יתפתו הם לנסוע, שהרי עושרו בא לו על ידי נס שכלל אינו שכיח…
כמקרה זה האחרון – אמר המגיד מדובנא – קרה גם ליעקב אבינו, ששהה בבית לבן הארמי שנים רבות וחזר אל ביתו כבד במקנה ובצאן, וחשש כי עשו, בראותו את עושרו, יעורר קנאתו, ויחשוב שיעקב התעשר מחמת הברכות שברכו אביו.
אבל באמת לא היה כן, שכל הצלחת יעקב לא הייתה אלא על ידי נס, לכן יעקב ביקש לגלות זאת לעשו, כי עושרו איננו בזכות הברכות אלא מחמת הנס.
והראיה לכך:
שבכל הימים שהיה בבית לבן לא הצליח, ועל כן אין לעשו לשנוא אותו על עניין הברכות שברכו אביו.
ולכן פירט יעקב: "כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה", עושרי בא לידי רק עתה ולא מחמת השנים שגרתי בבית לבן!