היכן הכלבים?

"ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו"

התורה מונה את הבהמות והחיות ששולח יעקב אבינו לעשיו אחיו.

מסופר על רבה של בריסק – הגאון רבי יוסף דוב סולבייצ'יק זצ"ל:

באחד הימים נסע ברכבת עם עוד כמה יהודים, הנסיעה התארכה והגיע זמן תפלת מנחה.

 ביקש רבי יוסף להתפלל מנחה בציבור ולאסוף מנין של עשרה יהודים לתפילה, אולם באותו קרון לא היו אלא שמונה יהודים שומרי תורה ומצוות, אם כי היו עוד שנים מן "המשכילים" (= החזיקו בהשכלה וכפרו במציאות ה').

הואיל ושמעו "המשכילים" שהרב רוצה לצרפם למניין התחמקו ונשמטו אחד אחרי השני ויצאו לקרון אחר, כיון שכך נתבטל המניין, והרב ומקורביו נאלצו להתפלל ביחידות.

בתום התפילה נראו שני "המשכילים" חוזרים עם חיוך לקרון ותופסים את מקומותיהם כאילו דבר לא אירע.

אמר אותה שעה רבי יוסף למקורביו בקול רם (כדי שישמעו גם אותם המשכילים), כל ימי הייתי תמה על מה שאמרו חכמינו במדרש בראשית רבה שיעקב אבינו היה משופע בעדרי צאן ובקר עד שהיה זקוק לשישים ריבוא כלבים כדי לשמור על העדרים העצומים שברשותו.

אם כך הוא, נשאלת השאלה:

כששלח יעקב מנחה לעשיו אחיו מכל הבהמות שברשותו עזים ותיישים, רחלים ואילים פרים ופרות, עיירים ואתונות, מדוע לא שלח בתוך המנחה הגדולה גם כלבים כדי לשמור על העדרים הרבים האלה?!

אולם עכשיו הוסיף רבי יוסף דוב בחיוך נתיישבה לי תמיהה זו:

אמנם רצה יעקב לצרף גם כלבים למנחה ששלח לעשיו, אבל מסתבר שמנהגם של כלבים לברוח מן ה"מנחה"…