הגדלות של יעקב אבינו
"עם לבן גרתי"
מבאר רש"י:
גרתי – בגימטרייה תרי"ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים".
מובא מדרש ב'חמשה מאמרות' וב'דמשק אליעזר':
שכל מה שיעקב שמר זה רק את השבת.
אם כך יש לשאול:
אם יעקב שמר רק את השבת, הכיצד ביאור זה עולה בקנה עם מאמר רש"י ששמר תרי"ג מצוות – ואף יעקב אמר "ותרי"ג מצוות שמרתי"?!
כדי להבין נביא סיפור:
אחד בא אל האדמו"ר מאמשינוב, וסיפר ששידך את בתו, ובתוך כדי דברים החל לשבח בפי הרבי את החתן, על כך שהוא מתמיד גדול… אולם הרבי לא גילה שום סימני התפעלות.
המשיך האבא ואמר שהחתן המיועד גם מתפלל בהשתפכות הנפש ובדבקות, ושיש לו מידות טובות, והרבי לא מראה כל סימן של התפעלות.
שראה שזה לא "מרגש את הרבי, נאנח ואמר: "רבי, החתן גם יודע לשיר יפה…".
לפתע אורו עיניו של האדמו"ר והוא קרא בקול: "הא, זו מעלה מיוחדת!"
לפליאת הסובבים הסביר: זה שהחתן יושב ולומד ומתפלל ושיש לו מידות זה לא שבח, הרי זה מהדברים שמוטלים על כל יהודי לעשותם…
אמנם, לשיר יפה, זו כבר מעלה שלא מחויבים בה וזו אם כן, מעלה שאין להרבה אנשים…
אם כן נשאלת השאלה:
מה השתבח יעקב אבינו ששמר את התרי"ג מצוות? זה הרי חובה על כל יהודי?!
ניתן להסביר זאת על פי דברי הרמב"ם (הלכות דעות פרק ו ה"א):
"דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך כדי שלא יילמד ממעשיהם הוא ששלמה אומר: "הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע"…
יוצא אם כן, שלהיות בחברת רשעים ולא ללמוד ממעשיהם, זהו בעצם נגד הטבע.
כעת מובן היטב מה שאמר יעקב, "עם לבן גרתי" והייתי יכול ללמוד ממעשיו, ואף על פי כן "תרי"ג מצוות שמרתי", וזהו אכן שבח גדול למאוד.
כעת ניתן להתחבר ולהבין את המדרש שהזכרנו – שיעקב שמר שבת בלבד.
יעקב אבינו היה כל השבוע בשדה, ולא ראה את לבן, ורק בשבת חזר לביתו. יוצא שבמהלך ימי השבוע לא היה לו את הניסיון, אלא רק בשבת.
וזה מה שאמר המדרש, שבוודאי שיעקב שמר את התורה גם במשך ימי השבוע, אבל בשאר הימים לא היה בזה יתרון (שהרי לא היה עם לבן).
עיקר גדלותו היה בשבת בחברת אותו רשע ולא למד ממעשיו…