דקדוק ברש"י לפרשת וישלח

בראשית פרק לב פסוק ד

"וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם"

אַרְצָה שֵׂעִיר, מבאר רש"י: 

לְאֶרֶץ שֵׂעִיר, כָּל תֵּיבָה שֶׁצְּרִיכָה לָמֶ"ד בִּתְחִלָּתָהּ הִטִּיל לָהּ הַכָּתוּב הֵ"א בְּסוֹפָהּ.

ביאור:

רש"י אוֹמֵר שֶׁהַמִּלָּה "אַרְצָה", הִיא בִמְקוֹם הַמִּלָּה "לְאֶרֶץ", וּמַסְבִּיר שֶׁכַּךְ דֶּרֶךְ הַמִּקְרָא שֶכָּל מָקוֹם שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל בְּלָמֶ"ד, שָׂם הֵ"א בְּסוֹפָהּ. (כְּמוֹ שֶׁכָּתַב לְעֵיל פרק י"ד פסוק י'  וכן  בפרק כ"ח פסוק ב')  

בראשית פרק לב פסוק ט

"וַיֹּאמֶר אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה"

הַמַּחֲנֶה האַחַת וְהִכָּהוּ, מבאר רש"י:

מַחֲנֶה מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵבָה אִם-תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה (תהילים כ"ז ג'), הֲרֵי לְשׁוֹן נְקֵבָה. הַמַּחֲנֶה הַזֶּה )להלן,ל"ג ח') לְשׁוֹן זָכָר. 

וְכֵן יֵשׁ שְׁאָר דְּבָרִים מְשַׁמְּשִׁים לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵבָה:  

הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ (לעיל י"ט כ"ג). מִקְצֵה הַשָׁמַיִם מוֹצָאוֹ (תהילים י"ט ז'), הֲרֵי לְשׁוֹן זָכָר, וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל-הַמָּיִם (מלכים ב' ג' כ"ב)  הֲרֵי לְשׁוֹן נְקֵבָה.

וְכֵן רוּחַ: וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה (איוב א' י"ט), הֲרֵי לְשׁוֹן נְקֵבָה, וַיִּגַּע בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת (שם), הֲרֵי לְשׁוֹן זָכָר, וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים (מלכים א' י"ט י"א), הֲרֵי לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵבָה. 

וְכֵן אֵשׁ, וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה' (במדבר ט"ז ל"ה),לְשׁוֹן נְקֵבָה, אֵשׁ לוֹהֵט (תהילים ק"ד ד') לְשׁוֹן זָכָר.

ביאור:

בְּפָסוּק זֶה יֶשְׁנָהּ תְּמִיהָה גְּדוֹלָה, כִּי הַפָּסוּק אוֹמֵר תְּחִלָּה "הַמַּחֲנֶה הָאַחַת", וְאִם כֵּן "הַמַּחֲנֶה" הוּא שֵׁם מִמִּין נְקֵבָה וּמִצַּד שֵׁנִי מַמְשִׁיךְ וְאוֹמֵר "וְהִכָּהוּ" מִכָּאן שֶׁ”הַמַּחֲנֶה“ הוּא שֵׁם מִמִּין זָכָר, הֲיִתָּכֶן? 

וְאוֹמֵר רש"י שֶׁאָכֵן יֶשְׁנָם כַּמָּה שֵׁמוֹת הַמְשַׁמְּשִׁים הֵן בִּלְשׁוֹן זָכָר וְהֵן בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, וּמֵבִיא אַרְבַּע דּוּגְמָאוֹת: מַחֲנֶה (כָּאן) 

וְכֵן הַשֶּׁמֶשׁ (בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית לְשׁוֹן זָכָר וּבַתְּהִלִּים לְשׁוֹן נְקֵבָה) 

הָרוּחַ (בְּסֵפֶר מְלָכִים ב' שֶׁבְּאוֹתוֹ פָסוּק נֶאֱמַר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק) 

וְגַם הָאֵשׁ (בְּסֵפֶר בַּמִּדְבָּר בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה וּבַתְּהִלִּים בִּלְשׁוֹן זָכָר).

בראשית פרק לב פסוק יח

 "וַיְצַו אֶת הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר כִּי יִפְגָּשְׁךָ עֵשָׂו אָחִי וִשְׁאֵלְךָ לֵאמֹר לְמִי אַתָּה וְאָנָה תֵלֵךְ וּלְמִי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ" 

"לְמִי  אַתָּה", מבאר רש"י: שֶׁל מִי אַתָּה, מי שְׁלָחֲךָ? ותרגומו:  דְּמָאן אַתְּ?

ביאור:

נֹסַח הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ תָּמוּהַּ כִּי הַמִּלָּה "לְמִי" מַשְׁמָעוּתָהּ הִיא "אֶל  מִי"? וְכָאן אֵין מָקוֹם לִשְׁאֵלָה כָּזוֹ? 

לָכֵן רש"י מַבְהִיר שֶׁהַכַּוָּנָה בִּשְׁאֵלָה זוֹ הִיא  "שֶׁל מִי אַתָּה"? (מִטַּעַם מִי נִשְׁלַחְתָּ?) וְכַךְ מְתַרְגֵּם גּם אוּנְקְלוּס:  דְּמָאן אַתְּ? (=שֶׁל מִי  אַתָּה?).

בראשית פרק לב פסוק יח

 "וַיְצַו אֶת הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר כִּי יִפְגָּשְׁךָ עֵשָׂו אָחִי וִשְׁאֵלְךָ לֵאמֹר לְמִי אַתָּה וְאָנָה תֵלֵךְ וּלְמִי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ"

וּלְמִי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ, מבאר רש"י:

וְאֵלֶּה שֶׁלְּפָנֶיךָ שֶׁל מִי הֵם? לְמִי הַמִּנְחָה הַזֹּאת שְׁלוּחָה? לָמֶ"ד מְשַׁמֶּשֶׁת בְּרֹאשׁ הַתֵּיבָה בִּמְקוֹם שֶׁל ,כְּמו "וְכֹל אֱשֶר אַתָּה רוֹאֶה לִי הוּא" (לעיל ל"א מ"ג), שֶׁלִּי הוּא. "לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָה"  (תהלים כ"ד א'), שֶׁל   ה'.

ביאור:

רש"י מַמְשִׁיךְ וּמַסְבִּיר אֶת הַשְּׁאֵלָה שֶׁבְּהֶמְשֵׁךְ הַפָּסוּק שֶׁגַּם הִיא פּוֹתַחַת בַּמִּלִּים "וּלְמִי אֵלֶּה", שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה לְמִי מְיוּעָדִים הַבְּהֵמוֹת, אֶלָּא לַהֶפֶךְ, הַשְּׁאֵלָה הִיא שֶׁל מִי הֵם? וּמֵעִיר שֶׁהַלָּמֶ"ד שֶׁבִּתְחִלַּת הַשְּׁאֵלָה בָּאָה בִּמְקוֹם הַמִּלָּה "שֶׁל" וּמֵבִיא הוֹכָחָה מִפְּסוּקִים שֶׁבָּהֶם הַלָּמֶ"ד שֶׁבְּרֹאשׁ הַמִּלָּה מְשַׁמֶּשֶׁת  בִּמְקוֹם הַמִּלָּה "שֶׁל".   

בראשית פרק לג פסוק יא

 "קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל וַיִּפְצַר בּוֹ וַיִּקָּח"

חַנַּנִי, מבאר רש"י:

נוּ"ן רִאשׁוֹנָה מֻדְגֶּשֶׁת לְפִי שֶׁהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת בִּמְקום שְׁתֵּי נוּנִי"ן, שֶׁהָיָה לוֹ לומַר חֲנָנַנִי, שֶׁאֵין חָנַן בְּלֹא שְׁתֵּי נוּנִין, וְהַשְׁלִישִׁית לְשִׁמּוּשׁ כְּמוֹ עָשַׂנִי, זְבָדַנִי:

ביאור:

רש"י רוֹצֶה לְהַסְבִּיר אֶת סִבַּת הַדָּגֵש שֶׁבַּנוּ"ן הָרִאשׁוֹנָה, וְאוֹמֵר שֶׁהַשֹׁרֶשׁ הוּא ח.נ.ן  וְלָכֵן הָיָה צָרִיךְ לִכְתּוֹב חֲנָנַנִי כְּמוֹ לְמָשָׁל זְבָדַנִי (בראשית ל' י"ט), וּבִכְדֵי שֶׁלֹּא לִכְתּוֹב שָׁלֹשׁ נוִּני"ן בִּרְצִיפוּת  בָּא הַדָּגֵשׁ וּמְלַכֵּד שְׁתֵּי נוּנִי"ן לְנוּן אַחַת דְּגוּשָׁה, וְכַךְ נִכְתַּב חַנַּנִי.

בראשית פרק לג פסוק יב

 "וַיֹּאמֶר נִסְעָה וְנֵלֵכָה וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ"

נִסְעָה, מבאר רש"י: 

 כְּמוֹ שִׁמְעָה, סְלָחָה (תהילים ק"ל ב'), שֶׁהוּא כְּמוֹ שְׁמַע, סְלַח, אַף כָּאן נִסְעָה כְּמוֹ נְסַע, וְהַנּוּ"ן יְסוֹד בַּתֵּיבָה. 

וְתַרְגּוּם של אונקלוסֹ: טוֹל וּנְהַךְ, עֵשָׂו אָמַר לְיַעֲקֹב נִסַּע מִכָּאן וְנֵלֵךְ.

ביאור:

רש"י  מְדַמֶּה אֶת הַּמִּלָּה "נִסְעָה" לְצוּרַת הַצִּווּי הַמָּאֳרָךְ "שִׁמְעָה" (בִּמְקוֹם "שְמַע") "סְלָחָה" (בִּמְקום "סְלַח") וּמַדְגִּישׁ שֶׁהַנּוּ"ן הִיא שרשית (וְלֹא נוּ"ן הַשִּׁמּוּשׁ שֶׁל הֶעָתִיד, מֵאוֹתִיוֹת אית"ן) וְעִם זֹאת הוּא מֵבִיא אֶת הַתַּרְגּוּם שֶׁל אוּנְקְלוּס "טוּל וּנְהַךְ", שֶׁפֵּירוּשוֹ:  עֵשָׂו אוֹמֵר לְיַעֲקֹב נִסַּע וְנֵלֵךְ.

הערה: 

דִּבּוּר זֶה שֶׁל רש"י מַצְרִיךְ עִיּוּן גָּדוֹל, כִּי יֶשְׁנָהּ סְתִירָה מוּבְנֵית בֵּין הָרֵישָׁא לַסֵּיפָא, שֶׁבְּעוֹד שֶׁלְּפִי הָרֵישָׁא שֶׁל הַדִּבּוּר, הַנוּ"ן (שֶׁל נִסְעָה) מַקְבִּילָה לַשִּׁי"ן שֶׁל שִׁמְעָה ורש"י אַף מַדְגִּישׁ שֶׁהִיא שָׁרְשִׁית (וְאֵינֶנָּה נוּ"ן הַשִּׁמּוּשׁ), הֲרֵי לְפִי הַסֵּיפָא "נִסְעָה" הִיא כְּמוֹ נִסַּע (כְּאִלּוּ כָתוּב נִנְְסְעָה) שׁהַנּו"ן הַשָׁרְשִׁית נָשְׁרָה (כְּדֶרֶךְ חַסְרֵי פֵּ"א נוּ"ן) וּתְמוּרָתָהּ הָיְתָה הָאוֹת סָמֶ"ךְ צְרִיכָה לִהְיוֹת דְּגוּשָׁה, אֶלָּא שֶׁכְּדֵי לְהָקֵל עַל הַקְּרִיאָה הֻשְׁמַט גַּם הַדָּגֵש,וְאִם כֵּן הַנּוּ"ן שֶׁל הַמִּלָּה "נִסְעָה" אֵינֶנָּה שָׁרְשִׁית אֶלָּא הִיא נוּ"ן הַשִׁמּוּשׁ (אוֹתִיוֹת אית"ן שֶׁל הֶעָתִיד), כַּךְ לְמָשָׁל אָנוּ רוֹאִים שֶׁהַמִּלָּה מַסָּע,שֶׁבְּרַבִּים בְּנִפְרָד הִיא מַסָּעִים וְאִלּוּ בִּסְמִיכוּת הָיְתָה צְרִיכָה לִהְיוֹת מַסְּעֵי, וּכְדֵי לְהָקֵל עַל הַקְּרִיאָה נָשַׁר הַדָּגֵש וְהָפְכָה לְ"מַסְעֵי" כמו "אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי- יִשְׂרָאֵל" (במדבר ל"ג א'). 

 בראשית פרק לג פסוק יד

 "יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה"

אֶתְנַהֲלָה, מבאר רש"י:

אֶתְנַהֵל, הֵ"א יְתֵירָה כְּמוֹ אֵרְדָה (לעיל י"ח כ"א), וְאֶשְׁמְעָה (במדבר ט' ח').
לְאִטִּי – לְאַט שֶׁלִּי, לְשׁוֹן נַחַת. הַהֹלְכִים לְאַט (ישעיה ח' ו'), לְאַט-לִי לַנַּעַר (שמואל ב' י"ח ה'). לְאִטִּי הַלָּמֶ"ד מִן הַיְסוֹד וְאֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת, אֶתְנַהֵל נַחַת שֶׁלִּי.

ביאור:

תְּחִלָּה מְצַיֵּין רש"י שֶׁהַמִּלָּה "אֶתְנַהֲלָה" אֵינָהּ אֶלָּא עָתִיד מָאֳרָךְ מֵהַמִּלָה אֶתְנַהֵל, כְּמוֹ שֶׁמָצָאנוּ אֵרְדָה  בִּמְקוֹם אֵרֵד וְכֵן וְאֶשְׁמְעָה בִּמְקוֹם וְאֶשְׁמַע, כְּלוֹמַר שֶׁזּוֹ תוֹפָעָה רְגִילָה בַּמִּקְרָא.

וְאַחַר כַּךְ הוּא מַסְבִּיר שֶׁהַמִּלָּה "לְאִטִּי" מֻרְכֶּבֶת מֵ-"לְאַט שֶׁלִּי", וְהַכַּוָּנָה נַחַת, כְּלוֹמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ  אוֹמֵר לְעֵשָׂו אֲנִי אֶתְנַהֵל בְּדַרְכִּי לְפִי הַנּוֹחוּת שֶׁלִּי. 

בראשית פרק לג פסוק יח

 "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר"

 עִיר שְׁכֶם, מבאר רש"י: כְּמוֹ לְעִיר, וְכָמוֹהוֹ עַד-בּוֹאָנָה בֵּית לָחֶם (רות א' י"ט).

ביאור:

הַפָּסוּק אוֹמֵר: "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם" וְלִכְאוֹרָה לֹא מוּבָן מַה רוֹצֶה הַפָּסוּק לוֹמַר לָנוּ, כִּי מַה פֵּירוּשׁ בָּא שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם?! 

לָכֵן מַסְבִּיר רש"י (שחסרה האות למ"ד לעיר שכם) שֶׁכַּוָּנַת הַפָּסוּק הִיא שֶׁיַּעֲקֹב הִגִּיעַ כְּשֶהוּא שָׁלֵם בְּגוּפוֹ וּבְרוּחוֹ לְעִיר שְׁכֶם. 

וְנֹסַח מֵעֵין זֶה קַיָּים בַּמִּקְרָא, כְּמוֹ שֶׁמָּצָאנוּ בְּ"רוּת" שֶׁהַפָּסוּק אוֹמֵר עַל נָעֳמִי וְרוּת : "עַד- בּוֹאָנָה בֵּית לָחֶם" כְּשֶׁהַכַּוָּנָה הִיא עַד בּוֹאָם לְבֵית-לֶחֶם, בְּחֶסְרוֹן לָמֶ"ד כְּמוֹ כָאן.  

בראשית פרק לד פסוק טו

 "אַךְ בְּזֹאת נֵאוֹת לָכֶם אִם תִּהְיוּ כָמֹנוּ לְהִמֹּל לָכֶם כָּל זָכָר"

 לְהִמּול, מבאר רש"י: לִהְיוֹת נִמּוֹל, אֵינוֹ לְשׁוֹן לִפְעוֹל אֶלָּא לְשׁוֹן לְהפָּעֵל.

ביאור:

רש"י רוֹצֶה לְהַבְהִיר שֶׁהַמִּלָּה לְהִמּוֹל, פֵּירוּשָׁהּ לִהְיוֹת נִמּוֹל וְזוֹ כַּוָּנָתוֹ בַּמִּלָּה "לְהִפָּעֵל" (דְּהַיְינוּ לַעֲבוֹר אֶת הַמִּילָה עַל יְדֵי הַמּוֹהֵל), וְאִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִילָה לְאַחֵר עַל יְדֵי הַמּוֹהֵל, יֵשׁ לוֹמַר לָמוּל. 

בראשית פרק לד פסוק טז

 "וְנָתַנּוּ אֶת בְּנֹתֵינוּ לָכֶם וְאֶת בְּנֹתֵיכֶם נִקַּח לָנוּ וְיָשַׁבְנוּ אִתְּכֶם וְהָיִינוּ לְעַם אֶחָד"

לָנוּס, מבאר רש"י: נוּ"ן שְׁנִיָּה מֻדְגֶּשֶׁת, לְפִי שֶׁהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת בִּמְקוֹם שְׁתֵּי נוּנִי"ן וְנָתַנְנוּ.

ביאור:

רש"י רוֹצֶה לְהַסְבִּיר אֶת סִבַּת הַדָּגֵשׁ שֶׁבַּנּוּ"ן הָאֶמְצָעִית, וְאוֹמֵר שֶׁהַמִּלָּה הָיְתָה צְרִיכָה לִהְיוֹת וְנָתַנְנוּ כְּמוֹ  וְאָמַרְנוּ,וְכָתַבְנוּ וְכַדּוֹמֶה, אַךְ כְּדֵי לְהָקֵל עַל הַלָּשׁוֹן מִתְלַכְּדוֹת שְׁתֵּי הַנּוּנִי"ן לְנוּ"ן אַחַת דְּגוּשָׁה.

בראשית פרק לד פסוק כט

 "וְאֶת כָּל חֵילָם וְאֶת כָּל טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם שָׁבוּ וַיָּבֹזּוּ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת"

 שָׁבוּ, מבאר רש"י: לְשׁון שִׁבְיָה, לְפִיכַךְ טַעְמוֹ מִלְּרַע.

ביאור:

הַמִּלָּה "שָבוּ" יְכוֹלָה לִהְיוֹת מֵהַשֹּׁורֶשׁ "שוב" וּמַשְׁמָעוּתָהּ חָזְרוּ, וִיכוֹלָה לִהְיוֹת מֵהַשֹּׁרֶשׁ "שבה"  וּמַשְׁמָעוּתָהּ לָקְחוּ בַּשֶּׁבִי. 

וְהַהַבְחָנָה בֵּין שְׁתֵּי הָאֶפְשָׁרוּיוֹת, הִיא הַטְעָמַת הַמִּלָּה, אִם הִיא מִלְּעֵיל הִיא מִשֹּׁרֶשׁ "שוב" וְאִם מִלְּרַע הִיא מִשֹׁרֶשׁ "שבה", לָכֵן רש"י מְצַיֵּין שֶׁכָּאן הַמַשְׁמָעוּת הִיא לָקְחוּ בַשֶּׁבִי וְלָכֵן  הַטַּעַם הוּא מִלְּרע.