'בת מצווה' או 'בעלת מצווה'?

כל ילדה שמגיעה לגיל מצוות, נקראת: "בת מצווה".

נשאלת השאלה:

לכאורה ההפך מ'בת מצווה' הוא 'ברת עבירה', אך אם נשים לב חז"ל אינם משתמשים במונח 'ברת-עבירה' אלא דווקא במונח: "בעלת עבירה" מדוע?

ומתחזקת השאלה שאם חז"ל משתמשים לאחת שנקשרה בעבירות: "בעלת עבירה" מדוע לא קראו לזו שנקשרה בעול המצוות – "בעלת מצווה"?!

ננסה לעמוד תחילה על ההבדל בין "בת" – שבמשמעותה הכוונה ל- זיהוי הקשר שלה עם הדור הקודם.

לעומת המילה "בעלת" שמשמעותה היא 'נשואה' ('בעלת-עבירה' = נשואה לעבירה).

ההבדל בין 'בת' לבין 'בעלת':

'בת' – הוא קשר שלא מתנתק לעולם. "אימא יש רק אחת" הבת איננה יכולה להתנתק מאימא שלה והראיה לזה הקשר בניהם חזק ומשמעותי.

לעומתה:

'בעלת' – הוא קשר זמני שניתן להפסיקו ע"י גט. בשעה שהבעל נותן לאישתו 'גט כריתות' הרי אין כל קשר בינהם…

יוצא איפה, שלא בכדי הקפידו חז"ל על המונחים הללו:

"בת מצווה" – הוא קשר שלא מתנתק לעולם גם לאחר 120 המצווה עומדת לאישה.

לעומתה:

"בעלת עבירה" – הוא קשר זמני שניתן להפסיקו ע"י חזרה בתשובה.

באים אנו לשמחת "בת המצווה" ואמרים לה דווקא בפתיחת גיל המצוות: דעי לך! את יכולה וצריכה להיות כמו בת לעניין המצוות – כל מצווה שתעשי מעתה תירשם על שמך ותגן עליך לא רק בעולם הזה אלא גם לעולם הבא…