כשם שנכנס לברית
בברית מילה אנו נוהגים לברך את הרך הנימול בברכה מיוחדת:
"כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה לחופה ולמעשים טובים".
מסופר על הגאון רבי בצלאל הכהן מווילנא שכבר בילדותו היה ניכר כעילוי ובגאונות מופלאה. שמו יצא ברחבי המדינה כבקי וחריף והוא הפך מושא להערצה.
השדכנים בווילנא, דיברו בו נכבדות בעודו צעיר לימים, ולא אחר היום וכאשר הגיע לגיל שתיים עשרה נעשה חתן.
בסעודת התנאים קם אחד הלמדנים ואמר:בברית מילה נהוג לברך את הרך הנימול:
"כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה לחופה ולמעשים טובים" דהיינו גיל בר מצווה – גיל של מעשים טובים ורק אחר כך נכנס ל"חופה".
אם כן מדוע אנו מברכים הפוך:
"כן יכנס לחופה ולמעשים טובים?!"
אלא – ביאר הדרשן בדרך מליצה – הברכה היא שהתינוק יהיה כל כך גדול בתורה, עד שירצו בו הכול לחתן ומתוך כך יכנס לחופה עוד קודם גיל בר מצווה…