תאמין היא תגיע אליך!

"שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן"

הגמרא במסכת יומא דף עה. מבארת:

כתיב (במדבר יא, ט): "וברדת הטל על המחנה לילה" [ירד המן עליו] וכתיב (שמות טז, ד): "ויצא העם ולקטו" וכתיב (במדבר יא, ח): "שטו העם ולקטו" הא כיצד? צדיקים – ירד על פתח בתיהם. בינונים – יצאו ולקטו. רשעים – שטו ולקטו.

 כתיב לחם וכתיב עוגות וכתיב וטחנו הא כיצד?

 צדיקים – לחם. בינונים – עוגות. רשעים – טחנו בריחים.

רואים שלכל אחד ניתן המן כפי מדרגתו. ככל שהוא נעלה יותר כך אין הוא צריך להתאמץ כלל וכלל.

את הסיבה לכך מבאר הזוהר בחלק ב דף סג א:

כגוונא דא, אינון דלא מהימני ביה בקודשא בריך הוא… מאן גרים לון האי? בגין דלאו אינון בני מהימנותא.

אוף הכא, שטו העם ולקטו, שטו בשטותא דגרמייהו, ובעאן לאטרחא עלייהו, הדא הוא דכתיב וטחנו ברחים, בתר כל טרחא דא לא סליק בידייהו אלא כמה דכתיב: "והיה טעמו כטעם לשד השמן", ולא יתיר, מאן גרים לון האי? בגין דלא הוו בני מהימנותא.

פירוש:

כל הסיבה לטרחה של הרשעים היא בשל אי אמונתם בקב"ה – כל מי שחשב שאולי הקב"ה לא יזמן לו את האוכל למחר בפתח ביתו, נאלץ לצאת ולחפש אותו. אלו שהיה ברור להם שמחר יהיה המן בפתח הבית – זכו וקיבלו על מפתן הדלת.

כדי להבין את השגחת ה' ואיך הוא מזמן מזון לכל בריותיו נביא סיפור:

בערב שבת קרא האדמו"ר רבי מנחם מנדל מפרימשלן זצ"ל לכמה מחסידיו שילוו אותו אל המטבח.

בדרך הוא שאל אותם:

"אימרו לי… חשבתם פעם איך משיג הדג את מזונו?! הלא לכל בעל חיים יש לסתות ושיניים או ציפורניים חדות לנעוץ בטרפו, אך לדג אין את כל אלו – הוא ניזון מדגיגים קטנים".

התלמידים לא הבינו מה הרב רוצה מהם… והוא המשיך:

"חישבו לרגע… הבעיה הגדולה של הדג היא, שאם יבלע הדג את הדגיגים הקטנים תוך כדי מרדף אחריהם  יתקעו הסנפירים שלהם בלועו והוא יחנק למוות!"

בינתיים הם הגיעו למטבח, על השולחן היה מונח דג גדול שהטבחית בדיוק חתכה את בטנו. הרב ניגש אל הדג פתח את בטנו והראה לתלמידיו.

"ראו זה פלא כל הדגיגים הקטנים שבלע הדג לפני מותו ראשם מופנה לכיוון הזנב"…

מסקנה אחת היא: 

הדג פותח את לועו והדגיגים נכנסים לתוך פיו… ה' מזמן לו את פרנסתו היישר לתוך פיו.

כן הוא בדור המדבר – מי שהאמין קיבל את המן עד למפתן הדלת כלחם מוכן ללא צורך לצאת לשדה וללקוט וללא צורך לדוכו במדוכה ולאפותו…

כמה לקח לגביי הפרנסה שלנו, אילו רק נאמין באמת הרי שלא נצטרך לעבוד כל כך קשה…