"ענבי הגפן בענבי הגפן"

הגמרא (מסכת פסחים דף מט עמוד א') מביאה "הקבלה בין ענבי הגפן לזיווג":

"תנו רבנן: לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו, ויישא בת תלמיד חכם, וישיא בתו לתלמיד חכם. משל לענבי הגפן בענבי הגפן, דבר נאה ומתקבל".

בחידושי אגדות כותב המהרש"א שכבר דוד המלך עשה דימה את האישה לגפן וכך נאמר (בתהילים קכ"ח):  "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ…"

אפילו מילון אבן שושן מגדיר את מאמר חז"ל כביטוי שנשתרש אצלנו במשמעות "זיווג מתאים ונאה".

אם כן נשאלת השאלה:

מה ראו חז"ל לדמות את הזיווג המוצלח לענבי הגפן בענבי הגפן?

ותשובה נפלאה עם מסר עמוק יש כאן:

כל אחד מהפירות ככל שיעבור הזמן הוא הולך ונרקב. אם דוחסים הרבה פירות מאותו המין תהליך הריקבון אף יואץ….

למעט פרי אחד – ענבי הגפן.

אם ניקח את ענבי הגפן ונדחס עם ענבי הגפן יצא מזה דבר טוב – יין. המעניין הוא שבניגוד ליתר הפירות האחרים דווקא בענבים, ככל שיעבור הזמן היין היוצא מהן רק ישתבח יותר ויותר.

זה מה שרצו חז"ל לומר לנו:

משפחה יקרה של החתן, היה שווה למכור כל מה שיש לכם בכדי לשאת בת של תלמיד חכם.

משפחה יקרה של הכלה, היה שווה למכור כל מה שיש לכם בכדי להשיא את בתכם לתלמיד חכם. כיוון ש: "ענבי הגפן בענבי הגפן, דבר נאה ומתקבל". ככל שהזוגיות הזו תישאר ביחד אזי היא תשתבח – יתקבל כאן דבר נאה…

משפחות יקרות. זכיתן שתיכן לקיים את מאמר חז"ל: גם השיאתם את בתכם לתלמיד חכם וגם כפי שרואים את אבי הכלה זכה החתן לשאת בת תלמיד חכם. ומכאן שיתקיים בכם המשך הדברים: "ענבי הגפן בענבי הגפן, דבר נאה ומתקבל"…

נאחל להם שיעלה זיווגם יפה יפה ולאורך ימים טובים וארוכים, בכל אשר יפנו ישכילו וכל אשר יעשו יצליחו ויהי ה' עימהם…