איך צריך לחיות?

אנו נמצאים באזכרה. מהי המשמעות של המילה "אזכרה"?

מה צריכים לזכור?!

אם צריכים לזכור את הנפטר הרי ברור שזכרנו שאם לא כן לא היינו זוכרים שצריך לערוך לו אזכרה?!

מטרת האזכרה היא להזכיר לנו כיצד מתנהלים הדברים בעולם. לדעת שאין חיים נצחיים בעולם הזה, להבין שהאדם הוא בר חלוף, לא הנברא קובע את זמן חייו ולא את איכות חייו.

להתבונן בחייו של הנפטר לראות איך חיים נכון? מהם החיים האמיתיים? לבדוק לרגע כיצד חי הדור שלפנינו.

מה זכו אלו המבוגרים שידעו להתגבר על קשיים לוותר על כל התענוגות ולחיות חיים פשוטים ושלווים.

האזכרה היא הזמן הטוב ביותר לאמוד את גדלותם של אלו שסיימו את תפקידם בעולם הזה ולשאול את עצמינו: מה אני יכול ללמוד ממנו? או לקחת מדרכיו?

שלמה המלך אומר בשיר השירים (א',ח'):

"אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָפָה בַנָשִים, צְאִי לָךְ בְעִקְבֵי הַצֹּאן, וּרְעִי אֶת-גְדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְכְנוֹּת הָרֹּעִים"

ומבארים חז"ל את הפסוק הזה באופן הבא:

"אם לא תדעי לך היפה בנשים" – אם יגיע יום שלא תדע מה צריך ומה לא נצרך = מה חשוב יותר? ומה הוא הבל הבלים,

"צאי לך בעקבי הצאן" – תסתכל מה עשו אבותיך

"ורעי את גדיותיך" ותחנך את ילדך

"על משכנות הרועים" – על מה שגדלו אבותיך.

תתבונן איך לדור שעבר לא היה רכב וג'קוזי, לא פלאפון ולא מחשב נייד – כל הדברים שלנו נראים כחיוניים להם לא היה כלל וכלל.

והנה זה פלא דווקא הייתה להם שמחת חיים, למרות שלא היה להם עשירית מהשפע שיש לנו היום. בכל זאת חיו בשלום ובשמחה ואילו לנו יש הכול ואין למעשה כלום…

המפתח לאושר אינו בהכרח המטלטלים והנכסים שיש לך אלא החוויות שאתה קונה המצוות והמעשים טובים שמלווים לו לאדם לחיי הנצח.

יהי רצון שנדע להסיק את המסקנות הנכונות ותהיה נשמת הנפטר/ת בצרור החיים. אמן