“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

שבועות- שני כתרים

תקציר המאמר:

"דבר תורה לחג השבועות". שני הכתרים שנכתרו בהם ישראל מתוך חוברת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.

שני כתרים

בשני כתרים נכתרו ישראל

מהיכן באו הכתרים?

אמרו בזוהר הקדוש (פרשת בלק קצב ע"ב):

בשעה שרצה הקב"ה לתת תורה לישראל, הלך והציעה לבני עשו ולא קבלוה, לבני ישמעאל ולא קבלוה, שנאמר (דברים לג ב): "ה' מִסִּינַי בָּא, וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ, הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן". ויש לשאול, כשהלך הקב"ה לשעיר ופארן, לאיזה נביא שלהם התגלה, ועם מי הוא דיבר? ואם תאמר שהתגלה לכל האומה כולה, הרי לא מצאנו זאת מעולם שהתגלה הקב"ה ודיבר עם איזו אומה, חוץ מעם ישראל במתן תורה? ועוד מדוע לשון הפסוק, "וזרח משעיר למו, הופיע מהר פארן", היה צריך לכתוב וזרח לשעיר, הופיע להר פארן, שהרי הקב"ה הלך לשעיר ופארן לשאלם, אם ירצו את התורה?

 

אלא כשבא הקב"ה לתת התורה לישראל, ראה שיש לס"מ שרו של עשו איזו אחיזה שהיא בתורה, ובאחיזה זו גורם פגם רע של ריבוי דם הרג ורציחה.

אמר הקב"ה צריך אני לברר וללבן את התורה מכל פגם. מה עשה? קרא לס"מ, אמר לו: התרצה את תורתי? אמר, מה כתוב בה? אמר לו, "לא תרצח". אמר חס ושלום, תורה זו שלך היא ושלך תהיה, לא רוצה תורה זו. שב והתחנן אליו הקב"ה.

אמר ס"מ, ריבון העולם, אם אתה נותן לי אותה, כל שלטוני עובר, שהרי שלטוני על הרג הוא, כמו שנאמר: "ועל חרבך תחיה", ולא יהיו עוד מלחמות בעולם, ואני מתבטל מן העולם. קח תורתך ולא יהיה לי חלק ונחלה בה. ואם נוח לפניך, הרי לך אחי יעקב תן את התורה לבניו, שלהם היא ראויה. אמר לו הקב"ה, אבל אתה הבכור, ולך היא ראויה. אמר לו, הרי בכורתי ליעקב, וכבר מכרתיה לו והודיתי לו עליה.

אמר לו הקב"ה, הואיל ולא רצית שיהיה לך בה חלק, תסתלק ממנה לגמרי. אמר ס"מ טוב ויפה. אמר לו הקב"ה, הואיל ואינך רוצה את התורה, תן לי עצה היאך אשכנע את בני יעקב שיקבלוה.

אמר לו ריבון העולם, קח אור מאורות השמים וגם אני אתן מהאור המועט שנשאר לי מאבי יצחק, ותן עליהם האורות כשוחד כדי שיקבלוה. מיד פשט ס"מ את ההוד – האור הרוחני שעליו שיתנו הקב"ה לישראל.

 

כיון שתיקן הקב"ה וביער את הפגם של ריבוי הדם הרע שגרם ס"מ בתורה, בא לתקן את הפגם בתורה מאחיזתו של רה"ב שרו של ישמעאל.

אמר לו התרצה את תורתי? אמר לו מה כתוב בה? אמר לו "לא תנאף", אמר אוי אם ירושה רעה זו ינחיל לי הקב"ה, שכל שלטוני בדברים אלו, שנאמר "והוא יהיה פרא אדם", לשון פרו ורבו.

התחנן ואמר, רבונו של עולם, שני בנים יש לאברהם, ישמעאל ויצחק, הרי לך בני יצחק תן להם, שלהם היא ראויה. אמר לו הקב"ה, איני יכול שאתה הבכור ולך היא ראויה. אמר השר: בכורתי תהיה שלו, והאור שירשתי בעבור זה מאבי אברהם, תן להם לבניו של יצחק.

 

[על כן שינה הפסוק – בעשו כתב 'וזרח', ובישמעאל כתב 'הופיע', כי מעשו – ס"מ, נטל הקב"ה חלק גדול מהדם הרע, כדי להשתמש בו על פי הנחיית התורה, בארבע מיתות בית דין, להרוג בדין ולהרוג כראוי, לכן כתוב לשון "זרח". אבל מישמעאל – רה"ב, נטל הקב"ה חלק קטן, רק בשביל פריה ורביה, לכן כתב בלשון "הופיע", שהיא לשון פחותה מזרח.]

 

כיון שנטל הקב"ה מתנות אלו מאותם שליטים גדולים, עשיו וישמעאל, בא וקרא לכל המלאכים הממונים על שאר העמים, וגם הם השיבו לו שאינם מעוניינים בקבלת התורה, ומכולם נטל ה' מתנות בשביל ישראל.

 

ומעתה מובן מה ששאלנו בתחילה, למה לא כתב הפסוק, וזרח לשעיר למו, הופיע להר פארן, הרי הקב"ה הלך לשעיר ולפארן? התשובה, כי הפסוק לא מדבר על הקב"ה, אלא מדבר על ההוד – האור הרוחני שזרח והופיע משעיר ומפארן על עם ישראל, לכן אמר וזרח משעיר, הופיע מהר פארן.

 

"ה' בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר, בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם, אֶרֶץ רָעָשָׁה, גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ, גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם. הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי ה' זֶה סִינַי, מִפְּנֵי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (שופטים ה ד).

 

אמר רבי יוסי בשעה שיצא הקב"ה משעיר לאחר שסרבו לקבל את התורה, רעשה הארץ, כי תנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית, אם יקבלו ישראל את התורה מוטב, ואם לאו, יחזור העולם לתוהו ובוהו. וכיון שראתה הארץ ששעיר ושאר העמים לא קבלוה, חשבה שגם ישראל לא יקבלוה, לכן רעשה, וגם השמים נטפו וההרים נזלו מפחד. אך כשאמרו ישראל "נעשה ונשמע", מיד שקטו, שנאמר (תהלים עו ט): "אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה", בתחילה יראה ולבסוף שקטה.

 

משל למה הדבר דומה:

 לרופא שהיה לו כלי מלא שמן אפרסמון של סם חיים, ושמרו בשביל בנו. לימים כשהזקין, רצה לתת לבנו את אותו סם חיים, אמר, עבדים רעים יש לי בביתי, אם ידעו שאני נותן לבני אוצר זה, ירע בעיניהם וירצו להרגו. מה עשה, לקח סם המות ונתן על פתח הכלי, קרא לעבדיו ואמר להם התרצו הכלי הזה? אמרו נראה מה יש בו, טרם הריחוהו הלכו למות, אמרו בליבם אם סם זה יתן לבנו, בודאי ימות ואנחנו נירש את אדוננו. אמרו לו, אדוננו, סם זה לא ראוי אלא לבנך, ואת השכר שמגיע לנו עבור עבודתנו, השאירהו אצלך ותנהו לבנך כשוחד שיסכים לקבלו.

 

והנמשל:

 כך הקב"ה ידע שאם ייתן את התורה לישראל טרם שיודיע לאומות העולם, יהיו רודפים את ישראל עליה והורגים אותם, לכן עשה בדרך זו, הניח סם המות למעלה, ואמר להם דברים שלא ימצאו חן בעיניהם: לא תרצח, לא תנאף, והם נתנו לו מתנות ואוצרות כדי שיקבלוה. וכולם קבלם משה ליתנם לישראל, שנאמר: (תהלים סח יט): "עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם". ומשום זה ירשו ישראל את התורה בלי ערעור, ובלי קטרוג כלל. בא וראה אלו מתנות ואוצרות קבלו ישראל, ומשום זה לא היה שולט עליהם המוות ולא יצר הרע. אך כיון שחטאו בעגל, נלקחו מהם. וכל זמן שישראל שבים לאביהם שבשמים, אותם אוצרות חוזרים אליהם.

 

זהו שאמרו חז"ל (שבת פח ע"א): בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו ששים ריבוא [600,000] מלאכי השרת וקשרו לכל אחד ואחד מישראל שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע. ומאין נעשו כתרים אלו? מאותם האורות שנתנו ס"מ שרו של עשו ורה"ב שרו של ישמעאל, לשחד את ישראל שיקבלו את התורה. כתר אחד כנגד נעשה, מלשון עשו. וכתר אחד כנגד נשמע, מלשון ישמעאל. [ולפי זה מובן, למה ישראל אמרו דווקא בלשון זו "נעשה ונשמע", ולא בלשון אחרת, נציית ונאזין? כי רצו לרמוז להקב"ה על ההוד שמגיע להם מעשו וישמעאל, עקב אי הסכמתם לקבל את התורה.] עד כאן מהזוהר הקדוש.

תגיות נוספות לחיפוש:

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן