“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

פורים- נקודת מבט של שנאה

תקציר המאמר:

"משל ונמשל לפורים" ביאור של משל ונמשל שהביאו חז"ל על אחשוורוש והמן להבנת עומק הדברים...

נקודת מבט של שנאה

 

במסכת מגילה דף י"ד מובא משל לשנאתם של המן ואחשוורוש:

משל למה הדבר דומה:

לשני אנשים, לאחד היה תל (תלולית עפר גבוהה) בחצרו והדבר הפריע לו מאוד. בעוד לחברו היה חריץ (תעלה עמוקה) בחצר וגם לא הפריע הדבר מאוד.

בעל החריץ אמר: "מי ייתן לי תל זה ואמלא את חריצי", ובעל התל היה מתאווה שמישהו ייקח ממנו את התל ואמר: "מי ייתן לי ואפנה את התל מחצרי".

לימים נפגשו בעל התל ובעל החריץ.

ביקש בעל החריץ מי בעל התל לקנות את תלולית העפר ממנו על מנת למלא את החריץ בחצרו. ששמע זאת ב בעל התל שמח שמחה גדולה והסכים לתת את התל בחינם לבעל החריץ.

זהו המשל והנמשל ברור מאליו:

גם המן וגם החשש בראש שנוא את עם ישראל וכל אחד חיפש כיצד להשמיד ולהרוג את היהודים.

והנה בא המן עם הצעה למלך אחשוורוש לחסל את היהודים בתמורה לקבל כסף: "ועשרת אלפים ככר כסף אשכול על ידי עושה המלאכה להביא אל גנזי המלך".

להזדמנות כזו אחשוורוש לא ציפה, מרוב שמחה הסכים להמן שיחסל אותם בחינם ואמר להמן: "הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך".

 

למשל זה יש עומק ורובד נוסף:

חז"ל בעצם רצו לתאר את שנאתם של אחשוורוש והמן כל אחד מהזווית שלו.

אצל האחשוורוש היהודים נדמו כ- 'תל', משהו מורם מעם. הוא רצה ל לחיות חיים של הוללות ופריצות כאשר היהודים הפריעו לו. כיוון שבהנהגתם היומיומית הראו חכמה ותרבות מיוחדת של בני מלכים, ולכן שנא אותם ורצה לחסלם.

בעוד להמן, היהודים נדמו כ- 'חריץ' – שפלים ונחותים ונתונים למרמס ולכן הגיע למסקנה שצריך להורגם ומציג זאת למלך בזלזול: "ולמלך אין שווה להניחם".

 

לסיכום:

אצל המן השנאה נבעה מכיוון שהיה מזרע עמלק. בעוד אצל אחשוורוש השנאה נבעה מקנאה

כמה גדולים ויפים דברי חכמים.

תגיות נוספות לחיפוש:

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן