“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

עשרה בטבת- התפילות בתענית

תקציר המאמר:

"הלכות עשרה בטבת". דיני התפילות בצום עשרה בטבת מתוך חוברת הלכה של הרב שלום דוד נקי שליט"

תפלות התענית עשרה בטבת

עננו

המתענה אומר 'עננו' בברכת 'שומע תפלה'. ואומרים 'עננו' בתפלות שחרית ומנחה, אך לא בתפלת ערבית שקודם התענית. ואמנם בתשעה באב שהתענית מתחילה מהערב הקודם, אומרים 'עננו' גם בתפלת ערבית.

 

מנהג בני אשכנז בכל התעניות לומר 'עננו' רק בתפלת מנחה, מחשש שמא יארע לו אונס ויאכל קודם גמר התענית, והיאך יאמר 'עננו ביום צום התענית הזה' כאשר אינו שרוי בתענית. ומכל מקום הש"צ אומר 'עננו' בחזרת התפלה של שחרית.

 

שכח

שכח ולא אמר 'עננו', ונזכר אחר שאמר ברוך אתה ה', אינו רשאי לסיים 'למדני חוקיך', וכן אינו רשאי לומר 'עננו' בין 'שומע תפלה' ל'רצה', אלא בסוף 'אלוקי נצור' יאמר 'עננו' קודם שיאמר 'יהיו לרצון אמרי פי' האחרון, ויסיים 'ברוך שומע תפלה' בלבד, בלי שם ה'. ואם שכח לומר גם שם, אינו חוזר כלל

 

שליח צבור

בחזרת הש"צ בשחרית ובמנחה, אומר הש"צ 'עננו' כברכה בפני עצמה בין ברכת 'גואל ישראל' לברכת 'רפאנו', וחותם 'בא"י העונה לעמו ישראל בעת צרה'. והטעם שתקנו לומר ברכה זו דוקא שם, משום שאחר הפסוק (תהלים יט טו) 'יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי', נאמר מזמור (פרק כ) 'יענך ה' ביום צרה', לכך סמכו 'גואל ישראל' לברכת 'העונה לעמו ישראל בעת צרה'.

 

אין הש"צ אומר 'עננו' כברכה בפני עצמה, אלא אם כן יש ששה מתענים בבית הכנסת, והוא בכללם. אך אם אין ששה, יאמר 'עננו' בברכת 'שומע תפלה'.

 

אדם שאינו מתענה, לא יעלה שליח צבור בתענית, כיון שלא יוכל לומר בחזרה התפלה 'עננו ביום צום התענית הזה' שהרי אינו מתענה.

שכח

שליח צבור ששכח ולא אמר 'עננו' בין גואל ישראל לרפאנו, אם נזכר קודם שסיים ברכת 'רפאנו', חוזר ואומר 'עננו' וחותם 'ברוך אתה ה' העונה לעמו ישראל בעת צרה', ומתחיל שוב ברכת 'רפאנו'. אבל אם התחיל 'רפאנו' ונזכר אחר שאמר 'ברוך אתה ה', אינו רשאי לומר 'למדני חוקיך', אלא אומר 'עננו' כמו היחיד באמצע ברכת 'שומע תפלה', ויסיים 'ברוך אתה ה' שומע תפלה'. ואם גם שם שכח, טוב שיאמר 'עננו' אחר 'יהיו לרצון' ויסיים 'ברוך שומע תפלה' בלבד.

 

המאחרים לתפלה

צבור שהתאחרו לתפלת מנחה, ומפאת חוסר הזמן אין באפשרותם להתפלל תפלת לחש עם חזרה, ולכן הש"צ מתפלל שמונה עשרה בקול רם והציבור מתפללים עמו בלחש, [ואומרים קדושה ביחד, וכשמגיע הש"צ לסיום ברכת 'אתה קדוש' ממשיך הש"צ עם הציבור בלחש] – כשמגיע לסיום ברכת 'גואל ישראל', יאמר 'עננו' בקול רם ויחתום 'ברוך אתה ה' העונה לעמו ישראל בעת צרה', ולא יענו אחריו 'אמן', שהרי הם באמצע העמידה. וכשיגיעו הציבור לברכת 'שומע תפלה', יאמרו הם שם 'עננו'

 

תחנונים ידבר רש

מרבים בסליחות ותחנונים אחר חזרת הש"צ בשחרית. ויאמרם בנחת ובהכנעה ולא במרוצה. וכבר נאמר (תהלים נא יט): "לב נשבר ונדכה, אלוהים לא תבזה".

 

מזל טוב

אם החתן או בעלי הברית בבית הכנסת בשחרית, אומרים לאחר החזרה וידוי [מה נאמר לפניך], וי"ג מדות ללא נפילת אפים [לדוד אליך], וממשיכים את הסליחות והתחנונים של התענית, ומדלגים את אמירת 'והוא רחום' שאומרים בכל שני וחמישי. ומכל מקום בעלי השמחה עצמם [חתן ובעלי הברית] אינם אומרים סליחות ותחנונים כלל

 

בית האבל

בבית האבל, אין אומרים אלא את הסליחות של התענית, ללא 'וידוי' וללא אמירת 'והוא רחום'. כיון שמדת הדין מתוחה עליו, ואין ראוי להזכיר את העוונות.

תגיות נוספות לחיפוש:

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן