“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

מטות- שאלות ותשובות לפרשת השבוע

תקציר המאמר:

"שאלות ותשובות לפרשת השבוע מטות". 104 שאלות עם התשובות שלהן לפרשת מטות "בזאת תבחנו" מחולקים לפי העליות לתורה לבקיאות בפשט וגם ברש"י

פרשת מטות

שאלות ותשובות לפרשת השבוע

ראשון

  1. מה צריך לעשות מי שנדר או נשבע? לקיים כל מה שאמר.
  2. מה דין רווקה שנדרה לאסור על עצמה בבית אביה? אביה יוכל להפר זאת, אם יעשה זאת ביום שמעו.
  3. מי עוד יכול להפר ביום שמעו את נדרי האשה? בעלה, כשהיא נשואה.
  4. למי אין מי שיפר לה? אלמנה או גרושה.
  5. מה הדין אם הבעל מפר נדרי אשתו לאחר יום שמעו? יישא את עוונה.

רש"י

  1. מי יכול להפר נדרים לאחרים? יחיד מומחה או שלושה הדיוטות.
  2. באיזה לשון החכם מתיר נדר ובאיזה הבעל? חכם בהתרה ובעל בהפרה.
  3. מה ההבדל בין התרה להפרה (שפתי חכמים)? התרה הוא אחרי שימצא פתח חרטה, והפרה היא גם בלא פתח ובלא סיבה לחרטה.
  4. מה הדין באם אדם נדר לעשות איסור? לא חל הנדר אלא כשאוסר המותר, ולא כשמתיר האסור.
  5. מהו לשון לא יחל דברו? לא יחלל דברו לעשותו חולין.
  6. נערה שאביה מפר לה, האם דוקא בתוך ביתו? לא, אלא העיקר שהיא ברשותו.
  7. מה דין נדרי הקטנה? אין נדריה נתפסין.
  8. מה דין נדרי בת 11? בודקים אם מבינה מה נדרה שאז נדריה נתפסים.
  9. מה דין נדרי בת 12? נדריה נתפסים.
  10. מה דין אשה שנדרה להיות נזירה והפר לה בעלה ולא ידעה מכך ועשתה איסורי נזיר? ה' יסלח לה כי כבר מופר.
  11. מה דין הארוסה שנדרה? צריך שגם אביה וגם בעלה יפרו לה.
  12. מה דין אלמנה מן האירוסין? חוזרת לרשות אביה והוא מפר לה.
  13. אילו נדרים יוכל הבעל להפר לאשתו? נדרי עינוי נפש, שנדרה שלא תאכל ולא תשתה דבר מסוים.
  14. עד מתי באותו יום יכולים להפר לאשה? עד שתחשך.
  15. מה הדין בקיים לה והפר לה באותו יום? נושא את עוונה.
  16. מה דינו של הגורם מכשול עוון לחברו? נכנס תחתיו לכל העונשים.

שני

  1. מה נצטווה משה לעשות לפני פטירתו? לנקום במדיינים.
  2. כמה חלוצי צבא נשלחו מכל שבט? 1000, וסך הכל 12,000.
  3. את מי ואת מה שלח משה יחד איתם? את פנחס ועמו כלי הקודש וחצוצרות התרועה.
  4. את מי הרגו בני ישראל במלחמה זו? כל זכר, ואת חמשת מלכיהם, ואת בלעם.
  5. את מי שבו בני ישראל? את הנשים והטף והבהמות והרבה שלל.
  6. מה עשו בני ישראל לערי מדיין? שרפו אותן.
  7. לאן ולמי הביאו את השבי והשלל? אל ערבות מואב, למשה אלעזר וסנהדרין.

רש"י

  1. מדוע לא ציוה ה' לנקום במואבים ואילו במדיינים כן? כי המואבים רק פחדו מנזק מישראל, והמדיינים התערבו בלא צורך.
  2. מדוע אין להתגרות מלחמה בעמון ומואב? מפני רות המואביה ונעמה העמונית אשת שלמה אם רחבעם (שמשתיהן יֵצא משיח).
  3. מה החידוש בזריזותו של משה לקיים ציווי ה' בנקמת מדין? שאף כי שמע שימות מיד לאחר מכן – הזדרז.
  4. מי נבחר לחלוצי הצבא? צדיקים.
  5. לאויבו של מי נחשב אויב ישראל? לאויבו של ה'.
  6. האם גם שבט לוי יצא למלחמה זו? כן.
  7. מדוע לא רצו בתחילה חלוצי הצבא לצאת למלחמה? כי ידעו שתלוי בה מיתתו של משה.
  8. מדוע נשלח למלחמה פנחס ולא אלעזר (ג' פירושים)? א. לסיים המצוה שהתחיל. ב. לנקום במדיינים שמכרו את סבו יוסף. ג. שהיה משוח מלחמה.
  9. מנין שיוסף היה סבו של פנחס? אמו היתה מבנות פוטיאל והיינו מבנות יתרו שפיטם עגלים לעבודה זרה, ויוסף שפטפט ביצרו.
  10. אילו כלי קודש לקח עמו פנחס? הארון והציץ.
  11. איזה שימוש היה בציץ? בלעם הפריח עצמו ומלכי מדין באויר בקוסמות, ופנחס הראה להם הציץ שחקוק בו השם ונפלו מהאויר על חלליהם.
  12. האם פנחס הרים בידיו את הארון? לא אלא היה ברשותו ועזרוהו לשאתו.
  13. מדוע נענשו מלכי מדין בשוה? כי היו שוים בעצה רעה.
  14. מדוע הלך לשם בלעם? ליטול שכרו על 24,000 שנהרגו בעצתו.
  15. מי יושב בטירות (ב' פירושים)? או אנשי דת או שרים.
  16. מה ההבדל בין שלל לביזה? שלל בתכשיטים ובגדים וביזה בשאר.
  17. מה ההבדל בין שבי למלקוח? שבי באדם, מלקוח בבהמה.

שלישי

  1. היכן עמדו ראשי העם לקבל את פני החיילים? מחוץ למחנה.
  2. מדוע קצף משה על מפקדי החיילים? מפני שהחיו את הנקבות שבמדין.
  3. מה ציוה משה לעשות עם השבויים? להרוג אשה בעולה ואת כל הזכרים בטף.
  4. מה היתה הבעיה בכך שהחיו הנקבות? שהרי הן אלה שהחטיאו וגרמו למגפה בישראל.
  5. איזה טהרה הצריך משה לחיילים? להשאר חוץ למחנה 7 ימים, וביום ג' וז' להזות עליהם.
  6. על אילו חיילים מדובר שנטמאו? ההורג נפש או נוגע בחלל.
  7. מה בבגדים ובכלים יש לטהר? העשויים מעור, צמר עיזים ועץ.
  8. מה אמר אלעזר הכהן לחיילים בשם משה בדבר טהרת הכלים? שסוגי המתכות שתשמישם באש – יש ללבנם באש, ושתשמישו במים – יגעילו במים.
  9. מה יעשו אנשי הצבא ביום השביעי לפני שיכנסו למחנה? יכבסו בגדיהם.

רש"י

  1. מדוע יצאו ראשי ישראל אל החיילים? כי ראו את נערי ישראל יוצאים לחטוף מן הביזה.
  2. מניין שקלקול בדור יש לתלות בגדוליו? משה קצף על המפקדים ולא על החיילים.
  3. מדוע הגדולים אשמים בקלקול הדור? מפני שיש כח בידם למחות.
  4. כיצד ידעו שבשבי היו גם מאלה שהחטיאו? הכירו אותן.
  5. את מי בנשים נצטוו להרוג? את כל הראויה להבעל, והיא מבת שלוש.
  6. כיצד ידעו מי הגיעה לגיל זה? העבירו אותן לפני הציץ, והראויה להבעל פניה מוריקות.
  7. מחוץ לאיזה מחנה נצטוו ההורגים והנוגעים בהרוגים לשהות? מחנה שכינה.
  8. מי שהרג על ידי חץ, האם נטמא? לא, רק על ידי חיבור למת כמו בחרב.
  9. האם מתי גוים מטמאים, פרט? מטמאים במגע, וטומאה באוהל מחלוקת.
  10. מה דין כלים העשויים מקרניים טלפיים ועצמות? צריכים טהרה.
  11. מה למדנו ממשה רבינו שקורה למי שמגיע לכעס? מגיע לטעות.
  12. מה למדנו מאלעזר שאמר הלכה בשם משה? שיש לתלמיד לתלות ההוראה ברבו.
  13. מה הוסיף אלעזר על דברי משה? שיש לטהר הכלים מבליעת איסור, חוץ מטהרתן מטומאת מת.
  14. מה יש לעשות לפני הגעלת כלים? להעביר מהם את החלודה.
  15. אילו פעולות נצרכות להוציא כלי מתכת שבלע איסור לטהרה? הגעלה וטבילה.
  16. מהי כמות המים המטהרת נידה בטבילתה? ארבעים סאה.
  17. אילו כלים אינם צריכים הגעלה אלא טבילה בלבד? שאין שימושם ברותחים ובאש, כגון כוסות וצלחות.

רביעי

  1. את מה נצטוה משה למנות? את השבי והשלל ממלחמת מדין.
  2. מה יעשו עם השלל? יחצו בין החיילים לבין כל ישראל.
  3. מה יפרישו מהחצי של החיילים? יתנו 1/500 לאלעזר הכהן.
  4. מה יפרישו מהחצי של העם? יתנו 1/50 ללויים.
  5. כמה בהמות, צאן, בקר וחמורים בזזו החיילים? כ-800,000.
  6. כמה ילדות שבויות מתחת לגיל  3 היו? 32,000.

רש"י

  1. האם נצטוו החיילים לחלוק גם במיטלטלין עם העם ולהרים מכס? לא.

חמישי

  1. מה בישרו המפקדים למשה? שהם ספרו ומצאו שלא חסר אף אחד מהיוצאים למלחמה.
  2. מה הם ביקשו להקריב לה'? תרומה מתוך שלל התכשיטים מזהב שבזזו.
  3. מדוע עשו זאת המפקדים?  בכדי לכפר על נפשותם.
  4. מי לקח את כל הזהב? משה ואלעזר.
  5. לאן לקחו הכל? לאוהל מועד.

רש"י

  1. מהי אצעדה? צמיד של רגל.
  2. מהו כומז? תכשיט המונח על מקום הרחם.
  3. מדוע היתה נצרכת כפרה לחיילים? מפני הרהור הלב על בנות מדין.
  4. מתי הותרה לחיילים אשת יפת תואר (שפתי חכמים)? לאחר שכבשו וחילקו את הארץ, או רק במלחמת רשות, ולכן במלחמה זו היתה אסורה אשת יפת תואר.

שישי

  1. למי מהשבטים היה מקנה רב במיוחד? לבני ראובן וגד.
  2. מה הם ביקשו בעקבות כך? להתיישב בארץ שבה מרעה נרחב.
  3. אילו ארצות הם מצאו ראויות לכך? ארץ יעזר וארץ גלעד.
  4. היכן היו ארצות אלה וכמה ערים היו בהן? בעבר הירדן המזרחי, ו-9 ערים היו בהן.
  5. מדוע לא הסכים לכך משה בתחילה? כי אין זה הוגן שהאחרים יכנסו לארץ וילחמו. וכן הם עלולים להפחיד בכך את העם מלהכנס, וה' יכעס כמו בזמן המרגלים וישאירם עוד במדבר.
  6. כיצד התנצלו בני גד וראובן? הם הבטיחו לבנות ערים לנשיהם וטפם וצאנם, ולצאת חלוצים למלחמה ולא לחזור לבתיהם עד שיתיישבו השאר בארץ.

רש"י

  1. מהיכן היו ארץ יעזר וגלעד ועריהם? מארץ סיחון ועוג.
  2. מה היחס בין כלב לקנז? קנז היה אביו החורג של כלב לאחר פטירת אביו האמיתי יפונה.
  3. את מה החשיבו יותר בני גד וראובן, את ממונם או צאצאיהם? ממונם.
  4. מי תיקן אותם ואמר שיעשו העיקר עיקר? משה רבינו.
  5. מדוע הוסכם שבני ראובן וגד יצאו חלוצים למלחמה? מפני שהיו גיבורים.

שביעי

  1. למתי הסכים משה לבני גד וראובן שיחזרו לארצם? רק לאחר כיבוש הארץ [ולעיל משמע שהם ביקשו לשוב עד לאחר שיתיישבו בני ישראל בארצם, זאת אומרת לאחר חלוקה ולא רק לאחר כיבוש וכן עשו. וצ"ע].
  2. לאחר ששמחו בני גד וראובן על הסכמתו של משה, את מי ציוה משה לזכור את ההסכם הזה? את אלעזר הכהן ויהושע בן נון והנשיאים.
  3. מה עשו בני ראובן גד וחצי מנשה לאחר ההסכם? לקחו וכבשו ערים בגלעד ובנו אותן.

רש"י

  1. מה היה תנאם של בני גד וראובן, ומה של משה, ומה עשו לבסוף? שיחזרו רק לאחר החלוקה, ומשה אמר לאחר הכיבוש, ולבסוף חזרו לאחר החלוקה ולכן נתעכבו עוד 7 שנים לאחר הכיבוש.
  2. כיצד קראו האמוריים לעריהם ועל שם מה? נבו, ובעל מעון, על שמות עבודה זרה.
  3. מדוע קרא יאיר את החווֹת על שמו? כי לא היו לו בנים.

תגיות נוספות לחיפוש:

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן